דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

כנסיית אל סיידה - הקתדרלה של מריה הקדושה - חיפה

ליקוט ועריכה: מרב לבקוביץ'.
עריכה:  חיננית יואלי.

נוצר ב-1/19/2011

מיקום

הכנסייה ממוקמת בשדרות פלי"ם 10, חיפה.

רקע

בזמנו של השלטון העותמני בחיפה הקהילה היוונית קתולית, שהינה העדה הנוצרית הגדולה ביותר בחיפה, המונה יותר מארבע עשרה אלף נפשות, ראתה צורך במקום לתפילה ועריכת טקסים דתיים, מפגשים קהילתיים ומרכז חינוך לצאצאי הקהילה. משפחת ג'דעון, משפחה אמידה בעיר, תרמה את הקרקע ואת המשאבים הכספיים לבניית הכנסייה.

"בניית הקתדרלה של מריה הקדושה הסתיימה בשנת 1862 וקיבלה היתר מיוחד ’’פירמאן'' של הסולטן העותמני. היו מספר גרסאות, שאחת מהן מקומית, לפיה הקהילה הנוצרית החלה בתהליך הבניה ללא רישיון, ולכן היא בוצעה ''תוך לילה אחד'', כדי למנוע את הריסתה על ידי השלטון העותמני. הכנסייה נבנתה משרידי מבצר ''בורג' אל–סלאם'' של השליט דאהר אל עומר שבאותה עת היה נטוש והרוס, האבנים, שהן אבני חול, היוו את הבסיס של הקתדרלה. הייתה זו הכנסייה הראשונה של העדה היוונית קתולית והייתה למרכז גדול ששימש לא רק לצורך קיום תפילות ופולחן דתי, אלא היה זה גם מרכז חברתי שכלל בתוך המתחם מגורי אנשי דת ונזירים וכן בית ספר קתולי. הכנסייה תפקדה עד שנת 1948. לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, השכונה הסמוכה שהוגדרה כנוצרית ננטשה ואיתה מבנה הכנסייה. לאחר קום המדינה התפללו בני הקהילה בכנסיית אליהו הנביא ברחוב עין דור בשכונת ואדי ניסנס.

משנת 1948 ועד 1981 הייתה הכנסייה מוזנחת והרוסה והתגוררו בה מכורי סמים, פושעים וחסרי בית.
בשנת 1981, החל כמיל שחאדה ביחד עם אשתו אגנס, שהגיעה משוויץ, לשפץ את המבנה ההרוס, שהוסב להיות "בית החסד". כמיל, יליד חיפה, נמנה עם אחת המשפחות הידועות במעורבות חברתית ורוח התנדבות. כמיל נפטר בשנת 2000 בהיותו בגיל 46. אגנס, שותפתו לשליחות, המשיכה להוביל את בית החסד עד היום הזה.

בית החסד הינו מוסד סוציאלי ושיקומי המספק מענה ומתן שירותים חברתיים למספר קבוצות יעד- הוסטל לטיפול ושיקום אסירים, נשים מוכות, דרי רחוב ואנשים הזקוקים למסגרת טיפולית שחלופה לה מספקת משפחתו של כמיל במרכז. כמיל ואגנס התגוררו במקום ובמשך השנים נולדו לזוג חמישה ילדים.

בית החסד, רשום כעמותה על שם המייסד המנוח כמיל שחאדה, וממשיך לתת מענה הולם והוליסטי למספר קבוצות יעד, אסירים משוחררים, נערים ונערות בסיכון, סיוע ותמיכה למשפחות נזקקות, עבודה קהילתית והתנדבותית.
השירות ניתן לכל אדם ללא הבדל של דת, גזע, מין או לאום, מתוך האמונה של המייסד המנוח כמיל שחאדה.

תיאור המבנה החיצוני והפנימי

כנסיית אל-סיידה חבויה מעט בשדרות פל"ים. כשמתקרבים אל המבנה מהרחוב, עוברים ליד חנות ה"יד השנייה" של בית החסד. לאחר מכן, כדי להיכנס לכנסייה ולבית החסד עוברים דרך שער מקושט במוזאיקה שעוצבה על ידי עבד עביד, אומן מוסלמי מקומי שמנהל את בית האומנים ברחוב הגפן בחיפה. במוזאיקה יש תדמית של מריה הקדושה ומצוינות שנות בניית ושיפוץ הכנסייה.

הדלת בשער זה מקושטת בצד הפנימי בציור, שמתאר את רוסיה, שנצבע על ידי חסר בית רוסי, שהתארח בבית החסד. מעבר לשער, בצד שמאל נמצא משרד המנהלת, אגנס שחאדה. בצד ימין, שוכן בניין משרדי היועצים וצוות בית החסד בנוסף לשני חדרי שינה ושירותים למתנדבים וכיתת מחשבים לסדנאות חינוך.

כאשר רכשו את הכנסייה, כמיל ואגנס שחאדה והאסירים שיפצו את החצר בכניסה. היום החצר מקושטת בשני פסלי מריה הקדושה שנתרמו, מכיוון שבמסורת הנוצרית המזרחית בדרך כלל לא שמים פסלים בתוך הכנסייה אלא איקונים. על הקירות ישנן יצירות קרמיקה, שהאסירים יצרו במשך סדנה עם האומנית חיה תומא לפני כמה שנים. קירות הכנסייה החיצוניים, שפונים אל החצר מקושטים בכלי חקלאות מסורתיים ועתיקים, שכמיל שחאדה אסף במשך חייו ממספר כפרים ערביים ברחבי הגליל.
הכנסייה עצמה בנוייה מאבני חול. כיום האסירים בתוכנית השיקום בבית החסד עובדים בפרוייקט שימור חזית הכנסייה בגלל עדינות האבן

בכניסה האחורית ניצב מגרש הספורט ולצידו שני לוחות שיש. עליהם כתוב שיר למריה הקדושה וכן הקדשה למשפחת ג'דעון אשר תרמה את הקרקע עליה נבנתה הכנסייה.

פנים מבנה הכנסייה בנוי גם הוא מאבן חול. הכנסייה עוצבה בסגנון מסורתי מזרחי עתיק, תיקרה גבוהה, קשתות רבות וכיפה באמצע, אשר יוצרים את האקוסטיקה הטובה במבנה. במקור, הקומה השנייה הייתה מרפסת שבה ישבו נשות הקהילה במשך התפילות כדי לשמור על צניעות והפרדת הגברים והנשים. כאשר רכשו כמיל ואגנס שחאדה את הכנסייה, הפכו את המרפסת לחדרי שינה, מטבח וסלון עבור בני משפחתם והאסירים המאומצים. לכן, כיום הקומה הראשונה בלבד משמשת לתפילות ואירועי הכנסייה.

בכיפת הגג יש שמונה חלונות ויטראז' מודרניים כחולים ואדומים שנתרמו על ידי אסירים משוקמים בלוקסמבורג שעבדו תחת פיקוחו של כומר יווני קתולי במזגגה. עקב עלות המשלוח הגבוהה, חלונות הויטראז' הגיעו בחלקים- כל אדם שהיה מגיע מאירופה, היה מביא עימו חלק אחד עד שכלל החלקים הגיעו והתקנת הויטראז' אופשרה. במקור היה בכנסייה קיר איקונים נוצרים אך הוא נהרס בתקופת נטישת הכנסייה בשנים 1948 ו–1981. במהלך השיפוצים שכרה משפחת שחאדה אומנים רוסיים מקצועיים מהאזור לצבוע סצנות ודמויות דתיות בקשתות מאחורי המזבח וביתר חלקי הכנסייה.

לצד הכניסה הראשית יש אוסף איקונים, רובם נתרמו במשך השנים, מכיוון שאיקונים רשמיים מאוד עקב עשייתם מחומרים טבעיים ומיוחדים. מול הכניסה יש איקון של מריה הקדושה וישו כילד קטן עתיק וצבוע בצבע זהב. האיקון הזה נתרם על ידי מכור סמים שעבר טיפול שיקום בבית החסד. האיקון היה רכוש משפחתו במשך דורות רבים אך כשאמו נפטרה הוא שקע בדיכאון עמוק וכדי להימנע ממכירת האיקון במטרה לקנות סמים הוא תרם את האיקון לכנסיית אל–סיידה ולבית החסד. היום האיקון מוצג מאופן בולט אך בטוח בכנסייה.

פעילות כיום

תפילות נערכות בכנסיית אל–סיידה בשבת הראשונה של כל חודש. בנוסף, כל שנה בימי חמישי ושישי בשבוע הקדוש נערכות תפילות בכנסייה. במהלך השנה מתקיימות חתונות, הלוויות וטבילות בכנסייה. "הרבה מחברי הקהילה בוחרים להתחתן או להטביל את ילדיהם בכנסייה בגלל האווירה הכפרית וגם מכיוון שהוריהם התחתנו בכנסייה או שהם בעצמם הוטבלו פה." מסביר ג'מאל שחאדה, מתאם יחסי ציבור בבית החסד. בנוסף, האקוסטיקה המיוחדת והעיצוב הפשוט בכנסייה מאפשרים קונצרטים מרגשים. לאחרונה בית החסד אירח סדרת קונצרטים בשיתוף פעולה עם המכון האיטלקי לתרבות. כל שנה בתקופת חג המולד יש קונצרט כלי נשיפה.

מספר המגיעים למיסת יום שבת נע בין 20 ל–100 איש בהתאם לתקופת השנה. באירועים מיוחדים מגיעים לעתים עד 300 ויותר ובאירועים אלה משתמשים גם בחצר ובמגרש הספורט הצמודים לכנסייה. קהילת המתפללים בכנסייה מגוונת ומורכבת מגברים ונשים, צאצאים ומבוגרים במידה שווה. רוב חברי הקהילה הם דוברי ערבית המתגוררים בחיפה ובאזור הכנסייה, אך לאירועים מיוחדים מגיעים גם אנשים רבים מחוץ לקהילה.

כחלק מעבודתו עם הקהילה, בית החסד מציע סדנאות רבות לאסירים, למשפחות ולנוער בתוכניות ובפרויקטים שלהם. הסדנאות הללו משתנות בהתאם למתנדבים שמגיעים להדריך אותן ובהתאם לבקשות המשתתפים. באופן כללי, מטרתן של הסדנאות היא ללמד מיומנויות בסיסיות וחשובות, להציע למשתתפים תחביבים שיעזרו להם להתמודד עם תוקפנות וייאוש ולהביא לחייהם רמה של רוחניות כללית, אך לא בהכרח נוצרית.

הארכיבישוף אליאס שאקור הינו האחראי הראשי על האוכלוסייה היוונית קתולית באזור הגליל וכך גם חולש על הכנסייה בחיפה.

צוות בית החסד שומר על הכנסייה באופן יום יומי ומשתמש בה בפרויקטים שלו. צוות בית החסד מורכב מהמנהלת הנוכחית, אגנס שחאדה, אשתו של המייסד המנוח כמיל שחאדה, וילדיה ג'מאל, ברנרד, תומאס ואלי. בנוסף, המכון מעסיק שלושה יועצים: אליאס סוסאן, תמרה שאער ומסאד עטאללה, שעובדים עם האסירים המשוחררים, משפחותיהם של האסירים ונוער בסיכון.

ביביליוגרפיה

  • אתר בית החסד, תאריך כניסה: 3 במאי 2010.
  • חוברת "הכנסייה היוונית-קתולית 'בית החסד", בית החסד וכנסיית אל-סיידה, חיפה.
  • ראיון עם ג'מאל שחאדה, מתאם יחסי ציבור, בית החסד וכנסיית אל-סיידה.

מילות מפתח

יוונים-קתולים | בית-החסד | תוכנית-שיקום | ארכיבישוף | עבודה-סוציאלית | איקון | מריה-הקדושה | קתדרלה | אל-סיידה | גמאל-שחאדה | נוצרים | יווניים-קתוליים | בית-החסד | כנסייה | אליאס-שאקור | כמיל-שחאדה | אגנס-שחאדה

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.