דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

מסגד "חסן בק" - תל אביב יפו

ליקוט וכתיבה: מרווה ותד.
עריכה: חיננית יואלי.

נוצר ב-2/8/2011

מיקום

המסגד שוכן צפונית ליפו מטרים ספורים מחוף הים של יפו-תל אביב. שכונת מנשייה בין יפו לתל אביב.

רקע

בשנת 1916 החליט חסן ביי אל-בצרי אל-ג'אבי, מושל אזור יפו המכונה- חסן בק, לבנות מסגד מפואר בצפונה של יפו, בשכונת מנשייה, כדי לחסום את התפשטותה של תל אביב. המסגד בעל צריח גבוה באופן לא פרופציונלי למבנה עצמו, והוא חולש על כל סביבותיו. לצורך הקמת המסגד, אותו הקדיש לעצמו, העסיק פועלי כפייה רבים, עליהם ציווה לעבודה ביום ובלילה, כדי להשלים את המלאכה במהירות. המאמץ היה כה רב, עד כי לא מעט מהפועלים נפצעו ואף מתו במהלך הבנייה, את הכסף להקמת המסגד קיבל כשמכר את ביתו בסוריה בשכונת " אלורד".

בשנת 1948, הקמתה של מדינת ישראל הובילה לחיסולה של שכונת מנשייה ועקב כך להפסקת תיפקודו של המבנה כמסגד. בראשית שנות השבעים, וכחלק ממגמות הפיתוח העירוני, היה ניסיון יזמות שבמסגרתו הופקדה תוכנית לפיתוח המסגד השומם ולהפיכתו לחלק ממרכז תיירותי מסחרי. התוכנית נכשלה, כתוצאה מהתארגנות מקומית ומאבק מתמשך של הקהילה הערבית ביפו, והמסגד אף חזר לידי הקהילה המוסלמית והתחדשה בו הפעילות הדתית שהופסקה בשנת 1948.

החזרת המסגד לבעליו הייתה פרי מאמץ משותף של גורמים שונים בקהילה (לרבות אנשי ציבור נוצרים) וניצול ערוצים משפטיים וציבוריים. במקרה זה, הניסיונות לערער על חזקתה של הקבילה למקום, ואגב כך להפקיעו, לא נשאו פרי. במקביל אף חלה עלייה משמעותית בהזדהות  ובזיקה בין הקהילה למסגד. אלה מצאו ביטוי בהפיכת התפילה במקום למצב קבוע, בקיום תפילות מחאה במקום ובגיוס כספים ותרומות בקהילה וברחבי העולם המוסלמי.

מבנה זה שימש מאז הקמתו נקודת מחלוקת תרבותית, פוליטית, אתנית ומוניציפאלית בין שתי הערים, מסגד חסן בק הפך במשך השנים למוקד חיכוך בין האוכלוסייה היהודית לערבית באזור, ומספר פעמים ניסו יהודים לפגוע בו. בשנת 1983 התמוטט הצריח, אך שוקם, ובראשית שנת 2000 עבר המסגד תהליך שיקום רציני, וחזר לפעילות מלאה.

פעילות שוטפת

כל יום שישי, עשרות מאמינים מוסלמים ביפו, עושים את דרכם לכיוון מסגד חסן בק, בכדי להתפלל. לאחר התפילה, למעט בחודש הרמאדאן, חלק ממשפחות המאמינים יושבות סביב שולחנות לשתייה משותפת של מים צוננים ממיכל קרח וכן וסועדים יחד לארוחה. משפחות אלה הן בדרך כלל משומרי האתר. כל יום שני, מתקיימים במסגד שיעורי דת לבני כל הגילאים, שיעורי הדת ניתנים על ידי האמאם .

בחודש הרמדאן ובימי חגים נהוג לקיים במסגד חגיגות וטקסים מיוחדים. כגון תפילות ההפוגות ותפילת החגים. כמו כן מתנהלות בו פעילויות כמו קריאה של הקוראן ונערכים בו טקסים שקוראים בהם את ה "תסאביח" שהן תפילות הודיה לאלוהים וכן טקס " ד'כר " אשר בו מזכירים את שמותיו של אלוהים ומשבחים אותו.

קהילת המתפללים מורכבת ממוסלמים ערביים בעיקר מאזור יפו ותל אביב. עם זאת ניתן לראות גם מתפללים המגיעים ממוקומות שונים בארץ ואף לעיתים מאמינים המגיעים מחו"ל.

בעלי התפקידים העיקריים במסגד הם- מאוד'ן: אדם שתפקידו לקרוא למוסלמים לתפילה, המאוד'ן עומד על צריח המסגד כדי שקריאתו תישמע למרחק רב, ובנוסף לקריאה לתפילה הוא משמיע פסוקים מהקוראן.
אמאם: מנהיג התפילה בציבור המתקיימת במסגד, לעתים קרובות האימאם נחשב לאב הקהילה המוסלמית שהוא משמש בה, מעמד זה מחייב אותו לבצע תפקידים נוספים: להעניק לבני קהילתו שיעורי דת, ולהשתתף בטקסים דתיים כגון: טיהור המת וקבורתו.
מדריך המסגד: אברהים אבו ריאש, מדריך ושומר על המסגד, תפקידו להדריך ולספק אינפורמציה על המסגד מתוך הידע הרב שיש בבעלותו על היסטוריית המסגד.

תאור המבנה החיצוני והפנימי

המסגד נבנה מאבן גיר לבנה בניגוד למרבית המבנים מתקופה העות'מאנית (1916) שנבנו באבני כורכר. למסגד צריח גבוה והחלונות מבחוץ מסורגים, אבני המסגד לא השתנו מאז שנת הקמתו של המסגד. במבנה המסגד ישנה דלת קטנה מתחת לצריח וממנה עולה המאוד'ן לצריח לקרוא לתפילה. למסגד אולם מרובע שמוכסה גג בטון שטוח שבמרכזו כיפה נמוכה בצבע לבן. במרכז החצר מול הכניסה הראשית של בית התפילה ניצבת מזרקה המשמשת "ללודוא"- רחצה לפני התפילה, זאת על פי דת האסלאם המחייבת להיטהר לפני התפילה. בצד שמאל של המסגד ניצבת ספרייה ובה ספרי דת האסלאם, דיסקים של האסלאם, קוראן, וסיפורים על הנביאים. כל אדם רשאי להיכנס לספרייה וכן לרכוש בה ספרים. הספרייה בנויה מזכוכית שקופה שנותנת לכל אדם היושב בה אפשרות לראות מי נכנס ומי יצא מהמסגד. מצד ימין למסגד ישנו חדר קטן אשר משמש כחדר לנשים המתפללות. זאת מכיוון שעל פי דת האסלאם אסור לאישה להיכנס לאולם הגברים להתפלל.

פנים אולם התפילה רחב ומרווח וכל ריצפתו מכוסה שטיחים. גגו מעוצב בצורה יפיפיה של קשת בנויה מאבני גיר בדומה לצורה החיצונית. מהתקרה משתלשלות נברשות מרשימות והקירות מעוטרים בדוגמאות מיוחדות. החלונות מעוצבים בזיגוג צבעוני ועליהם תלויים וילונות בצבע אדום.

ביביליוגרפיה


מילות מפתח

מנשייה | תסאביח | ד'כר | מאוד'ן | אמאם | חסן-בק | יפו | תל-אביב | מסגד | אסלאם

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.