דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

פרק 4: המכללה האורתודוקסית הערבית בחיפה

שלט של בית הספר
שלט של בית הספר
ג'דייר ותחריר
התמונה מציגה את שם המכללה, בנוסף לשנת היסוד של המכללה ושנת הבנייה.
שם בית הספר
שם בית הספר
ג'דייר ותחריר
התמונה מציגה את שם בית הספר בשלושת השפות, ערבית, עברית ואנגלית. בנוסף לסמל של בית הספר.
חצר בית הספר
חצר בית הספר
ג'דייר ותחריר
התמונה מראה את החצר הראשי של בית הספר, זו לא החצר היחידה. התמונה מציגה גם את הבניין הראשון (הישן) של בית הספר.
חצר בית הספר
חצר בית הספר
ג'דייר ותחריר
הצד של החצר שנמצא מאחורי הבניין הישן

אספו מידע, עיבדו וערכו: ג'דייר עכאוי ותחריר מוברשם

עריכה לשונית: יעל מדר



נוצר ב-1/20/2011

מבוא

המכללה האורתודוקסית הערבית בחיפה היא בית ספר פרטי נוצרי של העדה האורתודוקסית בחיפה. עם זאת, בית הספר משרת אוכלוסייה ערבית מגוונת מבחינה דתית. שני שלישים מתלמידי בית הספר מוסלמים.

בית הספר הוקם ב-1952, והוא נחשב לאחד מבתי הספר המבוקשים בארץ, ועל התלמידים המעוניינים ללמוד בו לעבור את מבחני הכניסה. הישגיו של בית הספר גבוהים: 95% מהבוגרים זכאים לתעודת בגרות, ול-45% ממוצע בגרויות משוקלל הגבוה מ-100.

בארץ קיימים שני בתי ספר נוספים השייכים לעדה האורתודוקסית: בית הספר האורתודוקסי ברמלה ובית הספר האורתודוקסי בכפר-יסיף.

ציוני דרך

בשנת 1952 קיבלה העדה האורתודוקסית מגרש, והיה עליה לבחור בין בניית כנסייה ובין בניית בית ספר. הוחלט לבנות בית ספר קטן בן שלושה חדרים, ובשנת 1960 נבנה הבניין הראשון.

בשנים שעברו מיום הקמת בית הספר חלו שינויים רבים במבנה ובתוכנית הלימודים של בית הספר. לשתי דמויות הייתה השפעה מהותית על התפתחותו ועל התקדמותו של החינוך בבית הספר: מר שוקרי אלחאזן, המנהל הראשון של המכללה, שהתמקד בפן המנהלי של בית הספר וחיזק אותו, ומר חנא אבו חנא, המנהל השלישי של המכללה, שיזם את הרחבת מבנה בית הספר.

אחת לארבע שנים מתקיימות בחירות לוועדת החינוך האורתודוקסי. ועדה זו אחראית לתחומים מספר, ביניהם: מימון בית הספר, העסקת המורים והצוות, רכישת משאבים ותכנים, פיתוח התחומים השונים ושיתוף פעולה עם הנהלת בית הספר.

תפיסה חינוכית

המכללה מקבלת כל תלמיד שעומד בדרישות הקבלה, ללא העדפה לבני דת או עדה מסוימות. בית הספר מציב את כבוד האדם כערך עליון, וכולל חינוך לאהבת אדם ולערכים כגון שוויון, סובלנות, סבלנות ודמוקרטיה.

המכללה האורתודוקסית הערבית דוגלת במדע, בתרבות ובחינוך, כפי שניתן לזהות עם ביקור ראשון בבית הספר. על קירות הכיתות והמסדרונות תלויות כרזות רבות העוסקות בנושאים שונים ומגוונים: דברי ספרות הממוקדים במורשת האדם וברוחו, "נוסטלגיה ללחם של אמא", פתגמים מעוררי מוטיבציה כמו "תחייך, אתה נמצא בכיתה של..." ו-"עוד נגשים את חלומנו", חדשות ואקטואליה עם הערות ביקורתיות של התלמידים וכן ציורים ועבודות אמנות שונות של התלמידים.

בית הספר נקרא "המכללה האורתודוקסית הערבית" , כיוון שהוא מטפח שייכות לזהות, לשפה ולתרבות הערביות המאחדות את תלמידי בית הספר כולם. בבית הספר נודעת חשיבות לשפה הערבית, הנתפשת כראי לתרבות. אף החינוך החברתי תופש מקום נכבד בחיי בית הספר. לאורך שנת הלימודים מתקיימות פעילויות לחינוך לשפה הערבית ולספרותה. בשיתוף ועדת התלמידים, מארגנים הרצאות ופעילויות מיוחדות העוסקות בחיי המשורר מחמוד דרוויש. משרד החינוך אינו קובע את הנושאים החברתיים השנתיים שבהם עוסקים בבית הספר.

המכללה שמה לה למטרה לטפח וליצור מלומדים ונאורים שיובילו את החברה הפלסטינית לנקודה שבה היא תשפיע בישראל, וזאת תוך דחייה של גישות קיצוניות או גזעניות. בית הספר מתמקד בעיקר בשייכותו לזהות הפלסטינית מבחינת השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת של תלמידיו. כך למשל, על קירות המסדרונות מובאים שירים של משוררים ידועים כמו מחמוד דרוויש ונאג'י אלעלי.

מטרת בית הספר היא לעודד מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ולטפח בהם יצירתיות וסקרנות אינטלקטואלית. בוגר בית הספר אמור להיות בעל "ראש פתוח", בהתאם לרוח הזמן והטכנולוגיה, בעל כוח שיפוט וביקורת, מחשבה עצמאית ויוזמה וכן בעל מודעות וערנות לתמורות ולחידושים.

מטרות חינוכיות נוספות הן פיתוח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחרויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן חינוך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין האנשים בחברה ללא קשר לדת, ללאום או לגזע. דבר זה משתקף בפרויקטים שהתלמידים עוסקים בהם בדו קיום בין ערבים ויהודים, למשל פרויקט "שבירת קרח", שהשתתפו בו כארבעה תלמידים מהמכללה וכמה תלמידים יהודים. במסגרת הפרויקט היו צריכים התלמידים לשרוד ביחד בתנאים קשים. התגובות לפרויקט היו חיוביות.

זכויות התלמיד בבית הספר

  • לכל תלמיד מגיעה ההזדמנות להכיר בטעויותיו.
  • דעתם של התלמידים תילקח בחשבון בקביעת החוקים וכללי ההתנהגות בבית הספר.
  • זכותו של כל תלמיד שיתייחסו אליו בכבוד, גם אם ביצע עבירה משמעתית.
  • זכותו של כל תלמיד שהאקלים הבית ספרי יהיה כזה המעניק לו את ההזדמנות ליישם את נטיותיו ואת כישרונותיו. 
  • זכותו של כל תלמיד להרגיש בטוח במסגרת בית הספר, ולהיות שווה-זכויות ככל התלמידים.
  • זכותו של כל תלמיד ללמוד באווירה נוחה ונקייה.
  • זכותה של ועדת התלמידים להשתתף בארגון ובתכנון פעילויות בית ספריות, וכן להחליט החלטות בעניין הפעילות הבית ספרית.
  • לכל תלמיד זכויות הקשורות לבחינות: מודעות למשך זמן הבחינה, ידיעה מקדימה על מבנה המבחן ועל מתן הציונים, על מבנה התעודה ועל ציון עובר נדרש, קבלת המבחן עם תיקונים וזכות ערעור מנומס.
  • זכותו של כל תלמיד להביע את דעתו, עמדתו, מחשבותיו והצעותיו בעל פה או בכתב בפני מחנך הכיתה, המנהל או היועץ, בכל תחום שמעניין אותו, וזאת בתנאי שיעשה זאת בנימוס ומבלי לפגוע בכבודו ובחירותו של האחר.
  • זכותו של כל תלמיד לשמור לעצמו נושאים הקשורים לפרטיותו.

תלבושת אחידה

כל תלמידי בית הספר מחוייבים בתלבושת אחידה במהלך הלימודים ובתקופת המבחנים והבגרויות, פרט לתלמידי כיתה י"ב בתקופת הבגרויות. במידה ותלמיד מגיע לא לפי כללי התלבושת האחידה, הוא לא מורשה להיכנס לבית הספר והאחריות להיעדרו מהלימודים היא על הוריו.

כללי התלבושת זהים לתלמידים ולתלמידות: חולצה כחולה, לבנה או שחורה עם סמל בית הספר, ומכנסי ג'ינס או מכנסיים שחורים ולא מקושטים. חל איסור על תלמידות להתאפר בבואן לבית הספר.

התלבושת לשיעור ספורט: חולצת ספורט תכלת, לבנה או שחורה עם סמל בית הספר, ומכנסי ספורט קצרים או ארוכים, שחורים או כחולים.

כללי התנהגות לתלמיד

  • בזמן כניסת המורה לכיתה, על כל תלמיד לשבת במקום שנקבע בתחילת שנת הלימודים, ולהיות מוכן לשיעור.
  •  אסור לתלמיד להשתמש בטלפון בכיתה. מותר להדליק אותו אך ורק במצבי חירום, ולאחר מכן יש לכבותו ולהחזיר אותו לתיק. 
  • על התלמיד לציית לבקשות המורה ולצאת מן הכיתה אם הוא מעכב את מהלך השיעור.
  • זכות המורה לתת לתלמיד ציון "אפס" במבחן, אם הוא מזהה שהתלמיד מרמה או מעתיק בבחינה.
  • אם התלמיד מרמה שנית בבחינות אף שהוזהר, יכולה המועצה החינוכית לסלק אותו מבית הספר.
  • תלמיד המאפשר לאחר להעתיק ממנו יוענש גם הוא ויוזהר מפני חזרה על המעשה.
  • כל תלמיד שנכנס לחדר הבחינה נדרש להגיש את טופס הבחינה, אף אם מדובר בדף ריק מתשובות.
  • בחצר בית הספר אסור לקלל, לצעוק ולהפריע לאחר.
  • יש לשמור על רכוש בית הספר.
     

סביבה פיזית

הסביבה הפיסית הבית ספרית כוללת שני מבנים וביניהם חצר גדולה. בצדם נמצא מגרש למשחקי כדורסל וכדורגל. בבניין הראשון נמצאות בעיקר כיתות הלימוד של השכבות ט' עד י"א. בבניין השני הכיתות של שכבת י"ב, הספרייה, המעבדות לכימיה, ביולוגיה ופיזיקה, מעבדת תקשורת וצילום, שלוש מעבדות מחשבים ואולם הרצאות. כמו כן, בבניין זה נמצאים משרדי הסגל, הכוללים את משרד המנהל, משרד היועצת, חדרי המזכירות, חדר מורים וחדר אחות.

הכניסה לחדר המורים מותרת למורים בלבד ותלמידים רשאים להיכנס רק באישור מן המורה. בחדר המורים שוררת אווירה חמה מאוד, ותלמידים רבים נכנסים בליווי המורים וחשים בנוח. בחדר זה מטבחון קטן, והכיסאות והשולחנות מסודרים במעגל. על הקיר תלוי לוח מודעות העוסק בפרסומים שונים הקשורים להסתדרות המורים, לבית הספר ולהנהלה. חדר המורים מרווח, עדכני, מסודר ומזמין. המקום שקט וניתן לעבוד בו.

בספריית בית הספר כ-16 אלף ספרים בשלוש שפות: ערבית, עברית ואנגלית. מדפי הספרים מחולקים לפי נושאים. בספרייה יש גם פינות ישיבה שמאפשרות לתלמידים ללמוד ולהתכונן בה למבחנים. בנוסף לכך יש בספרייה מכונות צילום עם כרטיסים ושמונה מחשבים המחוברים לרשת האינטרנט. אסור לתלמידים להיכנס עם תיקים, אוכל ושתייה.
בבית הספר יש קפיטריה ובה מבחר גדול של מוצרי מזון ומקום רחב היכול להכיל תלמידים רבים. התלמידים מיודדים מאוד עם בעל הקפיטריה, והוא משמש להם חבר.

אוכלוסיית בית הספר

תלמידים

בבית הספר 615 תלמידים הלומדים ב-19 כיתות, מ-ט' עד י"ב. הכיתות הומוגניות, והתלמידים ממוינים לפי יכולותיהם ורצונותיהם. בית הספר משמש את האוכלוסייה הערבית ואין העדפה לתלמידים עם זיקה מסוימת לדת, לעדה או למוצא. הם מתקבלים בהתאם להצלחתם במבחן הכניסה, המורכב משני חלקים: החלק הראשון בוחן את יכולות התלמיד במתמטיקה, והחלק השני בוחן את ידיעות התלמיד בשפות ערבית, עברית ואנגלית. בחלק זה של המבחן, משקל רב ניתן להצלחת התלמיד בערבית – שפת האם. אם תלמיד אינו מצליח במבחן הכניסה, לא ניתנת לו אפשרות נוספת להיבחן.

אף על פי שבית הספר נקרא המכללה האורתודוקסית והוא בית ספר נוצרי, רוב התלמידים בו מוסלמים. המכנה המשותף לכל התלמידים הוא הלאומיות הערבית, ולא הדת הנוצרית.

תלמידי בית הספר נבחרים רק על פי מידת הצלחתם במבחן הכניסה ולא על פי מדדים כמו רקע סוציו-אקונומי. לתלמידים המגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות נותנת המכללה מענקים המסייעים להם להמשיך בלימודם. בכל שנה נרשמים בין 300 ל-400 תלמידים, אך מתוכם מתקבלים רק 160, אלו שהצטיינו במבחן הכניסה.

סגל הוראה

המורים במכללה נבחרים לפי השכלתם וניסיונם המקצועי וכן לפי מידת הצלחתם בראיון קבלה. מטרת הראיונות היא בדיקה של כישוריהם ובחינת יכולת ההתמודדות שלהם עם מצבים שונים שהם עשויים להיתקל בהם במסגרת ההוראה בבית הספר.
כל מורי בית הספר הם ערבים, ומתוכם הרוב נוצרים.

מנהל ה"מכללה" נבחר מתוך צוות המורים של בית הספר. לעולם לא ייבחר איש דת לנהל את בית הספר.

הורים

בית הספר רואה בהשתתפות ההורים בתוכנית הלימודים מרכיב חשוב להתקדמותו ולהתפתחותו של כל תלמיד ולכן יש ניסיון לשלב ולשתף את הורי התלמידים במגוון הפעילויות הבית ספריות.

בתחילת שנת לימודים הורי התלמידים חותמים על הצהרה הכוללת חוקים וגבולות שעל ילדיהם לעמוד בהם. אם תלמיד חורג מן החוקים הללו, יכול בית הספר להוציאו.

כאשר תלמיד מתודד עם בעיה, בית הספר מנסה לפתור זאת ללא מעורבות ההורים, ורק אם אין ברירה הוא מזמין את ההורים. במקרה זה השאיפה היא לא להפיל את הבעיה על ההורים אלא להגיע לפתרון בשיתוף פעולה של ההורים וצוות ההוראה.

בית הספר מזמין את הורי התלמידים לישיבות מעת לעת כדי לעקוב אחר מצבם הלימודי וההתנהגותי של ילדיהם ועל מנת לדון באפשרויות לשפר את מצבם זה.

מקצועות לימוד

מקצועות הלימוד לכיתות ט'

מתמטיקה, ערבית, עברית, אנגלית, היסטוריה, גיאוגרפיה, חינוך גופני, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, תקשורת, מחשבים וחינוך תנועה.

מקצועות הלימוד לכיתות י'-י"ב

מקצועות חובה: מתמטיקה (5-3 יחידות), שפות (אנגלית 5-4 יחידות), היסטוריה, אזרחות וחינוך גופני.
התמחות: מכיתה י' התלמידים מתמחים לפי יכולותיהם ורצונותיהם במגמות הלימוד השונות שבבית הספר. מגמות הלימוד הן:

  • מגמת פיזיקה-חשמל או פיזיקה-מחשבים (5 יחידות פיזיקה ו-10 יחידות חשמל/מחשבים).
  • מגמת תקשורת (מורכבת מ-5 יחידות ביולוגיה ו-10 יחידות תקשורת).
  • מגמת ביו-טכנולוגיה (מורכבת מ-5 יחידות ביולוגיה, 5 יחידות כימיה, ו-5 יחידות ביו טכנולוגיה).

תלמידי כיתה י"ב המתמחים התמחות טכנולוגית בפיזיקה, חשמל, ביוטכנולוגיה ותקשורת, מקבלים תעודה טכנולוגית, בנוסף לתעודת הבגרות, המאפשרת להם לעבוד אחרי לימודי התיכון. התלמידים המקבלים תעודה טכנולוגית מסיימים חמש עשרה יחידות בגרות מעשית ותיאורטית במקצוע ההתמחות שלהם.

בית הספר מחזיק בתפישה חילונית והוא מתמקד בחשיבותה של הלאומיות הערבית. על כן, מקצועות דתיים כלשהם אינם נלמדים כלל בבית הספר.

כמו כן, אין יום לימודים ארוך בבית הספר. שעות הלימודים השבועיות מתפרשות על פני שישה ימי לימוד, מיום ראשון עד יום שישי.

פעילויות מחוץ לשעות הלימודים

התלמידים המעוניינים משתתפים במקהלת בית הספר ומטפחים את כישוריהם. כמו כן, ישנן פעילויות נוספות: תיאטרון, ארגון קבוצות להתנדבות, איסוף תרומות לפרויקטים חברתיים שונים, עיצוב גלריה לפרסום עבודות האמנות של התלמידים ועוד. בנוסף, בית הספר תומך ביוזמות שונות ורבות של התלמידים ואף מממן אותן, ביניהן ארגון קבוצה בשם "אכפת לנו" העוסקת בדמויות חשובות מן ההיסטוריה הפלסטינית.

מועצת התלמידים עובדת בצמוד להנהלת בית הספר, כך שהתלמידים משתתפים בקבלת ההחלטות שישפיעו על מהלך לימודיהם. מדי שנה תלמידי כל כיתה בוחרים את נציגיהם למועצת התלמידים.
בבית הספר מופעל פרויקט הנקרא "ליבם", והוא מתמקד בשיעורי עזר ותגבור במקצועות מתמטיקה ואנגלית כהכנה לבחינות הבגרות. לתלמידי כיתות ט' בית הספר מספק תגבורים במקצועות הלימוד שהתלמידים חלשים בהם, כדי לא ליצור פערים לקראת הבגרויות.

במסגרת בית הספר מתקיימות פעילויות כגון יום ספורט, יום בריאות, יום תלמיד ויום כיף. בנוסף, תלמידים יוצאים לטיולי של"ח.

פעילויות חינוכיות וחברתיות

בית הספר משתף פעולה עם עמותות למען צדק חברתי ושוויון, וכן ועם עמותות העוסקות באקטואליה ובזהות. בין העמותות: חיפה אלפתאה, האגודה הערבית לזכויות האדם, בלדנא - העמותה לצעירים הערבים, מוסאווא ועוד. פעילי עמותות אלו מגיעים לבית הספר ומעבירים הרצאות ופעילויות בנושאי זכויות אדם.

בזמן ההפסקה נערכות פעילויות מהנות של מוסיקה, ריקוד ודבקה. לעתים הפעילויות מתקיימות באולם בית הספר שיכול להכיל תלמידים של שכבה שלמה.

בית הספר הטרוגני מבחינת דת ועדה, והוא מתחשב בחגים השונים שחוגגים תלמידיו. בשל כך חוגגים בבית הספר את החגים הראשיים של הדתות השונות. החופשות הן בחג הקורבן, בעיד אל-פיטר, בפסחא ובחג המולד. בחודש הרמדאן, חודש הצום של המוסלמים, בית הספר מקיים ארוחה קבוצתית לתלמידים בני הדתות השונות. בחג המולד בית הספר מזמן לתלמידים אפשרות לבטא את כישרונותיהם בקישוט קירות כיתות הלימוד בציורים, בתמונות ובשירים המייחדים את החג. כך נחשפים התלמידים לדתות השונות והסובלנות כלפי האחר גדלה.

בית הספר מאפשר לתלמידים, כל אחד לפי דתו, להיעדר בחגים אחרים, שלא נכללו ברשימת החגים שנחגגים במשותף. כל תלמיד שנעדר ביום חג שחל ביום לימודים רגיל, זכאי להשלים את החומר הנלמד.

ביום הכיפורים בית הספר סוגר את שעריו, זאת מכיוון שהוא ממוקם בסביבה שבה חיה אוכלוסייה יהודית.

פרויקטים ייחודיים

בית הספר מקיים כמה פרויקטים מיוחדים, בהם פרויקט "אתגר" שמתקיים בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה. במסגרת הפרויקט, ניגשים תלמידים מכיתות י' בעלי ציון 100-95 במתמטיקה לקורס בשפת התכנות C. תלמידים שעוברים קורס זה בהצלחה ממשיכים בלימודים לקראת תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה. עם סיום לימודיהם בבית הספר, בכיתה י"ב, הם מקבלים תעודת בגרות מלאה וכן תואר ראשון.

לבית הספר יש גם פרויקט תקשורת בשיתוף בית הספר ליאו בק שבחיפה.

תכניות לעתיד

לפי דבריו של סגן המנהל, מר שחאדה שחאדה, בית הספר מתכנן לבנות גשר בין הבניין הישן, שבו נמצאות כיתות הלימוד של שכבות ט'-י"א, ובין הבניין החדש יותר, שבו משרדי ההנהלה, חדר המורים, הספרייה וכיתות הלימוד של שכבת י"ב. גשר זה יקל על המעבר בין הבניינים.

פרויקט אחר שבית הספר מתכנן ליישם הוא עבודות חידוש של הבניין הישן ושל מגרש בית הספר.
 

ביביליוגרפיה

  • اسعد, م. (1987). اسهامة كنائس الشرق الأوسط في التعليم. صفحة 19-22.
  • Elias, J. A History of Christian Education, 2002.
  • ראיונות עם חברי הנהלה, מורים ותלמידים בבית הספר

 


מילות מפתח

חינוך-נוצרי | נוצרי | מוסלמי | ערבי | חינוך | חיפה | ערבי-ישראלי | דת | אורתודוקסי | בית-ספר | מערכת-חינוך

הערות שוליים

    הפרק הבא

    צפה בתגובות  תגובות על המכללה האורתודוקסית הערבית בחיפה (1)

    brh jbx

    nerichanes1@gmail.com
    שלום רב, שמי נרי חנס, לשעבר מנהלת בי"ס "איינשטיין",בחיפה. מעלה בימים אלה הצגת יחיד, המבוססת על סיפורה של ילדה, שניצלה בשואה, חרף כול הסיכויים. אשמח ליצור קשר ולשיתוף פעולה. תודה נרי, 0544-789879 מייל- nerichanes1@gmail.com
    יום רביעי ט"ו באלול תשע"ד 10 בספטמבר 2014

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.