דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

הקצאת שטחים ליהודים וערבים בישראל

עמק חרוד
עמק חרוד
אלי קובין
אזור תעשייה, כפר כנא
אזור תעשייה, כפר כנא
אשרף עואודה
שדה פרטי בשולי כפר
שדה פרטי בשולי כפר
אשרף עואודה
שדה פרטי בשולי כפר
שדה פרטי בשולי כפר
אשרף עואודה
טל שחור

נוצר ב-8/5/2010

מבוא

לאחרונה נשמעה יותר מפעם אחת הטענה, שהשטחים שמוקצים לרשויות המקומיות של המגזר הערבי מהווים רק 2.5% משטחי המדינה (ראה דו"ח עמותת סיכוי 2002 – 2003). מנתון זה אפשר להבין ששאר השטח (97.5%) מוקצה ליהודים. זו כמובן טעות, שכן 76% מסך שטחי השיפוט של הרשויות המקומיות בישראל (לא כולל שטחי יהודה ושומרון) הם שטחים פתוחים (יערות, שמורות טבע וכו'), שכל אזרחי המדינה - יהודים וערבים כאחד -יכולים ליהנות בהם (כפוף כמובן לכללי השימוש במשאבי טבע). כמו כן, הנתון של 2.5% מתייחס רק לערבים שחיים ברשויות מקומיות ערביות, ואיננו כולל את הערבים החיים במועצות אזוריות מעורבות (יש 11 מועצות אזוריות כאלה, שלחלק מהן שטחים נרחבים ביותר).

כדי לקבל תמונה מאוזנת יותר אני מציע לנקוט בשני צעדים:

א. השוואה של השטחים שעומדים לרשות כל מגזר

יש להשוות את השטחים שעומדים לרשות כל מגזר לפי שימושי הקרקע השונים (מגורים, חינוך, מסחר ותעשייה וכד'. הפרוט המלא מופיע בטבלה להלן).

ב. הפרדה בין רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

המועצות האזוריות מורכבות מהרבה יישובים קטנים, שלכל אחד מהם שטח שיפוט משלו, אשר כולל, בנוסף לשימושים הרגילים של משקי הבית והקהילה, גם את שטחי החקלאות. שטחי השיפוט של היישוביים הללו כוללים רק 20.5% מהשטחים הכוללים של המועצות האזוריות. כל השאר הם שטחים פתוחים, שבפועל אינם שייכים לאף אחד. חלק משטחים אלה הם יערות, חורשות וכד', בהם יכולים לטייל או לנפוש אזרחים מכל המגזרים, וחלק אחר הן שטחי אש של הצבא, או קרקעות שאינן בשימוש, ולכן אין מקום לייחס אותם למגזר זה או אחר. מאחר שהמבנה של המועצות האזוריות בכלל, ומבני הקרקעות שלהן בפרט, שונה מזה של שאר הרשויות, יתכן שיש גם הבדלים בהגדרות של שימושי הקרקע. לכן בהמשך המאמר תעשה הבחנה בין מועצות אזוריות ובין שאר הרשויות המקומיות. להבחנה הזאת חשיבות גדולה מאד להבנת מצבה של האוכלוסיה הערבית בתחום זה, כפי שנראה להלן.

נתונים על הקצאת קרקעות וגודל האוכלוסייה

בתחום של הקצאת קרקעות קיימות שתי קטגוריות בסיסיות של נתונים:

  1. שטחים מיועדים: אלה השטחים שמוקצים לרשויות המקומיות, גם לשימוש בהווה, וגם לשימוש עתידי.
  2. שימושי קרקע:  אלה השטחים שבהם נעשה שימוש היום (בפועל), ואינם מתייחסים להקצאה של הקרקע בעתיד.

למרבה הצער עומדים לרשותנו היום רק הנתונים של שימושי הקרקע. הסיבה לכך היא שביישובים רבים בישראל אין עדיין תוכנית מתאר מאושרת שמגדירה את הייעוד של השטחים (הדבר נכון בעיקר לרשויות ערביות). לכאורה יש כאן בעיה, שכן השוואת שימושי הקרקע, במקום השוואה של יעוד הקרקע לתחומים השונים, מתארת רק את המצב הנוכחי, ומתעלמת מהעתיד. אולם בעיה זו ניתנת לפתרון לפחות באופן חלקי, שכן ניתן לאתר בכל רשות את עתודות הקרקע שעדיין אינן בשימוש (מופיעים בטבלה להלן בסעיף "שטח פתוח אחר"), או את השטחים שאת השימוש בהם ניתן לשנות בקלות רבה יחסית (בעיקר שטחים חקלאיים).

הנתונים של שימושי הקרקע מבוססים על אינטגרציה של מקורות מידע שונים, כגון משרדי הממשלה, גופים לא ממשלתיים (עמותות ומכוני מחקר), וגורמים פרטיים. ניתן לעשות בדיקות מדגמיות בשטח כדי לוודא את מהימנות הנתונים. אינטגרציה זו של הנתונים אמורה לבטל (או לפחות לצמצם) את ההטיות שעלולות להיגרם על ידי בניה לא חוקית, דיווחים מוטעים וכיו"ב.

הנתונים של שימושי הקרקע לפי רשויות מקומיות לקוחים מהקובץ "שימושי קרקע בישראל 2002" של הלמ"ס, והם, לפיכך, נכונים לשנת 2002.

הנתונים של גודל האוכלוסייה בכל רשות לקוחים מהקובץ "הרשויות המקומיות בישראל 2008", שנמצא גם הוא באתר הלמ"ס. נתונים אלה נכונים לשנת 2008.

הרשויות והמועצות המקומיות הכלולות במחקר

המחקר שערכתי כולל 14 רשויות דרוזיות, 63 רשויות ערביות, 115 רשויות יהודיות, ו- 34 מועצות אזוריות יהודיות. המחקר איננו כולל רשויות מקומיות מעורבות (ירושלים, לוד, מעלות, עכו ורמלה), 11 מועצות אזוריות מעורבות ושתי מועצות אזוריות ערביות. ברשויות בהן מתגוררים גם ערבים וגם דרוזים, נקבע השיוך למגזר לפי הרוב.

השוואת שימושי הקרקע

הנתונים של שימושי הקרקע במ"ר לנפש במגזרים השונים מופיעים בטבלה הבאה (טבלה 1).

שימושי קרקע (במ"ר לנפש) לפי מגזרים שונים
  ערבים יהודים דרוזים מועצות אזוריות יהודיות
מגורים 91 69 110 281
חינוך והשכלה 1.4 4.1 1.2 6.2
בריאות ורווחה 0.4 1.0 0.5 1.8
שירותים ציבוריים 1.4 3.0 0.8 7.0
תרבות, פנאי 1.3 1.8 1.5 8.8
שטח פתוח ציבורי 0.3 7.6 0.1 12.3
מסחר 0.4 2.2 0.1 2.6
תעשייה ותשתית 3.4 23.9 7.6 221.3
מבנים חקלאיים 7.5 0.9 1.2 313.7
תחבורה 0.1 0.7 0.1 0.9
שטח פתוח אחר 106 148 284 17,542
יער וחורש 132 55 650 2,388
מטעים 83 27 194 1,165
שדות מעובדים 146 43 7 4,862
שטח השיפוט 575 387 1,259 26,813

פערים בין רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

לפני שניגש להשוואה בין המגזרים, כדאי לשים לב לפערים הגדולים בין המועצות האזוריות היהודיות והרשויות המקומיות היהודיות. המסקנה העולה מפערים אלה היא, שאין מקום לעשות ממוצע של כל המגזר היהודי (רשויות מקומיות ומועצות אזוריות), שכן ממוצע זה יהיה רחוק מלייצג את המצב של מרבית האוכלוסייה היהודית (92%), אשר מתגוררת ברשויות מקומיות. הגורמים לריבוי השטחים במועצות האזוריות הם ככל הנראה היסטוריים ולא נעסוק בהם כאן.

ניתוח הנתונים

כמות המ"ר לנפש למגורים (שורה ראשונה בטבלה) במגזר הערבי והדרוזי גדולה מזו של המגזר היהודי. תוצאה זו לא צריכה להפתיע, שכן במרבית היישובים היהודיים יש בניה לגובה של בתי מגורים, דבר נדיר יחסית ביישובים ערבים ודרוזים. דבר זה סותר במידה רבה את הטענה של אפליית ערבים בתחום של הקצאת שטחים. כנגד ההשוואה הנ"ל ניתן לכאורה לטעון, שהשטחים שמשפיעים על איכות החיים של התושבים אינם רק אלה המיועדים למגורים, אלא גם שטחים שמיועדים לשימושים ציבוריים דהיינו חינוך, בריאות, שירותים ציבוריים, תרבות ושטח פתוח ציבורי (גנים, מגרשי משחקים וכד'). כפי שאפשר לראות מהטבלה, בתחומים אלה גודל השטחים המוקצים למגזר היהודי גדול יותר. אם מצרפים את הסעיפים האלה עם סעיף המגורים, נקבל במגזר הערבי 95.8 מ"ר לנפש, במגזר היהודי 86.5, ובמגזר הדרוזי 114.1. הנה כי כן, אף שלרשויות הערביות והדרוזיות חסרים שטחים ציבוריים, בסה"כ גודל השטח לנפש במגזר היהודי עדיין קטן יותר.

התמונה מתהפכת כאשר מסתכלים על שימושי קרקע לצורך פרנסה (מסחר, תעשיה ומבנים חקלאיים). בתחום זה גודל השטח במגזר היהודי גדול הרבה יותר (בעיקר בתעשייה). אולם צריך לזכור, שאזורי תעשיה לא משרתים רק את תושבי הרשות בהם הם נמצאים. אמנם תשלומי הארנונה מאותם אזורים נכנסים לקופה של הרשות עצמה, אולם העובדים ובעלי העסקים יכולים לבוא גם מיישובים אחרים. כך לדוגמא, באזורי התעשייה והמסחר של כרמיאל או חצור, יש גם עובדים ובעלי עסקים שגרים ביישובים הערבים והדרוזים בסביבה.

עתיד הקרקעות במגזר הערבי

שאלה חשובה נוספת היא מהן עתודות הקרקע לפיתוח עתידי. קיימים שני מרכיבים עיקריים שיכולים להוות עתודות קרקע. המרכיב הראשון הוא "שטח פתוח אחר". אלו הן קרקעות ששייכות לשטח השיפוט העירוני ובזמן פרסום הנתונים (2002), לא נעשה בהן שימוש (גם לא לגנים ציבוריים או יערות וחורשות). כאן השטח העומד לרשות הרשויות היהודיות גדול ב- 20% מהשטח העומד לרשות הרשויות הערביות. המרכיב השני הוא שטחי החקלאות, שאת ייעודם ניתן (ואף מקובל) לשנות לשימושים האחרים (מגורים, מסחר ותעשייה או מבני ציבור). כפי שאפשר לראות מהטבלה, שטחים אלה גדולים יותר במגזר הערבי, כך שלכאורה הם יכולים להוות את עתודות הקרקע ברשויות הערביות. בפועל התמונה פחות אופטימית, שכן, מרבית שטחי החקלאות במגזר הערבי הם בבעלות פרטית. לכן בניגוד למצב במגזר היהודי, שם עיקר עתודות הקרקע הן אדמות מדינה, ולכן ניתן להקצות אותם לשימושים השונים לפי צרכי האוכלוסייה, במגזר הערבי הבנייה באותם שטחים תלויה בנכונותם של בעלי הקרקע למכור אותם. הבעיה היא, שעד היום בעלי הקרקעות במגזר הערבי לא נטו למכור אדמות, ולכן לא ברור באיזה מידה ניתן יהיה לנצל שטחים אלה לצרכים השונים של האוכלוסייה.

אחת הדרכים להתמודד עם הבעיות הנ"ל היא להעביר לתושבי הרשויות הערביות קרקעות מדינה כדי שיוכלו לבנות בהם בתים למגורים או להקים עסקים. הגוף שאחראי על פעולה זו הוא מנהל מקרקעי ישראל אשר "משווק" את הקרקעות המדינה (תמורת תשלום כמובן) לאזרחים מכל קבוצות האוכלוסייה (יהודים ערבים ודרוזים). ואמנם, החל משנת 2002 הגביר מנהל מקרקעי ישראל את שיווק הקרקעות למגזר הערבי (ב – 2006 נמצאו 140,000 יחידות דיור בשלבי תכנון ושווק שונים), דבר שלפי ראסם (2007), הקטין במידה רבה את הלחץ בתחום זה.

סיכום

מצב הקרקעות בעולם המודרני בכלל ובישראל בפרט מאופיין על ידי שני תהליכים הפוכים. מצד אחד, העלייה ברמת החיים מגדילה את הביקוש לקרקעות. מצד שני, המודעות לשמירה על שטחים פתוחים מקטינה את ההיצע. התוצאה היא מחסור בקרקעות אשר משפיע על כל חלקי האוכלוסייה, יהודים וערבים כאחד, ומחייב את כולם לשימוש יעיל יותר במשאב הקרקע. מהנתונים שהובאו במאמר זה עולה, שמבחינה זו מצבה הנוכחי של האוכלוסייה הערבית איננו גרוע יותר מזה של האוכלוסייה היהודית, ולכן הטענות על אפליה וקיפוח בתחום זה אינן מוצדקות. על המדינה לתכנן את הקצאת הקרקעות העתידית כך שגם בעתיד לא יהיה מקום לטענות כאלה.

ביביליוגרפיה


מילות מפתח

הקצאה | בעלות | מגורים | שטחים | קרקעות | ערבים | יהודים | שטחים מיועדים | שימושי קרקע | רשות מקומית | מועצה מקומית

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על הקצאת שטחים ליהודים וערבים בישראל (1)

    שמואל

    Dagus@walla.co.il
    יש הבדל עצום בין חלוקת הקרקע במועצות מקומיות לעומת מועצות אזוריות במגזר היהודי. זה לא מהווה הצדקה להשוות אל המגזר הערבי רק את המגזר היהודי העירוני ולטעון כי לאור זאת אין קיפוח של המגזר הערבי וזאת מכמה סיבות: 1. האם במגזר הערבי לא קיים הבדל בין מועצות מקומיות לאזןריות? האם הפרדה כזו לא היתה מראה כי במגזר העירוני, יש לערבים שטח קרקע הרבה יותר קטן מאשר למגזר היהודי (לנפש)? האם הפרדה כזו לא היתה מגלה כי הפער לרעת המגזר הערבי קיים, באופן הרבה יותר משמעותי במועצות האזוריות? 2. אמנם, רק 8% מהאוכלוסיה היהודית חיה במועצות אזוריות אבל אם עושים ממוצע רואים כי בסך הכל, במגזר היהודי, יש כ-2400 מ״ר לנפש. פי 4 מאשר במגזר הערבי. ואילו ביחס לשטח למגורים היינו רואים כי במגזר היהודי השטח הממוצע הוא כמעט 90 מ״ר לנפש, כמו במגזר הערבי. 3. במגזר היהודי יש פי 8 יותר שטח (במ״ר לנפש) מאשר במגזר הערבי לתעשיה. זה אגב, בלי חשב את השטח המיועד לתעשיה במועצות האזוריות היהודיות. לאור הנתונים האלה, המסקנה כי ׳מצבה של האכולסיה הערבית איננו גרוע יותר מזה של האכלוסיה היהודית׳ אינה נכונה.
    יום ראשון ט"ו בכסלו תשע"ה 7 בדצמבר 2014

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.