דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

בית הכנסת - קיבוץ בית העמק

בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
מבט משביל הגישה על דלת הכניסה החיצונית לבית הכנסת
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
מבט מדלת הכניסה לעבר הדלתות הפנימיות של בית הכנסת וחדר העיון, במרכז תלויה פרוכת עשוייה בטיק.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
מבט מדלת הכניסה הפנימית לעבר ארון הקודש והויטראז'ים, משמאל נמצאת שידת ספרי הקודש.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
מבט מארון הקודש לעבר כסאות הישיבה, מאחוריהם נראית מחיצת העץ המפרידה בין בית הכנסת לחדר העיון.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
חדר העיון, מבט לעבר מחיצת העץ המפרידה בין חדר העיון ובית הכנסת.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
ארון הקודש. מצדדיו הויטראז' מעשה ילדי הקיבוץ בהנחיית האמנית לאה פרנקל.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
ספר התפילה שנתרם על ידי ארנסט פרנקל, עטוף בבד קטיפה כחולה, מעוטר ברקמה מוזהבת.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
תקריב על ויטראז' העץ הימני עם הכתובת משירו של נתן זך 'כי האדם עץ השדה'.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
לוח זיכרון לארנסט פרנקל, ממייסדי בית הכנסת, קבוע בקיר מעל שידת ספרי התפילה.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
לוח זכרון לאלחנן מיכל קונרד גולדמן, מייסד הכשרת מרקנהוף, קבוע על אחת מדלתות ארון הקודש.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
תמונת ויטראז' שנים עשר השבטים מעשה ידיו של פרידריך אדלר. מתחתיה התיאור כיצד הגיעה למוזיאון תל אביב.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
בנימין יוגב (בוג'ה) בבית הכנסת.
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
בית כנסת, קיבוץ בית העמק
שני הסטן
רפי פרנקל ליד ארון הקודש והעמודים ממרקנהוף, תרומות אביו, ארנסט פרנקל.
ליקוט וכתיבה: שני הסטן.
עריכה:  חיננית יואלי.

נוצר ב-1/19/2011

מיקום

בית הכנסת שוכן בלב קיבוץ בית העמק אשר בגליל המערבי.

רקע

הרקע להקמת בית הכנסת כלל מספר שלבים. בשנת 1949 הוקם קיבוץ בית העמק על חורבות הכפר הערבי כוויקאת, על ידי גרעין שמקורו בהונגריה אשר לא ראה צורך או חשיבות בהקמת בית כנסת. זאת, בהתאם לתפיסה הקיבוצית סוציאליסטית דאז, והעובדה שלקיבוץ הצעיר לא היו אמצעים כספיים לכך ואתגרים אחרים עמדו לנגד עיניהם.  

באמצע שנות החמישים חל שינוי עקב הצטרפותם של חברים חדשים. מקורם היה מתנועת הנוער של הצופים ומתנועת הבונים באנגליה. במילותיו של בנימין יוגב "התהוותה קבוצה של מספר חברי קיבוץ שחשו צורך לציין באופן מסורתי לפחות את יום הכיפורים". כך נוצר נוהג של מספר חברים לצעוד לתפילה בערב יום הכיפורים לבית הכנסת שבמושב הסמוך, שבי ציון. קבוצת חברים זו תיזום בהמשך את הקמת בית הכנסת שבקיבוץ. 

בראשית שנות ה-60 מספר החברים שנהגו לצעוד לשבי ציון גדל, לכן הועלה הרעיון לקיים את תפילת יום הכיפורים בבית העמק. על מנת לקדם את היוזמה, פנו חברי הקיבוץ בבקשה להשאלת ספר תורה ממושב שבי ציון. בקשתם נענתה בחיוב, וכך החלו לקיים את תפילות יום הכיפורים ביישוב. בנוסף, השאילו את ספר התורה לחגיגות בר מצווה שנערכו באולם הספורט של הקיבוץ.

שלב נוסף לקראת הקמת בית הכנסת התרחש כעבור מספר שנים, כאשר הקיבוץ קיבל בתרומה ספר תורה. מאחורי היוזמה, עמד ארנסט פרנקל, אב לחבר הקיבוץ רפי פרנקל, שהשיג את ספר התורה מהקהילה היהודית בלונדון. בשל העובדה שלא היו תשמישי קדושה נוספים בקיבוץ, לא היה מקום מיועד לאחסנו, לכן הפך חדר המורים של בית הספר המקומי למקום המתאים לכך. מרגע זה ואילך החלו לקיים בבית העמק תפילות יום שישי, שבת חתן וטקסי עלייה לתורה משותפים לבני ובנות מצווה. 

שלב מכריע בתהליך ההקמה של בית הכנסת התרחש בשנת 1964, אז נודע לארנסט פרנקל אודות שרידי בית הכנסת מההכשרה הציונית במרקנהוף שבגרמניה, בה שהה בצעירותו, לפני השואה. פרנקל החליט לממן את הבאתם של שלושה מעמודי ארון הקודש לקיבוץ בית העמק. בעקבות זאת, תכנן האדריכל וחבר הקיבוץ פרדי כהנא ארון קודש שכלל את העמודים. ההתרגשות הייתה כה רבה שהחברים שהובילו את קיום התפילות, החליטו להעלות לאסיפת הקיבוץ את רעיון הקמת בית כנסת ביישוב. ההצעה נתקבלה ותכנון המבנה הופקד בידי פרדי כהנא.

בשלב זה עלה צורך בגיוס כספים לבנייה. לשם כך החלה חלופת מברקים בין מזכירות הקיבוץ למספר גורמים, ולאחר כשנה נתקבלו אישורים למספר תרומות. ראשית התחייב ארנסט פרנקל לתרום 80,000 ל"י. נוסף על כך התקבל מימון מידי משרדי הממשלה בשווי כולל של 200,000 ל"י, משרד הדתות ומשרד הפנים העניקו 70,000 ל"י כל אחד עבור הפרויקט ומשרד הבינוי והשיכון הוסיף עוד 60,000 ל"י. המחלקה לסיפוק צרכי דת בהסתדרות הכללית של עובדי א"י תרמה עבור ריהוט וספרים, 2,000 ל"י. עם קבלת ההתחייבות לתרומות, החלה הבנייה באמצע שנת 1973. חנוכת המבנה הייתה שנתיים מאוחר יותר, ב- 1975\5\22. האירוע התקיים במעמד שר הדתות דאז זרח ורהפטיג, הרב הראשי לנהריה, ד"ר אהרון קלר, רב ההסתדרות ח"כ מנחם הכהן והרב מרכוס כנציג משרד הדתות. כמו כן נכחו חברי בית העמק וחברי קיבוץ בית זרע שלהם קשר היסטורי לסיפור ההקמה, כפי שיפורט בהמשך. במהלך הטקס בירכו המכובדים, התקיימה תפילה וסופר סיפור ההקמה.

במהלך השנים הועלו הצעות להעניק למקום שם בשיחות בין חברי הקיבוץ שפעלו להקמתו ופוקדים אותו תדיר. אחת מהן הייתה השם 'אהל מאיר' על שם חבר הקיבוץ מאיר ויזלמן ז"ל שהיה ממקימי בית הכנסת ושליח הציבור בו. שם נוסף שהוצע היה 'בית הכנסת ע"ש ארנסט פרנקל' מפני שהלה תרם רבות להקמה. ההצעות מעולם לא הובאו להצבעה באסיפת הקיבוץ. הן נדחו בשל התפיסה שאין זה יאה שבית כנסת קיבוצי יקרא על שם אדם אחד בלבד.

תיאור המבנה החיצוני והפנימי

בית הכנסת נמצא בטבורו של הקיבוץ והוא מוקף מדשאה גדולה. בצמוד לו נמצאת הספרייה במבנה שבעבר שימש כבית התרבות. בנימין יוגב, מיוזמי הקמת בית הכנסת, מכנה זאת "המרכז הרוחני של הקיבוץ". מיקומו משקף אפוא את חזון מקימיו שיהיה חלק מהותי ממארג החיים בקהילה.

מבנה בית הכנסת בנוי כמבנה מעוגל, מוקף חלונות ובן קומה אחת. יש לציין כי אין שלט או סימן חיצוני על כך שיש בית כנסת במקום. קירותיו החיצוניים מצופים טיח פשוט ודלת הכניסה עשויה עץ ומוקפת חלונות זכוכית.

המבנה הפנימי מחולק לשניים. חלקו האחד הוא אזור התפילה וחלקו השני הוא חדר העיון. בין החללים מפרידה מחיצת עץ קלה המאפשרת להגדיל את אזור התפילה בעת הצורך. כמו כן בחדר הכניסה תלויה פרוכת באטיק בצבעי אדמה המעוטרת בפסוקים על עם ישראל ושלום. רצפת בית הכנסת מרוצפת מרצפות אדמדמות, ובחלל התפילה ישנם כסאות ספורים עשויים עץ אורן שמושביהם מרופדים בבד קורדרוי אדום.

בקצה הדרום מזרחי של בית הכנסת, הפונה לירושלים, נמצא ארון הקודש. הוא בנוי כמעין משולש הנוצר על ידי שלושת העמודים שהועלו ממרקנהוף ובולטים בצבעם הכהה. ביניהם ישנן שתי דלתות עשויות עץ בהיר ללא עיטורים. בדלת הימנית קבוע לוח מתכת המנציח את זכרו של מייסד הכשרת מרקנהוף. מכל צד של מבנה ארון הקודש ישנו ויטראז' בו מצויר עץ. בצמרתו של העץ הימני משולבת הכתובת משירו של נתן זך 'כי האדם עץ השדה'. כמו כן ישנה כוננית המשמשת כספריה לספרי התפילה. בנימין יוגב מספר שכאשר הוחלט להקים את בית הכנסת השאיפה הייתה "לא לבנות חלל סגור אלא לקחת את מסורת ישראל ולהקים בית כנסת ובית מדרש, כלומר חדר עיון. מובן שלא תהיה הפרדה בין גברים ונשים". גישה זו בשילוב הפשטות הקיבוצית ניכרת במבנה.

פעילות כיום

הפעילות השוטפת היחידה, מתקיימת בבית הכנסת מידי יום שישי בשעה 18:00 בערב. אז מתכנסים כעשרים איש לתפילה, תוך הקפדה על מניין של עשרה גברים, ובנימין יוגב נושא דרשה הנוגעת לפרשת השבוע. לאורך השנה נפתח בית הכנסת בהתאם לצורך לחגיגת טקסי עלייה לתורה לבנים ובנות כאחד. כמו כן, קריאת קדיש עבור חבר קיבוץ שנפטר מתקיימת רק במידה והמשפחה מעוניינת בכך. מנהג נוסף אשר פחת באופן משמעותי במהלך השנים הוא חגיגות שבת חתן. יש לציין כי החגים והמועדים היהודיים, פרט ליום הכיפורים, מצוינים בקהילת בית העמק ללא כל קשר לבית הכנסת.

למרות העובדה שכיום מיעוט מחברי הקהילה פוקדים את בית הכנסת בקביעות, יש לציין כי ביום הכיפורים המקום הומה אדם. רובה המוחלט של קהילת הקיבוץ מגיעה לתפילת כל נדרי ולתפילת הנעילה. רוב המתפללים הם בגילאי 70-85 וספורים נוספים הם בני 40-60. היתר הם ילדי ונכדי המבוגרים. מיעוט קטן מתוכם הן נשים, שכן רק חמש נשים בגילאי 40-70 מגיעות באופן קבוע. בהתייחס לשאלת המוצא העדתי, ניתן לומר בפירוש כי הרוב המכריע הם יוצאי עדות אשכנז, שכן רובם עלו ארצה מבריטניה.

אם כי ניתן למצוא בקהילת בית העמק מאפיינים ברורים של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, בית הכנסת לא מוגדר מבחינה רשמית כשייך לזרם זה או אחר. כך למשל אין הפרדה בין גברים ונשים בזמן התפילה ובנות הקיבוץ עולות לתורה כשוות, על אף שנוסח התפילה אורתודוכסי. ככלל ניתן לומר שרוב הקהילה בבית העמק היא חילונית אך כפי שציין רפי פרנקל "אינני אדם דתי או שומר מצוות אולם אני מחובר לעולם היהודי בדרכי".

המינוי לתפקידים השונים בבית הכנסת נערך באופן טבעי בין המייסדים לפי התאמה ורצון אישי. נכון להיום, יהודה מאיר מכהן כשליח הציבור ומוביל את התפילה. הוא, מספר כי מעולם לא קיבל הכשרה בעניינים אלה, אך מכיוון שמאז ילדותו נהג ללכת לבית כנסת הוא מכיר היטב כיצד להוביל תפילה. עם זאת, הוא מקפיד להזכיר את קודמו בתפקיד מאיר ויזלמן ולשבחו. תפקיד נוסף הינו תפקיד הדרשן, אותו נושא חבר הקיבוץ בנימין יוגב המכהן כיום כמנהל מכון החגים של התנועה הקיבוצית, שבבית השיטה. יוגב, בוגר החוג למחשבת ישראל במכללת אורנים, מקפיד לשלב בדרשותיו בין תוכן פרשת השבוע לענייני דיומא.

ביביליוגרפיה

ראיונות

  • ראיון עם חבשוש ציון.
  • ראיון עם יוגב בנימין (בוג'ה).
  • ראיון עם מאיר יהודה.
  • ראיון עם פרנקל לאה.
  • ראיון עם פרנקל רפי.

אתרי אינטרנט

מאמרים וכתבות בעיתונות

  • לפיד,ארנון, "לפני החגים, בק"ק בית העמק", הקיבוץ, 05.09.1984.
  • אריאל יהודה, "שמחה בין עצי הזית", הארץ, 01.06.1975

ארכיונים ומאגרי מידע

  • ארכיון בית העמק (א"ב), תיק 'בית הכנסת', 1975-2010.

ספרים ומאמרים

  • Lavsky , H. Before Catastrophe, The Distinctive Path of German Zionism, Detroit : Wayne State University Press, 1996.
  • Weiner, H. ”Gershom Scholem and the Jung Juda Youth Group in Berlin,1913-1918”, Studies in Zionism, vol. 5, Baltimore, Maryland, 1984.

 


מילות מפתח

בית-כנסת | קיבוץ | בית-העמק | מרקנהוף | הכשרה-ציונית | בית-זרע | חבשוש-ציון | יוגב-בנימין | מאיר-יהודה | פרנקל-לאה | פרנקל-רפי

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.