דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

ראש העין – ממחנה עולים לעיר, ולשימור המורשת

בית כנסת משכן שמעון ומאיר, ראש העין
בית כנסת משכן שמעון ומאיר, ראש העין
אילן פורת
כתובת: רחוב רש"י 94
בית כנסת נווה אפק, ראש העין
בית כנסת נווה אפק, ראש העין
אלי הקר
ארכיון העיר ראש העין
בית כנסת ברהן סרקה, ראש העין
בית כנסת ברהן סרקה, ראש העין
אילן פורת
ארכיון העיר ראש העין
שערי צדק -  בית כנסת לקהילה ההודית בראש העין
שערי צדק - בית כנסת לקהילה ההודית בראש העין
אילן פורת
כתובת: רחוב ג'ון קנדי 34
יסכה רווה ואבי ששון
פורסם לראשונה בכתב העת "עתמול", 199, עמ' 31-33, 2008.
יסכה רוה – ילידת המקום ותושבת ראש העין, מורת דרך ופעילה בתחום המורשת בעיר ופיתוח התיירות בה.
ד"ר אבי ששון – מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, ערך סקר אתרים היסטוריים לשימור בראש העין.
 

נוצר ב-5/28/2011

מחנה מעבר לעולים מתימן - "ראס-אל-עין"

בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20, הוקם במקום שעליו בנויה כיום ראש העין מחנה צבא בריטי ששמו "ראס אל-עין". מחנה זה הוקם, בין היתר, בשל קרבת המקום למסילת הברזל שהוקמה עוד בשנות ה-20. זה היה מחנה תחזוקה ואחסנה לכמה בסיסי חיל האוויר הבריטי, והוא התפרס על פני שטח רחב (כדי להקשות על פגיעת מפציצים), שפוזרו בו בעיקר מבני אחסון גדולים.

במהלך המבצע החשאי הגדול "על כנפי נשרים", בשנים 1950-1948, הועלו מתימן כ- 50,000 יהודים, שהוטסו באמצעות חברות התעופה האמריקניות "אלסקה" ו"המזרח הקרוב", והגיעו למדינת ישראל לאחר כתשע שעות טיסה. משדה התעופה לוד פוזרו העולים לשלושה מחנות עיקריים: בעין שמר, בבית ליד ובראש העין.

זרם העולים שהלך וגאה חייב את הגורמים הקולטים למצוא פתרון מהיר לקליטת אלפי העולים. וכך, בתוך שבועות מספר, הכשירה הסוכנות היהודית את המחנה הבריטי הנטוש "ראס אל–עין" לקליטת אלפי עולים. קיומן של תשתיות פיזיות בסיסיות במקום, כגון מערכות חשמל, מים, דרכים ומבנים רבים הבנויים סיליקט, היה אחת מהסיבות העיקריות להקמתו של מחנה מעבר לעולים דווקא במקום זה. בתוך שבועות אחדים הוקם מחנה אוהלים גדול למגורי העולים, ובחלק מהמבנים הבריטיים הנטושים נפתחו מוסדות ציבוריים כמו מטבחים, מחסני ציוד, מרפאות, בית חולים, משרדים, חדרי מגורים לצוות העובדים במחנה ועוד. נוסף לאוהלים שוכנו מקצת המשפחות גם במבני המגורים הבריטיים, לעתים כמה משפחות במבנה אחד.

מחנה העולים בראש העין היה מהגדולים בארץ, ועל פי הערכה עברו בו כ-35,000 עולים. המחנה חולק לארבעה מחנות משנה, שכונו מחנה א', ב', ג' ו–ד'. התנאים הפיזיים במחנה: הצפיפות, המחלות, היעדר הפרטיות, המחסור בלבוש, השלג הכבד שירד בפברואר 1950 וגורמים נוספים, הפכו את חיי העולים לקשים מנשוא. בעידודם של הגורמים המיישבים ובהכוונתם, עזבו רבים מן העולים את מחנה ראש העין להתיישבות קבע באזורים שונים בארץ.

במהלך כל תקופת קיומו של מחנה העולים (1949-1951) הייתה הסוכנות היהודית הגורם המרכזי שטיפל בכל ענייני העולים.

ממחנה מעבר ליישוב קבע

בשנת 1951 התקבלה החלטה להפוך את ראש העין ליישוב קבע, ובעקבותיה נסגר מחנה העולים, על 6,000 העולים שהתגוררו בו. מאותה העת עברה האחריות לטיפול בעולים ולניהול היישוב הצעיר לידי נציגי משרדי הממשלה השונים, כמו גם המנהיגות המקומית ההולכת ומתהווה.

במהלך המחצית הראשונה של שנות ה-50 הוקמו השכונות הראשונות ביישוב הקבע: אלו הורכבו מבתים קטנים מאוד מבלוקים, חוץ מכמה שכונות שעל הגבעות שנבנו מאבן מקומית. לרוב נבנו הבתים כשתי יחידות של 24 מ"ר כל אחת, בעלות קיר משותף, על מגרשים גדולים (1,500-750 מ"ר). יחידת הדיור כללה חדר\חדר וחצי, מטבח, מקלחת וחלקת אדמה לצורך פיתוח משק עזר. בקצה החלקה הוקם מבנה לשירותים.

עד לאכלוס המתיישבים בבתים החדשים, פונו העולים מהאוהלים ועברו להתגורר זמנית בבַּדונים, בפחונים, בצריפים ובמבנים הבריטיים. בזיכרונותיו של מרדכי יצהרי, מהראשונים ומהפעילים בראש העין המתהווה, עולה כי סמכויותיו של הוועד המקומי שנבחר הוגבלו ואף בוטלו לעתים בידי נציגי משרד הפנים.

בשנים 1954-1953 פעלה ביישוב מועצה ממונה, ורק ביולי 1955 התקיימו הבחירות למועצה המקומית הראשונה - אירוע שהיה ציון דרך בולט בדרך לעצמאות מקומית.

כוונת המתכננים המקורית הייתה כי המגרשים הגדולים סביב הבתים ישמשו משק עזר, והיישוב כולו ישא אופי כפרי למחצה, של מעין עיירה כפרית. אלא שמשקי העזר לא צלחו, בין היתר משום שהעולים מתימן מעולם לא עסקו בחקלאות. בחלוף עשורים אחדים נמצא למגרשים אלה ייעוד, כשבנים ונכדים בנו את בתיהם מאחורי הבתים המקוריים. אותם בתים קטנים אף הם הורחבו טיפין–טיפין, חדר אחר חדר, בהתאם לצרכים הגדלים ולאפשרויות הכלכליות. ההדרגה והלחץ הכספי גרמו להרחבות מאולתרות, שונות ומשונות. יש הרואים זאת כיום ככיעור וכגבבה, ואילו אחרים רואים במצב בעיקר עדות חיה להתפתחות ולאפשרויות המשתנות בעיירה.

במשך כ-40 שנה, עד לראשית שנות ה-90 , היה רובה המוחלט של אוכלוסיית המקום ממוצא תימני. עובדה זו הטביעה את חותמה על אופן התפתחותו של היישוב, הן מבחינה פיזית הן מבחינה חברתית.

ממועצה מקומית לעיר

מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 מצויה ראש העין בתהליך מואץ של בינוי ופיתוח, המחולל תמורות של ממש במרקם הפיזי ובמרקם החברתי בעיר. שכונות חדשות החלו להיבנות על הגבעות שממזרח לשכונות הוותיקות, ובהן נקלטת אוכלוסייה מגוונת. שכונות אלו, שמרביתן בתים פרטיים ומיעוטן בתי דירות, משכו למקום אוכלוסייה חדשה גם מחוץ לראש העין, וכך עלתה קרנו של היישוב, הן מבחינה תדמיתית הן כלכלית–חברתית. בסך הכול, בין השנים 2005-1995 כמעט שהוכפלה אוכלוסיית ראש העין.

מצפון לראש העין פותח אזור תעסוקה חדש, והעיר מאופיינת בכללה כפרוור של המטרופולין התל אביבי. היא בעלת מיקום מרכזי וקשר תחבורתי טוב, ובאחרונה אף חודש הקשר של הרכבת לעיר, באמצעות תחנה חדשה מחוץ לעיר. בשנת 1994 זכתה ראש העין למעמד של עיר, וכיום מתגוררים בה כ-40,000 תושבים.

שימור אתרים היסטוריים בעיר

התמורות הנרחבות שידעה העיר ב-60 שנותיה, לוו לעתים גם בהרס או בפגיעה במבנים היסטוריים של המחנה הבריטי ושל ראשית ההתיישבות במקום. ואולם, עד היום נותרו שרידים מובהקים למחנה הבריטי, במתווה הרחובות של שכונה ד' (שכונת רמב"ם), ומצב זה חידד את הצורך הבהול לתיעוד ולשימור המורשת הבנויה והתרבותית של העיר ושל תושביה. אחת הפעולות הראשונות של מועצת העיר בעניין זה הייתה להקים ועדת שימור עירונית ולבצע סקר אתרים היסטוריים לשימור.

מטרת הסקר הייתה לאתר ערכי מורשת (מבנים, מתקנים, עצים וכו') בשטח העיר, לצורך הכנת תכנית לשימור אתרים ביישוב, ולגבש תכניות חינוכיות בהקשר זה כדי להעצים את הזדהות הקהילה אל היישוב ועברו ולחזק בקרבם את הזיקה למקום.

בסקר נרשמו כ-150 אתרים וערכי נוף ומורשת בעיר, ובהם בעיקר אתרים ושרידים מראשית ימי העיר ושנות ה-50 וה-60 : כ-30 מבנים ואתרים משרידי המחנה הבריטי (מגדלי שמירה, האנגרים, מבני מגורים ומקבצי איקליפטוסים), כ-90 בתים ושיכונים, כעשרה מבנים ציבוריים מראשית ימי העיר, כ-20 גינות ואתרי צומח וחמישה סבילים מודרניים - תופעה ייחודית לראש העין.

ייחודה של ראש העין ושל המבנים ששרדו בה הוא בשילוב הבלתי ניתן להפרדה בין המצאי האדריכלי לסיפור האנושי, החברתי והתרבותי של דייריו. נדמה כי אף יותר מהחיילים הבריטים, דייריו של המחנה הצבאי שהוקם באתר ראס אל–עין כשמונה שנים לפני קום המדינה, היו אלו דווקא העולים מתימן שהפיחו במחנה רוח אחרת, של יצירה, של השתרשות ושל התחדשות. לפיכך הגרעין ההיסטורי של ראש העין, הבנוי לתוך שרידי המחנה הצבאי הבריטי, הוא נוף תרבות ייחודי שמציג את שנותיה הראשונות של המדינה בכלל ואת חבלי הקליטה של העולים מתימן וחבלי הלידה הקשים של העיר בפרט.

במסגרת הפעולות לשימור המורשת והמידע שבעל פה, החלה העיר ביזמה חדשה של מפעל תיעוד קהילתי לאיסוף וריכוז מידע שבעל פה מקרב אוכלוסיית הראשונים.

השימור בראש העין, כך נראה, אינו יכול להתמקד בשימור אדריכלי שגרתי, אלא עליו לשלב אדריכלות וחברה, תכנון ועיצוב נוף, מבנים ואוכלוסייה - המרכיבים את "נוף התרבות" הייחודי. נוף התרבות בראש העין הוא בתי המחנה הצבאי ודיירי המעברות, מבני הצבא הבריטי ודייריו התימנים, מבנים בנויים אבן וזיכרון האוהלים. שילובם של יסודות אלה בתכנית השימור הכוללת, עשויה להגביר את מידת הזהות וההגדרה המקומית של העיר, שרידיה ותושביה, כבעלי ערכים ייחודיים בנופי התרבות של מדינת ישראל.

ייחודו של אזור הגרעין ההיסטורי של ראש העין, כאמור, הוא בבנייה הכפרית לכאורה של בתים חד–קומתיים ודו–קומתיים, גינות גדולות ושטחים פתוחים רבים, דווקא באזור שלכאורה אמור היה להיות מערך של רחובות צרים, צפופים ובנייה רוויה. האזור כולו, המאופיין בגינות ובנטיעות מסורתיות, הכוללות צמחים ועצים הקשורים לקיום מצוות כגון שבעת המינים וארבעת המינים, משווה לגרעין ההיסטורי של העיר מראה ייחודי ומרתק מבחינה נופית והיסטורית, שאותו ראוי לשמר.

ביביליוגרפיה

  • הורביץ א. ביטוי הזהות בנוף העירוני: ראש-העין הותיקה כמקרה דוגמא, עבודה לצורך קבלת תואר מגיסטר באדריכלות, הטכניון, חיפה, 2006.
  • שמשוני ד. ראש-העין ממחנה עולים למעברה משגשגת. מאגנס, ירושלים, 2002.
  • ששון א. סקר אתרים היסטוריים לשימור בראש העין. הקרן לחקר מישור החוף, אשקלון, 2008.
     

מילות מפתח

ראס-אל-עין | עולים | תימן | תחנת-רכבת | אזור-תעסוקה | עיר | שימור | אתרים | אתרים-היסטוריים | מורשת

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על ראש העין – ממחנה עולים לעיר, ולשימור המורשת (1)

    משה דוד

    winemosh@hotmail.com
    זאת אחת מהעליות המפוארות לתפארת מדינת ישראל שלא יישבו וקיטורו על אובדן רכושם אלה קמה על רגליה השכילה ללמד את הדורות הבאים ולראיה ראש העיר יליד המקום מר יגאל יוסף הוא שהביא את העיר למעמדה היום של עיר ואם בישראל
    יום שני כ' באלול תשע"ד 15 בספטמבר 2014

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.