דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 4 מדרגים

חוות בודדים בישראל

שלט על כביש 40
שלט על כביש 40
לירון גולן
שלט לחוות נחל בוקר, תשתית לחשמל
שלט לחוות נחל בוקר, תשתית לחשמל
לירון גולן
מצלמות אבטחה מחוץ לחוות נחל בוקר
מצלמות אבטחה מחוץ לחוות נחל בוקר
לירון גולן
מיכל לאיסוף פסולת אורגנית ליצירת קומפוסט
מיכל לאיסוף פסולת אורגנית ליצירת קומפוסט
לירון גולן
מיכלים לאיסוף פסולת למחזור, חוות נחל בוקר
מיכלים לאיסוף פסולת למחזור, חוות נחל בוקר
לירון גולן
מקלחת שדה, חוות נחל בוקר
מקלחת שדה, חוות נחל בוקר
לירון גולן
מיכל לאיסוף בקבוקים למחזור
מיכל לאיסוף בקבוקים למחזור
לירון גולן
חוות נחל בוקר
חוות נחל בוקר
לירון גולן
חוות נחל בוקר
חוות נחל בוקר
לירון גולן
חוות נחל בוקר וחוות זית במדבר
חוות נחל בוקר וחוות זית במדבר
לירון גולן
חוות נחל בוקר, שער לאזור מגורים פרטי
חוות נחל בוקר, שער לאזור מגורים פרטי
לירון גולן
חוות נחל בוקר
חוות נחל בוקר
לירון גולן
חוות נחל בוקר
חוות נחל בוקר
לירון גולן
חוות נחל בוקר
חוות נחל בוקר
לירון גולן
חוות נחל בוקר
חוות נחל בוקר
לירון גולן
כניסה לחוות זית במדבר
כניסה לחוות זית במדבר
לירון גולן
אוהלי טיפי אינדיינים בחוות זית במדבר
אוהלי טיפי אינדיינים בחוות זית במדבר
לירון גולן
חוות זית במדבר, מקלחת שדה
חוות זית במדבר, מקלחת שדה
לירון גולן
חוות זית במדבר
חוות זית במדבר
לירון גולן
חוות זית במדבר
חוות זית במדבר
לירון גולן
דוד שמש בחוות זית במדבר
דוד שמש בחוות זית במדבר
לירון גולן
המסעדה בחוות נחל בוקר
המסעדה בחוות נחל בוקר
לירון גולן
חוות נאות, דיר עיזים
חוות נאות, דיר עיזים
לירון גולן
חוות נאות
חוות נאות
לירון גולן
מסעדה בחוות נאות
מסעדה בחוות נאות
לירון גולן
חוות נאות, דיר עיזים
חוות נאות, דיר עיזים
לירון גולן
מחלבה בחוות נאות
מחלבה בחוות נאות
לירון גולן
מבקרים בחוות נאות
מבקרים בחוות נאות
לירון גולן
חוות נאות
חוות נאות
לירון גולן
צימר בחוות נאות
צימר בחוות נאות
לירון גולן
חוות נאות
חוות נאות
לירון גולן
חוות נאות
חוות נאות
לירון גולן
מחלבה בחוות נאות
מחלבה בחוות נאות
לירון גולן
הגבינות של חוות נאות
הגבינות של חוות נאות
לירון גולן
לירון גולן

נוצר ב-6/14/2011

מבוא

חוות בודדים הינה חווה המרוחקת מאזור מיושב ומקיימת חיים המשלבים עשייה חקלאית ותיירותית. בדרך כלל חיים בה משפחה אחת או זוג. בעשור האחרון התופעה התרחבה ונוספו מעל 50 חוות ברחבי הארץ.

עיקר מיקומן של החוות הוא בדרום הארץ מפאת אישור הקמתן ועידוד מצד המדינה להפריח את הנגב. חלק מהחוות בארץ פועלות באופן לא חוקי.

במאמר זה אדון בנושא הקמת חווה והתנהלות מול הרשויות, בעיות וקשיים ודוגמאות מחיי היום יום בחווה. אעסוק גם בפרשת שי דרומי - מקרה מיוחד שהציף את בעיית הגניבות שקיימת בחוות הבודדים.

כמו כן אעסוק בעשייה והפרנסה בחוות, ההתנדבות בחוות בודדים, החיים כמשפחה בחווה, גידול ילדים והתרומה לחברה בישראל.

המחקר כלל עבודת שדה, ביקור במספר חוות בודדים, עיקרן על כביש 40, המכונה "דרך היין". באזור זה קמו בעשור האחרון 25 חוות, רובן עוסקות בתיירות ובחקלאות על כל גווניה.

כמו כן התבסס המחקר גם על ספרות מקצועית בנושא ההתיישבות בנגב ומאמרים שונים מאתרי אינטרנט המעודדים או שוללים את קיומן של החוות.

הקמת חוות בודדים בישראל

פרופיל ורקע על מקימי חוות בודדים 

חוות בודדים הינה התיישבות בשטחים גדולים, שלא נוצלו על ידי ישובים מפאת מרחק וניתוק.
בחוות בודדים בדרך כלל חיה משפחה אחת, אדם בודד או זוג. במידת הצורך ישנה העסקה של פועלים ואירוח מתנדבים לעזרה שוטפת בהחזקת החווה. חוות בודדים חוקית צריכה לפתח ולעודד את התיירות באזורה, ע"י אירוח בצימרים, מסעדה או מכירת תוצרת החווה.

בעלי חוות בודדים בארץ באים מרקעים שונים ומגוונים. לרובם מחנה משותף והוא - החלום לחיות בחווה ולקיים חיים השונים מהזרם המרכזי בחברה. ישנם מקרים של אנשי עסקים עירוניים שעברו בחיים שינוי והחליטו להקים חווה. ישנם אנשים הרוצים לחיות קרוב לטבע, חלקם באים עם גישה אידיאולוגית של "הפרחת השממה" ומימוש חלוצי בארץ.
חלק גדול מאותם בעלי חוות אינם באים עם רקע מקדים מתחום החקלאות, אלא בחרו ללמוד ולהעשיר את עצמם. ישנם מקרים בהם מקימי חווה נוסעים לחיות בחוות בחו"ל או בארץ כדי לרכוש ידע, למשל בתחום גבינות הצאן. למשרד החקלאות יש מדריכים שנותנים יעוץ והכוונה בנושאים חקלאיים שונים.

התנהלות מול הרשויות והחוק

בהקמת חוות בודדים בארץ, ראשית יש לפנות למנהל המקרקעין, ולמועצה האזורית בה רוצים להקים את החווה. הפרוצדורה אינה פשוטה ויכולה לערוך שנים, עד קבלת האישורים להקמת החווה. יש לחתום על חוזה עבור הרשויות.

מידי תקופה מחדשת מדינת ישראל את ההזדמנויות למכרזים על הקמת חוות בארץ.
תוכנית תמ"א 35, שאושרה סופית בשנת 2006, אפשרה ל-25 חוות בודדים לקום באזור הר הנגב. תוכנית זו הייתה פרי יוזמתם של אריאל שרון בכהונתו כשר תשתיות, ורפאל איתן כשר החקלאות. מטרת התוכנית הייתה לישב את הנגב, ולצקת לתוכו מוקדים "יהודיים" לצד ההתיישבות הפראית של הבדואים. הם טענו שתוכנית מסוג זה, תחזק את התיירות והאטרקטיביות של הנגב.

אנשים המתעניינים בהקמת חווה הגישו בקשה להשתתפות במכרז, והיו צריכים לנמק את בקשתם. נדרש סכום כסף גדול עבור הקרקע ממנהל המקרקעין.
על בעלי החוות להציג תוכנית מדויקת לגבי התרומה שלהם לפיתוח התיירות באזור החווה.
לא כל חווה מקבלת אישור לעסוק בחקלאות או במרעה, וברוב החוות יש אורחן למבקרים.
בגלל החוקים הנוקשים מצד הרשויות, הרבה חוות עוברות על החוק ובונות מבנים ללא אישורים, ומנהלות משק חקלאי או מרעה. חשוב להזכיר שיש חוות שלא עברו על אף אחד מהתהליכים המתבקשים מול הרשויות ופשוט התגנבו או השתלטו על שטח מרוחק. במקרים כאלו הם מסתכנים בקבלת צו הריסה מהמדינה, בקנסות ועונשים.

תשתיות: חשמל, מים וביוב

חוות בודדים שקמו עם אישורים מלאים, לא בהכרח מקבלות עזרה מהמדינה בהקמת תשתיות כגון חשמל ועליהן לדאוג לעצמן באופן עצמאי, וההוצאות חלות עליהן. קורה שההתנהלות היא פיראטית, ושיש גנבה מקו מתח גבוה.
חוות שאין להן קשר להתנהלות מול המדינה, ופועלות באופן לא חוקי, בד"כ דואגות לגנראטור שמספק את החשמל במידת הצורך. ישנן דרכים לחסכון ולייצור חשמל באנרגיה סולארית, ע"י הצבת לוחות סולאריים לקליטת קרני השמש אשר מחוברות למערכות התאורה וחימום המים.

בדומה לחשמל, גם במערכות המים והביוב בעלי החווה צריכים למצוא פתרונות בשל המרחק מישובים מוסדרים. המדינה נותנת פתרונות רק לבעלי חוות שהוקמו כחוק.

הפתרונות הנוספים שיש לבעלי החוות הם פתרונות שטח, כגון עוקב מים שיש לדאוג למלא באופן עצמאי. ישנן פתרונות לחסוך בשימוש במים ולהפוך לידידותיים לסביבה, כגון הצבת שירותים אקולוגיים ללא ניאגרה. יש המשתמשים בנסורת כדי למנוע ריחות, ויש המקימים שירותי קומפוסט, שמהם ניתן לדשן כעבור תקופה את האדמה.
רעיון נוסף לחיסכון במים הוא הקמת מערכת מים אפורים להשקיה, כאשר המים שיורדים למערכת הביוב עוברים סינון ומשמשים להשקיה חקלאית.

מיפוי החוות בארץ, עבר והווה

בארץ קיימות היום כמאה חוות והתיישבויות בודדים, מתוכן רק פחות ממחצית חוקיות ומאושרות ע"י מנהל מקרקעי ישראל. החוות מפוזרות בעיקר בדרום הארץ, הנגב והערבה. ישנם חוות בהרי ירושלים, הגליל, רמת הגולן ומעטות בשאר חלקי הארץ.

בתקופת היישוב, הפכו החוות החקלאיות לחלק מכלל סוגי ההתיישבות בארץ ישראל, למשל חוות השומר "סג'רה", חוות דוברנין וחוות כנרת. החוות נתקלו בקשיים בהתמודדותם עם העוינות מצד שבטי הערביים. בשנת 1950 קמו חוות בודדים. בין הראשונות היו חוות פיליפ, חוות שושנה (מאיר הר ציון), וחוות פנחס. החל משנות השמונים הצליחו מספר חוות לעבור את כל שלבי האישור. ניתן לציין את חוות נחל עשן (בשנת 1986), חוות השקמים (בשנת 1988), חוות תל מפסח וחוות הנעימות (בשנת 1998).

ב- 1990 קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל החלטה, בה הוגדר לראשונה מהי התיישבות בודדים ותהליך אישורה.

ב- 1999 בדק מבקר המדינה את עניין התיישבויות בודדים. המבקר קבע כי אחת הבעיות המרכזיות, בעיקר בנגב ובגליל היא השמירה על קרקעות המדינה. נקבע כי השיטות שבהן ניתן לשמור על קרקעות המדינה הן: התיישבות, עיבוד, רעייה, ייעור ופיקוח. הביקורת התבססה על הטענה כי השרים המעורבים החליטו על קידום התיישבות הבודדים מבלי לבחון את החלופות האחרות שהוצעו, כגון ישובים קהילתיים. המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה כי התיישבות וחוות בודדים אינה תואמת את עקרונות התכנון מאחר והיא עלולה ליצור פיזור של נקודות ישוב קטנות. אם זאת, בנפת באר שבע ידונו באופן חריג בכל חווה לגופה.

ב- 2002 אישרה ממשלת ישראל את המלצת התיישבויות הבודדים כאמצעי לפיתוח הנגב והגליל, ולשמירה על קרקעות הלאום.

ב- 2003 הוגשה עתירה מנהלית על ידי החברה להגנת הטבע נגד רשויות התכנון והמינהל בדרישה כי ינקטו בפעולות אכיפה נגד עבירות בניה בחוות.

ב- 2005 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 35). התוכנית אשר נכנסה לתוקף ב- 2006 אמורה לאזן בין צורכי הפיתוח מחד, לבין שטחים פתוחים, טבע, נוף, חקלאות ומורשת, מאידך.

ביום 9/5/2006 אושרה תוכנית "דרך היין" להקמתם של 25 חוות המשלבות חקלאות ותיירות ברמת נגב. במקביל לאישורה של "דרך היין" נדחתה תוכנית המתייחסת לחוות הותיקות בנפת באר שבע. לאחר אישורה של תוכנית "דרך היין" עתרו מספר גופים ציבוריים, ובראשם עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, לבג"צ נגד אישור התוכנית.

הועלו טענות תכנוניות בשילוב של טענות קיפוח. לאחר הגשת הבג"צ מטעם עדאלה, הקשיחו הרשויות את עמדתם כלפי המתיישבים. המינהל סירב לחדש את חוזי ההרשאה עם מספר מתיישבים. גורמי התכנון החלו לפרש את תמ"א 35 כמניעה לכל התקדמות תכנונית. נוצר מצב שבו לא ניתן לאשר או למסד חוות שהוקמו בעידוד הגורמים המיישבים לפני עשרות שנים.

כך הפכו המתיישבים מחלוצים בשליחות המדינה לעבריינים ופולשים בעל כורחם.

ב- 2009 התחדשו הדיונים סביב הצדקת קיומם של החוות ב"דרך היין", ועתידם של חוות בודדים באזורים שונים בארץ, והם ממשיכים להתקיים עוד היום.

קשיים, פרשת שי דרומי

המגורים בחוות בודדים וההתבססות על חקלאות ואירוח כמקור פרנסה כרוכים בקשיים ובעיות שונות. התלות במזג האוויר הינה משמעותית, וכל שינוי קיצוני עלול להזיק לחקלאות ולהשפיע על כמות המבקרים בחווה בחורף הקר ובקיץ הלוהט. בעיה נוספת איתה מתמודדים אנשי החווה היא בעלי חיים מסוכנים כמו נחשים ועקרבים. כמו כן יש לקחת בחשבון שבזמן מצוקה, כאשר יש צורך להגיע לבית חולים, הדרך ארוכה.

הקושי הגדול ביותר של בעלי החוות כיום הוא ההתמודדות עם גניבות.

שי דרומי הוא בעל חוות בודדים בנגב, הנמצאת בסמוך לישוב מיתר. הוא ספג פריצות וגניבות חוזרות ונשנות לחוותו, שגרמו לנזק רב. בשנת 2007, מאוחר בלילה דרומי שם לב שכלביו הורעלו, הוא לקח את נשקו וירה לכיוון הפורצים. שניים הצליחו לברוח ובשניים אחרים הוא פגע. ח'אלד אל- אטרש נהרג, וחברו איוב אל-הוואשלה נפצע. דרומי הועמד לדין והואשם בהריגה, ממנה זוכה מחמת הספק, והורשע בעבירה של נשיאת נשק ללא רישיון.

העמדתו לדין עוררה דיון ציבורי סוער, בעיקר בקרב פעילי ימין וחקלאים שסובלים מאותה הבעיה. היו שטענו שהפריצות והגניבות בחוות הבודדים, הם כוונה של הבדואים לחבל בהתיישבויות מסוג זה, שמטרתם הפוליטית היא לדלל את השתלטות הבדואים בנגב.

סוגיה נוספת שהעלתה הפרשה, היא נושא ההגנה העצמית בשטח מגוריך.

בעקבות הפרשה, בשנת 2008, בכנסת הוסיפו סעיפים חדשים לחוק העונשין. החוק מוכר לציבור בשם "חוק שי דרומי". יש לציין כי החוק יחול באופן קונקרטי וכל מקרה ומקרה ייבחן לגופו.
חוק "שי דרומי" ייתן הגנתו בבדיקה של התנאים הבאים:

  1. על היורה להוכיח בראיות מוצקות כי אכן משיג הגבול הינו אדם בעל כוונה פלילית .
  2. יש להראות כי המקרה קרה בתוך שטח פרטי/חקלאי של היורה .
  3. הפעולה היוותה אמצעי בעל כוח סביר ביחס לסיטואציה.

בעלי החוות נאלצים להתמודד עם בעיית גניבות קשה, שכן בשל המרחק מישובים גדולים ומוסדרים, לא קיים שירות ופיקוח של המשטרה. הגניבות הן לרוב של צאן, תוצרת חקלאית, ציוד ומכונות וכל דבר אחר בעל ערך שנמצא בשטח החווה. רוב החוות מגדרות את שטח החווה, ובכניסתם יש שער ברזל.  ישנם הממגנים את החווה במערכת אבטחה מסביב לגדר, ולרבות מהחוות יש כלבי שמירה, אולם הבעיה היא לשלוט במרעה ובשטחים החקלאיים הפתוחים.

עשייה ופרנסה בחוות בודדים בישראל

חוות חקלאיות, גידולים אורגניים

כמו בכל ענף החקלאות בארץ גם בחוות החקלאיות ישנו מגוון רב של גידולים ועשייה.

מטעי זיתים והפקת שמן זית, כרמי גפנים וייצור יין, צמחי מרפא ומענה טיפולי בעזרתם, גידולים של ירקות ופירות מכל סוג, וגידולים אורגניים.

המטרה של הגידולים היא לרוב לפרנסה ושיווק בארץ ובחו"ל של התוצרת.

יש חוות אורגניות, המקפידות על אידיאולוגיה התומכת בסביבה. הם אינם משתמשים בדשנים נוזליים כימיים המזהמים את מי התהום, ואינם משתמשים בהורמונים וריסוסים הנהוגים בחקלאות המודרנית. אין מטרתם להשיב אותנו לימי קדם, אלא להשתמש בידע ביולוגי, חקלאות טבעית, שילובים נכונים בין גידולי צמחים, וגידולים לפי עונות.

ישנן חוות ייחודיות שמשתפות פעולה עם הוסטלים לנפגעי נפש, בעזרה ושיקום דרך עבודת השדה. בעזרת מתנדבים העוזרים בהדרכה, הם עובדים בכל עבודות השדה, כגון שתילה, עישוב, קטיף ואריזה.

רוב החוות ממוקמות בדרום הארץ, בנגב, ובו כמות המשקעים מועטה. הקושי והאתגר לגדל חקלאות באזור זה הוא גדול יותר ודורש הרבה אמביציה, עיבוד נכון של האדמה והכשרה מתאימה, שימוש בחממות ומערכות השקיה מתוחכמות.

ישנן חוות שפועלות על פי עקרונות הפרמקלצ'ר. שיטת הפרמקלצ'ר משתמשת בתבניות טבעיות, בשיטות עתיקות שנמצאו יעילות, במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקאליים. הדגש בתכנון הוא על יצירת הקשרים חיוניים בין המרכיבים השונים במערכת, ויצירת שיתוף פעולה בין המרכיבים השונים. דגש נוסף הוא על יצירת מערכות בעלות רבגוניות גבוהה בדומה למערכות אקולוגיות בטבע שהינן רבגוניות, מעורבות ואינטנסיביות (פוליקולטורה). זאת בניגוד לחדגוניות של החקלאות התעשייתית (מונוקולטורה) אשר מובילה לצורך מתמשך בכימיקלים כדי להחזיק רמת ייצור נאותה וגורמת נזק לאדמות. בעלי חוות הפועלים בשיטה זו, לרוב גם אוספים פסולת אורגנית במטרה לייצר קומפוסט, ולשמור על מעגל ניצול ומחזור של חומרים. מהקומפוסט מייצרים דשן איכותי שמעשיר את האדמה בחומרים טבעיים.

רעיית צאן, עשיית גבינות קשות

הצאן הכי פופולארי בחוות הוא עזים במטרה לייצר גבינות. כמו כן ישנן חוות המגדלות בקר, לצורך מכירת הבשר למסעדות ואטליזים מובחרים, וחוות המגדלות גמלים, ונאקות לייצור חלב.

העז היא חיה נוחה לטיפול ויש לה שתי תכונות עיקריות. היא מסוגלת ללחך עשב במקומות תלולים, והיא אוכלת כמעט כל צמח. עזים אוהבות עשב, עלים, ענפים, ופירות קטנים. הן יאכלו צמחי מדבר מרירים, חזזית, עצים יבשים, וגם חבלים ובגדי כותנה. עזים אוהבת את המרחב ויכולות לטפס על מצוקים תלולים, ומסיבות אלו הן מתאימות לחיים המדבריים של הנגב.

ההמלטה מתרחשת לרוב בסתיו, בין אוקטובר לדצמבר, למרות שיתכנו המלטות במהלך כל השנה. תקופת ההיריון נמשכת כחמישה חודשים, או 145 ימים. בד"כ יגיחו שני גדיים עד שלושה בכל המלטה. הגדיים יעמדו אחרי ההמלטה, והם מסוגלים לנוע עם העדר כמעט מייד.

חלב עזים נחשב לחלב איכותי וקל לעיכול, בעל ערכים תזונתיים גבוהים והוא נפוץ מאוד בתהליך ייצור גבינות. סוגי הגבינות שמייצרים מחלב עזים בחוות, הן לרוב גבינות קשות, צרפתיות ואיטלקיות, שאורח הבשלתן ארוך, בין שלושה חודשים לשנתיים. לרוב כל חווה נותנת שמות משלה לגבינות שהיא מייצרת (לדוגמא בחוות נאות לגבינת עובש בנוסח קממבר קוראים "נעם"). מלבד גבינות קשות, מייצרים גם מוצרים טריים, כמו יוגורט, לבנה, גבינת ריקוטה ועוד.

גבנים רבים רכשו את הידע שלהם בחוות שמתמחות בעשיית גבינות מזה שנים רבות, בארץ, או בחו"ל בארצות שמייצרות גבינות באופן מסורתי, כמו איטליה, צרפת, ספרד ושוויץ. לרוב, לכל גבן שלמד את הבסיס, ישנו יצר הסקרנות וההמצאה, ורק ניסוי וטעייה יכול להוביל ליצירת גבינות ייחודיות שרק הוא יודע את מתכונן.

הגבינות מהחוות משווקות בכל הארץ, ברשתות טיב טעם ומעדניות מובחרות המתמחות בגבינות צאן איכותיות. המחירים אינם זולים ונאים בין 120 ל-500 שקל לקילו, ומכוונים לפלח שוק ממצב סוציו אקונומי בינוני - גבוה. באופן כללי תרבות אכילת גבינות צאן מובחרות בהבשלה איטית וארוכה, אינה חלק אינטגראלי מצריכת המזון של הישראלי, אך בשנים האחרונות בשל תיירות מרובה לאירופה הרבה ישראלים אימצו את חווית אכילת הגבינות מסוג זה.

אירוח נופש, צימרים, אוהלים וקמפינג

האירוח התיירותי בחוות בודדים מאוד עשיר, מגוון ויכול להתאים לכל מטרה. החל ממשטחים פתוחים לקמפינג המספקים רק שירותים, ברז מים ומקום להבערת אש, ועד לצימרים יוקרתיים ומאובזרים. למחפשי חוויה ייחודית של נופש, ישנן חוות שהקימו אוהלים אינדיאנים הקרויים "טיפי". האוהל בצורת חרוט ובנוי מקונסטרוקציה של מוטות עץ, ועליו פרוסות יריעות בד לבן. האוהל יכול להכיל משפחה (עד 7 נפשות), ובתוכו ישנם מזרונים הממלאים את כל השטח הפנימי. מחוץ לאוהל ישנו שטח ובו מקום לערסל, צלייה, מקלחת שטח עם דוד שמש, שירותים ואזור להבערת אש. המחיר ללילה באוהל מסוג זה לא נופל ממחירו של צימר. בחלק מהחוות יש בריכה קטנה להרגעות מהחום.

יש חוות שהעתיקו את סגנון האירוח שלהם מהבדואים החיים בסביבתם, ומאפשרים לקבוצות גדולות (מינימום 30 איש), להתארח באוהל גדול ולישון כקבוצה. בד"כ קבוצות המתארחות באוהלים כאלו, הם קבוצת משפחות שמטיילות בסביבת החווה ומחפשות פתרון זול ונעים ללינה. הלינה תכלול גם ארוחת ערב בסגנון בדואי, מדורה ופינג'אן, תה או קפה, והבערת מדורה בשטח. יש חוות המארגנות לקבוצות סיורים והסברים על הקמת החווה ועל הטבע באזורם.

האירוח הסטנדרטי יותר הוא צימרים מעץ, ברמה גבוהה, אך לרוב לא ימצא בהם ג'קוזי או מערכת קולנוע ביתית, כמו שנפוץ בצימרים בצפון הארץ. אופי כזה של צימרים מתאים לאנשים המחפשים את ההתבודדות, השקט, והניתוק מהציוויליזציה. לרוב, בכל חווה לא יהיו יותר מ- 5 מקומות אירוח, וישנם חוות בעלות שני צימרים בלבד, שהמרחק בניהם גדול ומאפשר את תחושת ההתנתקות מהציוויליזציה, והמרחב הפתוח.

תקופות התיירות הינן הסתיו והאביב בהן מזג האוויר נוח, אך עם זאת יש יוצאים מן הכלל כמו חוקרי טבע, צפרים וצלמי טבע המחפשים לישון בתנאים נוחים, וקרוב לנושא המחקר שלהם במהלך השנה. תופעה נוספת שקיימת היא בואם של רבנים לחוות בודדים במדבר, על מנת להתבודד ולהתפלל. בעונת החורף בדרום יש ביקוש ללינה בחוות מצד חובבי טבע, הבאים בכדי לצפות בתופעת השיטפונות מקרוב. 

התנדבות בחוות בודדים בישראל

אחזקת החווה ועבודה שוטפת ע"י מתנדבים

אחזקת החווה אינה פשוטה והחיים בה דורשים הרבה אכפתיות, אחריות ויוזמה.

הקמת חווה ואחזקתה הינה הגשמת חלום, אבל כמו כל מימוש של חלום מדובר בהשקעה כספית גבוהה ועבודה קשה. החזקת מתנדבים הינה פתרון נוח וזול. ההוצאות הכרוכות בהחזקת מתנדבים הן מינימליות: מקום לינה, מזון, ומקלחת חמה. החסרונות בהחזקת מתנדבים הם בעיקר חוסר מקצועיות ורקע בעבודות החווה, ולכן יש צורך להכשיר את המתנדב לעבודה. יש חוות המגבילות את משך השהייה בחווה למינימום של שבועיים מסיבה זו. חסרון נוסף הוא שעות העבודה, שכן מאחר והעבודה נעשית בהתנדבות לא מקובל שהמתנדבים יעבדו יותר מ 5 - 6 שעות ביום. יש מתנדבים שבאים לחוות לתקופות ארוכות של חודש עד שנה ולפעמים יותר, ונהנים מאורח החיים הצנוע, ומתמקצעים בתחומי העיסוק של החווה.

רקע על האוכלוסייה המתנדבת בחוות בארץ

התנדבות בחוות בודדים הינה חוויה חדשה ומסקרנת לצעירים שסיימו צבא או לפני צבא, המעוניינים להתנסות בצורת חיים אחרת, תוך כדי למידה של תחומים רבים הקשורים לאקולוגיה, חקלאות, רעיית צאן, עשיית גבינות ועוד. אולם לא רק צעירים המחפשים אתגרים מגיעים להתנדבות בחווה. ישנה אוכלוסיה שמחפשת את השקט, המרחק מהעיר והקרבה לטבע, לצאת משגרת היום יום הלחוצה, ולהתנסות בחיים בקצב אחר ועם מטרות אחרות. דווקא בחור "הייטקיסט" שמחפש לברוח מהתעשייה התובענית, יכול למצוא בשבוע של התנדבות בחווה, חוויה מעשירה ומלאה באנרגיות חדשות ומרעננות.

מתנדבים רבים שטעמו מהלך הרוח ומההתנהלות הלא שגרתית שקיימת בחוות בודדים, מאמצים לעצמם את חלום הקמת חווה, אך בגלל קשיים בהקמה, מעטים מממשים את החלום הזה. אוכלוסיה נוספת של מתנדבים היא אנשים המעוניינים להתמקצע בתחום מסוים, ומצאו כי דרך ההתנדבות הם יוכלו ללמוד את רזי המקצוע. התנדבות מסוג זה נפוצה מאוד בתחום הגבינות. הזוג נחימוב מחוות נאות שבדרך היין, חיו ולמדו לעשות גבינות אצל דליה וחיים מחוות הר הרוח הוותיקה שליד ירושלים, והתמקצעו גם בספרד ובמקומות נוספים באירופה.

ארגון בינלאומי למתנדבים בחוות WWOOF

 ב-1971 הוקם ארגון WWOOF ע"י סו קופרד, במטרה לעזור לאלו שרוצים להתנדב בחוות אורגניות. סו קופרד התעניינה בדרך החיים האורגנית, אבל לא היו לה האמצעים בשביל לממש את החלום. היא ארגנה את הקבוצה הראשונה שכללה ארבעה חברים שנסעו לסוף שבוע ניסיוני בחווה ביו-אורגנית במכללת אמרסון שבססקס, אנגליה. הניסיון צלח, ומהר מאוד חוואים נוספים החלו להתעניין במתנדבים שיגיעו אליהם על בסיס של סוף שבוע בכל פעם.

החוואים והמתנדבים גילו שזו דרך יעילה ומהנה, וכך הארגון גדל במהרה והפך לארגון בינלאומי. הארגון מקשר בין מתנדבים לבעלי חוות ומאפשר בחירה במגוון רחב של אפשרויות והתנסויות עבור המתנדבים.

הרעיון הבסיסי והפשוט של "וופינג" הוא שהמתנדב עובד בחווה במשך כמה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, ובתמורה מקבל מזון ולינה ללא תשלום. כל מי שמלאו לו 18 שנים יכול להצטרף לווף בישראל. המארחים של ווף ישראל הם קיבוצים, מושבים, חוות ומשפחות, ומתנדבים יכולים למצוא תחומים שונים להתנדבות כגון: פרמקלצ'ר, גינה אורגנית, בנייה ירוקה, הכנת גבינות, יין, שמן זית, מערכת מים אפורים, אנרגיה מתחדשת, טיפול בבעלי חיים ועוד.

חיי משפחה וחברה בחוות בודדים

גידול ילדים וחינוך, חיי חברה לילדים

מעט מבעלי החוות הינם משפחות עם ילדים, ולרוב מדובר בבודדים או זוגות. עבור אלו שבחרו להקים חווה ביחד עם ילדיהם מדובר באורח חיים מעט שונה ומאתגר.

גידול ילדים בחווה זהה כמעט בכל אופניו לגידול ילדים בכל מקום אחר, אולם נדרשת לכך יותר התארגנות וחשיבה מראש. 

אומנם ישראל היא מדינה קטנה, אבל גם אם החווה מרוחקת ממקום ישוב ובו מוסדות חינוך, ההורים צריכים לדאוג שילדיהם יקבלו את החינוך המתאים, ולדאוג להסעתם עד כמה שזה אפשרי. לדוגמה, גדי מחוות נאות שנמצאת על כביש 40, מסיע את ילדיו בכל יום למדרשת שדה בוקר.

הילדים שותפים לתחזוקת החווה, בהתאם לגיל הילד וברצון שלו לעזור, ובדרך כלל כבר מגיל צעיר הם נהנים לקחת חלק במשימות החווה, כמו מתן חלב לגדיים הצעירים. ילדים אוהבים את הקרבה לטבע ולבעלי חיים, אך חשיבות גדולה ישנה גם לחיי החברה של הילד ולשילובו עם בני גילו בבית ספר אזורי. 

מכיוון שתופעת חוות הבודדים אינה קיימת מספיק שנים בשביל להצביע על השפעות החיים בחווה, על חיי הילד שגדל בה, קשה לדעת מה הם ההשלכות העתידיות. לגדי ולאה מחוות נאות שישה ילדים. כשהקימו את החווה, הילדים היו בגילאים שבין שנתיים לתשע עשרה, וכיום, שניים מהם לומדים באוניברסיטה, שניים משרתים בצבא, ושניים לומדים בבית ספר יסודי.

הקשר לחברה ולמדינה, מעורבות ומודעות

רוב בעלי החוות אוהבים את החיים בישראל, שירתו בצבא ובמילואים, והחליטו לעזוב את ההתיישבויות הקונבנציונאליות ולמצוא מקום עם הרבה מרחב ועשייה עצמאית.

חלקם הגדול של המתיישבים נפגע מהמדינה, בשל חוסר התמיכה בקיום החווה.

רוב החוות מקיימות קשר ישיר כל הזמן עם אוכלוסיית תיירות הפנים, ומכירות בחשיבות של יחסים טובים עם לקוחותיהן.
המעורבות של בעלי חוות בנעשה בישראל, אינה שונה מכל תושב אחר, פרט לחוות שנחשבות לחוות חינוכיות, והן מארחות קבוצות ובתי ספר להרצאות בנושא ההתיישבות בנגב, הקמת חווה, וחקלאות.

לא כל מי שמקים חוות בודדים פועל מתוך מטרה ציונית של הפרחת השממה, או הרחבת ההתיישבות. לרוב זה שילוב של כמה פרמטרים, בניהם המוטיבציה הגדולה שמגיעה מהרצון לסגנון חיים מסוג זה ולמימוש חלום.

יש גם מי שחושב שחוות בודדים פוגעות במדינה, בחברה ובעיקר בסביבה, בטענה שהקמת התיישבויות בודדים היא ניצול בזבזני של קרקע למטרת מגורים ותעסוקה (חקלאות, תיירות, הסעדה, תעשיה חקלאית) מחוץ לתחומי ישובים, בפיזור ניכר במרחב. פיזור זה סותר את עקרונות התכנון וגורר השפעות שליליות מבחינה אקולוגית, כלכלית, חברתית, סביבתית ונופית.
ישנן עבירות רבות בתחומי התכנון והבניה בחוות, כמו למשל הקמת בניני מגורים, מבני משק ומתקנים שונים לאירוח ולקיום אירועים, ובניית גדרות סביבם החוסמות מעבר של ציבור המטיילים.

החברה להגנת הטבע טוענת שיש להפסיק את התופעה השלילית של עשרות חוות בודדים שהוקמו באורח בלתי חוקי בניגוד לחוקי מקרקעין, הממוקמות בשטחים הפתוחים המיועדים לשימור בתכניות מתאר שונות.

לטענתה, על הממשלה להביא לפינוי החוות הלא חוקיות, להשבת המצב התכנוני לקדמותו, ולמיצוי הדין עם העבריינים ועם הגורמים ברשויות שסייעו ועדיין מסייעים להם. במקביל החברה להגנת הטבע מציעה לפעול במוסדות התכנון למניעת אישורן בדיעבד של חוות כאלו ברחבי השטחים הפתוחים ולהנחות את היחידה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים, במטרה שתעלה עניין זה לראש סדר העדיפויות.

חיבור לטכנולוגיה, אינטרנט, טלוויזיה

החוות התיירותיות מקדמות ומשווקות את עצמן דרך האינטרנט. לרובן יש אתר אינטרנט עשיר שנותן מידע על החווה, על תוצרתה, ועל האטרקציות בסביבה. ישנם הרבה אתרי אינטרנט שהם אתרים קולקטיביים לפי אזורים, לדוגמא: חוות בודדים בדרך היין, או במצפה רמון. בתוך כל אתר שכזה יש פריסה של החוות ומה הן מציעות למטייל בסביבתם.

לרוב, בצימרים של חוות בודדים לא ימצא טלוויזיה או חיבור לאינטרנט (לעיתים רק מערכת סאונד עם רדיו), בניגוד לצימרים המאובזרים שבמושבים והמצפים, שבצפון הארץ. כיוון שבעלי החוות צריכים להתפרנס, הם חייבים להיות זמינים בטלפון, ובשל בעיית התשתיות לרוב מדובר בטלפון נייד שאינו מצריך פריסת תשתית קווית. ברוב החוות אין טלוויזיה ואין תשתית לכבלים, ובנוסף העבודה בחווה אינה מותירה זמן פנוי לצפייה בטלויזיה.

רוב בעלי החוות מאוד מחוברים לנעשה במדינה, ואינם מחפשים בהכרח להתנתק מהזהות שלהם כתושבי ישראל. ההתבודדות שלהם היא מתוך בחירה בצורת חיים אחרת, עם הרבה מרחב, אך עם השקעה ועבודה קשה. מכיוון שישנה תקשורת תמידית ומתן שירות ללקוחות, ישנה חשיפה לנעשה בארץ, ולאו דווקא דרך אמצעי התקשרות והמדיה.

סיכום

חוות בודדים בישראל מהוות חלק בלתי נפרד מצורות ההתיישבות הקיימות בארץ. הן יכולות לשמש מעין סוג של מפלט לאינדבדואליסטים המחפשים את מרחב המחייה, היציאה מהקונבנציה, ובחירה בחיים מלאים בעשייה, השקעה מרובה ועם זאת שקט וקרבה לטבע. הצעדים בהקמת חוות בודדים אינם קלים ודורשים הרבה עימותים עם הרשויות.

יש מקום להמשיך לחקור ולבדוק את הנושא מהיבטים נוספים, ביניהם, ההשלכות הפוליטיות והחברתיות של הקמת חוות בודדים, היחסים בין האוכלוסייה הבדואית המפוזרת באזור הנגב לבין בעלי החוות, והפגיעה בשמורות טבע ופעילות פיראטית של בעלי חוות.

ביביליוגרפיה

ספרים

אפרת, אלישע. תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות האלפיים. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2003.

אפרת, אלישע. אדם וסביבה בישראל: מסות גיאוגרפיות. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2004.

פלדשטיין, אריאל. הגידו כן לזקן – דיאלוג עם החלוציות. המכון למורשת בן-גוריון, 2005.

פנסטר, טובי וחיים יעקובי. עיר ישראלית או עיר בישראל?: שאלות של זהות, משמעות ויחסי כוחות. ירושלים: מכון ון ליר, 2006.

שיזף, צור. סוף הדרך: מותה של מדינה. תל אביב: הוצאת עם עובד, 2007.

אתרי אינטרנט

אתר חוות בודדים. תאריך הכניסה לאתר: 20/3/2011
http://www.havot.lanegev.co.il/index.html

אתר המועצה האזורית רמת הנגב. תאריך הכניסה לאתר: 20/3/2011
http://www.ramat-negev.org.il/main.php?m=1145&s1=1424&s2=1551&s3=1565

חוות בארץ ישראל. תאריך הכניסה לאתר: 20/3/2011
http://www.hava.co.il/

מינהל מקרקעי ישראל. תאריך הכניסה לאתר: 25/3/2011
http://www.mmi.gov.il/static/start.asp

מצפה רמון - חוות בודדים. תאריך הכניסה לאתר: 20/3/2011
http://mitzpe.net/farm.html

GoEco - Volunteers for Ecological & Humanitarian Projects
www.goeco.org תאריך הכניסה לאתר: 27/3/2011

WWOOF Israel Volunteer in Organic farm
www.wwoof.org.il/ תאריך הכניסה לאתר: 25/3/2011

כתבות ומאמרים מהאינטרנט:

ברילנשטיין, ליעד – משרד עורכי דין. "חוק שי דרומי". Lawguide מדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל. תאריך הכניסה לאתר: 18/3/2011
http://www.lawguide.co.il/articles/2375/חוק-שי-דרומי_6690/

גוטמן, גליה והילה טוב. "גבינות עיזים המלצות דרומיות". מסע אחר.
תאריך הכניסה לאתר: 20/3/2011
http://www.masa.co.il/article/2948/גבינות-עיזים---10-המלצות-דרומיות

הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב. פרוטוקול מס' 71 מישיבת ועדת הכלכלה בכנסת ה-18. 28/6/2009. תאריך הכניסה לאתר: 15/4/2011
www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/kalkala/2009-07-28-01.rtf

"חוות בנגב - דרך היין". מסע אחר. תאריך הכניסה לאתר: 18/3/2011
http://www.masa.co.il/article/3800/חוות-בנגב---דרך-היין/

לביא, צבי. "ועדת הכלכלה אישרה: הסדרת חוות בודדים". YNET ידיעות אחרונות.
תאריך הכניסה לאתר: 18/3/2011
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3895117,00.html

לוי, דותן. "בעל חוות בודדים בדרום: בפרקליטות פועלים כגנבים בלילה". כלכליסט.
תאריך הכניסה לאתר: 18/3/2011
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3292051,00.html

צפדיה, ארז. "ההבדל בין חוות בודדים לכפר לא מוכר". YNET ידיעות אחרונות.
תאריך הכניסה לאתר: 18/3/2011
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3920404,00.html

צפריר, רינת. הארץ. "אושרה הקמת 30 חוות בודדים בנגב". חדשות וואלה.
תאריך הכניסה לאתר: 18/3/2011
http://news.walla.co.il/?w=/1/902857

מרואיינים

נחימוב, גבי. בעל חוות בודדים. חוות נאות – כביש 40 רמת הנגב. 25/4/2011
טל, יוני. מבעלי החברה להתנדבות בינלאומית GoEco -. תל אביב. 17/4/2011

 


מילות מפתח

חוות-בודדים-בישראל | חוות-בישראל | התיישבות-בודדים | חוות-בנגב | חוות-בהרי-ירושלים | חוות-בגליל | התיישבות-בנגב | התיישבות-בערבה | התנדבות-בחוות-בודדים | גבינות-צאן | רעיית- צאן | תיירות-בנגב | צימרים-בחוות-בודדים | מנהל-מקרקעי-ישראל | חלוציות-בנגב | חוות-חקלאיות | פרשת-שי-דרומי

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על חוות בודדים בישראל (2)

    יוכי

    החברה להגנת הטבע משרתת אג'נדה של הקרן לישראל חדשה. יחד עם עדאללה פועלים נגד הציונות שמשמעותה הפשוטה היא הפרחת השממה והחיבור בין היהודי לאדמת מולדתו. הארגונים פועלים נגד כל הסדרה של עשרות אלפי המבנים הבלתי חוקיים של הבדואים, גם כשמדובר בפלישה לאדמות אחרים ומונעים מכל יישוב יהודי חדש לקום בגליל ובנגב. החברה להגנת הטבע מקצה את עיקר משאביה במקומות שבהם אין אוכלוסיה ערבית כדי שיהודים יתרכזו בשטח שבין גדרה לחדרה. חוף הים הדרום הופקר מנימוקי "שמירה על משאבי טבע" כשהבדואים ותאגידי האנרגיה הם המזהמים ומונעי גישה למשאבים עצמם. אל תתרמו להם, לעולם.
    יום שני כ"ב בשבט תשע"ו 1 בפברואר 2016

    ענבר

    האם העבודה בחלק מן החוות נחשבת כעבודה מועדפת למשוחררי צבא?
    יום חמישי ט"ו בתשרי תשע"ד 19 בספטמבר 2013

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.