דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 5 מדרגים

ועדות קבלה ליישובים קהילתיים - דף מידע

היישוב הקהילתי מנות
היישוב הקהילתי מנות
אלונה ניסן
בתים פרטיים צמודי קרקע, שקט ופסטורליות.
בית בראשית בנייתו, ישוב קהילתי מנות
בית בראשית בנייתו, ישוב קהילתי מנות
גואל ששון
למשפחות מוקצבות שנתיים לסיום שלד הבית מקבלת האישור. אי עמידה בלוח הזמנים גוררת קנסות.
שכונה חדשה, יישוב קהילתי מנות
שכונה חדשה, יישוב קהילתי מנות
אלונה ניסן
 ערכה ועיבדה: אלונה ניסן

נוצר ב-12/28/2010

יישובים קהילתיים בישראל

מהו יישוב קהילתי?

ישוב קהילתי הינו צורת התיישבות כפרית לא-חקלאית ולא-שיתופית. ששורשיה נטועים כבר בשנות החמישים, אולם רק בשלהי שנות השבעים החלה צורת מגורים זו לתפוס תאוצה בנוף הפיזי והחברתי בישראל.

היישוב הקהילתי מושתת על המרכיבים הבאים:

  • שיתוף חברתי, במובן זה שחיי החברה (חינוך, פעילויות ציבור ודת) מתנהלים תוך קבלת החלטות משותפות באסיפה כללית, או בוועדות שונות.
  • אידאולוגיה משותפת, או חזון משותף בתחומים כאיכות הסביבה והיחסים בין הפרט לקהילה.
  • מנגנון סינון לחברים חדשים. לרוב, על-מנת להתקבל לאגודה (דהיינו ליישוב), יש לעבור ראיון-קבלה מול ועדה של נציגי היישוב.
  • אוכלוסיה קטנה יחסית (מאות עד אלפים בודדים של תושבים).
  • מיקום מנותק מאזורים מטרופולינים צפופים ונטוע בנוף טבעי של שדות, גבעות וחורש.
  • דגש על איכות מגורים גבוהה, רמת שירותים משופרת וחיי קהילה פעילים.

היסטוריה ואידאולוגיה

במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת הוחל בהקמתם של עשרות יישובים קהילתיים, בעיקר באזור הצפון, כחלק ממדיניות ממשלתית יזומה לעודד התיישבות יהודית באזור הפריפריה. בתקופה זו מילאו הגופים ההתיישבותיים השונים תפקיד מרכזי לצד המדינה בקידום הקמתם ואכלוסם של היישובים הקהילתיים. היוזמה לתנופת אכלוס זו נבעה מהסוכנות היהודית, שביקשה ליצור מודל מגורים אטרקטיבי, שיפתה אזרחים ותיקים להתיישב באזור הפריפריה.

היישובים הקהילתיים הראשונים הוקמו במהלך שנות השבעים מעבר לקו הירוק, אולם בהמשך אומץ מודל זה גם ממערב לו: בגליל, באזור קו התפר במרכז הארץ, ומאוחר יותר גם בדרום. בסוף שנת 2003 היו בישראל 121 יישובים קהילתיים, שבהם התגוררו יותר מ- 75,000 תושבים

הסדר משפטי להקמת היישובים

תמיכתה של המדינה במהלך הקמת היישובים הקהילתיים באה לידי ביטוי במגוון דרכים: באישור תוכנית המתאר, בהקצאת קרקעות להקמת היישובים, בפיתוח תשתיות ובסיוע כספי ישיר ועקיף. המדינה אף יצרה וגיבתה מנגנונים משפטיים ומנהליים אשר אפשרו את יישומה של מדיניות התיישבותית שהדירה תושבים על בסיס שיוכם הלאומי.

במשך שנים התעלמה המדינה מהאופן שבו יושמו הליכי הקבלה ליישובים הלכה למעשה. חשוב להדגיש כי אף על פי שבתקופה זו היווה השיקול של "איכות חיים" מרכיב משמעותי הן בשיווק היישובים הקהילתיים לציבור, והן בהחלטות של מתיישבים לגור במקום, הוא נלווה לשיקול הלאומי, שהיה גלוי על פני השטח, ולא הוסתר ע"י הרשויות

הסדר משפטי להקצאת הקרקע

ההסדר המשפטי להקצאת הקרקע ביישובים הקהילתיים משלב כמה מקורות משפטיים: החלטות של מועצת מקרקעי ישראל, דיני האגודות השיתופיות, והרגולציה של היחס בין מוסדות התנועה הציונית- הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית- לבין מדינת ישראל.
הקרקע המיועדת ליישוב היא קרקע בניהול מנהל מקרקעי ישראל; המנהל מעביר את הזכויות בקרקע לסוכנות היהודית, ללא מכרז, לתקופה קצובה שמוארכת מידי פעם; הסוכנות מתקשרת עם אגודה שיתופית שנוסדה ונרשמה כחלק מתהליך הקמת היישוב; והאגודה מקבלת זכות לעשות שימוש בקרקע.

כל מי שביקש להצטרף ליישוב קהילתי עד תחילת שנות האלפיים היה צריך להצטרף כחבר באגודה השיתופית שקיבלה את הקצאת השימוש בקרקע, על פי נוהל קבלה שהשתנה מיישוב ליישוב ואשר נשלט בעיקרו על ידי דיני האגודות השיתופיות. לאחר שהתקבל המועמד כחבר באגודה השיתופית, הייתה האגודה מפנה אותו לסוכנות, וזו הפנתה אותו למנהל, לאחר שאישרה את חברותו, לשם חתימה על הסכם משולש (המנהל, הסוכנות והמתיישב) שבו הוסדרו זכויותיו הקרקע.

ועדות קבלה ליישובים קהילתיים

מהי ועדת קבלה ליישובים?

הגליל כולו מעוטר בשלטים רבים המזמינים את תושבי המרכז לבנות בו את ביתם. השלטים מבטיחים, בין השאר - איכות חיים, שירותים חברתיים ברמה גבוהה, חינוך מעולה וחברה איכותית. יותר ממאה יישובים בצפון, רובם יישובים כפריים, מעוניינים לקלוט תושבים חדשים. ברבים מהיישובים מציעה המדינה למתיישבים הטבות רבות – הנחות במחיר המגרשים, השתתפות במימון, הקלות במסים ועוד.

אותם יישובים קהילתיים ויישובים כפריים קטנים נוהגים לבקש ממי שמעוניין לקנות בית בישוב לעבור ועדת קבלה. ההליך שונה בכל יישוב ובכדי לדעת מהו ההליך ביישוב שבו אתם מתעניינים יש לדבר עם איש הקשר של היישוב הרלוונטי. בדרך כלל התהליך מורכב מאחד או מכמה מתוך השלבים הבאים: היכרות עם הישוב, אבחון במכון וועדת קליטה אזורית.

שלבי תהליך הקבלה ביישובים

  • היכרות עם הישוב- בשלב זה יוכלו המועמדים לקבל מידע, ממקור ראשון, לגבי אורח החיים ביישוב, גילאי הילדים ונוער, מוסדות החינוך, עלות השימוש בהם וכד'. ברוב הישובים יתבקשו המועמדים להגיע לראיון היכרות ואולי גם לאירוח עם מס' משפחות. שלב זה נועד לצורך תיאום ציפיות הדדי למועמדים ולחברי היישוב.
  • אבחון במכון- עפ"י הנחיות המנהל על המועמדים לעבור אבחון התאמה חברתית במכון אבחון מוכר אותו בחרה מועצת היישוב. את האבחון יוכלו לעבור המועמדים בחיפה או באחת הערים הגדולות על פי נוחיות המועמדים. משך האבחון הוא כ- 4 שעות. תוצאות האבחון מועברות לנציגי הועדה האזורית. התוצאות ישמרו בכספת ולא ייעשה בהם כל שימוש פרט לתמיכה בתהליך הקליטה בישוב.
  • ועדת קבלה אזורית- לסיום יגיעו לועדת הקבלה האזורית שם יעברו ראיון היכרות. החלטת ועדת הקבלה מגיעה בדואר. קיימת למועמד זכות ערר, במקרה שנדחה ע"י הוועדה. התהליך כולו אורך בין חודש לחודשיים" (אתר המועצה האזורית משגב).

שאלות הנשאלות בוועדת הקבלה

• מהם תולדות חייכם? היכן עבדתם?
• במה אתם עוסקים כיום?
• מדוע אתם רוצים לגור בנווה זיו?
• מה תעשו מבחינת מקום עבודתם במידה ותעברו לנווה זיו? האם תישארו? האם תתפטרו?
• מה היא ההשקפה החברתית/חינוכית/ערכית שלכם?
• מה הציפיות שלכם ממגורים ביישוב קהילתי?
• מה הציפיות שלכם ממוסדות החינוך?
• באיזה תחומים אתם חושבים שתוכלו לתרום לקהילה?
• מה המשכורת הממוצעת של שניכם יחד בחודש?
• מהם התחביבים שלכם?
• האם אתם חושבים שאתם מתאימים לחיי קהילה? מדוע?
• כמה ילדים יש לכם, ובני כמה הם?
• מהם התחביבים של ילדכם?

שאלות הנשאלות במכון האבחון

מי שעומד בקריטריונים של ועדת הקבלה מופנה לאבחון אישיותי. אבישג בסטר, פסיכולוגית האחראית על תחום ההתיישבות במכון פילת, שעורך עבור חלק מהמושבים את האבחונים, טוענת כי באמצעות המבחנים הפסיכוטכניים-מאתרים את האנשים שיוכלו להסתגל לחיי הקהילה ולהשתלב מבחינה חברתית. המבחנים כוללים ראיון אישי עם כל אחד מבני הזוג, וכן מבחני סימולציה המכוונים לחיי המושב.

להלן דוגמאות לפעילויות ומטלות הנדרשים באחד ממכוני האבחון:

  • לרשום קורות חיים מלאים מתחילת הקריירה ועד היום, לפחות על 2 עמודי A4.
  • הצגת תמונות מסוימות ולאחר מכן בקשה לצייר את אותם גופים שהיו באותם תמונות על פי הזיכרון.
  • הצגת משפט מסוים ובקשה להמשיך אותו לפי איך שפועלים ביום יום, לדוגמא: נא השלימי את המשפט הבא: עבר רכב והתיז מים על הבגד שלך, ___________________.
  • הצגת צורה מסוימת על דף וצריך להמשיך אותה ברצף על דף חלק.
  • הצגת צורות שונות, לדוגמא: בשורה אחת היו מצוירים ברצף קובייה, עיגול ומשולש, ומתחת שורה שבה חסרה צורה מסוימת בה צריך להשלים את הצורה החסרה.
  • חישובים מתמטיים יחסית פשוטים כגון: סדרות ובעיות.
  • הצגת תמונות שונות עם בקשה לספר בעקבותיהם סיפור בהווה, בעבר ובעתיד לדוגמא: באחת התמונות היה ילד יושב ובידו כינור- ואז היה עלינו לספר סיפור אודות הילד המוצג עם הכינור.
  • בקשה לצייר על שלושה דפים שונים: עץ, אדם ובית.
  • פגישה עם פסיכולוגית יחד עם עוד 4 זוגות נוספים, הפסיכולוגית ביקשה שכל אחד יספר על עצמו וכיצד הכיר את בן הזוג שלו. בהמשך המפגש היא מחלקת את המועמדים לזוגות ומציגה בפניהם את המילה "שיא", וצריך לצייר כל אחד בדף שלו את המשמעות המילה שיא בעבורו, אך בן הזוג היה צריך להמשיך את התמונה שבת זוגו התחילה בדף שלו, וכל זה ללא הוצאת הגה מהפה" (סנבטו, אילנה ואלי).

הרכב הועדה

בהתאם להחלטת הנהלת מינהל מקרקעי ישראל, ועדת הקבלה כוללת חמישה אנשים: בעל תפקיד בכיר בסוכנות היהודית או בהסתדרות הציונית, נציג האגודה השיתופית, נציג המועצה האזורית, נציג המינהל מטעם המחוז הרלבנטי ונציג התנועה המיישבת.
מנהל מקרקעי ישראל היה סבור כי ועדת הקבלה בהרכבה זה יוצרת כפילות עם ועדת הערר הציבורית, האחראית על ערעורים בנוגע להחלטות ועדת הקבלה. לפיכך, הוצע כי בועדת הקבלה לא ישתתף נציג המינהל וכי נציג המועצה האזורית יהיה ראש המועצה האזורית או סגנו (ובלבד שנציג המועצה אינו חבר האגודה), אשר יהיה היו"ר. נציג התנועה המיישבת ישתתף רק עת שייך הישוב לתנועה מיישבת. החלטת הועדה תתקבל ברוב דעות. במידה והדעות יהיו שקולות, יכריע קולו של יו"ר הועדה.

החלטת ועדת הקבלה והליך השגתה

  1. מועמד רשאי לערור בפני ועדת ערר על החלטת ועדת קבלה הדוחה בקשתו או מתנה תנאים לקבלתו זאת תוך שלושים יום מקבלת החלטת ועדת הקבלה.
  2. ועדת הקבלה תודיע למועמד שבקשתו נדחתה או שקבלתו הותנתה בתנאים על זכותו להגיש ערר על החלטת ועדת הקבלה, על המועד להגשת הערר ועל דרך הגשתו.
  3. ועדת הקבלה תנמק את החלטתה לדחות מועמד או להתנות את קבלתו בתנאים ותשלח את החלטתה למועמד בדואר רשום.
  4. מועמד החפץ להגיש ערר על החלטת ועדת קבלה יגיש את הערר בהודעה בכתב בארבעה עותקים אשר תישלח למשרדי הועדה וזאת תוך שלושים יום מקבלת החלטת ועדת הקבלה.
  5. במסגרת הערר יפרט העורר את כל טענותיו כנגד החלטת ועדת הקבלה.
  6. המועמד יצרף לערר עותק של ההחלטה עליה הוא עורר.
  7. המועמד יצרף לערר טופס ויתור סודיות לגבי מסמכים הנמצאים בידי האגודה והנוגעים למועמדותו, כדי שניתן יהיה להעבירם לוועדה לפי דרישתה.
  8. עם קבלת הודעת הערר במשרדי הועדה תדרוש הועדה מועדת הקבלה את החומר אשר היה בפניה בעת שדנה בבקשת המועמד, והועדה תעביר לה את החומר במלואו מיד עם דרישתו

ערעור על החלטת ועדת הקבלה

במשך שנים לא פיקח מנהל מקרקעי ישראל על הליכי המיון והקבלה ליישובים קהילתיים, לא הוצבו כל אמות מידה ליישובים הקהילתיים לגבי אופן מיון המועמדים, ולא הוטלו עליהם כל הגבלות באשר לשיקולי המיון. נציגי כל יישוב העבירו לסוכנות היהודית רשימת מועמדים, והסוכנות הפנתה את המועמדים למנהל.
לאחר שנים של ביקורות והתנגדויות של אנשים שנדחו בועדות שכאלה הוחלט כי תוקם ועדת ערר ציבורית אשר תשמש אחראית לערעור על החלטות ועדת הקבלה.

הרכב ועדת הערר

בהתאם להחלטת הנהלת המינהל בראש הועדה הציבורית עומד שופט בדימוס, וחברים בה ראש מחלקה בסוכנות היהודית או בהסתדרות הציונית (כל עוד לסוכנות מעמד בישוב), בעל מקצוע מתחום הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה ונציג המינהל.

הדיון בועדת הערר 

  1. ועדת הערר תזמן את המועמד לדיון אשר יתקיים תוך 45 ימים מיום הגשת הערר.
  2. המועמד רשאי להיות מיוצג ע"י עורך דין לצורך הגשת הערר ולצורך הדיון בו.
  3. האגודה תקבל הודעה על מועד הדיון והיא רשאית, אם רצונה בכך, להופיע בפני הועדה.
  4. האגודה תהיה מיוצגת ע"י נציג האגודה או על ידי עורך דין. האגודה תודיע מראש למשרדי הועדה באם ברצונה להופיע בפני הועדה.
  5. בפני ועדת הערר יונח כל החומר אשר היה בפני ועדת הקבלה והיא רשאית, במקרים חריגים, לדרוש לקבל חומר נוסף בין בכתב ובין בעדות בעל פה.
  6. לאחר עיון בכל החומר שהוגש לה תשמע הועדה את טענות המועמד או בא כוחו ואת טענות האגודה, אם זו בחרה להשתתף בדיון.

החלטת ועדת הערר

  1. הועדה רשאית לקבל הערר ולבטל את החלטת ועדת הקבלה כולה או מקצתה, ולקבל את המועמד כחבר, או לדחות את ההשגה ולאשר את החלטת ועדת הקבלה, או להחזיר את הנושא לדיון מחדש ע"י ועדת הקבלה עם הוראות ככל שתמצא לנכון.
  2. החלטת הועדה תתקבל ברוב דעות. במידה והדעות יהיו שקולות, יכריע קולו של יו"ר הועדה.
  3. הועדה תנמק את החלטותיה
  4. הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן עם סיום הדיון ובמעמד העורר. החלטתה תינתן לא יאוחר מתום ארבעים וחמישה ימים לאחר סיום שמיעת הטענות.

מועמדים ליישובים קהילתיים

קריטריונים לקליטת מתיישבים

הנהלת מינהל מקרקעי ישראל קבעה ביום 18.3.02 קריטריונים לקליטת מתיישבים ביישובים קהילתיים כמפורט להלן:

  • בגיר מגיל 20 ומעלה
  • יחיד או בני זוג (לרבות משפחות)
  • בעלי יכולת כלכלית להקמת בית ביישוב, תוך פרק הזמן הקבוע בהסכם הפיתוח עם המנהל
  • התאמה לחיי חברה בקהילה מצומצמת

קריטריונים בדבר אפיונים מיוחדים של הישוב, אם יש כאלה, יאושרו מראש על ידי המינהל, יפורסמו ברבים ויעוגנו בתקנון האגודה השיתופית.

הדרה של מועמדים

בפועל, הן קבוצות מובחנות והן יחידים נפגעו מהליכי המיון. ראשית ננקטה מדיניות ברורה לא לקבל משפחות ערביות ליישובים קהילתיים. הבעייתיות בהליכי הקבלה ליישובים קהילתיים לא הצטמצמה למועמדים ערבים. הכוח שהיה נתון בידי האגודות השיתופיות אפשר להן לדחות כל מועמד שלא נראה להן מכל סיבה שהיא וללא הנמקה. במהלך שנות התשעים היו מקרים בהם דחו יישובים קהילתיים משפחות חד הוריות, משפחות לילדים עם מוגבלויות, מזרחים ו"סתם" אנשים שלא נראו להם "מתאימים" מסיבה זו או אחרת.

רוב היישובים הקהילתיים מחפשים לקלוט לתוכם משפחות בהן בני הזוג נישאו כדת. רווקים, ידועים בציבור וזוגות שנישאו בטקסים אלטרנטיביים לא יתקבלו. כמה מהיישובים מבקשים תעודת יושר כך שהכניסה לבעלי עבר פלילי אסורה גם כן. משפחות חד-הוריות לא באות בחשבון ולבריאות הפיזית והנפשית כמו גם לגילם של המועמדים יש רלוונטיות רבה.

המקרה המפורסם ביותר הוא של בני הזוג קעדאן שניסו בשנת 1995 לרכוש קרקע ביישוב קציר שמעל ואדי ערה. 5 שנים מאוחר יותר קבע בג"ץ ש"המדינה לא הייתה רשאית על פי דין להקצות את מקרקעי המדינה לסוכנות היהודית על בסיס של הפליה". אולם, פסק הדין לא נתן סעד ישיר למשפחה שנאלצה להמשיך ולפנות לערכאות שיפוטיות עד שלבסוף, ב2006 - עשור מתחילת המאבק קיבלו בני הזוג קרקע ביישוב.

הביקורתיות סביב הדרת מועמדים

חוק ועדות הקבלה בעייתי, לא רק משום שהוא עומד בניגוד לאינטרס הברור ביותר של חיזוק היישובים בגליל ובנגב, אלא שבחסותו תימשך אפליה של מדינה ורשויותיה נגד אזרחיה מכל מין וצבע.

"הסלקציה מקוממת ומזכירה זמנים אחרים שכולם רוצים לשכוח", אומר פ', שנדחה על ידי שני ישובים קהילתיים. "היישובים הקהילתיים והמושבים בנויים על קרקעות המדינה ששייכות לכל הציבור במידה שווה. איזו זכות יש לתושבי היישובים להחליט מי יגור על קרקע ציבורית? בעבר הייתה במושבים חשיבות להיבטים כגון שיתוף וערבות הדדית, ולכן היה חשוב שהאנשים יוכלו לקיים יחדיו חיי קהילה שיתופיים. היום מדובר למעשה ביישובים עם בתים צמודי קרקע ותו לא. ומאחורי הסלקציה הנוראה הזו עומדת קבוצת אנשים שרוצה לשמר את היישוב שלה עם אנשים שדומים לה, מבחינה חברתית-כלכלית. הוועדה מחליטה שאתה לא מתאים לחיים ביישוב ואין אפשרות להילחם בזה. ככה זה פועל וזהו. מדובר בהליך הרסני מבחינה חברתית-כלכלית, שיוצר חברה סטריאוטיפית, גזענית, מבודלת, שסועה, מנוכרת וחסרת סובלנות. 

לטענת ד"ר ארז צפדיה , מנהל מקרקעי ישראל לוקח את האדמות ששייכות לציבור ומקצה אותן למי שהוא רוצה; הסוכנות היהודית מקבלת את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל בלי מכרז, ומעבירה אותה למתיישבים במחיר מוזל. "יש כאן חלוקה לא צודקת של משאבים המאפשרת לקבוצות חזקות להתחזק עוד יותר, והכול על חשבון נכסי הציבור" .

ביביליוגרפיה


מילות מפתח

מיון | הסוכנות-היהודית | תנאי | מכון-מיון | קבלה-למושב | מקרקעי-ישראל | חוק | מועמד | הדרה | הכלה | מיעוטים | גליל | יישוב-קהילתי | ועדת-הערר | אשכנזים | קהילות-מגודרות

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על ועדות קבלה ליישובים קהילתיים - דף מידע (1)

    אריה פלט

    ועדות קבלה הן מסננת חברתית מבוססת על הגיונות גזעניות רגילות (מבוססות על שוני אתני - תרבותי - צבע עור) או על גזעניות מעמדית. חוקי אבל מסריח מאוד. בושה וחרפה לגזענות החוקית
    שבת ט"ז באדר תשע"ב 10 במרץ 2012

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.