דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 3 מדרגים

קיבוצים עירוניים וקבוצות שיתופיות-משימתיות בישראל

קיבוץ ברחוב הנשיא 46 בבית שמש
קיבוץ ברחוב הנשיא 46 בבית שמש
תמר גולדמן
שלט ברחוב מעיד על קיומו של קיבוץ תמוז באמצע בית שמש
קיבוץ תמוז - מבט על דירות מגורים
קיבוץ תמוז - מבט על דירות מגורים
תמר גולדמן
בקיבוץ תמוז הדירות בנויות בצורת "ר" סביב שטח ציבורי פתוח.
סדר פסח בקיבוץ תמוז
סדר פסח בקיבוץ תמוז
תמר גולדמן
חברים ,ילדים ואורחים חוגגים את סדר פסח בקיבוץ תמוז.
דירות חברים בקיבוץ מגוון בשדרות
דירות חברים בקיבוץ מגוון בשדרות
גיל יסעור
בקיבוץ מגוון כל דירות החברים נמצאים בשני צידי רחוב שקד. כאן יש מבט על צד אחד של הרחוב.
חדר האוכל בקיבוץ מגוון בשדרות
חדר האוכל בקיבוץ מגוון בשדרות
גיל יסעור
ילדים משחקים בקיבוץ מגוון
ילדים משחקים בקיבוץ מגוון
ניצן ריבלין-פלדמן
ילדים משחקים במרחב הציבורי בקיבוץ מגוון
מבלים יחד
מבלים יחד
ניצן ריבלין-פלדמן
מפגש משפחות במרחב הציבורי בקיבוץ מגוון
ילדים מכינים פיטות בקיבוץ מגוון
ילדים מכינים פיטות בקיבוץ מגוון
ניצן ריבלין-פלדמן
ילדים מכינים פיטות ליד חדר האוכל בקיבוץ מגוון. רגע של שלווה בתקופת הקסאמים.
מפגש של חניכי הנוער העובד והלומד
מפגש של חניכי הנוער העובד והלומד
שקד פלדמן
מבין חניכי תנועות הנוער צומח דור חדש של קבוצות שיתופיות.
מדריך וחניכים בפנימיה בקיבוץ אשבל
מדריך וחניכים בפנימיה בקיבוץ אשבל
שקד פלדמן
לקדם את העם - חינוך,חינוך , חינוך!
תמונת קיבוץ - הקיבוץ העירוני במגדל העמק
תמונת קיבוץ - הקיבוץ העירוני במגדל העמק
ג'ימס גרנט
חברי הקיבוץ העירוני במגדל העמק בחולצות של מחנות העולים.
הקיבוץ העירוני בעכו - מבט מהחוץ
הקיבוץ העירוני בעכו - מבט מהחוץ
ניצן ריבלין-פלדמן
בתוך הבניין מתגוררות 5 קבוצות שיתופיות. בקומה אחת פועל מרכז סמינרים שמופעל על ידי תנועת הבוגרים של הנוער העובד. הבניין שימש בעבר מתקן נופש לחיילים.
בחדר הכניסה לבניין של הקיבוץ העירוני עכו
בחדר הכניסה לבניין של הקיבוץ העירוני עכו
ניצן ריבלין-פלדמן
כל הקיבוץ העירוני בעכו , 5 קבוצות שיתופיות , נמצא בביין אחד. מתקן אופניים אחד משרת את כל הקיבוץ.
מסדרון בקיבוץ העירוני בעכו
מסדרון בקיבוץ העירוני בעכו
ניצן ריבלין-פלדמן
בתוך דירת המגורים של קבוצה שיתופית אחת. משני צידי המסדרון דלתות של חדרי שינה , חדרי שרותים וסלון-חדר האוכל של הקבוצה
מקלחת משותפת - הקיבוץ העירוני עכו
מקלחת משותפת - הקיבוץ העירוני עכו
ניצן ריבלין-פלדמן
מטבח של קבוצה שיתופית בקיבוץ העירוני עכו
מטבח של קבוצה שיתופית בקיבוץ העירוני עכו
ניצן ריבלין-פלדמן
שקד, דוד והדס מכינים ארוכת ערב.
סלון-מטבח של קבוצה שיתופית בקיבוץ העירוני עכו
סלון-מטבח של קבוצה שיתופית בקיבוץ העירוני עכו
ניצן ריבלין-פלדמן
סלון משותף - הקיבוץ העירוני עכו
סלון משותף - הקיבוץ העירוני עכו
ניצן ריבלין-פלדמן
בקומה השלישית בבניין הקיבוץ העירוני עכו מתגוררות 3 קבוצות שיתופיות. הסלון הזה משמש מקום מפגש לקומה.
מסיבה במועדון בקיבוץ העירוני בעכו
מסיבה במועדון בקיבוץ העירוני בעכו
שקד פלדמן
המועדון הוא מקום המפגש של כל חמשת הקבוצות של הקיבוץ העירוני בעכו.
חגיגות אחד במאי בתל אביב
חגיגות אחד במאי בתל אביב
ניצן ריבלין-פלדמן
כל שנה תנועות הבוגרים מארגנים חגיגות אחד במאי. חברות מהקיבוץ העירני בעכו רוקדות
שלשה דורות
שלשה דורות
ג'ולס פלדמן
חנה ריבלין, חברת קיבוץ גשר. ניצן ריבלין-פלדמן, חברת קיבוץ יזרעאל. הדס פלדמן,חברה בקיבוץ העירוני בעכו. ליד המועדון בקיבוץ העירוני בעכו.
ג'ולס פלדמן

נוצר ב-6/14/2011

הקדמה

אני בא לנושא מתוך היכרות קרובה. לשמחתי ולגאוותי אני אב לחמישה ילדים וכולם חברים בקבוצות שיתופיות של תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. לא רק כהורה אני קשור לקבוצות השיתופיות, אני חבר קיבוץ ועברתי את החוויות המעצבות של חברות בתנועת נוער ובהמשך חברות בקיבוץ שיתופי ובהם נחשפתי לערכים שאפיינו את הקיבוצים מאז הקמתם.

ערכים אלה היו משותפים לקיבוצים ולחלק משמעותי מהציבור בישראל. הקיבוצים שאפו לחברה ישראלית שתתאפיין בסולידריות חברתית ובשוויון כלכלי ושיהיו בה אזרחים מעורבים ומחויבים לערכים אלה. לפני שני עשורים החלו קיבוצים להפנות בהדרגה את גבם לערכים אלה עד שהתפרקו מהם.

הקיבוצים העירוניים והקבוצות השיתופיות מחויבים לערכים האלה אבל בצורה ובסגנון שונים. הקבוצים ראו את ייעודם בבניית עולם חדש של כפרים של חקלאות ותעשייה. הקבוצות השיתופיות שואפות לפעול בתוך החברה ובסְפָר החברתי במיוחד. החינוך, לדעתם של חברי הקבוצות, הוא שדה הפעילות החשוב ביותר בימינו ודרכו אפשר להיאבק על דרכה ועל דמותה של החברה הישראלית במאה ה-21.

הקבוצות השיתופיות הן תופעה חדשה בחברה הישראלית. כל שנה יש גידול במספר הקבוצות, במספר החברים בהם ובפריסה שלהם בישראל. חשיבותן איננה רק בקיומן אלא ב"מעשה החברתי" שלהן, ז.א. בפעילותן החינוכית והחברתית ובהשפעתן על המקומות בהם הן נמצאות ועל האנשים שאיתם הן באות במגע. הקבוצות השיתופיות יוצרות צורת חיים שמהווה אלטרנטיבה למה שאפשר לכנות "הבורגנות המנוכרת". הן תופעה לא מוכרת לרוב הציבור הישראלי ואפילו לא לאנשים שגרים בשכנות להן. התרומה שלהן לחברה הישראלית הולכת וגדלה משנה לשנה.

צריך לראות את ארבעת הקיבוצים העירוניים ולעומתם את הקבוצות השיתופיות של תנועות הבוגרים כחטיבות שונות מאותו זרם חברתי.

הרקע לצמיחתם של הקיבוצים העירוניים והקבוצות השיתופיות

הקיבוצים העירוניים והקבוצות השיתופיות מהווים תנועה קומונאלית, כלומר – בכל קבוצה יש שותפות גם בפרנסה וגם בצריכה. תנועות קומונאליות קיימות מאז המאה ה-16, עם הופעתם של ההוּטֶרים (Hutterites) - פלג של הפרוטסטנטים שרואים את החיים בקומונה כציווי דתי. ההוטרים קיימים עד היום בצפון ארה"ב ובקנדה. במאה ה-19, עם צמיחת הסוציאליזם בעולם המערבי, הוקמו מאות יישובים קומונאליים בארה"ב. כמעט אף אחד לא שרד לאורך זמן. ב-1910 נוסדה קבוצת דגניה, היישוב הקומונאלי הראשון בארץ ישראל, ובעקבותיה הוקמו עוד 270 קיבוצים. הקיבוצים פרחו בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 והגיעו לשיא של כ9% מאוכלוסיית הישוב היהודי בארץ ישראל. החל מהקמת המדינה והעלייה הגדולה אחריה, ירד אחוזם באוכלוסייה אבל הם המשיכו לשגשג עד שנקלעו למשבר כלכלי-חברתי בשנות השמונים והחלו לדעוך.

עם דעיכת התנועה הקיבוצית מתחילה הצמיחה של הקבוצות השיתופיות. כמו כל תנועה חברתית, גם את זו של הקבוצות השיתופיות יש להבין על רקע החברה בתוכה היא צמחה ועל רקע הביקורת של מייסדיה וממשיכיה כלפי החברה.

בעיניהם של אנשי הקבוצות מצטיירת התמונה הבאה:
החל משנות ה-70 עשתה החברה הישראלית תפנית ממצב בו חלק גדול מהכלכלה נמצא בבעלות ציבורית ומוחזק על ידי הממשלה, הסוכנות היהודית וההסתדרות, לחברה בה הכלכלה נשלטת על ידי מספר קטן של משפחות. השינוי נתן את אותותיו בכל תחומי החיים במדינה: החברה נעשתה חומרנית בשאיפותיה, הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הישראלית התרחבו להרבה מעל המקובל בעולם המפותח, הממשלה השילה מעצמה חלק גדול מאחריותה לרווחת הציבור וחלק מהפריפריה נכנס לקיפאון כלכלי וחברתי. הקיבוץ התפרק מערכיו והפסיק להיות אלטרנטיבה לחברה החומרנית והבורגנית.

לאנשי הקבוצות יש ביקורת גם על התנועה הקיבוצית. לדעתם הקיבוץ נעשה גדול מדי לאפשר שותפות אמת בין חבריו וחברי הקיבוץ התנתקו מהחברה הישראלית. הניתוק הזה תרם לדעיכת התנועה הקיבוצית: בהצלחתם - התנתקו הקיבוצים מהחברה הישראלית, בכישלונם - הציפה אותם החברה בערכים לא להם.

החל מסוף שנות ה-70 קמו קבוצות שחיפשו דרך אחרת. קודם היו אלה קבוצות שהקימו את הקיבוצים העירוניים – קיבוץ ראשית בירושלים (1979), תמוז בבית שמש (1987), מגוון בשדרות (1987), קיבוץ בית ישראל בירושלים (1992). חלק גדול ממקימי הקיבוצים העירוניים נולדו וגדלו בקיבוץ. בני קיבוץ אלה חיפשו מעורבות בחברה הישראלית ומסגרת חברתית יותר אינטימית. אכן בכל קיבוץ יש עד 40 חברים בלבד.

עד תחילת שנות ה-90 הצטרפו גרעינים של בוגרי תנועות הנוער לקיבוצים. מספר המצטרפים לגרעינים היה בירידה ומספר בוגרי הגרעינים שנשארו בקיבוצים בפועל ירד אף יותר. החל מ-1993 הקימו יוצאי תנועת הנוער העובד והלומד את הקבוצות השיתופיות הראשונות שלהם. בשנים לאחר מכן הלכו בעקבות בוגרי הנוער העובד גם בוגרי התנועות האחרות: קבוצות הבחירה, המחנות העולים, השומר הצעיר והבונים-דרור (תנועת נוער ציונית בחו"ל).

הקמת תנועות הבוגרים היא התגובה של חבריהן לשלושת המשברים שהם מזהים וחשים:
א. המשבר של החברה הישראלית, שלדעתם איבדה את דרכה ונהפכה לחומרנית ואדישה לאוכלוסיות החלשות בה.
ב. המשבר של הקיבוץ שהתפרק מערכיו ואיבד את רצונו להיות חברת מופת.
ג. המשבר של תנועות הנוער, שהקיבוץ הפסיק לשמש להן מופת ויעד והן חיפשו דרך חדשה להגשים את הערכים שלהן.

מקורות ההשראה של הקבוצות השיתופיות

הקבוצות השיתופיות כזרם חברתי מושפעות משלושה מיתוסים שהיו מרכזיים לזרם המרכזי בהוויה הישראלית במשך עשרות שנים – החלוץ, תנועת הנוער והקיבוץ.

החלוץ

במובנו הפשוט של המושג, החלוץ הוא ראשון לעשייה בתחומו. מתחילת העלייה השנייה (1904) קיבל המושג "חלוץ" משמעות מורחבת.

עוז אלמוג, בספרו "הצבר", מבחין בשלשה אפיונים של החלוץ:
א. לחלוץ יש מכוונות (אוריאנטציה) לעתיד, החלוץ בונה את העולם החדש, גם במימד הלאומי של השיבה למולדת ובניית המולדת וגם במימד החברתי האוטופי שבו הוא שואף לחברת מופת.
ב. לחוויה החלוצית יש מימד רוחני שנותן משמעות לשגרת היום הקשה. החלוצים הרגישו שפעלם הוא מעשה היסטורי וקיבלו על עצמם "לשאת את עמם".
ג. לתורה החלוצית יש מצוות של עשה ואל תעשה. המצוות הדגישו את המטרה וייחסו פחות חשיבות לנוחות האישית. נוצר אתוס של הסתפקות מועט.

תנועות הנוער

תנועת הנוער מוגדרת כארגון אוטונומי של נוער המנוהל על ידי נוער. תנועת הנוער הראשונה הופיעה בגרמניה ופעלה לפיתוח תרבות נוער חופשית מהכבלים של החברה הכללית. היא לא התיימרה ליצור חברה אלטרנטיבית. תנועת הנוער הציונית החלה בוינה ב-1913. היתה למקימיה ביקורת קשה על העולם היהודי בו חיו חבריה והיא חתרה ליצור אלטרנטיבה בארץ ישראל. כמו החלוץ, ראתה תנועת הנוער את האלטרנטיבה המוצעת גם במימד הלאומי של חזרה למולדת וגם במימד החברתי-התרבותי של בניית חברת מופת.

תנועות הנוער של יהדות אירופה בין שתי מלחמות העולם הקיפו אחוז משמעותי של הנוער היהודי והיוו בית גידול לחלוצים. תנועת הנוער בישראל צמחה באותו הדגם והיתה מכוונת, כמו מקבילותיה באירופה, למשימות לאומיות וחברתיות. היא היוותה בית גידול למצטרפים לתנועה הקיבוצית.

המרכיבים מרכזיים להוויה של תנועת הנוער הם:

  • מרד הנעורים: ביקורת על החברה הקיימת וסירוב להשלים עם חוליה והסדריה של החברה.
  • החברותא: הקשר החברתי האמיץ בין החברים בתוך הקבוצה.
  • תרבות של לימוד ודיון: חובה ללמוד את העולם כדי לתקן אותו .

הקיבוץ

לקיבוץ כרעיון יש כמה אפיונים:

  1. בעלות משותפת על הרכוש.
  2. שיתוף בייצור וצריכה.
  3. שוויון בין חבריו.

לפי אריק כהן עבר הקיבוץ שלשה שלבים: הוא התחיל כ"עדה" של צעירים שהיו מכוונים למשימה. בשלב שני נהפך הקיבוץ לקהילה שהבסיס הכלכלי הוא המרכיב המרכזי לקיומה אבל הוא עדיין מכוון למשימות מעבר לקיומו. בשלב שלישי הוא נהפך לאגודה, בה עיקר השיח הוא על הרכוש והוא נשלט על ידי מנהליו.

השפעת המיתוסים של החלוץ, הקיבוץ ותנועת הנוער

הקבוצות השיתופיות מיישמות את האתוס החלוצי כפי שהן מבינות אותו. החלוץ ראה את תפקידו בייבוש הביצות, יישוב הארץ ובנייתה. בשביל הקבוצות השיתופיות שדה הפעולה העיקרי הוא החינוך. לדעתם, רק דרך פעילות חינוכית אפשר לייבש את הביצות החברתיות בישראל. מהאתוס של החלוץ לוקחת הקבוצה את הדגש על המשימות. המשימות נותנות טעם לחיים גם אם זה על חשבון רמת החיים .

הקבוצה השיתופית בדרך כלל נוצרת בתוך תנועת הנוער וחבריה מביאים את דפוסיה לתוך החיים המבוגרים שלהם. הדיון המתנהל עכשיו מתרכז מסביב לאורחות חיים ומלוּוה ברצון לבנות הסכמה רחבה. הלימוד של הקבוצה בצוותא התמסד כחלק אינטגרלי וחשוב בסדרי החיים. לכל קבוצה יש יום לימוד שבועי. הדיון, הלימוד והחברותא הם ערכים מוצהרים ויש רצון וניסיון לטפח אותם.

מהקיבוץ מאמצת הקבוצה את השוויון ואת השיתוף בעשייה ובצריכה. הקבוצה מושפעת מהקיבוץ המוקדם יותר, כלומר - מהקיבוץ כעדה או קהילה ונרתעת מהקיבוץ של היום. לדעתם של חברי הקבוצות כאשר ויתר הקיבוץ על משימותיו, הוא עבר לשלב של אגואיזם קולקטיבי שהוביל בהמשך לאגואיזם אינדיווידואלי.

הקבוצות השיתופיות מושפעות גם מהשיח המודרני על איכות הסביבה וכלכלה בת קיימא, ששוללת את הבזבזנות של חברת הצריכה ונותנת ערך למיחזור ולשימוש חוזר. הקבוצות נרתעות מהחומרנות של החברה הישראלית. ההימנעות מקנייה של בגדים וריהוט חדשים היא לא רק אילוץ כלכלי אלא ערך חיובי. היחס לחסידי איכות הסביבה אמביווילנטי - העיסוק במזון אורגני נתפס כסממן מעמדי ולא כעניין ערכי.

הקיבוצים העירוניים

הקיבוצים העירוניים היו הראשונים לזרם השיתופי החדש. בניגוד לתנועות הבוגרים, הם אינם מהווים חלקים של רשת צפופה אלא כל קיבוץ עומד בפני עצמו. הרצון להימצא בעיר והמחויבות לעיר בה בחרו לחיות הם מרכיבים מרכזיים במשנתם. רוב חבריהם נולדו והתחנכו בקיבוצים הכפריים. בני קיבוצים אלה היו הראשונים לחוש שהתנועה הקיבוצית מאבדת את דרכה ולחפש דרך קיבוצית אחרת.

ניסיונות ראשונים

בעבר היו ניסיונות למקם קיבוצים במרחב העירוני. גדוד העבודה קם ב-1921 בשאיפה להפוך את כל היישוב היהודי בכפר ובעיר לקומונה אחת ותוך עשור חלף מן העולם.

בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים היו לא מעט קיבוצים שהתחילו את דרכם בתוך הערים אבל כשהוצעו להם משבצות קרקע יצאו להקים את יישוביהם בכפר.

שלושה קיבוצים שהתמקמו בקרבת העיר הגדירו את עצמם כ"קיבוצים עירוניים" וראו את עצמם משולבים במרקם העירוני: רמת רחל בירושלים, גליל ים בהרצליה ויגור בחיפה.

כל עוד היו חסרי קרקע והתפרנסו בתוך העיר היו אכן חלק מהעיר. אחרי שקיבלו קרקע התמסרו למשק העצמי שלהם והתנתקו מהווי העיר.

קיבוץ גבעת השלשה לא הגדיר את עצמו כקיבוץ עירוני אבל היה ממוקם בתוך פתח תקווה ובנה שם מתחם קבע, כולל חדר אוכל בנוי ומושקע. אחרי 1948 עזב גבעת השלשה את פתח תקווה והתמקם במרחק של כמה קילומטרים מהעיר

אפע"ל

ב-1947 הוקם קיבוץ אפע"ל באזור רמת אפעל של היום על ידי כ- 200 חברים. הקיבוץ היה אמור לכלול עד 1000 חברים והיה מיועד לקלוט פקידי תנובה, בנק הפועלים וקופת חולים וגם פועלי נמל. הקיבוץ קיבל משבצת של 1500 דונם. מהר מאד נתגלו חילוקי דעות בין אלה שהתמסרו לפיתוח המשק ובין אלה שעבדו בחוץ וכן בין אנשי הצווארון הכחול בין אנשי הצווארון הלבן. עד 1951 הקיבוץ התפרק.

שע"ל בכרמיאל

ב-1970 הקים גרעין של חברי תנועת הבונים מארה"ב קיבוץ עירוני בכרמיאל. הקבוצה היתה מורכבת ברובה מבוגרי אוניברסיטה וקבעה לעצמה שני יעדים: פעילות חברתית בכרמיאל ועבודת חבריה במקצועות האקדמאים שרכשו בלימודיהם. הקבוצה ביקשה וקיבלה את החסות של איחוד הקבוצות והקיבוצים. תנועת האיחוד היתה ספקנית ולחצה עליהם לשקול הקמת משק עצמי. ביוני 1972,פחות משנתיים אחרי הקמתו התפרק הקיבוץ העירוני.

ב-1972-1974 היה ניסיון דומה ברכסים וב-1977-1979 ניסיון נוסף בחצור הגלילית. שניהם נכשלו.

קיבוץ ראשית

קיבוץ ראשית הוקם בירושלים ב-1979 עם 13 מבוגרים ו-6 ילדים. הקיבוץ הוקם כקהילה משותפת לדתיים וחילוניים. הם שכרו דירות בנחלאות אבל אחרי תקופה קצרה עברו לבית גדול בשכונת הבוכרים. ב- 1991 בעקבות תהליך של התחרדות שכונת הבוכרים עבר הקיבוץ לקריית מנחם. שם קיבלו בשכירות גוש של בנינים מוזנחים.

מה שמייחד את קיבוץ ראשית מהניסיונות שקדמו לו זו המרכזיות של המשימה – "המעש החברתי" ו"המעש החינוכי".
משימות ותעסוקות קיבוץ ראשית כוללות את הפרויקטים החינוכיים הבאים:
א. הדרכת נוער בירושלים, מעין תנועת נוער של קיבוץ ראשית.
ב. פרויקט י"א, בו תלמידים מבתי ספר עוברים חודש של לימוד והתנדבות במשימות חברתיות.
ג. מסלול קדם צבאי מיועד לחילוניים ודתיים, לבני שכבות מסודרות ובני שכבות מצוקה, קיבוצניקים ועירוניים וכן בני התנחלויות.
ד. מסלול צבאי לבנות במסגרת הגדנ"ע.
ה. גן ילדים לילדי הקיבוץ והשכונה במתכונת גן ילדים קיבוצי.
ו. מעון יום, משחקייה ופעילות ילדים בשכונה.
ז. ביה"ס היסודי קיבוץ בראשית.

לקיבוץ יש ענף כוורות ומספר חברים עובדים בעבודת חוץ.

לקיבוץ יש בנין מרכזי שמשמש כחדר אוכל, פעוטון, בית כנסת, ובית תרבות. דירות הקבוץ אינן מרוכזות כולן במתחם אחד והיחסים בין הקיבוץ ויתר האוכלוסייה בשכונה מורכבים. לא כל המשפחות בקיבוץ נמצאות בשותפות כלכלית מלאה. יש מספר משפחות ב"מעגל השני" השותפות למשימות וברמות שונות של שותפות כלכלית. תופעת המעגל השני אופיינית לכל הקיבוצים העירוניים והפכה לחלק מתפיסת הארגון של הקיבוץ העירוני, כאשר ההשפעה הרעיונית שלו מתקיימת דרך המעגלים הנמצאים אתו בקשר ומושפעים ממנו.

בית ישראל

ב-1992 התפלג קיבוץ בית ישראל מקיבוץ ראשית. קיבוץ בית ישראל התמקם בדירות מפוזרות במרכז הקליטה בשכונת גילה בירושלים. האוכלוסייה ביתר 288 הדירות במרכז הקליטה מורכבת משתי קבוצות – עולים מחבר המדינות שלא הצליחו להיחלץ משם וחסרי דיור שפלשו למתחם והתגוררותם שם הולבנה בדיעבד.

הקיבוץ בנוי ממעגל פנימי של משפחות המקיימות שותפות כלכלית ומעגל שני של שותפים לעשייה חברתית. המעגל הזה, בנוסף למשפחות, כולל מורות חיילות, בנות בשרות לאומי וסטודנטים. שני המעגלים יחד נקראים הקהילה. יתר תושבי המתחם נתפסים כמעגל השלישי. הקשר בין הקהילה והמעגל השלישי מורכב וידע עליות ומורדות. העובדה שאנשי הקהילה נמצאים במקום מתוך בחירה ויתר האוכלוסייה מתוך חוסר ברירה אינה מקלה על השותפות.

ב-1998 הקימו אנשי בית ישראל עמותה שמרכזת את פעילותם במתחם ומעבר לו. את העמותה מפעילים אנשי הקיבוץ. העמותה מעסיקה אנשי מקצוע מהקהילה ומחוצה לה.

משימות ותעסוקות קיבוץ בית ישראל, כולל הפרויקטים החינוכיים:
א. מערך חונכויות לילדי השכונה, מרכז העשרה לשיעורי בית, משחקייה לגילאים שונים, מועדון נוער וקייטנות בחופשים.
ב. מכינה קדם צבאית מיועדת לחילוניים ודתיים. תלמידי המכינה משתתפים בפעילות חברתית בשכונה.
ג. "פרוייקט גולני" - מסלול צבאי בו מתגייסת לגולני קבוצה של בנים מהשכונה ומהמכינה. מסלול זה קיים כבר 20 שנה.
ד. פרויקט הכשרה מקצועית לנשות השכונה.

המגורים בשכנות לאוכלוסיית מצוקה והשילוב בשכונה הם יסוד מרכזי למהותו של בית ישראל. חברי הקיבוץ חשים את מצוקתה של השכונה והם שותפים למאבקיה.

ב-2003 הוענק להושע בן שלום, דמות מרכזית בקיבוץ בית ישראל, פרס אבי חי "על שהראה, בשורה של פרויקטים ייחודיים ונועזים, כיצד ניתן לחנך לסובלנות ולדיאלוג של כבוד, וכיצד ניתן להגשים פלורליזם."

מגוון בשדרות

קיבוץ מגוון הוקם ב- 1987 על ידי בני קיבוץ יוצאי הקיבוץ הארצי. במשך 12 שנה התגוררו בתוך שיכון בשדרות ולאחר מכן נקנתה חלקת אדמה בעיר ונבנה מתחם. במתחם, בשני צידי רחוב שקד, נבנו 16בתים דו-משפחתיים עם אפשרות להוספת דירות. כל דירה נמצאת בבעלות משותפת של המשפחה ושל הקיבוץ - הסדר שהתאפשר כשהקיבוצים העירוניים זכו להכרה משפטית כסוג ייחודי של אגודה שיתופית. במקרה של עזיבת חבר, לקיבוץ יש זכות ראשונים לקנות את חלקו. בנוסף נבנו בניין ציבורי והמשרדים של עמותת "גוונים" - עמותה שמופעלת על ידי קיבוץ מגוון, ו"מגוון אפקט" - חברת תוכנה שבבעלות הקיבוץ.

כמו בקיבוצים העירוניים האחרים, גם במגוון, בנוסף למעגל הפנימי שנמצא בשותפות כלכלית מלאה יש מעגל שני של אנשים שמתגוררים במתחם של הקיבוץ בשותפות חלקית.

מבחינה כלכלית קיבוץ מגוון מתבסס על חברת התוכנה מגוון אפקט, בה מועסקים חברי הקיבוץ ואחרים וממשכורות של חברים שעובדים בעבודות שונות.

הקיבוץ מפעיל את עמותת גוונים שלדבריו:
"עמותת גוונים היא ארגון לשינוי חברתי המפעיל מעל ל-40 תוכניות לאוכלוסיות מוחלשות, בשדרות, בנגב הצפוני וברחבי הארץ. העמותה הוקמה על-ידי חברי הקיבוץ העירוני "מגוון" בשנת 1994.
העיקרון המנחה את העמותה הוא פיתוח והפעלת תוכניות בשיתוף קהל היעד, תוך איתור שותפים לדרך ויצירת רשתות בין-ארגוניות. גוונים משמשת למעשה כ"חממה" ליזמות וליזמים בשדה החברתי.
תוכניות העמותה כוללות שירותים ומערכי תמיכה במספר תחומים: ילדים בגיל הרך, ילדים, בני נוער ומשפחות הנתונים בסיכון, שיקום אנשים עם מוגבלות, צעירים, עולים במצבי משבר ומתנדבים בקהילה. התוכניות שמפעילה גוונים מספקות מענה המקיף את תחומי החיים השונים, כגון: תעסוקה שיקומית, דיור מוגן בקהילה, מרכזי למידה ומועדונים חברתיים, התנדבות ותרומה לקהילה, טיפולים פסיכולוגיים ופרא-רפואיים, ועוד".

עמותת גוונים מעסיקה 280 עובדים, כולל כמה חברי קיבוץ מגוון. העמותה נחשבת לעמוד השדרה של אוכלוסיית שדרות ש-30% ממנה מטופלת על ידי לשכת הרווחה. ב-2008 זכתה עמותת גוונים בפרס מטעם יו"ר הכנסת לאיכות החיים אבל סירבה לקבל אותו במחאה על המצב הביטחוני בעיר.  

תמוז בבית שמש

קיבוץ תמוז הוקם ב-1987 על ידי קבוצה מורכבת מבני קיבוצים ובוגרי הנוער העובד.
באותה שנה הם קיבלו לרשותם בנין דירות נטוש בשכונות מצוקה בבית שמש. חלק מהחברים בקבוצה המייסדת היו סטודנטים שהשלימו לימודיים אקדמאים. ב-1999 עבר הקיבוץ למתחם קבע. המתחם נחשב למתוכנן היטב. להבדיל ממגוון בו הבתים נמצאים בשני צידי רחוב, בתמוז הדירות בנויות בצורת "ר" סביב שטח ציבורי פתוח. הבעלות על הדירה משותפת לקיבוץ ולדייר כאשר במקרה של עזיבה לקיבוץ זכות ראשונים לרכוש את חלקו של הדייר. המתחם כולל מבנה ציבור בו חדר אוכל משרדים, וחדרי ישיבות.

הקיבוץ מגדיר את עצמו כחברה לומדת והחברים לומדים בצוותא פעם בשבוע.

אנשי תמוז שואפים לעצב תרבות יהודית חילונית. לדעתם בציבור החילוני רוב החגים נהפכו ל"חג המנגל" והם שואפים לצקת תוכן יהודי חילוני לחגי ישראל.

אנשי תמוז יזמו את הקמת יסו"ד (ישראל סוציאליסטית-דמוקרטית) ארגון שמגדיר את עצמו כ"התארגנות אנשי שמאל-חברתי אשר מטרתה לקדם את הדיון הציבורי בשאלות חברתיות - כלכליות ופוליטיות - תרבותיות פנימיות" יסו"ד מוציאה כתב-עת "חברה".

קיבוץ תמוז מפעיל עמותה בשם "קהילה לתיקון חברתי ותרבותי בישראל " שעוסקת בעבודה קהילתית ויצירת קשר עם מגוון הקהילות והאוכלוסיות בבית שמש, קליטת עליה, סיוע לאוכלוסיות מוחלשות וחינוך יהודי בלתי פורמאלי. אנשי עמותת קהילה מקפידים לקרוא לכל מי ששותף או נזקק לפעילות של העמותה "שותפים" ולא לקוחות.

הקיבוצים העירוניים הביאו לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית את הרצון והיכולת לתרום למערכות החינוכיות והחברתיות. ביניהם יש מורים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים שהגיעו לעבודה בפריפריה מרצון ולא מאונס. התרומה שלהם היא הרבה מעבר למספר חבריהם.

תנועת הבוגרים של תנועות הנוער

הקיבוציים העירוניים לא היו מנותקים מתנועות הנוער. חלק מחברי הקיבוצים העירוניים צמחו בתנועות הנוער. הדגם שהם הציגו הקסים את מחפשי הדרך בתנועות הנוער. הדוברים של הקיבוצים העירוניים היו מרצים מבוקשים בסמינרים של בוגרי התנועות, אבל הקיבוצים העירוניים לא היו חלק מתנועת נוער ולא היו קבוצות ההמשך שלה. לעומת הקיבוצים העירוניים, הקבוצות השיתופיות יצאו וממשיכות לצאת מתנועות הנוער, פועלות בתוכן, מטפחות אותן ותנועות הבוגרים ממשיכות להתרחב בזכותן.

המשבר בתנועות הנוער

תנועות הבוגרים צמחו מתוך תנועות הנוער והפעילות הראשונה שלהן היתה לתת מענה למשבר של תנועות הנוער. המשבר של תנועת הנוער היה לא רק אידיאולוגי אלא גם ארגוני וכלכלי.

כל עוד ראו הקיבוצים את תנועות הנוער כעתודה מהן יצמחו חברי קיבוץ חדשים הם שלחו חברים להדריך בתנועות הנוער. כאשר הם הפסיקו לראות בתנועות הנוער מקור לעתודה, הם הפסיקו לשלוח אליהן מדריכים ובמקומם נכנסו להדרכה מדריכים שכירים. כאשר קוצצו תקציבים שהתקבלו עד אז מהממשלה, מההסתדרות, מהסוכנות ומהתנועה הקיבוצית, עמדו תנועות הנוער לפני מצב שלא יהיה מי שידריך וינהל אותן. הקבוצות השיתופיות הראשונות לקחו על עצמם להציל את התנועות. התהליך הזה התחיל בתנועת הנוער העובד והלומד והועתק למחנות העולים ולשומר הצעיר.

תנועות הבוגרים החזירו לתנועות הנוער כיוון ויעוד. הקבוצה השיתופית נעשתה המופת שמוצג כאתגר לחניך בתנועת הנוער, והמעש החברתי-חינוכי כייעודו.

המסלול של הקבוצה התנועתית

ראשית המסלול של הקבוצה הוא בתנועת נוער. בשנה האחרונה בתיכון מתגבש הגרעין, קבוצה של חברי תנועת הנוער שמתארגנת לעשות ביחד שנת שרות לפני הגיוס לצבא, כשהכוונה להתגייס לצבא כגרעין ולשרת בנח"ל.

בשנת השירות עוסקת הקבוצה בהדרכה בתנועת נוער ועובדת בפרויקטים חברתיים שונים. במהלך השנה מנהלים חברי הקבוצה משק בית משותף, מתמודדים עם תקציב מוגבל, ועוברים משברים. במשך שנת השירות לומדים חברי הגרעין יחד פעם בשבוע.

בשנת השירות רוכשת הקבוצה את תרבות החיים של קבוצה: הלימוד בצוותא, הדיון, ניהול משק בית משותף, המשימות המשותפות וההתמודדות המשותפת עם הפרנסה. כל אחד מחליט אם זה מה שהוא רוצה בחיים. בשנת השירות, כמו בכל שלב בהמשך. ישנה נשירה של חברים. הקבוצה מתגבשת או מתפרקת.

הגרעין מתגייס לנח"ל, הבנים משרתים יחד ביחידה קרבית, הבנות ביחידה קרבית או בחיל החינוך. בחצי השנה האחרונה של השרות הצבאי נמצאת הקבוצה בחלקה, קודם הבנות ובהמשך גם הבנים ב"פרק משימה", בו הם עוסקים שוב במשימות החינוכיות בתנועת הנוער ובמסגרות אחרות.

אחרי השחרור מהצבא מתאחד מחדש הגרעין, שעל פי רוב הצטמק במספר חבריו, כקבוצה שיתופית. התנועה דנה עם הקבוצה ויחד איתה מחליטה באיזה מקום תוצב הקבוצה ובאילו משימות ישתתפו החברים.

אפיוניה של הקבוצה שיתופית

אפשר לתאר את אפיוני הקבוצה השיתופית כך:
קבוצה של עד 20 איש, שבדרך כלל התארגנה עוד בתיכון, במסגרת תנועת נוער, שירתה יחד בצבא והתארגנה כקבוצה שיתופית-משימתית לקראת השחרור מהצבא. חברי הקבוצה מתגוררים בדירה אחת ומנהלים משק בית משותף. כל חברי הקבוצה עוסקים במשימות חינוכיות - בשנים הראשונות בהדרכה בתנועת נוער ובחינוך בלתי פורמאלי ובשנים לאחר מכן בהוראה. כל קבוצה מקיימת פעם בשבוע יום לימוד קבוצתי. הקבוצה מתאפיינת בערנות פוליטית ומתגייסת למאבקים פוליטיים, כאשר בו זמנית חברי הקבוצה מגלים ספקנות והסתייגות כלפי מפלגות. הקבוצה, במיוחד בשנים הראשונות, מתאפיינת ברמת חיים נמוכה כשהמשימות חשובות לה יותר מהפרנסה. יש חתירה לריכוז כמה קבוצות יחד ב"אשכול של קבוצות " או "קיבוץ של קבוצות" בו שומרת כל קבוצה על האוטונומיה שלה.

תנועות הבוגרים – נתונים

הקבוצות השיתופיות שואפות למעש חינוכי-חברתי בכל מקום בישראל בו ישנה אפשרות לפעול. לכל תנועת בוגרים יש קבוצות בערים, בקיבוצים חינוכיים, בקיבוצים אחרים, ובתוך מוסדות חינוך.

תנועות הבוגרים של הנוער העובד והלומד (תנועת דרור – ישראל)

כ-1100 בוגרים חברים בעשרות קבוצות שנמצאות:
- בקיבוצים החינוכיים שם הם מהווים את כל התושבים הקבועים:
אשבל ורביד
- בקבוצים אחרים בהם הם מהווים קבוצות בתוך הקיבוץ:
אלמוג וחנתון
- בערים:
עכו, חיפה, כרמיאל, טבריה, עפולה, בית שאן, חדרה, פתח תקוה, תל אביב, חולון, ראשון לציון, בת ים, ירושלים, רחובות, אשקלון, באר שבע, מצפה רמון ועוד

מדיניותה של תנועת הבוגרים של הנוער העובד היא לרכז מספר קבוצות מאותה שכבת גיל באותו מקום, למשל בפתח תקוה נמצאות שלוש קבוצות של בני 24-25, בכרמיאל יש שתי קבוצות בנות אותו גיל. בעכו נמצאות במתחם אחד חמש קבוצות משתי שכבות.

תנועת הבוגרים של המחנות העולים וקבוצות הבחירה

כ- 300 בוגרים.
מגדל העמק ונצרת עלית – הקבוצות הממוקמות בכמה אתרים בשתי הערים מתפקדות כקיבוץ של קבוצות שנקרא קיבוץ משעול
נערן – קיבוץ חינוכי
הרצליה
יוטבתה – קבוצות בתוך קיבוץ

תנועת החיים - תנועת הבוגרים של השומר הצעיר

כ-200 בוגרים
פלך – קיבוץ חינוכי
תל אביב
קבוצות בתוך מוסדות חינוכיים: גבעת חביבה, צפית, מעלה הבשור והרי אפרים.

תנועת הבוגרים של הבונים דרור

כ-30 בוגרים מארה"ב, קנדה, אנגליה ואוסטרליה במגדל העמק , גבעת אולגה ונתניה.
הקבוצה במגדל העמק השתלבה בתוך המסגרת של קיבוץ משעול. הקבוצות האחרות החליטו להשתלב בתוך תנועות הבוגרים של הנוער העובד והלומד.

קבוצות עצמאיות

יש מספר קבוצות עצמאיות שצמחו מתוך גרעינים של תנועת הצופים או ארגונים אחרים. ישנן גם קומונות של סטודנטים, המקיימים רמות שונות של שיתוף ומשימתיות.

מעגל הקבוצות

משמש ארגון גג לקיבוצים העירוניים, לתנועות הבוגרים של המחנות העולים ושל השומר הצעיר ולמספר קבוצות שיתופיות עצמאיות. מעגל הקבוצות פועל בשיתוף פעולה הדוק עם המטה השיתופי (התאגדות של קיבוצים ששומרים על אורח חיים שוויוני- שיתופי) ועם אגף המשימות של התנועה הקיבוצית.

קיבוצי מחנכים

רוב הקבוצות גרות בדירות שכורות או במבנים בבעלות ציבורית, שהוקצו להן לזמן ארוך, וצריכות להתמודד עם הארעיות הכרוכה בשכירות. בארבעה הקיבוצים החינוכיים יש לקבוצות השיתופיות מעמד של קבע. עקרונית אין הבדל בין קבוצה בקיבוץ חינוכי ובין קבוצה במקום אחר. 

רביד

רביד היה קיבוץ שנעזב על ידי חבריו. גרעינים של בוגרי הנוער העובד קיבלו על עצמם לחדש את היישוב. ביישוב הוקם מרכז הסמינרים של הנוער העובד שמשרת עשרות סמינרים במשך השנה. רביד מאורגן כקיבוץ של קבוצות. ברביד מטעים, לול, מפעל הבלוקים "בלוקל" ומפעל לאבני חיפוי "אבני רביד." המשק של רביד נחשב כשייך לכל התנועה וחברי תנועת הבוגרים מתגייסים לבצע את הקטיף ועבודות אחרות.

אשבל

הישוב האחרון בישראל לקבל הכרה בתור קיבוץ. הוקם ב-1997 בתור קיבוץ חינוכי על שטח של 300 דונם עם שטח חקלאי קטן מאד. הקיבוץ מאורגן בתור קיבוץ של קבוצות ש/מונות ביחד 85 חברים. באשבל הריכוז הגדול של חברי תנועת הבוגרים.

יש מספר פרויקטים חינוכיים בקבוץ כשהחשוב בהם הוא הפנימייה לנוער בסיכון. הפנימייה נחשבת אחת מהטובות מסוגה בישראל ולמרות הרקע הקשה של התלמידים חלק לא קטן נבחן לבגרות ובחלקו יוצא לשנת שירות בגרעינים של התנועה ומתגייס לצבא. במשך שנים למדו התלמידים בתיכון קיבוצי אבל בכיתות נפרדות. ב-2007 הקימה תנועת הבוגרים בית ספר בכרמיאל המיועד לתלמידי הפנימייה ולתלמידים בכרמיאל שנפלטו מבתי ספר אחרים. בית הספר מקיים מגמות לטיפול בסוסים ואילוף כלבים הנלמדות במתחם ההכשרות , שכולל אורווה וכלביה, בקיבוץ אשבל. מחנכי הפנימיה מלווים את בוגריה גם עם סיום לימודי התיכון, לאורך שנת השירות, השירות הצבאי וגם אחרי השחרור מהצבא.
באשבל קיים גם המרכז לקיום משותף שמארגן מפגשים בין יהודים וערבים באזור ומפעיל תוכניות חינוכיות בכפרים רבים באזור.

נערן

נערן היה קיבוץ שנעזב על ידי חבריו וחודש כקיבוץ חינוכי של תנועת הבוגרים של מחנות העולים. נערן גם הוא קיבוץ של קבוצות. בנערן פועל מרכז הסמינרים של המחנות העולים – "דרך".
כמו כן קיים בנערן גם משק חקלאי.

פלך

פלך היה קיבוץ שנשאר עם מעט משפחות וחודש כקיבוץ חינוכי של תנועת הבוגרים של השומר הצעיר. גם פלך הוא קיבוץ של קבוצות. בפלך יש גם רפת, לול ומטעים.

הקבוצות השיתופיות

בכל הארץ, בערים, בקיבוצים החינוכיים ובכלל פרוסות עשרות קבוצות שיתופיות של בוגרי כל תנועות הנוער. לכל תנועה הסגנון שלה ושפה משלה. יש קבוצות מבוגרות בהן משפחות עם ילדים ויש קבוצות ללא ילדים. לפי התרשמותי, נוטים בוגרי המחנות העולים להתחתן בגיל צעיר ובוגרי הנוער העובד והלומד דוחים את הנישואים לגיל מבוגר. יחד עם זאת, הדמיון בין הקבוצות רב מן ההבדלים.

משימות

הקבוצה המתארגנת אחרי השחרור מהצבא ממשיכה בדרך כלל במשימות בהן עסקו חבריה בפרק המשימה. חברי הקבוצה עוסקים בהדרכה בתנועת הנוער ומוצאים עבודה בחינוך הבלתי פורמאלי, כגון רכזי נוער בקיבוצים ומושבים, עבודה במתנ"סים, עבודה בפרויקטים חינוכיים של העיריות, הסוכנות וגורמים אחרים. הקבוצה עוסקת גם בפעילויות שמביאות משכורת וגם במשימות שאין להם תמורה כספית. חברי הקבוצה משלימים פרנסה בעבודה מזדמנת כגון מלצרות, סדרנות ועוד.

לתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד עמותה "דרור בתי חינוך " שעוסקת בפרויקטים חינוכיים. העמותה לקחה על עצמה את הניהול של בתי ספר בחולון, בבת גלים ובקריית אתא והקימה בית ספר חדש בכרמיאל. לעמותת דרור בתי חינוך מִשְנָה חינוכית משלה והיא חותרת לכך שבין מורי בתי הספר יהיו חברי תנועת הבוגרים שרואים את החינוך בתור יעוד ומוכנים להיות מסורים לחינוך ולהשקיע בו הרבה מעבר ליום עבודה סטנדרטי.

פרנסה וארגון

עקרונית יש שאיפה של תנועות הבוגרים שכל חבריה יעסקו בחינוך אבל הדאגה לפרנסה מביאה לעיסוק בתחומים נוספים, חלקם קרובים יותר לעיסוק בחינוך, חלקם לא.

תנועת הבוגרים הקימה את חברת "המעורר" שמארגנת סמינרים, ימי עיון וטיולים עבור בתי ספר וקבוצות נוער בארץ וגם מסעות לפולין. חברי תנועת הבוגרים לקחו על עצמם את מערך הדרכה במספר מוזיאונים ואתרים היסטוריים כגון בית יגאל אלון בגינוסר, חצר כנרת וגבעת הקיבוצים. הם מפעילים גם חברת הגברה "תו אדום" שמספקת את השרות לאירועים של התנועה וגם עובדת מחוץ לתנועה ואת חברת "במעגל" שמעבירה פעילויות ODT לבתי ספר, חברות שונות ובצבא. לתנועת הבוגרים של הנוער העובד יש משרד "החממה" שתומך ביזמויות כלכליות של חברי הקבוצות.

לתנועת הבוגרים של הנוער העובד ארגון גג "דרור ישראל". תנועת הבוגרים נתפסת על ידי חבריו כארגון שטוח ולא היררכי. כל מרחב הנושאים נידונים בפורומים של קבוצה אחת, בפורומים של כמה קבוצות או בצוותית שעובדים יחד. דרור ישראל יכול ליזום פעילות אבל אם החברים לא נרתמים לה אין קיום ליוזמה.

קשר למקום

לעומת הקיבוצים העירוניים הקשר למקום מסוים פחות מובהק בתנועת הבוגרים. אפשר להשוות את תנועת הבוגרים לגדוד העבודה ההיסטורי. יש מעבר של קבוצות, במיוחד קבוצות צעירות, ממקום אחד לאחר – כך למשל עברה לפני כמה שנים קבוצה אחת מטבריה לעכו, שתי קבוצות עברו ב- 2010 מעכו להדר בחיפה ובמקומם ונכנסו שתי קבוצות אחרות. חברי הקבוצות אומרים שהם רואים את עצמם מחויבים לכל המקומות ולכל המשימות שתנועת הבוגרים לקחה על עצמה. הם מתארים את עצמם כ"קיבוץ ללא מקום". מתרחשים בקבוצות כל התהליכים שצפויים במערכת צעירה ודינמית – יש קבוצות שמתפרקות, קבוצות שמתאחדות ומעבר של יחידים מקבוצה לקבוצה.

סידור העבודה הוא לא בהכרח מקומי, למשל בפנימייה באשבל עובדים חברי קומונות מאשבל, רביד, חנתון ,כרמיאל, עכו ועוד. בחברת המעורר עובדים חברי תנועת הבוגרים מכל הארץ וגם פה סידור העבודה הוא ארצי.

הלימוד והדיון

הלימוד נתפס כיסוד בהוויית החיים גם של הקבוצה וגם של החבר. מפגש הלימוד השבועי מתקיים בכל קבוצה ויש מפגשי לימוד גם בצוותי עבודה ובפורומים אחרים. הלימוד יכול להיות לשמו או כהכנה לדיון. בלימוד לשמו לומדים בצוותא טקסטים של הוגים שונים כשבובר, אהרון דוד גורדון וברל כצנלסון אהובים עליהם במיוחד. בצוותים של מחנכים לומדים טקסטים בנושאי חינוך. בלימוד בצוותא לומד חבר הקבוצה להכיר את נפש שותפיו לקבוצה.

לפי השקפתם כל דיון עקרוני חייב להיות מושתת על לימוד מקדים של הנושא שבדיון. לדעתם דיון שאינו מלווה בלמידה עלול להפוך להתנגשויות של אגו. בדיון יש כוונה להגיע להסכמה של כל חברי הקבוצה או הפורום. לפי פילוסופית החיים של הקבוצות השיתופיות בדיון ניתן להגיע להסכמה רחבה. לקבוצות השיתופיות יש ביקורת על הקיבוצים שבהתנהלותם ויתרו על עקרון ההסכמה הרחבה ומסתפקים בהצבעות.

השכלה

כאמור, מייחסות תנועות הבוגרים חשיבות רבה ללימוד, אך יחד עם זאת ישנה, במיוחד בתנועת הבוגרים של הנוער העובדהסתייגות מהעולם האקדמי שנתפס כעקר וברובו בלתי מחויב לערכים חברתיים. כדי לעסוק בהוראה על החבר להצטייד בתואר ובתעודת הוראה. בהסכם בין תנועת הבוגרים של הנוער העובד ומכללת בית ברל, הוקם מסלול מיוחד לחברי הקבוצות, בו מתקיים דיון ודיאלוג בין המכללה והתנועה על תוכן הלימודים. חברי הקבוצות נחשבים סטודנטים רציניים, עם יכולת לקיים דיון ברמה גבהה. יש חתירה לכך שהקבוצה השיתופית תעבור את מסלול הלימודים יחד ותהווה גם קבוצה לימודית. כמו בכל שלב קודם, גם במסלול האקדמי מעשיר הלימוד בצוותא את חיי הקבוצה. תנועת הבוגרים של מחנות העולים הקימה מסלול דומה בסמינר הקיבוצים. המציאות והרצונות של חברים מביאים לכך שיש חברים שלומדים תחומים אחרים כגון משפטים או עבודה סוציאלית.

החזון והעתיד

חברי הקיבוצים העירוניים והקבוצות השיתופיות שואפים לתיקון עולם. בניגוד לזרם הסוציאליסטי האוטופיסטי (Utopian) במאה ה-19 או לתיאורטיקנים המרקסיסטים של תחילת מאה ה-20, אין להם תוכנית מפורטת לעולם המתוקן אבל יש חזון גדול של מדינת רווחה שוויונית.

אתגר הבית

הקיבוצים העירוניים תמוז ומגוון בנו לעצמם בית קבע, מתחם בתוך העיר. הקבוצות השיתופיות הוותיקות יותר נמצאים בשלבים ראשונים לתכנון מגורי הקבע. הנושא מלווה בשאלות קשות ואחת החשובות מהן איך לתכנן בנינים שיתאימו לחיי קבוצה של 6 עד 20 מבוגרים ובהמשך גם ילדים. האם הקבוצה בצורתה הנוכחית יכולה לשרוד את נישואי חבריה והקמת משפחות או שהיא תהיה מורכבת ממשפחות גרעיניות. אין לזלזל בשאלה האם וכיצד יוכל ציבור המורכב ממורים עם המשכורות של מורים לחלום בכלל על דיור קבע.

אתגר הפרנסה

הקיבוצים מגוון ותמוז הקימו מערכות כלכליות והגיעו לרמת פרנסה סבירה. לקבוצות השיתופיות יש התמודדות קשה עם הפרנסה ושורדים רק בזכות היצמדות לרמת חיים נמוכה. לדרור ישראל יש חזון של "משק חינוכי", ממנו יוכלו להתפרנס בכבוד. יש מודעות לכך שמחינוך בלבד אי אפשר להתפרנס וישנו חיפוש אחרי מקורות פרנסה נוספים.

מעורבות פוליטית

לחברי הקבוצות ערנות פוליטית אבל עד היום נמנעו להשתתף בפוליטיקה מקומית, מתוך תחושה שבתור ציבור חדש בעיר רצוי לשמור על קשרים טובים עם כולם. בחלק גדול מהקומות מגוריהם הם עובדים בשיתוף מלא עם הרשויות המקומיות ולכמה ערים הם נכנסו בעקבות הזמנה של העירייה.

במישור הארצי, השיוך המפלגתי של תנועות הבוגרים ברור, הם גם מתגייסים להפגנות, אבל הגישה העקרונית שלהם אנטי-פוליטית. את העולם צריך לתקן מלמטה. האם ניתן לקדם אג'נדה חברתית או לנהל מאבק חברתי בלי להיכנס לפוליטיקה? בפוליטיקה יש מאבק על משאבים ועמדות כוח. האם ניתן להגדיל את ההשקעה לאומית בחינוך בלי להיכנס לפוליטיקה?

העתיד

בכל העולם המערבי יש פריחה של קומונות . רוב רובן לא שורדות את השנה הראשונה. בישראל המצב שונה ויש תנועה של קבוצות שיתופיות שמתמידות .
שני גורמים נותנים לקבוצות הכישורים להתמיד – החינוך הקיבוצי אצל אלה גדלו בקיבוץ והחינוך בתנועת נוער אצל בני העיר ביניהם.

מספר החברים בקבוצות שיתופיות בעלייה. נראה לי שבטווח הבינוני הגידול יימשך ויתכן שעוד תנועות נוער יצמיחו תנועות בוגרים. האם בטווח הארוך יותר יעבור הזרם הזה את אותם תהליכים שעוברים על התנועה הקיבוצית המפוארת? יש לקוות שמה שאנו רואים כעת איננו הפריחה האחרונה של הרעיון השיתופי בישראל.

ביביליוגרפיה

אלי אברהמי ואהוד מנור, "קהילות יעוד שיתופיות בכפר ובעיר",אופקים בגיאוגרפיה, 66, ירושלים (2006) עמ' 79-94.

עוז אלמוג, הצבר – דיוקן, תל אביב : עם עובד (1997).

אלי אשכנזי , "חברי הנוער העובד והלומד הקימו בעכו קיבוץ עירוני המתמחה בחינוך",
הארץ 15.11.2005.

גליה גוטמן, " הקיבוץ חי ונושם והוא בכלל בעיר",מסע אחר, 159, תל אביב (2005).

דיתה גרי, "הפרדס הגדול והפרדס הקטן", ארץ אחרת , 31 , ירושלים (2005), עמ' 22-27.

יובל דרור, (עורך), הקבוצות השיתופיות בישראל , רמת אפעל : יד טבנקין (2008).

נמרוד זליגמן, בין קיבוץ וקבוצה לתנועה שיתופית-פוליטית ,חברה, 47, (דצמבר 2010).

דן יהב, קיבוץ עירוני - שלב מעבר או יעד סופי? : קיבוצים, פלוגות וקבוצות שיתופיות עירוניות 1921-2005 : עבר, הווה ועתיד , תל אביב (2006).

ניר מיכאלי, אַנְשֵי הַמָחֲרָת- הקבוצות השיתופיות החדשות בישראל בין מייסדי קהילות ייעוד למחדשי תנועת העבודה, עבודת דוקטורת - אוניברסיטת תל אביב (2007).

יעקב עובד, באמונתם יחיו : המושבות ההוטריות בצפון אמריקה 1874-2006
רמת אפעל : יד טבנקין (2006).

יעקב עובד, קומונות וקהילות שיתוף במחצית השנייה של המאה ה-20, רמת אפעל : יד טבנקין       (2009).

יעקב עובד, "קיבוצים וקומונות - היבטים השוואתיים וקשרים", אביבה חלמיש וצבי צמרת (עורכים) ,הקיבוץ: מאה השנים הראשונות (קבץ), ירושלים, יד יצחק בן צבי, (2010) , עמ' 365-378.

אדם שבדרון ויאיר רביב צמיחתן של תנועות הבוגרים: "קבוצות הבחירה" כדוגמה
http://www.yesod.net/info/essayes/hevra2/kvutzot.htm

Robert P. Sutton, Modern American Communes : A dictionary , Westport, Conn. : Greenwood Press (2005)

Gilbert Zicklin, Countercultural communes : a sociological perspective, Westport, Conn. : Greenwood Press (1983) 


מילות מפתח

קיבוץ-עירוני | קיבוץ-מחנכים | קבוצות-יעוד | קומונה-שיתופית | תנועות-נוער | קיבוץ | דרור-ישראל | חינוך- בלתי- פורמאלי | תנועות-בוגרים

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על קיבוצים עירוניים וקבוצות שיתופיות-משימתיות בישראל (1)

    גיא

    המאמר הזה הינו מדעיי ?
    יום רביעי כ"א בכסלו תשע"ג 5 בדצמבר 2012

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.