דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 2 מדרגים

יצירות מעוז צור בחצר בעלזא

פנחס ביכלר
המאמר פורסם לראשונה ב"מבשר" (מוסף קהילות), ל' בכסלו אדר"ח, טבת תשע"א
תודתנו לבעלי המנגנים מחצר בעלזא על עזרתם בהכנת המאמר: הרה"ח ר' ירמי'ה דמן שליט"א, ר' אלתר מאיר קאליש ור' אליעזר קאליש הי"ו.  תודה מיוחדת לר' יונה פרידמן ור' יונה נחמן הי"ו.

נוצר ב-12/12/2010

רקע

לא פחות מעשרה יצירות מפוארות ומרהיבות חוברו בבעלזא לפיוט "מעוז צור" של ימי החנוכה. וכמו בשאר החצרות גם בחצר הקודש בעלזא זוכה שירת ה"מעוז צור" – הפיוט המיוחד שחורז ע"י הקדמונים לחג החנוכה – למקום של כבוד בראש זמרת ימי החנוכה כשהיא מתבצעת ברוב פאר והדר על ידי מנגני החצר.

שעות ארוכות שוקדים המלחינים הבעלזאיים על מלאכתם ביצירת אותן יצירות עשירות; מידי שנה, מייד עם סיום תקופת החגים של חודש תשרי נכנסת המקהלה ל'הילוך גבוה', כשכבר מאמצע חודש חשוון, למעלה מחודש ימים לפני חנוכה הם מתחילים להתכנס מידי ערב, המנצחים, הסולנים, המבוגרים והצעירים - כל אשר רוח נגינה בו, להכנות, לחזרות ולאימונים לקראת מעמדי הדלקת הנרות של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שיתקיימו בימי החנוכה.

כעת, לקראת "זאת חנוכה" יבואו המזמרים על שכרם. כהוקרה והערכה על מלאכתם הם ייכנסו כמידי שנה יחדיו אל הקודש פנימה למשחק ה"דריידעל" – הסביבון - המסורתי, מעמד מיוחד שמיועד זה שנים רבות לחברי המקהלה בלבד שזוכים להסב עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במשחק הסביבון, אשר בסיומו מעניק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מטבע ברכה מיוחד לכל אחד מהם.

עשרות ניגונים לחנוכה

ככלל, המושג "חנוכה בבעלזא" היה זה מכבר לשם דבר בעולם החסידות כולו. מעמדי הדלקת הנרות המרוממים הפכו לאבן שואבת לבני ירושלים וחוצה לה, הנוהרים בהמוניהם בלילות החנוכה מקרוב ומרחוק, להשתתף בהדלקת הנרות של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בהיכל הטישים של ביהמ"ד הגדול בירושלים.

אצל רבים וטובים גמור ומוסכם זה מכבר כי חנוכה ללא ההדלקה הבעלזאית אינו אותו חנוכה לזה שבו הם זכו לחזות בה... קהל אלפים, אדמו"רים, רבנים וראשי עם באים מידי שנה להשתתף בהדלקה ואף שאינם נמנים על חסידי בעלזא.
ואם בכל חצר ובכל חסידות זוכה רפרטואר הניגונים והיצירות של חנוכה למקום של כבוד בין שאר ניגוני השנה - מה שנובע בין היתר מאריכות הזמירות והמזמורים שנאמרים בהדלקת הנרות שמחייבים יצירת יצירות מורכבות וארוכות בנות 'פאלים' רבים, עובדה שלא מצויה בזמרת שאר החגים – הרי שהרפרטואר הבעלזאי של חנוכה הוא מן הנדירים בגודלם ובפארם, הן בכמות והן באיכות. סך הלחנים המושמעים בלילות חנוכה בבעלזא עומד על כחמישים(!) ניגונים ויצירות, כשדומה שאין עוד חצר שמכלול ניגוני החנוכה שלה עומד על היקף שכזה.

מה שהכי מפליא בכך היא העובדה שכידוע בבעלזא של הימים ההם, המונחים 'מלחין החצר', 'משורר' או 'בעל מנגן' לא היו קיימים. השירה כמעט ולא הייתה מנת חלקה של בעלזא עד ימיו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. את הדרך לאותו 'בית יוצר' של נגינת בית בעלזא שכיום מוכר לכולנו, סלל והתווה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במהלך שנות כהונתו. ובעשרות שנים בודדות אלו הייתה 'ממלכת הנגינה' של בעלזא לפורייה ביותר בין החצרות החסידיות של ימינו; וכך גם זכו ימי החנוכה להתעטר במגוון נרחב ועשיר של לחנים ויצירות, פרי הגותם של מלחיני החצר ברוכי הכישרון, כשאלו האחרונים מוסיפים עדיין מידי שנה להלחין עוד ועוד ניגונים ויצירות לימי החנוכה - הימים שנקבעו לימי הודאה, הלל וזמרה.

בראש אותם יצירות וניגונים ניצבות צרור היצירות של "מעוז צור", שכמותן חוברו בבעלזא במהלך השנים למעלה מעשר(!) יצירות. וזאת מלבד שני ניגונים עתיקים מיוחדים שעוד הושרו בבעלזא 'און דער היים'.

אחד מאותם ניגונים עתיקים של "מעוז צור" שהושר בבעלזא בעבר חובר בימיו של כ"ק מרן אדמו"ר ר' יהושע זי"ע ה'מיטלע רב'. מי שהלחין והביא אותו לבעלזא היה הרה"ח ר' וואלף'טשע פון לעמברג' – ר' וואלף אלתר ז"ל מהעיר לעמברג או 'הלעמברגע חזן' – החזן מלעמברג – כפי שכינו אותו אחרים, שהיה מביא ניגונים לחצר ומנעים בזמירותיו בזמנים מיוחדים. לחנוכה הוא הביא את היצירה הזו יחד עם ניגון נוסף שחיבר ל"מזמור שיר חנוכת הבית" שגם הוא מושר עד היום.

ה"מעוז צור" של ה'יוסל'ך'

שאר הניגונים - מלבד עוד ניגון אחד מיוחד במינו שמכונה "ה'מעוז צור' של החברה קדישא" - חוברו על ידי צוות המלחינים הנודעים של בית בעלזא. וכדוגמא: להרה"ח ר' יוסף צבי ברייער שליט"א שתי יצירות ל"מעוז צור" - אחת ארוכה ואיטית והשנייה קצרה ומהירה במקצב ולס. זאת, מלבד חלקו ביצירה מיוחדת ונדירה שמשולבת בלחניו של החזן יוסל'ה רוזנבלט; להרה"ח ר' שלמה קאליש שליט"א שתי יצירות, וכך גם לבנו, המלחין הצעיר ר' אליעזר הי"ו שתי יצירות נוספות שאגב, בשיחתנו עימו הוא מגלה כי חיבר את שתיהן תוך כדי הדלקת הנרות בביתו; להרה"ג ר' פנחס פרידמן שליט"א יצירה אחת ל"מעוז צור" וכן למלחינים הרה"ח ר' אהרון לוינגר, ר' משה דירנפלד ור' אברהם פאסטן – לכל אחד יצירה משלו ל"מעוז צור".

בין כל אותן יצירות בולטת זו שהזכרנו שמשולבת מקטעי חזנות של יוסל'ה רוזנבלט ומנספחים שהשלים לה הרה"ח ר' יוסף צבי ברייער. יצירה זו היא בעצם הראשונה והוותיקה שחוברה ל"מעוז צור" כאן באה"ק לפני קרוב לארבעים שנה. היה זה בשנת תשל"ד בימי הביכורים של התעשייה המוזיקאלית של החצר. כ"ק מרן שליט"א, כדרכו עד עצם היו הזה, דרש כל העת מבעלי המנגנים להביא ולחדש עוד ועוד ניגונים לשבתות ולמועדים, ואלו פעלו ללא לאות למען מטרה נעלית זו.

לקראת חנוכה של אותה שנה ניסה בעל המנגן הרה"ח ר' ירמי'ה דמן שליט"א להלביש ל"מעוז צור" קטעי יצירות ולחנים של החזן יוסל'ה רוזנבלט. ל'פתיח' ולבית הראשון – "מעוז צור ישועתי וכו'" - הלביש את היצירה החזנית "והוא רחום" של יוסל'ה; לבית האחרון "יוונים נקבצו עלי" (בבעלזא לא מזמרים את הבית "חשוף זרוע קדשך"), הלביש את הקטע "רצה עתירתם" המפורסם של יוסל'ה; אך לקטעים שביניהם "רעות שבעה נפשי", "דביר קדשו הביאני" ו"כרות קומת בראש" לא עלה בידו להתאים קטעים מתוך יצירותיו של יוסל'ה.

משהלכו והתקרבו ימי החנוכה, ויצירה מושלמת עוד לא נמצאה בידו, הוא פנה להרה"ח ר' יוסף צבי ברייער שליט"א. ר' יוסף צבי היה עדיין בחור ולמד בישיבת דושינסקיא בירושלים. באותם ימים הלחין ר' יוסף צבי - והוא עודנו בן שש עשרה שנה בלבד – יצירה ל"מזמור שיר חנוכת" לדושינסקיא שמושרת שם עד היום הזה. יצירה זו הייתה בעצם היצירה הראשונה שהלחין ר' יוסף צבי – מי שלימים עוד יהיה 'אמן היצירות' של בעלזא. כשביקש ר' ירמי'ה את עזרתו הוא נרתם למלאכה והשלים את הקטעים החסרים בהלחנה משלו. לחן זה היה 'לחן הבכורה' הראשון שהביא ר' יוסף צבי לבעלזא. וכך בחנוכה של אותה שנה, בשעה חמש (אז מתקיימת ההדלקה בדושינסקיא) התייצב העלם בן השש עשרה לצד מקהלת דושינסקיא לשורר את ניגונו "מזמור שיר", ובערב, בסביבות שמונה, היה חוזר לבעלזא כדי להשתתף במעמד ההדלקה של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לשורר את היצירה "מעוז צור" שהלחין כאן...

המליצה שנשמעה אודות יצירה זו כינתה את ה"מעוז צור" הזה בשם "היצירה של היוסל'ך"... מפני שהייתה מורכבת מלחניהם של שני 'יוסל'ך' - החזן 'יוסל'ה' רוזנבלט והעלם 'יוסל'ה' בן ה-16 – יוסף צבי ברייער...
"מעוז צור" נוסף חיבר ר' ירמי'ה מקטעים אחרים של יוסל'ה רוזנבלט, הלא הם הקטעים "ואף הוא היה מתכוון" ו"ולפי שחטאנו". אך יצירה זו בנויה כולה רק מניגוניו של יוסל'ה הוותיק...

כל שנה 2 יצירות

כיצד אם כן מזמרים קרוב ל-15 יצירות של "מעוז צור" בשמונה ימים בלבד? אנו שואלים את בעלי המנגנים של בעלזא.
בין היצירות, הם מקדימים, ישנם כאלו שמושרות דרך קבע ויש שמושרות בתחלופה של שנים, כשכל שנה מושמעות יצירות אחרות. למשל, אותה יצירה של ה'לעמברגע חזן' – ר' וואלפטש'ע מלעמברג – מושרת בקביעות מידי שנה פעם אחת או פעמיים לפחות, וזאת בעקבות מקורה הקדום. בשבת חנוכה לא מזמרים "מעוז צור", במוצאי שבת מזמרים תמיד את היצירה המהירה – ה'ולס' - של הרה"ח ר' יוסף צבי ברייער שליט"א עקב הזמן הקצר שקצוב למעמד הדלקה זו, כך שנותרים בסך הכל כחמישה או שישה לילות לשירת שאר היצירות 'החדשות'. אותו ניגון של החברה קדישא מושר ללא קשר לשאר היצירות ובנוסף אליהן.
מייד אחרי החגים מחליטים ראשי הקאפליע על שתיים מתוך היצירות 'החדשות' שהם יהיו 'ה"מעוז צור" של השנה', אותם יזמרו בחג החנוכה הקרוב, ובלילות החנוכה הן אכן מושרות בתורנות לצד היצירה העתיקה.

אותן שתי יצירות שנבחרו - שבשונה מהיצירה העתיקה של ר' וואלף'טשע מלעמברג שמושרת על ידי כל הקהל יחדיו, מושרות על ידי המקהלה בלבד - מלוות בעיבוד קולי מרהיב, בשילוב מקהלת ילדים וקטעי סולו מיוחדים. בביצוען משתתפים קרוב לארבעים חברי מקהלה - אברכים ובחורים ולמעלה מעשרים ילדים. כסולן משמש כמובן בעל המנגן הנודע לתהילה הרה"ח ר' ירמי'ה דמן שליט"א שמנעים במתיקות קולו הערב.

על העיבוד הקולי שוקד המנצח הדגול של מקהלת בעלזא הרה"ח ר' אלתר מאיר קאליש הי"ו שעות ארוכות כשמוציא תחת ידו מלאכה מוגמרת ומושלמת מידי שנה וכבר מאמצע חודש חשוון הוא מתחיל בחזרות: תחילה עם מקהלת הילדים הנרחבת; מתחילת חודש כסליו נכנסת גם מקהלת המבוגרים לתמונה, וחבריה יושבים מידי ערב ולומדים את ההרמוניות והתפקידים השונים; ובימים האחרונים שלפני חנוכה יושבים המבוגרים והצעירים גם יחד לקבלת תמונה מושלמת.

במעמד ההדלקה זוכה המקהלה למקום מיוחד אל מול כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, משם מנווטת את שירת המעמד שמגיעה לשיאה בשירת ה"מעוז צור" ברוב פאר והדר.

כאמור, כהוקרה והערכה על מלאכת הקודש שנעשתה על ידם, זוכים חברי המקהלה במתנה ייחודית השמורה להם זה שנים רבות. בזאת חנוכה נכנסים הם לבדם אל הקודש פנימה להיות נוכחים ושותפים במנהגו של כ"ק מרן שליט"א לשחק בסביבון כמנהג צדיקים. חשיבות מיוחדת ייחסו צדיקי בית בעלזא למשחק הסביבון וגם אם לא עלתה בידם לשחק בחנוכה השלימו זאת אחריו. כך מסופר ששנה אחת בערב פורים ביקש רבנו כ"ק מהר"א מבעלזא זי"ע להביא לו סביבון כי לא הספיק לקיים את המנהג בחנוכה...
במעמד זה, מסובבים חברי המקהלה את הסביבון כל אחד בתורו כשלסיום עוברים לפני כ"ק מרן שליט"א להתברך ולקבל מטבע ברכה על זמרת ימי החנוכה.

ה"מעוז צור" של החברה קדישא

שני בני אדם עומדים על יד הרבי, אחד מהם, מזקני החסידים מחזיק בידו עששית ונר דולק בתוכה והשני שר לבדו מהחל ועד כלה ניגון על "מעוז צור". כך נראה אחד המחזות הנדירים ויוצאי הדופן שקיימים בחצר בעלזא: שירת ה"מעוז צור של החברה קדישא" בחנוכה!  מי הם האנשים? יתמה השואל, על שום מה המעמד המשונה? ומה לניגון "מעוז צור" אצל ה"חברה קדישא" העוסקת בקבורת נפטרים של עמך בית ישראל? ובכן, מעשה שהיה כך היה: בימים ההם היה מקובל בעיירות רבות לרחוש כבוד מיוחד לאנשי החברה קדישא העוסקים במלאכת קודש זו. את הסיבה לכבוד זה היו שתלו ב"יזכיר לו..." הנודע... היו ששחו בהלצה כי הכבוד שקיבלו הקברנים היה תוצאה של פחד הקהל ממעשי ידיהם... אך זאת הייתה העובדה בעיירות רבות כי לאנשי החברה קדישא היה שמור מקום של כבוד בין אנשי הקהילות.

וכך גם היה בעיירה בעלזא. אנשי החברה קדישא זכו לכבוד מיוחד ובמסגרת זו היו להם מספר תפקידים מיוחדים שהתכבדו בהם במהלך השנה. לדוגמא, המנהג היה בבעלזא מידי שנה בשמחת תורה שאנשי החברה קדישא היו מקבלים את פני האדמו"רים בבואם לביהמ"ד לערוך את סדר ההקפות בלפידי אש, כשהם ניצבים בשתי שורות בפתח ביהמ"ד, וכך היה מנהגם במוצאי שמחת תורה - בצאת הרבי מביהמ"ד בדרכו לביתו, ליווהו בלפידים.

אחד מהכיבודים המיוחדים להם היה בחג החנוכה. זה החל בימיו של הרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע והמשיך אצל ממשיכי דרכו צדיקי בעלזא לדורותיהם. באחד מלילות החנוכה היו כל אנשי החברה קדישא של בעלזא עוברים בין בתי העיירה ומשמחים את תושביה ובתמורה היו מקבלים 'חנוכה געלט'. באותו מסע היו עולים גם לביתו של הרבי לקבל גם ממנו 'חנוכה געלט'. הם היו באים כשהם לבושים בבגדי עבודתם המיוחדים, עטופים במעיליהם החורפיים ונעולים במגפיהם הגבוהות. כך הם היו נושאים עימם גם את ה'לאמטרנע' - העששית המיוחדת שהייתה מאירה להם את החשכה בבית החיים.
באותו מעמד היה מנהגם של האדמו"רים לכבד את אחד הקברנים לשיר ניגון מיוחד על "מעוז צור" שהלחין חסיד בשם ר' העניך מחסידי ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע. לפני שהיה אותו קברן מתחיל לשיר, היה אחד מחבריו מדליק את ה'לאמטרנע' - העששית, נעמד לצידו, ורק אז היה ה'מנגן' פותח בשירת ה"מעוז צור" לאור העששית המאירה. ועל כך נקרא הניגון "די חברה קדישע'ס 'מעוז צור'" – ה'מעוז צור' של החברה קדישא. בסיום השירה היו אנשי החברה קדישא מקבלים מהרבי את דמי החנוכה כשכר על מלאכת הקודש בה הם עוסקים כל ימות השנה. עובדות ומעשיות רבות סופרו על אותו מעמד בצילם של אנשי החברה קדישא אך אין כאן המקום להאריך בהן.

לאחר השואה עלה כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א זי"ע ארצה ורצה לשמר את המנהגים וההנהגות של החצר וביניהם הניגונים, שהונהגו אצל אבותיו הק'. אך דא עקא שלא היה מי שהכיר את הניגונים בכדי להשמיעם ולהעבירם הלאה. המהר"א שרצה להמשיך את מנהג שירת ה'מעוז צור' של החברה קדישא, לימד אותו בעצמו למשמשו בקודש ה"ה הרה"ח ר' הלל וינד ז"ל (אבי משפחת וינד הנודעת מבעלזא), ור' הלל המשמש היה שר אותו כל שנה באחד מימי החנוכה קדם רבו, זכר למנהג הקדום כשהגבאי הרה"ח ר' גרשון ריווער ז"ל מחזיק את העששית. כך נמשך המנהג גם אצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. אחרי פטירתו של ר' הלל לפני כעשרים שנה, עברה החזקה לבנו יבלחט"א המשב"ק הרה"ח ר' אליעזר וינד הי"ו ששר ניגון זה עד היום באחד מימי החנוכה.

בכדי לקיים את המנהג כבמקורו, הונהג שאחד מזקני החסידים, מחברי החברה קדישא יעמוד גם היום על יד המשורר ויחזיק בידו עששית דולקת. זה שנים רבות אוחז בחזקה זו של החזקת העששית הרה"ח ר' נח אליעזר שוורץ שליט"א חבר בחברה קדישא וכאמור מי שמשורר את הניגון הוא המשב"ק הרה"ח ר' אליעזר וינד הי"ו שממשיך את מנהג אביו ז"ל.
כשמסתיימת השירה נותן הרבי למשמשו ר' אליעזר צרור מטבעות כ'דמי חנוכה' כמנהג הקדמון של אבותיו...

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.