דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

ישיבה תיכונית אורט טבריה

סמל הישיבה התיכונית אורט טבריה
סמל הישיבה התיכונית אורט טבריה
הישיבה התיכונית אורט טבריה
הסמל מורכב מאלמנטים המסמלים את טבריה – הים והדקל, ואלמנטים של למידה – ספר פתוח וספר תורה.
מבנה הישיבה, ישיבה תיכונית אורט טבריה
מבנה הישיבה, ישיבה תיכונית אורט טבריה
מר טיבי
הכניסה למבנה הישיבה החדש, אליו עברה הישיבה בשנה"ל תשס"ו.
קבלת שבת בישיבה התיכונית אורט טבריה
קבלת שבת בישיבה התיכונית אורט טבריה
אלי מזוז
אחת לרבעון מתקיימת קבלת שבת ישיבתית ביום שישי בזמן הלימודים. קבלת השבת מועברת על ידי מר מאיר אלמלם בשירים וסיפורים.
מסיבת ראש חודש, הישיבה התיכונית אורט טבריה
מסיבת ראש חודש, הישיבה התיכונית אורט טבריה
אלי מזוז
מדי ראש חודש מתקיימת בישיבה הרקדה לכלל התלמידים, בתמונה - ריקוד בבית המדרש
מסיבת פורים, הישיבה התיכונית אורט טבריה
מסיבת פורים, הישיבה התיכונית אורט טבריה
אלי מזוז
מסיבה ספונטנית לא מתוכננת, כאשר תלמידי י"ב, למחרת יום הכתרת "רב פורים", החלו לנגן מתוך שמחה וסחפו את שאר הישיבה לריקודים.
פעילות גיבוש שכבת י', הישיבה התיכונית אורט טבריה
פעילות גיבוש שכבת י', הישיבה התיכונית אורט טבריה
יוני גרוסמן
טיול במסגרת שבת ישיבה, ישיבה תיכונית אורט טבריה
טיול במסגרת שבת ישיבה, ישיבה תיכונית אורט טבריה
יוני גרוסמן
טיול יום שישי לשכבות ט'-י' לפני שבת ישיבה שנערכה באכסניית הנוער תל-חי. בתמונה התלמידים צופים לכיוון לבנון ממטולה.
טיול של
טיול של"ח, שכבה י', ישיבה תיכונית אורט טבריה
יוני גרוסמן
מסע ישראלי, ישיבה תיכונית אורט טבריה
מסע ישראלי, ישיבה תיכונית אורט טבריה
נתנאל נמר
תלמידי כיתות י"א במסגרת מסע ישראלי של תנועת מבראשית ביום הראשון של המסע בנושא "אני ועצמי".
הישיבה התיכונית אורט טבריה ביום ירושלים
הישיבה התיכונית אורט טבריה ביום ירושלים
אלי מזוז
מדי שנה, ביום ירושלים, עולה הישיבה להשתתף במצעד ריקוד הדגלים המסורתי מגן העצמאות עד לכותל המערבי. בתמונה דגלי ישראל ודגל הישיבה.
מחנך ותלמיד ביום ירושלים, הישיבה התיכונית אורט טבריה
מחנך ותלמיד ביום ירושלים, הישיבה התיכונית אורט טבריה
תלמידי הישיבה
הכנות למצעד ריקוד הדגלים, גן העצמאות, ירושלים. בתמונה המחנך יוני גרוסמן והדגל המיוחד שהכינו התלמידים לאירוע, המורכב מארבעה דגלים.
צבי בודנהיימר
מאמר זה נכתב במסגרת סמינר לתואר שני של ד"ר תמר אלמוג, שכותרתו "חינוך בישראל במבט וירטואלי" - החוג ללמידה הוראה והדרכה, אוניברסיטת חיפה.
עיבדה וערכה: רינת סביון

נוצר ב-1/4/2011

רקע כללי

מאמר זה עוסק בישיבה התיכונית אורט טבריה, המשתייכת לזרם הממלכתי דתי. הבעלות על הישיבה היא של עיריית טבריה ורשת "אורט ישראל".

חינוך ממלכתי דתי

חינוך ממלכתי דתי (חמ"ד) ניתן בישראל על פי חוק חינוך ממלכתי משנת 1953 בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים דתיים". הוא הוקם על בסיס "זרם המזרחי" - זרם החינוך של תנועת המזרחי - שפעל בתקופת המנדט הבריטי ועד לחקיקת חוק חינוך ממלכתי.

בחוק נקבעו פריבילגיות מסוימות לחינוך הממלכתי דתי, והוחלט שיהיה עליו ממונה דתי אורתודוקסי וששר החינוך יידרש להתייעץ עם מועצה מיוחדת בכל הקשור בחינוך זה. בתי הספר של החינוך העצמאי של הזרמים החרדיים ובתי הספר של אגודת ישראל נותרו מחוץ למסגרתו של החינוך הממלכתי דתי.

המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך והתרבות הוא הממונה על הפעלת המסגרת החינוכית של בתי הספר המוגדרים "ממלכתיים דתיים": הכשרת המורים ואישורם לפעול במוסדות הנכללים במסגרת זו, קביעת תוכנית לימודים ועקרונות פדגוגיים. בשנת 2007 למדו במסגרות החינוך הממלכתי דתי למעלה מרבע מיליון תלמידים.

לפי המינהל לחינוך דתי, מטרת החינוך הממלכתי דתי היא "לחבר את מורשתו של העם היהודי לתחייתו בארץ ישראל".

התיכון הדתי והישיבה התיכונית

הישיבות התיכוניות הוקמו מתוך אמונה בחשיבותם של מקצועות החול, ובחובה לשלבם יחד עם העיסוק בתורה. כמו כן, הישיבות ביקשו להתמודד ברוח הזמן עם תופעת החילון ההולכת וגוברת בציבור הדתי לאומי, במטרה לשמר את הזהות הדתית של המתבגרים ובו בזמן להקנות להם כלים שיאפשרו להם להשתלב בחברה הישראלית הכללית.

לפני חלוקת מערכת החינוך לחטיבות ביניים ועליונה, היו קיימות בחינוך הדתי שתי מסגרות חינוך תיכוניות עיקריות: בית הספר התיכון הדתי והישיבה התיכונית. ההבדל ביניהם התבטא בנקודות הבאות:

אוכלוסיית התלמידים

לישיבות הלכו הילדים מבתים שבהם הקפידו יותר בקיום מצוות או שההורים רצו חינוך דתי יותר. האחרים הלכו לתיכון הדתי.
כתות מעורבות מול כתות נפרדות - בתיכונים הדתיים היו הכתות מעורבות, בנים ובנות למדו באותה כתה ואת אותם המקצועות. הורה שלא רצה שבנו ילמד בכתה מעורבת שלח אותו לישיבה התיכונית.

השכלת המורים

בבית הספר התיכון הדתי המחנכים לא היו דווקא בעלי השכלה תורנית אלא בעלי השכלה פדגוגית, בוגרי סמינרים להוראה, או השכלה אקדמית. בישיבות, לעומת זאת היו המחנכים כולם בעלי השכלה תורנית – ר"מים (אלו ראשי תיבות לביטוי הארמי – "ראש מתיבתא" שפירושו רב המנהיג ישיבה), שיכלו לתרום יותר בתחום לימוד הגמרא.

מקצועות הלימוד

בישיבה התיכונית הקדישו הרבה יותר שעות ללימודי הגמרא בפרט, וללימודי הקודש בכלל. הורה שרצה שבנו ילמד יותר לימודי קודש, שלח אותו לישיבה.

מתיכון דתי לישיבה עירונית

עם השנים התרחש תהליך בו הפכו חלק גדול מאוד מהתיכונים העירוניים לישיבות עירוניות, ללא פנימייה. כדי לספק פתרון לתלמידים שאינם יכולים ללמוד או שאינם רוצים ללמוד בישיבה, הקצו בכל שכבה בבתי ספר אלה כתה אחת שאינה 'ישיבתית' לטובת אותם תלמידים. 

מספר גורמים הובילו לתהליך של הפיכת חלק גדול מהתיכונים הדתיים לישיבות עירוניות: הישיבות התיכוניות, שהיו בעיקרן בתנאי פנימייה, נחלו הצלחה הן מבחינה חינוכית דתית והן בבחינות הבגרות, ושאבו אליהן את מיטב הנוער. ההורים הרגישו שאין להם ברירה ואם הם רוצים שבנם יצליח בבגרות עליהם לשלוח לישיבה פנימייתי. לפיכך, נוצר מצב בו התיכונים נשארו עם התלמידים החלשים יותר מבחינה דתית ולימודית.

גורם נוסף שהאיץ את התהליך הוא דרישה מצד ההורים, שלא היו מעוניינים להוציא את ילדם מהבית לפנימייה, אך גם לא היו מוכנים להשלים עם רמה נמוכה של לימודים. בנוסף לכך, העלות של החזקת ילד בפנימייה התייקרה מאוד במשך השנים, דבר שהקשה על חלק מההורים לשלוח את ילדם לישיבה, והם נאלצו להשאירו בתיכון הדתי שבעיר, אך לא רצו לוותר על רמת לימודים גבוהה.

שני הגורמים הללו יחדיו הביאו את הרשויות העירוניות והנהלות התיכונים הדתיים להחלטה להפוך את בתי הספר לישיבות עירוניות. ברשויות בהן בית הספר הפך לישיבה איכותית, גדל מספר התלמידים, ונרשמה ירידה בכמות התלמידים היוצאים מישוב זה ללימודים בישיבות בתנאי פנימייה. (להרחבה ראו מאמר בנושא בתי ספר על יסודיים לבנים בחברה הדתית-לאומית).

ציוני דרך בתולדות בית הספר

 בית הספר המקיף הדתי טבריה

הישיבה התיכונית הוקמה בשנת 1959 בתור "בית הספר המקיף הדתי" של העיר טבריה. באותה תקופה, לימודי התיכון לא היו חובה ועלותם היתה יקרה ועל כן לא רבים סיימו תיכון. עיריית טבריה הכירה בצורך של בית ספר תיכון דתי והקימה עבורם את בית הספר, ששימש נערים ונערות מקרב הציבור הדתי והמסורתי בעיר, בדומה לעיריות אחרות ברחבי הארץ.

התיכון התורני לבנים טבריה

בשנת 1981 מונה מר אברהם ליפשיץ למנהל בית הספר המקיף הדתי,/ וחולל מהפך בחינוך התיכוני הדתי בעיר. בסיוע פרנסי העיר טבריה חילק אברהם ליפשיץ את בית הספר לשניים, בית ספר לבנות שנקרא - "אולפנית טבריה" ונשאר במבנה בית הספר, ובית ספר לבנים שנקרא "התיכון התורני לבנים טבריה" ועבר למבנה בית הספר "אליאנס" יחד עם בית ספר נוסף. לאחר שנתיים עברו הבנים למבנה ששימש עד למעבר כבית ספר יסודי. במשך כעשרים שנה ניהל אברהם ליפשיץ את שני בתי הספר כאשר בכל בית ספר היה סגן שהיה מנהל בפועל של המוסד.

הישיבה התיכונית טבריה

שינוי נוסף התרחש בשנת 1994, בה הפך "התיכון התורני לבנים טבריה" ל"ישיבה תיכונית טבריה". הסיבה לשינוי נבעה מהצורך לתת מענה לתלמידים מטבריה ומהסביבה הקרובה שרצו ללמוד בישיבה תיכונית אך לא רצו לשלוח לישיבה תיכונית בעלת תנאי מגורים בפנימייה.

שינוי זה גרם לכך שגם תלמידים מאוכלוסיה חזקה מהיישובים הקהילתיים הדתיים בסביבה, כגון מצפה הושעיה ומצפה נטופה באו ללמוד בטבריה וכך חיזקו והעלו את הרמה בישיבה (תהליך דומה התרחש גם באולפנית עקב השינוי מתיכון דתי). 

עקב כך חלו מספר שינויים במוסד. עם הפיכתו מתיכון תורני לישיבה תיכונית:

  • הושם דגש על לימודי הקודש הן בכמות והן בתוכן, לדוגמא: לפני השינוי למדו בממוצע כ-8 שעות שבועיות מקצועות קודש וכעת הממוצע עומד על 14 שעות שבועיות. התוכן השתנה בכך שנעשה מיקוד בריבוי שעות הוראת תלמוד בבלי.
  • מחנך הכיתה אינו רק מורה מקצועי בעל רקע דתי אלא בוגר ישיבה (ישיבה גבוהה או ישיבת הסדר) שיכול להביא מאגר ידע גדול ולהוות דמות לחיקוי. המחנך נקרא ר"מ – רב מחנך.
  • באווירה הכללית יש דרישה מהתלמידים לנורמות אחרות, כגון: מכנס ארוך וכו'.
  • הוקמו לתלמידים הזדמנויות ללמידה תורנית מתוך בחירה, לדוגמא: 10 דק' לאחר סיום התפילה יש לימוד הלכה יומית למי שמעוניין.
  • שינוי נוסף היה בתפקיד של האחראי על הישיבה, מונה ראש ישיבה שהיה גם המנהל. השינוי אינו רק סמנטי אלא בעל אמירה שהחזון החינוכי בנוי על החלק הישיבתי.

לתפקיד "ראש ישיבה" התמנה הרב ראובן שריד והיא החלה לפעול כישיבה תיכונית לכל דבר (ישיבה תיכונית אקסטרנית).
בכדי למתן את המעבר מתיכון דתי לישיבה תיכונית, כל שכבה חולקה לשתי כיתות: כיתה ישיבתית וכיתה עיונית. במשך השנים הצטרפו לישיבה תלמידים רבים מישובי הסביבה והישיבה גדלה ובכל שכבה היו שתי כיתות ישיבתיות וכיתה אחת עיונית. את הרב שריד החליף הרב ירון בן חיים ולאחריו הרב גלעד מסינג.

הצטרפות לרשת אורט

בשנת 2004, כאשר נבחר מר זוהר עובד לכהן כראש עירית טבריה נערכו מספר צעדים לייעול כספי העירייה, במסגרתם הוחלט על העברת בתי הספר התיכוניים בעיר שהיו בבעלות ובמימון העירייה לרשת חינוכית.

מר עובד לא רצה לפצל את ההעברה לשתי רשתות חילונית ודתית והעדיף שההעברה תתבצע בגוש אחד. כך קיבלה רשת אורט את הבעלות על שלושה בתי ספר תיכוניים בטבריה: התיכון הכללי במעלה, הישיבה התיכונית והאולפנית. לרשת "אורט" בתי ספר תיכוניים ומכללות ברחבי הארץ (בזרמים הממלכתי, הממ"ד, הממלכתי ערבי והממלכתי דרוזי) ו"הישיבה התיכונית אורט טבריה", היא הישיבה התיכונית היחידה של הרשת. 

בשנה"ל תשס"ו הישיבה נפרדה סופית מהחיבור עם האולפנית לבנות והפכה להיות מוסד עצמאי לחלוטין. למנהל הישיבה מונה על ידי רשת "אורט" מר איתן כאלף. ביוזמתו של מר כאלף הפכו בהדרגה כל כיתות הישיבה לכיתות ישיבתיות הטרוגניות. החל משנת הלימודים תשס"ז עומד בראש הישיבה הרב אליהו מזוז.

פתיחת מכללה לטכנאים והנדסאים

בשנה"ל תש"ע החל שינוי משמעותי נוסף, כאשר בשטח הישיבה נפתחה מכללה חדשה לטכנאים והנדסאים. מדובר על כיתות י"ג – י"ד, כיתה י"ג מכשירה טכנאים למערכות בקרה ואנרגיה וכיתה י"ד בעתיד תכשיר הנדסאים לאותו תחום. הצורך לפתיחת המכללה נבע מכך שבוגרי מגמת חשמל בישיבה לא יכלו להשתמש בתעודת הגמר ונדרשו להשלמת לימודים במסגרות אחרות, לרוב לא דתיות. לפיכך הוחלט בשיתוף עם הנהלת רשת אורט על פתיחת המכללה בשטח הישיבה, אך היא אינה באחריות של הישיבה. בשנה"ל תש"ע סיימו בהצלחה 13 תלמידי כיתה י"ג וקיבלו תארי טכנאים, והחל מתשע"א תוכל המכללה להעניק תארי הנדסאים. מרכז המכללה הוא ד"ר דב נפתלי ממכללת שאנן בחיפה.

דמויות מפתח

רבים מהרמי"ם בישיבה הפכו לשם דבר ובמשך השנים אף התמנו למנהלי בתי ספר באזור, לדוגמא הרב שלמה פלס שמנהל היום את האולפנה לבנות בעפולה, הרב מיכאל ליברמן שמנהל היום את התיכון הדתי בעכו, אביחי גולן שמנהל היום את התיכון הדתי בחצור הגלילית ועוד.

אולי המנהל הידוע ביותר ביותר של המוסד במשך שנים רבות הוא מר אברהם ליפשיץ. אברהם נולד בבני ברק בשנת תשי"ד (1954) להורים חברי "הפועל המזרחי", למד בבית-הספר היסודי "סגולה" ובישיבה התיכונית בנחלים, ולאחר מכן בישיבת ההסדר "הר ציון" בגוש עציון. במלחמת יום כיפור השתתף בקרב הקשה על מוצב "פורטוגל" ברמה הסורית וחלקו באותו קרב תועד בספר "העשירי למניין", שכתב העיתונאי רומן פריסטר. לאחר המלחמה שב לישיבת "הר עציון" לשנתיים, והחליט ללמוד ב"מכון לב" – בית-הספר הגבוה לטכנולוגיה בגבעת מרדכי בירושלים, מוסד שמשלב לימודים אקדמיים ולימודי תורה. לאחר שסיים תואר ראשון במחשבים, החליט עם רעייתו רחלה, חברתו לשבט "הצופים" בבני ברק, להתיישב בחיספין, ברמת הגולן. כאן הקים את "מדרשת הגולן", ולאחר שנתיים הוזמן לנהל את האולפנית בטבריה. ליפשיץ שימש מזכ"ל "בני עקיבא" במשך שלוש שנים, בין 90' ל-93', ובאותה תקופה המשיך גם לנהל את בית הספר. לפני כשנה נבחר מר ליפשיץ לעמוד בראש מנהל החינוך הממלכתי דתי. 

בקרב המורים המקצועיים אפשר להצביע על המורה מר נחמיה קתוע, מורה ותיק מאד ומיוחד במינו שבעבר אף היה אחד ממנהלי הישיבה, הוא המורה הוותיק ביותר בישיבה, עוד מהתקופה בה המוסד היה תיכון מקיף דתי מעורב. הוא הגיע לטבריה מראש העין ובמקצועו הוא מורה להיסטוריה, אזרחות ושל"ח. נחמיה נחשב למורה אהוד ביותר על מאות מתלמידיו שלמדו אצלו מקצועות אלו במשך עשרות שנים.

אידיאולוגיה בית ספרית

על פניו תקנון בית הספר דומה מאד לכל תקנון של ישיבה תיכונית אחרת, הוא מבטא את הערכים השונים בהם הציבור הדתי לאומי מאמין. תוך שימת הדגשים על מסגרת הישיבה בתחום התורני, החל מתפילת שחרית הפותחת את יום הלימודים וכלה בנוכחות וברצינות בכל שיעורי הקודש והפעילות החברתיות, הוא אף יתייחס למשמעת, לפרטי לבוש המותרים בישיבה, חולצת תלבושת ועוד. "הישיבה התיכונית אורט טבריה" הוסיפה על תקנון זה את החינוך ברוח הפסוק: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' ", כמוטו חינוכי - חינוך לערכים הנלמדים מפסוק זה חינוך ליושר, למוסריות, לערכים חברתיים וליראת שמים.

להלן מס' סעיפים מתוך תקנון ביה"ס:

  • הישיבה מחנכת למצוינות חברתית ובמסגרת התוכניות השנתיות, התלמידים ישובצו במשימות חברתיות המשרתות את הקהילה הקרובה והרחוקה. התלמידים ישולבו על פי רוב בהתנדבויות שונות במטרה לחנכם להיות אזרחים טובים יותר, אכפתיים יותר אשר דואגים לזולת.
  • הישיבה מאמינה באינטגרציה חברתית וקידום אוכלוסיות חלשות לטובת כלל החברה הישראלית.
  • הישיבה רואה חשיבות בקידום כל פרט ופרט בבית הספר על פי יכולותיו וסגולותיו האישיים.
  • הישיבה שמה לה למטרה לקדם תלמידים מצטיינים ולהעניק עידוד ותמיכה לתלמידים חלשים תוך צמצום אחוז התלמידים הנושרים.
  • החינוך לעשייה חברתית משמעותית, בא לידי ביטוי בהכוונה של התלמידים לשאת בעול השירות הצבאי, ביחידות משמעותיות, כחובה שהיא זכות.

הסביבה הפיזית

בשנת הלימודים תשס"ו העתיקה הישיבה התיכונית את משכנה אל קמפוס חדש ונאה הצופה אל נופיהם של הכנרת והרי הגולן. לישיבה היה זה ציון דרך בהתקדמותה מאז שנות היווסדה בבחינת "דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם". הישיבה במבנה החדש מאפשרת סביבה פיסית מיטבית לפיתוח למידה איכותנית באלף החדש על כל המתקנים החדישים הנצרכים למוסד חינוכי. הקמפוס מחולק לשני חלקים: חטיבת ביניים לכיתות ז'-ח' והישיבה התיכונית לכיתות ט'-י"ב. 

באגף הישיבה התיכונית שוכנות 12 כיתות אם, אולם בית מדרש גדול המכיל את כל 320 תלמידי הישיבה, ספריה מרשימה, מעבדות למגמות מחשבים, פיזיקה, ביולוגיה, רפואה, חשמל, ותקשורת. כמו כן במתחם חדר כושר, חדר מוזיקה, חדרי רמי"ם לשיחות אישיות עם התלמידים, ומשרדים.

אוכלוסיית בית הספר

אוכלוסיית בית הספר מורכבת מכל סוגי החברה בציבור הדתי. רוב התלמידים באים מהעיר טבריה והשאר באים ממושבים חקלאיים ומהישובים הקהילתיים בגליל כדוגמת מצפה הושעיה ומצפה נטופה. חלק מהתלמידים הגרים בעיר, באים מבתים חלשים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך. אך זה אינו מפריע להם להשתלב בצורה נפלאה עם התלמידים הבאים ממשפחות חזקות ומהיישובים הקהילתיים.

בכדי לגרום לשילוב המוצלח, כל הכיתות בישיבה הן הטרוגניות. בכל שכבה, בני הישובים הקהילתיים - הושעיה ונטופה מחולקים שווה בשווה בכל הכיתות כשווים בין שווים והחיבור בכל כיתה בין כל סוגי האוכלוסיות הוא מוצלח. בני טבריה מארחים בני ישובים וכן להיפך. לדוגמא: בשנה"ל תש"ס כיתה י"א 3 ערכה שבת כיתה. השבת התקיימה ביישוב הושעיה, כשבני הישוב בשכבה מארחים את החברים שהגיעו מטבריה. כך שכל תלמיד מכיר למעשה סגנון חיים שונה.

השילוב בין ספרדים לאשכנזים, בין דתיים למסורתיים, בין בני השכונות לבנים מהישובים הקהילתיים, בין אוכלוסייה חזקה לאוכלוסייה חלשה, הוא שילוב שאינו נפוץ, ומקנה לישיבה את ייחודיותה.

מקצועות לימוד

כישיבה תיכונית, המקצועות הראשיים הם גמרא (= תלמוד בבלי), ותנ"ך. מקצועות אלו נלמדים בכיתות עם מחנך הכיתה של הכיתה הקרוי ר"מ (רב מחנך). לזה נוספים כמובן מקצועות הליבה המחויבים לבחינות הבגרות, כגון מתמטיקה ברמות שונות 5/4/3 יח"ל. אנגלית ברמות השונות 5/4/3 יח"ל, היסטוריה, לשון, ספרות, וכו'.

מגמות הלימוד בישיבה מגוונות ונותנות מענה לרמות השונות ותחומי העניין המגוונים  בקרב התלמידים.

המגמה הייחודית לישיבה היא מגמת רפואה שהוקמה לפני כשלוש שנים בשיתוף בית החולים פוריה והטכניון בחיפה. תלמידי המגמה מוכשרים כפרחי רפואה וניגשים ל – 15 יחידות בגרות ברפואה ובביולוגיה.שאר המגמות בישיבה הן: פיזיקה, ביולוגיה, מחשבים, תקשורת, מערכות אנרגיה (חשמל) ומדעים וטכנולוגיה ביולוגית (מוט"ב).

פעילויות מחוץ לתכנית הלימודים

בישיבה קיימים פרויקטים מגוונים לטיפול באוכלוסיות מיוחדות הקיימות בתוך בית הספר. פרויקטים אלו נועדו על מנת להוציא מכל תלמיד ותלמיד את מקסימום הפוטנציאל הטמון בו.

בחלק מן התוכניות הושם דגש על צרכים קיומיים בסיסיים המאפשרים ותומכים בלמידה, בעוד שהאחרות משמשות להעשרה לימודית ופיתוח חשיבה מעניינת ומאתגרת.

קדם עתידים

פרויקט מצוינות לתלמידי פריפריה בעלי נתונים גבוהים. הפרויקט מלווה את התלמיד מגיל התיכון ועד לסיום לימודיו באוניברסיטה. חלק מהמורים המלמדים בפרויקט הם מורים מהישיבה וחלק מהמורים הם מורים בתחומים מקצועיים מגוונים כגון אימון אישי (קואצ'ינג), מנהיגות ועוד. בפרוייקט משתתפים תלמידים בעלי פוטינציאל גבוה, המלומדים במסגרת של 4/5 יחידות לימוד במתמטיקה ואנגלית.

"פל"א אורט"

מועדונית יום המיועדת בעיקר לתלמידים חלשים מכיתות ט'- י'. במועדונית התלמידים מקבלים ארוחת צהריים וסיוע בהכנת שיעורי בית ותגבורים לימודיים.

פרויקט "אורנים"

סטודנטים ממכללת "אורנים" באים אחת לשבוע בשעות אחה"צ ומעבירים פעילויות שונות ומגוונות.

פרויקט "תפנית"

 הפרוייקט נותן תגבורים מסיביים לתלמידי כיתות י"א – י"ב בשעות הערב לקראת בחינות הבגרות.

שיעורי עזר פרטניים 

תלמידים הזקוקים לכך, מקבלים שיעורי עזר ברמה פרטנית לאחר שעות הלימודים. ישנן שתי אפשרויות שתלמיד יגיע לשיעורים אלו: אפשרות אחת הפנייה של מורה מקצועי שמעלה שם של תלמיד הזקוק לשיעורי עזר.

אפשרות שנייה, המבטאת את התפיסה החינוכית של הישיבה שהתלמיד צריך לקחת אחריות על הלמידה שלו, מתרחשת אחת לכמה שבועות שמנהל הישיבה מר כאלף פונה לתלמידים בהזמנה לפנות אליו אם הם חשים שצריכים שיעורי עזר. רוב התלמידים מגיעים לקבלת סיוע זה באפשרות השנייה.

השיעורים ניתנים לאחר סיום שעות הלימודים על ידי מורים של בית הספר או מורים של אחת מתוכניות העזר האחרות.

"מעגלים"

פרויקט שמסייע לתלמידים מתיכונים דתיים וישיבות תיכוניות שתלמידיהם מאוכלוסיות ממצב סוציו אקונומי בינוני נמוך, להגעה לשירות צבאי במסגרות משמעותיות. הפעילות היא פעם בשבוע על ידי מדריך שעובד עם התלמידים על מודעות עצמית ועל ליווי והכוון התלמידים.

תרבות חינוכית

קבלת תלמידים

מתוך ראייה רחבה, הישיבה מקבלת כל תלמיד החפץ ללמוד בישיבה ומוכן לקבל את מסגרת הישיבה. (גם תלמידים הבאים מבתים שאינם דתיים במוצהר).

בחירת המורים

בניגוד לקבלת התלמידים, בחירת המורים היא קפדנית ביותר על מנת לקבל את המיטב שבמיטב לתועלת התלמידים .מורה שפונה להתקבל עובר ראיונות אצל מנהל הישיבה, הרכזת הפדגוגית. נבדקות ההמלצות ועורכים בירורים במקומות עבודה קודמים.

יחסי מורים ותלמידים

יחסי המחנכים עם תלמידיהם הם יחסים של פתיחות חום ואהבה משני הצדדים. גם הגבולות באים מתוך אהבה רבה והערכה רבה לתלמיד הר"מים צעירים יחסית בגיל וכך הם קרובים יותר לגיל התלמידים ולצורת החשיבה שלהם. התלמיד מרגיש בר"מ כחבר ויכול לשתף אותו בדילמות.
לכל ר"מ יש מסגרת של שיחות אישיות עם כל תלמיד ועליו לפגוש ולדווח על שיחה כזו לפחות אחת לרבעון. השיחות מתקיימות בחדרים קטנים ונוחים שנבנו לשם כך בישיבה.

קשר עם הורים

הקשר האישי מול ההורים מתבצע על ידי מחנכי הכיתות. הקשר הוא טלפוני בעיקרו, אך על כל מחנך להגיע לבית כל אחד מתלמידיו לפחות אחת לשנה.

בנוסף, לישיבה אתר באינטרנט לחדשות ועדכונים. בימים אלה הישיבה פועלת להקמת מאגר ממוחשב של כתובות דואר אלקטרוני של ההורים והחל משנה"ל הבאה העדכונים ישלחו להורים במייל בנוסף לפרסומם באתר.

פעילויות חינוכיות וחברתיות

הישיבה שמה דגש מיוחד על פעילות חברתית עשירה ביותר:

שבתות ישיבה

בשבתות אלו יוצאים כל בני הישיבה עם הרמי"ם ובני משפחותיהם לאחת מאכסניות הנוער בארץ ומעבירים יחד חוויה מרוממת של שבת משותפת, עם כל הסממנים המיוחדים לשבת היהודית.

טיולים שנתיים

שכבות ט'-י', יוצאות אחת לשנה לטיול שנתי בן 3-4 ימים המשלב יום התנדבות בקהילה באחת מהערים בארץ, מסלולים מאתגרים, לינת שטח ועוד. שכבת י"א יוצאת מידי שנה ל"מסע מבראשית"- סיור שורשים וזהות בן שבוע ימים הנערך על ידי תנועת "מבראשית", ושכבת י"ב יוצאת לטיול שנתי אתגרי- בשנה"ל תשס"ט עשו התלמידים סנפלינג במערת קשת וטיול ג'יפים.

גיחות, סיורים לימודיים וטיולים חד יומיים

בנוסף לטיול השנתי, כל שכבה יוצאת בנפרד לטיול בן יומיים הכולל לינת שטח. בנוסף נערכים במסגרת הלימודים טיול מגמות, טיולי של"ח, טיול תנ"ך, טיול כיף סוף שנה ועוד.

אירועי חודש אדר

בעולם הישיבות, חודש אדר שבו חל חג הפורים ועליו נאמר "משנכנס אדר מרבים בשמחה", הוא חודש של אירועים לא שגרתיים בעלי גוון של הומור: 

הכתרת רב פורים

מידי שנה תלמידי השמינית מעלים הצגה המציגה את הישיבה באור הומוריסטי ובסיומה נבחר אחד התלמידים להיות "רב פורים", תפקיד שאמור להחליף את ראש הישיבה ולתת שיעורים והנחיות המחליפות את ההוראות הרגילות למספר ימים עד חג פורים.

שבת זכור

השבת לפני פורים נקראת שבת זכור כיוון שיש בה קריאה מיוחדת בתורה הפותחת במילה "זכור". בישיבות זוהי שבת שבה משתנים סדרי הישיבה על ידי התלמידים, המונהגים על ידי "רב פורים".

שוק פורים

יריד ובו דוכנים רבים והפעלות. את שוק הפורים מכינים ומפעילים תלמידי הישיבה והוא מיועד לקהילת טבריה.

הצגת שביעית

הצגה מקצועית מיוחדת של תלמידי כיתות י"א בבימוי מיוחד על מנת לתת הזדמנות לתלמידים בעלי יכולות לאו דווקא לימודיות לתת במה ליכולותיהם.

שבוע ישיבה

שבוע הישיבה מיועד לתלמידי כיתות י"ב. עם סיום לימודי התיכון בוגרים רבים ממשיכים ללמוד במסגרת ישיבתית לימודי קודש. כגון: מכינה קדם צבאית שבה לומדים שנה וטרם הגיוס או ישיבת הסדר. על מנת לסייע לתלמידים להגיע להחלטה נכונה ולמציאת המסגרת המתאימה ביותר עבורם, הישיבה מעודדת את תלמידי השמינית לצאת לשבוע ישיבה ולשהות שבוע ימים בישיבה בה הם שוקלים ללמוד בתום השמינית.

התנדבות

הישיבה מעודדת התנדבות. לפני מספר שנים הקימו תלמידי הישיבה מסגרת סיוע שנקראת גמ"ח (גמילות חסדים, ביטוי המייצג ארגון חסד)-"שכן טוב". הגמ"ח מספק מזון לשבת למשפחות נזקקות מטבריה ומחצור הגלילית.

תלמידי הישיבה מתנדבים לעמוד בימי חמישי מחוץ לחנויות מזון של הרשתות הגדולות עם עגלות ואוספים תרומת מצרכים מלקוחות, בנוסף התלמידים מגיעים לשוק של טבריה לקראת סיום יום המסחר ואוספים פירות וירקות שלא נמכרו. גם תרומות כספיות מגיעות מהעמותה ומארגון "פעמונים" העוסק בסיוע למשפחות במצוקה. מצרכי המזון מרוכזים במחסן של הגמ"ח במבנה שניתן לשם כך מהעירייה. תלמידי הישיבה מכינים מנות לכל משפחה ויוצאים בימי חמישי בלילה לחלוקה עם מתנדבים המסיעים אותם לבתי המשפחות הנזקקות. את הגמ"ח מנהל מדי שנה תלמיד השמינית.

בנוסף מתקיימים סמינר בנושא השואה – לתלמידי כיתות י"א והרצאות של רבנים אורחים - בנושאים תורניים.

קשרים וחיבורים עם גורמי חוץ

כפי שצוין, הישיבה משתייכת לרשת "אורט" - רשת החינוך הגדולה בארץ. הרשת מלווה את הישיבה בכל התחומים הן התקציביים: תקציב הישיבה, משכורות ותנאי עבודה למורים ולעובדים, ליווי פרויקטים ועוד, והן הלימודיים והחינוכיים, הרשת שמה דגש על הישגים לימודיים כפי שמופיע באתר הרשת כאחד היעדים והעלאת אחוזי מקבלי הבגרות והעלאת ממוצע הציונים ומקדישה לכך ליווי של כח אדם ומשאבים שונים.

רשת אורט, על אף היותה רשת כללית, התייחסה לעובדה שיש לה "ישיבה תיכונית" ו"אולפנית" בכך שהיא מכירה בצרכים המיוחדים של המוסדות, לדוגמא: חלק מאופי של ישיבה הוא שבתות משותפות עם מחנכי הכיתות, הרשת דאגה לתגמל את המורים על פעילות זו.

הישיבה גם קשורה למחלקת החינוך בעיריית טבריה. הקשר הוא יותר פורמאלי כיוון שהתקציבים עברו לרשת "אורט". 

כיווני התפתחות מתוכננים

הקמת כולל בישיבה

במסגרת חיזוק האלמנט הישיבתי, הישיבה פועלת יחד עם הגרעין התורני ההולך ומוקם בטבריה ליצירת מסגרת של "כולל" בישיבה. ב"כולל" יהיו כחמשה עשר אברכים שילמדו תורה בבית המדרש של הישיבה ובמהלך היום גם ילמדו בחברותא עם תלמידי הישיבה ויוסיפו פעילות תורנית להווי הישיבה.

הפיכה למסגרת שש שנתית

במסגרת ההתייעלות שמובילה רשת "אורט" החל משנת הלימודים תשע"א יתאחדו חטיבת הביניים והתיכון למוסד אחד תחת הנהלה אחת. הדבר יצמצם את עלויות התפעול אך גם יסייע למקד את המורים בחטיבת הביניים ללמד באופן מכוון תיכון ולקראת בגרות.

תפיסת העולם של זרם החינוך הממלכתי-דתי באה לידי ביטוי בבית הספר בלימודי הקודש המוגברים. כמו כן ישנו דגש על חינוך לקיום תורה ומצוות מתוך הבנה וחיבור אישי על ידי עריכת סמינריונים בנושאים אלו וכן בשבתות ישיבה ועוד פעילויות המחזקות את הזהות הדתית של התלמיד. בנוסף שם ביה"ס דגש על ראיית השירות בצבא כבעל ערך רב, ולכן נעשות פעולות לעידוד השרות הצבאי המשמעותי.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה


מילות מפתח

רב-מחנך | אברהם-ליפשיץ | אולפנית | גמרא | מבראשית | עתידים | פנימייה | תיכון | כולל | מכללה

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על ישיבה תיכונית אורט טבריה (1)

    חנה

    hanna_levin@walla.co.il
    כמו כן, יש את האפשרות ללמוד אנגלית בטבריה בסניף של ברלינגטון אינגליש http://www.burlingtonenglish.co.il/branches/tiberias מדהים שיש בית ספר ללימוד אנגלית בטבריה כבר שנה ולא כולם יודעים עליו עדיין.
    יום שלישי י"ב באב תשע"ה 28 ביולי 2015

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.