דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 6 מדרגים

קבר הנביא שועיב (יתרו)

ליקוט וכתיבה: ענאן קטיש.
עריכה: חיננית יואלי.

נוצר ב-1/19/2011

מיקום

הקבר ממוקם בסמוך ליישוב כפר חיטים.

רקע

הקבר התגלהעל ידי סלאח אל דין אל איוב בשנת 1173, וזאת, לפי המסורת, בזכות חלום אשר חלם ערב הקרב נגד הצלבנים. בחלומו ראה סלאח אל דין מלאך המבטיח לו ניצחון בקרב , בתנאי שאחרי הקרב הוא ירכב על הסוס ויצא לכיוון מערב, ובמקום אשר יעצור בו הסוס, סלאח אל דין ימצא את המקום שבו קבור הנביא שועיב. החלום אכן התגשם, והדרוזים הקימו שם ציון קבר ליד הסלע שבו רואים טביעת כף רגל, הדרוזים מאמנים שטיבעת רגל זו שייכת לנביא שועיב עצמו.

השיפוץ הראשוני שבקבר ובחדרים הראשונים שהיו בו היה באמצע המאה ה-19, אז נבנה החלק הישן של הבניין שהוקם ביוזמת השיח' מהנא טריף מג'וליס ראשה הרוחני של העדה הדרוזית באותם ימים. כמו כן, יזם השיח' שיגור משלחת של נכבדים דרוזים להר הדרוזים בסוריה ולדרוזים בלבנון כדי לאסוף תרומות להקמת הבניין. תרומות רבות הועלו גם בידי הדרוזים בארץ ועבודות השיקום והשיפוץ נמשכו גם בימי המנדט הבריטי. בתקופה הזו התעורר סכסוך בין העדה הדרוזית לבין המועצה המוסלמית העליונה בקשר לרישום הבעלות על האתר. לבסוף נרשם הקבר על שם המועצה המוסלמית העליונה ונמנה עם המקומות המקודשים למוסלמים, אך השיח' אמין טריף מחה על כך והסכסוך עבר להכרעת הנציב העליון שלא פסק בנושא עד תום המנדט הבריטי.

עם הקמת המדינה הוכרה בעלותם של הדרוזים על האתר, ואף הוענקו להם כמאה דונם קרקע סביבו. "שיח' אמין טריף, מנהיג העדה בשנים 1993-1928, דאג לשיפוץ האתר ולהרחבתו. בימיו נוספו חדרים רבים לאירוח המבקרים, נסלל כביש גישה חדש, הותקנו מערכות חשמל , מים ועוד. בני העדה הדרוזית נשאו ברוב ההוצאות ,אך בנוסף המקום נהנה מסיוע ממשלתי" כך מתאר השיח' בדר בדר.

בתאריך 25.4.1884 התקבלה ההחלטה והוכרז שתאריך זה הוא יום חג לעדה הדרוזית, חג הנביא שועיב. מהסיבות כי בחודש אפריל, בעונת האביב, מזג האוויר היה נאה ולא הקשה על המבקרים שעלו לקבר ברגל. וכן כי בתקופה זו הקציר אינו מוכן, ולכן העלייה לקבר לא תפגע בפרנסתם של בני העדה הדרוזית שרובם התפרנסו אז מחקלאות.

פעילות כיום

פעילות בקבר מתקיימת על בסיס יומיומי שנתי. לקבר מגיעים גברים, נשים, וילדים מכל הגילאים והם זכאים לבקר מבלי להודיע מראש או לתאם עם מנהל האתר. האתר נפתח כל יום בשעות הבוקר, במהלך היום רשאיות המשפחות והמבקרים להכין ארוחות (לרוב "על האש") בחצר הקבר, תוך כדי שהם שומרים על הסדר וחוקי האתר. האתר של הנביא שועיב פתוח כל ימי השנה למעט יום אחד 25.4, ביום זה מותר רק לשיח'ים מהעדה הדרוזית לבקר בקבר ולהתפלל בו.

השיח'ים הדרוזים מקיימים תפילות בקבר בתאריך ה-25.4 בכל שנה, ובנוסף לכך נערכות תפילות אחת לחודשים.
בקבר ובאתר מתקיימות מספר רב של פעילויות שהנהלת האתר יוזמת, כגון סדנאות אשר מועברות ע"י השיח'ים הדרוזים לקהל היעד המורכב מצעירי העדה הדרוזית, ומטרתן להגביר את המודעות לענייני הדת. חוץ מן התפילות, מתקיימים באתר שיעורי דת, במהלכם מתעמקים שיח'ים צעירים בדת הדרוזית.

השיח' האחראי בקבר, קאים מקאם, עובד מטעם המועצה הרוחנית הדתית של העדה הדרוזית ומקבל את משכרתו ממשרד הדתות. תפקידו  לשמור על צרכיו השוטפים של האתר, וכן להיות איש קשר ולתאם את הקשרים עם המבקרים באתר.
כמו כן במתחם הקבר פועלת המועצה דתית (אל וקף).

המבנה החיצוני והפנימי

החדר הגדול בו נמצא הקבר עשוי כולו שיש, וניצבים בו גם עמודי שיש ברחבת הכניסה לחדר. החדר מצוי בגגו של בניין כבן ארבע קומות, עשוי מאבן ומשיש. העלייה לבניין נעשית דרך המדרגות המובילות מן החצר אל הבניין. צידו הימני של הבניין משמש כחצר ומטבח אשר מוקצה למשפחות החוגגות אירועים מסוימים במקום, כגון נדר.

במבנה המרכזי באתר נמצא אולם התפילה הגדול, ובחדר לצידו נמצא קבר הנביא שועיב המכוסה בפרוכת ירוקה (צבעו של הנביא שועיב). מדרום יש מחראב וברצפתו אבן ובה מגרעת בצורת כף רגל (דעסה) שלפי המסורת הדרוזית נוצרה כשהנביא שועיב הכה בחוזקה בכף רגלו השמאלית במקום כדי להרוג נחש, שסימנו נראה לרוחב השקערורית. לפי גרסה אחרת, רגז הנביא והכה באבן ברגלו, וזו נסדקה וטביעת כף רגלו נותרה חקוקה באבן.
סף הכניסה לחדר הקבר עשוי שיש הבולט מעט מעל הרצפה, חל איסור מוחלט לדרוך עליו בעת הכניסה לחדר, אך יש אשר נושקים לו. על רצפת חדר הקבר פרושים שטיחים צבעוניים. התקרה המתנשאת לגובה 14 מטר מקורה בכיפה גדולה.

במתחם האתר ממוקמים כיתות לימוד ואולמות רבים לשימוש המבקרים ועולי הרגל, בשנת 1999 הושלמה בניית אולם אירוח חדש ומפואר, מוקף בקשתות אבן מרהיבות וממנו תצפית על הסביבה. שני סתתים דרוזים, האחד מישראל והאחר מלבנון, עבדו בגילוף פיתוחי אבן על הקשתות. בכל זוג קשתות, שמעל כל חלון, מגולפים 164 כדורי אבן קטנים כמניין הנביאים הדרוזים. האולם משמש, בין השאר, לאירוח ראשי דת וראשי מדינה בחג הנביא שועיב.

ביביליוגרפיה

  • ראיון עם השיח' בדר בדר, כפר עין אל אסד.
  • ראיון עם השיח' סאלח ח'טיב, כפר מע'אר.
  • ראיון עם השיח' שפיק טריף, כפר מע'אר.
  • אביבי שמעון, "הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים", אריאל - כתב עת לידיעת ארץ-ישראל , מארס 2000, 142.

מילות מפתח

דרוזים | מקמות-קדושים | כפר-חיטים | שייח | קאים-מקאם | הנביא-שועיב | יתרו | קבר-נביא

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.