דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

כפר הנוער ימין אורד

סמל כפר הנוער ימין אורד
סמל כפר הנוער ימין אורד
דבורה ביטאולין ויעל דסטה
משרדי ההנהלה, כפר הנוער ימין אורד
משרדי ההנהלה, כפר הנוער ימין אורד
דבורה ביטואלין
בית מגורים בכפר הנוער ימין אורד
בית מגורים בכפר הנוער ימין אורד
יעל דסטה
כל בתי המגורים של החניכים נקראים על שמות מנהיגים מהארץ ומהעולם. זאת כדי להחדיר בהם תחושת מנהיגות והעצמה.
שובך, כפר הנוער ימין אורד
שובך, כפר הנוער ימין אורד
דבורה ביטאולין
שובכים רבים פזורים בכל רחבי הכפר, כדי לתת לחניך הזדמנות לפתח אחריות, יוזמה ודאגה לסביבה.
כיתות לימוד בכפר הנוער ימין אורד
כיתות לימוד בכפר הנוער ימין אורד
דבורה ביטאולין
לכל שכבה בכפר הנוער מבנה בעל קומה אחת ובו מספר כיתות לימוד.
כיתת לימוד, כפר הנוער ימין אורד
כיתת לימוד, כפר הנוער ימין אורד
יעל דסטה
חדר מורים, כפר הנוער ימין אורד
חדר מורים, כפר הנוער ימין אורד
יעל דסטה
חדר המורים מרווח. ממוקם במבנה ההנהלה סמוך למשרד המנהלת.
כיתת מחשבים, כפר הנוער ימין אורד
כיתת מחשבים, כפר הנוער ימין אורד
דבורה ביטאולין
במרכז מחשבים ומולטימדיה יש שלוש כיתות מחשבים. בכיתות מתקיימים שיעורים וחוגים לאורך כל שעות היום, בהם רוכשים התלמידים מיומנויות מחשב במגוון תחומים.
מרכז מדעים, כפר הנוער ימין אורד
מרכז מדעים, כפר הנוער ימין אורד
יעל דסטה
במרכז המדעים כיתות מצוידות בהן נלמדים המקצועות ביולוגיה, כימיה ופיזיקה.
ספריית בית הספר, כפר הנוער ימין אורד
ספריית בית הספר, כפר הנוער ימין אורד
יעל דסטה
בספרייה מגוון רחב של ספרי עיון וספרות יפה.
אולם הספורט, כפר הנוער ימין אורד
אולם הספורט, כפר הנוער ימין אורד
יעל דסטה
אולם הספורט משמש לאימונים שונים, ובו חדר כושר מאובזר. בנוסף מתקיימים בו אירועים שונים כגון תחרויות והצגות.
בריכת שחייה, כפר הנוער ימין אורד
בריכת שחייה, כפר הנוער ימין אורד
יעל דסטה
בריכת שחייה, הפעילה להנאת התלמידים בתקופת הקיץ.
בית הכנסת, כפר הנוער ימין אורד
בית הכנסת, כפר הנוער ימין אורד
יעל דסטה
בבית הכנסת מתפללים התלמידים מידי יום וכן בחגים ובשבתות.
בית הכנסת, כפר הנוער ימין אורד
בית הכנסת, כפר הנוער ימין אורד
דבורה ביטאולין
בבית הכנסת מתפללים התלמידים מידי יום וכן בחגים ובשבתות.
טוקול, כפר הנוער ימין אורד
טוקול, כפר הנוער ימין אורד
דבורה ביטאולין
מבט פנימי על הטוקול - בית אתיופי מסורתי, ובו תמונות וחפצים המציגים את מורשת יהדות אתיופיה.
יצירת אומנות, כפר הנוער ימין אורד
יצירת אומנות, כפר הנוער ימין אורד
דבורה ביטאולין
בתמונה פסל "השעיר לעזאזל", תוצר של פעילות משותפת של אומנים מהישוב הסמוך עין הוד עם חניכי הכפר וסטודנטים מאוניברסיטת הרווארד.
דבורה ביטאולין ויעל דסטה
מאמר זה נכתב במסגרת סמינר לתואר ראשון של ד"ר תמר אלמוג, שכותרתו "דילמות בהוראה ולמידה" - החוג ללמידה הוראה והדרכה, אוניברסיטת חיפה.
עיבדה וערכה: רינת סביון

נוצר ב-1/4/2011

תנועת עליית הנוער

 בשנת 1934 הוקמה תנועת עליית הנוער ביוזמתה של גברת רחה פראייר. מטרת תנועה זו הייתה להציל צעירים יהודים מגרמניה הנאצית ולשקמם בארץ ישראל. כ-5000 בני נוער הובאו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה והתחנכו במוסדות שהוקמו על ידי עליית הנוער. מוסדות אלה חינכו והכשירו את הצעירים במקצועות החקלאות ועזרו להם להשתלב בתנופת ההתיישבות בארץ ישראל.

באשר למסגרת החינוכית נקבע, שתינתן העדפה למשק הקיבוצי. מערכת החינוך ההתיישבותית הראשונה נוסדה בשנת 1870 עם הקמת ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל" ובשנת 1934 חברה לתנועת עליית הנוער. מערכת החינוך ההתיישבותי ועליית הנוער היוותה את תשתית החינוך בארץ ישראל, והייתה פרושה בכל ארץ ישראל במושבים, בקיבוצים, באולפנות, בישיבות ובכפרי הנוער החילוניים והדתיים.

החינוך ההתיישבותי ועליית הנוער מילאו לאורך ההיסטוריה הציונית תפקידים לאומיים מכריעים, ותמיד התאימו את עצמם לצורכי האומה- מקליטת עולים עוד לפני מלחמת העולם השנייה, קליטת פליטי מלחמה עם סיומה וקליטת עליה מכל מגוון העליות שבאו לארץ לאחר הקמת המדינה ועד לימינו.

בשנת 1996 הועברה "עליית הנוער" למשרד החינוך. כיום' הגוף שאחראי על מוסדות עליית הנוער הוא המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער. גוף זה משמש כמחוז ארצי' המפקח ומספק שרותי חינוך והדרכה לבתי הספר של המועצות האזוריות, לבתי הספר האזוריים-התיישבותיים ולבתי הספר בכפרי הנוער.

המאפיינים הייחודיים של בתי הספר של המנהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, נגזרים מהמאפיינים והצרכים של המגזר הכפרי-התיישבותי במדינת ישראל, ומהמאפיינים הדמוגרפיים והסוציו-אקונומיים של אוכלוסיית התלמידים. הצורך החיוני לתת מענה חינוכי ראוי והולם לאוכלוסיות מגוונות באזורי כפר ופריפריה, מחייב פיתוח דפוסי פעולה ייחודיים.

רקע כללי ומידע היסטורי

כפר הנוער, המשתייך לעמותת "ימין אורד", נוסד בשנת 1953, על ידי עליית הנוער הדתי. הוא שוכן במעלה הר הכרמל סמוך לישוב ניר עציון. הכפר נקרא על שם אורד צ'ארלס וינגייט, קצין בצבא הבריטי, שפעל רבות למען הישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1936-1939 והיה תומך נלהב של הציונות. כפר הנוער הוקם בעקבות גלי העלייה בשנות החמישים, במטרה לקלוט נוער עולה.

כיום גרים ומתחנכים בו כ-360 ילדים ובני נוער עולים מיותר מ-16 מדינות בעולם, חלקם יתומים ורובם מגיעים מרקע סוציו-אקונומי קשה. כפר הנוער פועל בשיתוף עם בית הספר התיכון "נוה-ישר" ע"ש יצחק ארצי שרמן.

איש חינוך אשר הפך לשם דבר בכפר הנוער ימין אורד הוא ד"ר חיים פרי, שכיהן כמנהל כפר הנוער בשנים 1979-2006. בשנת 2007 השיק פרי עם שותפים את עמותת "יוזמות חינוך ימין אורד" ותוכנית "מרחביה" – להתחדשות כפרי הנוער בישראל. בתוכנית זו אנשי חינוך מכפרי נוער שונים מקבלים הדרכות והשתלמויות על התפיסה החינוכית הקיימת בימין אורד "דרך הכפר" ומיישמים אותה במוסדות בהם הם מלמדים.

אידיאולוגיה וערכי יסוד

חזון בית הספר

על פי מנהלת בית הספר גילה הפשטיין, בית הספר הינו מקום שבו כל הבאים בין כתליו ימצאו בתהליך למידה ושיפור הישגים, תוך כדי פעילות ועשייה ברוב שעות היום.

המנון כפר הנוער

על הכרמל בלתי נראה בצילה של התקווה
מסתתר לו כפר גאה בין הים לאהבה
מוצפים בחלומות על שלום והבנה
מסירים את החומות שבלב ובנשמה

אין רוסי, ישראלי,
אין שחור ואין לבן
רק ביחד של תקווה
כי כולנו בני אדם

מאות נשמות מכל העולם
רק צליל משותף עוטף את כולם
עם יד על הלב וטעם של עוד
על הר הכרמל הכפר ימין אורד

על פי תפיסת הכפר, מטרת החינוך היא לצמצם ככל האפשר את חווית הנטישה, שנובעת מהעלייה לארץ, הפרידה מהמשפחה וכן מהמעבר למסגרת הפנימייה. כמו כן ישנם חניכים שחווים את משבר גיל נעורים המאופיין בבעיות זהות עצמית. 
כפר הנוער מיישם את תפיסתו על ידי יצירת קהילה חינוכית המקרינה שלמות הורית, המהווה תחליף טוב לסביבה ההורית אשר נשללה מהם. כמו כן הדבר בא לידי ביטוי בביטול האלמנטים המוסדיים - כל המבנים בכפר בנויים כיחידות קטנות הנותנות תחושה ביתית וקהילתית.

תורה חינוכית

התורה החינוכית מורכבת משבע אבני יסוד: עבר, עתיד, ארץ, שמים, מעמקים, תיקון הלב ותיקון עולם.

עבר

הכפר שם דגש על לימוד כל תרבויות המוצא של חניכיו, בכדי לתת לחניך להכיר את תרבות המוצא שלו ולהתגאות בה. הדבר בא לידי ביטוי בעיצוב החדרים והמבנים בכפר, חגיגת החגים: "חג הסיגד" - חג הכיסופים לציון של יהודי אתיופיה. חג נוסף הנחגג בכפר הוא "התשיעי במאי" - יום בו צוין בארצות חבר העמים הניצחון של בנות הברית את הצבא הנאצי, הפך ליום חג לכל בני הכפר בו מכירים ומוקירים את תרבותם של יוצאי חבר העמים.

עתיד

התפיסה החינוכית בכפר היא בניית "תמונת עתיד" ברורה לכל חניך. במהלך שנות לימודיו ולאחר סיום הלימודים, ישנו ליווי ותמיכה לאורך כל חייו של החניך. כמו בשירות הצבאי, ביקור בטקסים צבאיים, שליחת חבילות שי לחיילים, הענקת מלגות לבוגרים אשר לומדים באוניברסיטה וחתונות של בוגרים המתקיימות בכפר. בנוסף לכך ישנו בית בוגרים המיועד לבוגרים אשר סיימו את לימודיהם וחיים בכפר, במהלך שהותם הם מקבלים ייעוץ והכוונה.

ארץ

התפיסה אומרת כי הסביבה מעצבת את אישיות האדם לכן ישנו דגש על טיפוח הסביבה בכפר.

שמים

הצוות החינוכי רואה בדת מקור לכוח ואמונה בערכים דתיים פלורליסטיים אשר על בסיסם מתחנכים החניכים. צוות כפר הנוער מעודד את החניכים למצוא באמונה מקום חזק בו הם יכולים להיאחז ברגעי משבר.

מעמקים

ההבנה כי חלק גדול מהחניכים נושאים עימם מטענים רגשיים הקשורים לחוויות עבר, קשיי מעבר תרבותי ומשבר עלייה ואלו מעכבים את צמיחתם. טיפול מקיף הכולל את ששת האלמנטים וטיפולים באומנות מוסיקה דרמה ועוד. הטיפולים מבטיחים התייחסות מעמיקה לעולמו הפנימי של החניך.

תיקון הלב

העצמתו של החניך בתחום הלימודי והחברתי, על ידי התמודדות עם משברים ומצוקות אותם הוא חווה.

תיקון עולם

כאשר החניך מרגיש שנעשה "תיקון הלב" יש באפשרותו גם כוח לתת לאחר. החניכים מתנדבים במסגרות שונות בקהילה ובכפר, וכך הם מקבלים עליהם אחריות מחויבות ומעורבות קהילתית.

כחלק מתפיסת הכפר השואפת לנטוע בחניך את הערכים בהם היא דוגלת, פוזרו ברחבי הכפר שובכים, על מנת לתת לחניך הזדמנות ולפתח אצלו אחריות, יוזמה ודאגה סביבה. בנוסף לכך כל בתי המגורים של החניכים נקראים על שמות מנהיגים מהארץ ומעולם בכדי להרחיב את הידע ולהחדיר בהם תחושת מנהיגות והעצמה.

לבית הספר תקנון מפורט המתייחס לחובות התלמיד במסגרת לימודיו, כולל הגעה סדירה לשיעורים ואופן ההתנהגות בכיתה, חובת מילוי המטלות, נהלי מבחנים, התמודדות עם הפרות משמעת, היעדרויות, לבוש והופעה ושמירה על רכוש בית הספר.

מאפיינים דמוגרפיים

70% מכלל התלמידים הינם תלמידים ממוצא אתיופי ו-30% הינם מחבר העמים, ברזיל, סין ומדינות נוספות. התלמידים מגיעים מכל חלקי הארץ מהצפון ועד הדרום.

בנוסף בכפר הנוער פועלים שני פרויקטים ייחודיים:

  • פרויקט ברזיל: במסגרתו מובאים אל הכפר ילדים ובני נוער מברזיל 
  • פרויקט מאה: סיפוק קורת גג לילדים שהובאו מבתי יתומים (לא כולם לומדים בכפר הנוער).

בבית הספר ישנם 75 מורים, כאשר החלוקה בין מורים למורות אינה שווה, ישנן  60% יותר מורות מאשר מורים. המורים אינם מתגוררים בכפר הם מגיעים מישובים הסמוכים לכפר.

הישגיים לימודיים

בית הספר מכיוון את תלמידיו להשגת תעודת בגרות מלאה. לשם כך הוא מציע שתי תכניות לימוד ייחודיות: מגמה עיונית, בה נלמדים המקצועות פיזיקה, ביולוגיה וכימיה וכן אפשרות לגשת לבגרות ברוסית או אמהרית. מעבר לכך, כל תלמידי בית הספר מחויבים לגשת לבגרות ברמה של 5 יחידות בתושב"ע.

יותר מ- 50% מן התלמידים זכאים לבגרות. אחוז הזכאים לבגרות בקרב יוצאי אתיופיה הלומדים בכפר הוא הגבוה בארץ. עמותת ימין אורד זכתה פעמיים בפרסי החינוך מטעם נשיאי ישראל ובפרס ראש הממשלה "מגן הילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד.

 פעילויות מחוץ לתכנית הלימודים

חוגי העשרה המתקיימים בכפר 

  • חוגי מוסיקה: פסנתר, כינור, גיטרה ,אורגן, תופים וכלי נשיפה. שיעורי פיתוח קול וחבורת זמר.
  • חוגי אומנות: ציור, פיסול, צילום, קרמיקה, תכשיטנות, מרכז לאומנות שימושית "שפץ ביתך", כתיבה יוצרת וקרקס.
  • חוגי מחשבים: יישומי מחשב, טכנאי מחשבים, עריכת וידאו ומולטימדיה.
  • חוגי ספורט: קראטה, כדורגל, כדורסל, טניס שולחן, אתלטיקה וכן פעילות שוטפת של חדר כושר ושיאצו.
  • חוג מורשת אתיופיה: קבוצת יצירה והעצמה, הפועלת דרך כלים תרבותיים של המורשת האתיופית- הריקוד ("אסקסטה"), הדרמה והסיפור - להעצמה של חברי הקבוצה ולבניית ערכי מנהיגות חברתית.

פעילויות נוספות

  • שיעורי עזר: בכפר פועל מרכז למידה שבו התלמידים מקבלים סיוע לימודי פרטני בשעות בוקר ואחר הצהריים. וכן מתקיימים תגבורים לקראת בחינות הבגרות.
  • ספורט תחרותי: נבחרות כדורגל וכדורסל אשר מתחרות עם קבוצות מכפרים ובתי ספר אחרים בארץ, וכן יוצאות משלחות של חניכי הכפר לתחרויות בחו"ל.
  • טיולים שנתיים: במהלך שנת הלימודים מתקיימים טיולים שנתיים וכן מתקיימים מסעות "אתגר" (מסע רגלי בן ארבעה ימים בו מתגבשים התלמידים) וימי כיף.
  • הצגות ושיחות עם אמנים: בכפר מתקיימים הצגות ולעיתים יוצאים החניכים מחוץ לכפר לצפות בהצגה. בנוסף מגיעים לכפר אומנים וסופרים אשר מעבירים הרצאות ופעילויות. 

תרבות חינוכית

קבלת תלמידים

תהליך קבלת התלמיד נעשה על פי מצב משפחתו והרקע הסוציו אקונומי, נערכים מבחני קבלה בעברית, מתמטיקה ואנגלית, אך תהיה העדפה לקבלת ילד שחווה חווית נטישה או משבר עלייה.

בחירת מורים

תהליך קבלת המורים נעשה על פי ראיון עבודה, ישנה דרישה לתעודת הוראה והסמכה לחטיבה עליונה. מורים למקצועות הקודש צריכים להיות אנשים דתיים, ליתר המקצועות יש אפשרות לקבל מורים חילוניים, אך חלה עליהם חובה להתלבש בצניעות. למורים- חלה חובת חבישת כיפה ולמורות חלה חובת לבישת חצאית.

דרכי הערכה

הערכת התלמידים בבית הספר היא לפי ציונים, בעוד שכפר הערכת התלמיד נעשית לפי התנהגותו, התמדה בהגעה לשיעורים, עזרה לזולת ועמידה במטלות. ישנה חלוקת צ'ופרים ותעודות חניך מצטיין לתלמידים העומדים בדרישות.

יחסי מורים ותלמידים

בין המורים לתלמידים בבית הספר יש קשרים מצוינים (לפי דבריה של המנהלת) המורים מגלים יחס חם ואוהב כלפי בתלמידים.

קשר עם הורים

במהלך שנת הלימודים ביה"ס מקיים שלושה ימי הורים, שבו ההורה מקבל דיווח על התנהגות והישגיו הלימודים של ילדו. השנה במסגרת יום המשפחה התקיימה פעילות עם החניכים והוריהם בנושא "קשר משפחתי". בנוסף לכך בשנה"ל תש"ע התקיימה "שבת הורים" בפעם הראשונה בכפר.

טיפול באוכלוסיות מיוחדות

תלמידים לקויי למידה מטופלים על ידי מרכז הלמידה, בו הם מקבלים מענה לקשייהם בעזרת טיפולים פרטניים ונבנית להם תכנית לימודית אישית. תלמידים הזקוקים לחינוך המיוחד מקבלים מענה מחוץ לכפר הנוער.

פרויקטים מיוחדים

תכניות העצמה חוצות גבולות

קמינגס

פרויקט המפגיש בין החניכים מימין אורד לבין המנהיגות הצעירה מקרב הקהילה האפרו-אמריקאית בבולטימור. התוכנית מתקיימת בארץ, במשך חודש בתקופת הקיץ, מטרות הפרויקט הן: להכיר וללמוד על האחר באמצעות פעילויות וסדנאות בהן נוטלים המשתתפים וכן הכרת הארץ על ידי טיולים ברחבי הארץ.

צדק

תוכנית משותפת לנוער ישראלי ואמריקאי מבוסטון, שאורכה חמישה שבועות, כשמתוכם שבועיים בארץ ושלושה שבועות בבוסטון. תכני התוכנית עוסקים בנושא של התנדבות ותרומה בקהילה. במסגרת כך משתתפי התוכנית נדרשים להתנדב בקהילה הן בארץ והן בחו"ל.

MCW

תכנית המתקיימת בניו-יורק במהלך הקיץ. מטרתה להפגיש מנהיגות צעירה ממספר מדינות בעולם, במתכונת של מעין או"ם קטן ובה דנים בקשת רחבה של נושאים כמו: מנהיגות, שלום, תיירות וכדומה.

כפר ברואנדה

כפר שנבנה ברואנדה על ידי בוגרי ימין אורד עבור יתומים, והוא בעצם העתק של כפר הנוער ימין אורד.

קשרים וחיבורים עם גורמי חוץ

כחלק מהתפיסה החינוכית תלמידי הכפר יוצאים להתנדבות בקהילה כגון: בית-אבות, ביה"ח רמב"ם בחיפה, מרכזי אריזת מזון לנזקקים, משמר האזרחי, מעון לנשים מוכות וכדומה. בישוב "ניר עציון" הסמוך לכפר הנוער, ישנן משפחות אומנות המאמצות חניכים מהכפר, כמו כן ישוב זה מספק לחלק מהחניכים תעסוקה במהלך חופשות ביה"ס.
בנוסף לכך אומנים מהישוב "עין הוד" מקיימים פעילות יצירה משותפת עם חניכי הכפר וסטודנטים מאוניברסיטת הרווארד.

עמותת יוזמות חינוך ימין אורד בשיתוף משרד החינוך פועלת לחלוק את הידע והתובנות שנצברו לאורך השנים עם כפרי הנוער הפזורים ברחבי הארץ. בכפר הנוער מתקיימים כנסים בנושאים שונים ומגיעות משלחות של ארגונים ועמותות מהארץ ומחו"ל.

כיווני התפתחות מתוכננים

  • פרויקט "הלל" – פיתוח מסלול ייחודי המותאם לאוכלוסייה ישראלית, שנשרה מבתי הספר ממלכתיים- דתיים ומישיבות תיכוניות, הזקוקה למסגרת חינוכית כוללנית המהווה מקום בטוח ומוגן.
  • החל משנת הלימודים תשע"א יוקדש חצי יום אחת לשבוע, לשיתוף התלמידים במטלות השוטפות של תחזוקת הכפר.

 ימין אורד והשריפה בכרמל

ב-2/12/10 פרצה שריפה גדולה בכרמל אשר נמשכה ארבעה ימים וכילתה כ-50,000 דונם של שטחי חורש ומגורים.

השריפה, אשר התפשטה ממרכז הכרמל בקצב מהיר לכיוון מערב פגעה גם בכפר הנוער ימין אורד וכ-40% משטחי כפר הנוער נשרפו כליל, כולל כיתות לימוד, חדרי הפנימייה ומגורי משפחות. בני הנוער פונו מהכפר טרם התפשטה האש לתוכו.

לאחר השריפה החלה הנהלת כפר הנוער בשיקום הכפר בעזרת אנשי צוות ומתנדבים, ובאיסוף תרומות שיסיעו לשיקום נזקי השריפה.

ייחודו של כפר הנוער ימין אורד

הרעיון שעומד מאחורי הקמת כפר הנוער "ימין אורד" נבע מתוך אידיאולוגיה ציונית. אידיאולוגיה זו באה לידי ביטוי בעובדה כי כפר הנוער קולט בני נוער עולים מכל רחבי העולם ומשמש עבורם בית חם. כפר הנוער מבוסס על אורח חיים דתי ומחנך את תלמידיו לערכי תורה ועבודה. הדבר בא לידי ביטוי בסדר היום הכולל תפילות, חגיגת חגי ישראל, קיום מצוות ושמירת השבת, וכן בתכני הלימודים המכילים את מקצועות הקודש.

ביביליוגרפיה

 


מילות מפתח

נוה-ישר | עליית-הנוער | חינוך-התיישבותי | עלייה | קליטה | פנימייה | אתיופי | ניר-עציון | כרמל | שריפה

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.