דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 4 מדרגים

אפליית הרשויות המקומיות הערביות - מיתוס או מציאות?

נוף מהמרפסת
נוף מהמרפסת
אשרף עואודה
כפר כנא
כפר נאעורה
כפר נאעורה
אשרף עואודה
כפר נין
כפר נין
אשרף עואודה
התרחבות הכפר לכיוון מזרח
כפר סולם
כפר סולם
אשרף עואודה
כפר ערב אלשבלי
כפר ערב אלשבלי
אשרף עואודה
מבט מכפר דחי
טל שחור

נוצר ב-8/3/2010

מבוא

הדעה הרווחת על יחסה של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים היא שבתחום חלוקת המשאבים, המגזר הערבי מופלה לרעה. מטרת מחקר זה היא לבדוק טענה זו בתחום של תקציבי הרשויות המקומיות. בדרך כלל השוואת התקציבים שהממשלה מעבירה לקבוצות האוכלוסייה השונות איננה דבר פשוט שכן, לגבי חלק גדול מתקציבי הממשלה קשה לקבוע "לאן בדיוק הולך הכסף". כך לדוגמא ניתן לטעון, שהקמת איזור תעשייה ברשות מקומית יהודית היא השקעה במגזר היהודי, אבל למעשה יכולים ליהנות מהשקעה זו גם תושבי האזור הערבים שעובדים באותו מקום, עושים עסקים עם המפעלים המקומיים באזור, או מקימים בעצמם מפעלים באותו איזור (בכרמיאל לדוגמא, יש לא מעט עסקים בבעלות ערבית).

אחד התחומים היחידים בהם ניתן להבחין בין תקציבים שמיועדים לערבים, ותקציבים שמיועדים ליהודים הוא התקציב שמעבירה הממשלה לרשויות המקומיות. כידוע, בישראל מרבית היהודים והערבים חיים ברשויות מקומיות נפרדות. לכן ניתן לעשות את ההבחנה הנ"ל. חשוב לציין, שתקציבי הרשויות המקומיות כוללים לא רק שירותים מוניציפאליים כמו איסוף אשפה, אלא גם חלקים ניכרים מתקציבי החינוך, הרווחה והפיתוח.

נקודה נוספת הראויה לתשומת לב היא, שכדי לקבוע אם הרשויות המקומיות הלא יהודיות מופלות לרעה, לא מספיק להשוות את השתתפות הממשלה במימון לנפש. שכן, מחקרים רבים, וגם נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ראה פרוט בהמשך) מצאו שקיימים פערים גדולים מבחינת הרמה ההשכלתית וכלכלית בין יהודים לערבים. לכן, כדי להביא את המיעוט הערבי לשוויון אמיתי, יש צורך באפליה מתקנת, כלומר, התקציבים לרשויות הערביות צריכים להיות גדולים יותר במידה שתאפשר להם לצמצם את הפער. השאלה היא, איך ניתן לקבוע אם תוספות התקציבים גדולות מספיק. אחת הדרכים היא להשוות את התקציבים שניתנים לערבים עם התקציבים שניתנים לקבוצות במגזר היהודי בעלות מאפיינים חברתיים כלכליים דומים (כלומר לקבוצות החלשות במגזר היהודי). ההנחה היא שבמדינת רווחה הממשלה מעבירה לשכבות החלשות של קבוצת הרוב תקציבים שאמורים לאפשר להם רמת חיים סבירה. לכן, אם נמצא שגם השכבות החלשות בקבוצת המיעוט מקבלות אותם תקציבים, הדבר יעיד על כך שהתמיכה התקציבית במיעוט הוגנת.

תקציבי הרשויות המקומיות בישראל

מימון תקציבי הרשויות המקומיות בישראל (כמו במרבית המקומות האחרים בעולם) מגיע משני מקורות עיקריים:

  1. מקורות עצמיים: ארנונה שניגבת מעסקים ומאנשים פרטיים, ואגרות שונות שהרשות גובה עבור שירותים שהיא מספקת.
  2. מקורות ממשלתיים: בשנת 2008 הווה המימון הממשלתי מעל 25% מסה"כ המקורות של הרשויות המקומיות בישראל. ברשויות העשירות ובעלות הכנסות עצמיות גדולות, שיעור ההשתתפות הממשלתי נמוך יותר. לעומת זאת, בקבוצת הרשויות החלשות (שאליה שייכות רב הרשויות הערביות ) שיעור ההשתתפות הממשלתית גדול יותר ומגיע לעתים ליותר מ-50% מהתקציב הכולל של הרשות.

הממשלה משתתפת במימון הרשויות המקומיות באמצעות שלושה מנגנונים עיקריים:

  • מענק האיזון: מענק האיזון בא לידי ביטוי במענקים ממשלתיים (שמועברים דרך משרד הפנים), אשר נועדו לפצות רשויות בגין מצב כלכלי נחות והכנסות עצמיות נמוכות, וכן לסייע בפתרון בעיות ייחודיות. בשנת 2008 מענק האיזון מהווה כ – 18% מהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות.
  • השתתפות ייעודית בפעילות רגילה: סעיף זה כולל תקציבים שהממשלה מעבירה לרשויות מקומיות למימון שירותים מסוימים ומוגדרים. (כלומר הממשלה מיעדת את הכסף למטרות מסוימות). השירותים העיקריים בממומנים בדרך זו הם חינוך (כ – 40% מסה"כ השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות) ורווחה (כ – 19% מסה"כ השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות).
  • השתתפות ייעודית בתקציב הבלתי רגיל (תב"ר): סעיף זה כולל תקציבים שהממשלה מעבירה לרשויות המקומיות למימון תוכניות מיוחדות וחד פעמיות. בדרך כלל מדובר בפרויקטים של תשתיות כמו כבישים, מבני ציבור וכד'. אבל יתכנו תקציבים גם לפעילויות אחרות. בניגוד לסעיף הקודם שעוסק בפעילויות קבועות (ולכן גם התקציבים הם די קבועים), כאן התקציבים הם חד פעמיים, ולכן יכולים להשתנות בצורה קיצונית משנה לשנה. (בשנת 2008, כ – 12% מסה"כ השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות).

במחקר זה נבדקה השתתפות הממשלה הכוללת, כלומר: הסכום של שלושת המרכיבים הנ"ל. השינוי העיקרי שחל בשני העשורים האחרונים היה במענק האיזון. נציג את הקריטריונים העיקריים לחלוקת מענק זה.
 

קריטריונים לחלוקת מענק האיזון של משרד הפנים

עד 1994 לא היו קריטריונים ברורים לחלוקת מענק האיזון. גודלו נקבע בין השאר לפי שיעור הביצוע. מי שהוציא יותר (וצבר גירעונות) קיבל יותר, דבר שעודד בזבוז ויצירת גירעונות. בשנים 1994 עד 1999 פעל משרד הפנים בהתאם להמלצות ועדת סוארי אשר קבעו, שגודל המענק צריך להיות תלוי בקריטריונים כמו מצב חברתי כלכלי (מענק גדול יותר לישובים חלשים), גודל הרשות (מענק גדול יותר לרשויות קטנות) וכד'. אולם בהמלצות של ועדת סוארי התגלו מספר בעיות, שהעיקרית שבהן היא שבמספר תחומים, אין התייחסות מספקת למצב החברתי כלכלי. לדוגמא: על פי המלצות ועדת סוארי, התמיכה ברשויות קטנות ניתנת גם לרשויות שהרמה החברתית כלכלית שלהן גבוהה. לדבר זה יש משקל רב במחקר שלנו שכן, בישראל כל הרשויות החזקות הן יהודיות, ולא מעט מהן הן רשויות קטנות שלפי דו"ח סוארי אמורות לקבל תמיכה בגין מיעוט האוכלוסייה שלהן. לכן תוספות תקציביות לרשויות קטנות שמצבן החברתי כלכלי טוב, עלולות היו לגרום לגידול לא מוצדק של תקציבי הרשויות היהודיות לעומת התקציבים של הרשויות הערביות. כתוצאה מכך החל משנת 2003 פועל משרד הפנים על פי המלצות חדשות של ועדת גדיש. להלן העקרונות שעמדו בבסיסי ההמלצות הנ"ל:

  1. התמיכה הממשלתית ברשויות שמצבם החברתי כלכלי חלש יותר, צריכה להיות גדולה יותר (דומה לעקרון של ועדת סוארי).
  2. התייחסות למספר התושבים ברשות: קריטריון זה מבוסס על הטענה, שבניהול רשויות מקומיות יש יתרונות לגודל, כלומר, ככל שרשות יותר גדולה, ההוצאה לנפש קטנה. לכן התמיכה לנפש ברשויות קטנות צריכה להיות גדולה יותר. אולם בניגוד לועדת סוארי, העיקרון המנחה את ועדת גדיש הוא לתמוך ברשויות קטנות, רק אם רמתן החברתית כלכלית נמוכה. אין להטיל מימון של רשות קטנה ברמה חברתית כלכלית גבוהה על כלל האזרחים (אם התושבים רוצים לגור ביישוב קטן שישלמו).
  3. אחד המרכיבים לקביעת מענק האיזון הוא פוטנציאל הגבייה של הארנונה, כלומר, כמה ארנונה יכולה הרשות לגבות, אם כל התושבים ושאר הגופים ברשות היו משלמים את המיסים שנדרשים מהם. עקרון זה מבוסס על שני דברים: ראשית, למשקי בית עם בעיות כלכליות או חברתיות ניתנות הנחות. תפקיד הממשלה לפצות את הרשויות בהן יש הרבה משקי בית שמקבלים הנחות כאלה. שנית, הארנונה שגובות רשויות מקומיות מעסקים, גבוהה יותר מעלות השירותים שהרשות מספקת לאותם עסקים. לכן, לרשויות שיש בהן הרבה עסקים נותר עודף בו יכולה הרשות לספק שירותים לתושבים. מאחר שיש רשויות בהן כמעט אין עסקים, הן מתקשות לספק את השירותים הדרושים, ולכן הממשלה צריכה לבוא לעזרתם.
  4. מענק האיזון יהווה את הכלי לעידוד רשויות עם מאפיינים מיוחדים (בעיקר ישובים באזורי פיתוח).
  5. חלק ממענק האיזון (כ 15%) יותנה בעמידה ביעדי הגבייה של הארנונה. שיעור גביית הארנונה במגזר הערבי נמוך יותר, ולכן, לפחות בשלבים הראשונים, דבר זה עלול לגרום לכך שהתקציב לרשויות הערביות יהיה קטן יותר.

הדרך לחישוב המענק: כדי לקבוע את גודלו של המענק יחושבו לכל רשות שני גדלים:

  • ההוצאה המינימאלית הדרושה להספקת שירותים חיוניים
  • פוטנציאל ההכנסות.

מענק האיזון יקבע על פי ההפרש בין שני הגדלים הנ"ל.

תקופת מעבר: כאמור, אחת מתוצאות התוכנית היא קיצוץ בתקציבים של הרשויות החזקות (בעיקר הקטנות) שכולן יהודיות, והעברתם לרשויות החלשות שחלקן הגדול ערביות. לכן צפוי שהתוכנית תשפר את מצבן היחסי של הרשויות הערביות. אולם שינוי כזה לוקח זמן, שכן צריך לתת לרשויות שתקציבן קוצץ שהות להתארגן. לכן מוצע שתהליך השינוי ימשך 6 שנים (כלומר, התהליך יושלם ב – 2009). המשמעות מבחינת המחקר שלנו היא שיש לצפות לשיפור הדרגתי במצבן היחסי של הרשויות הערביות.

תיאור הנתונים

כאמור, מטרת המחקר היתה לבדוק את השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות היהודיות לעומת השתתפותה בתקציבי הרשויות הלא יהודיות. אולם, הקשרים בין המגזרים השונים בישראל, מעלים את ההשערה שיש צורך להפריד בין הרשויות ערביות, לבין הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות (קבוצה זו כוללת יישוב צ'רקסי אחד בלבד, ולכן תקרא להלן קבוצת הרשויות הדרוזיות). לכן התצפיות במדגם חולקו לשלושה מגזרים: יהודים, ערבים, ודרוזים. הפרדה זו אפשרית שכן, בד"כ הערבים והדרוזים חיים ביישובים נפרדים. ממסד הנתונים הושמטו רשויות מקומיות מעורבות של יהודים וערבים (חיפה, ירושלים, לוד, מעלות, עכו ורמלה). רשויות מקומיות בהם יש ערבים ודרוזים, צורפו למגזר שמרבית האוכלוסייה באותה רשות משתייכת אליו.

הנתונים למחקר זה נלקחו מהפרסומים של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). פרסומים אלה עבור השנים 2001 עד 2008 נמצאים באתר הלמ"ס ונגישים לכל מי שירצה לבדוק את התוצאות שהתקבלו במחקר זה. נתונים מלאים קיימים רק עבור השנים 1994-2008. המחקר כולל את כל העיריות והמועצות המקומיות (למעט שש ערים מעורבות), ואיננו כולל מועצות אזוריות.

ניתוח הנתונים

ההשתתפות לנפש של הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות

בשלב ראשון חושבו ממוצעי השתתפות הממשלה לנפש לפי הלאום של התושבים בשנים 1994 - 2008. לשם כך חולק סה"כ השתתפות הממשלה בכל הרשויות ששייכות למגזר מסוים, באוכלוסייה של כל הרשויות מאותו מגזר. התוצאות מופיעות בטבלה הבאה:

ההשתתפות לנפש של הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות (ש"ח במחירי 2000)
שנה יהודים ערבים דרוזים יחס ערבים ליהודים יחס דרוזים ליהודים
1994  1,708  2,037  3,578  1.19  2.09
1995  1,703  2,306  4,054  1.35  2.38
1996  1,759  2,480  4,209  1.41  2.39
1997  1,751  2,459  4,780   1.40  2.73
1998  1,811  2,833  5,063  1.56  2.80  
1999  1,716  2,576  4,122  1.50  2.40
2000  1,748  2,712  4,279  1.55  2.45 
2001  1,813  2,810  3,568  1.55  1.97
2002  1,793  2,764  3,738  1.54  2.08
2003  1,641  2,442  3,834  1.49  2.34
2004  1,572  2,418  3,323  1.54  2.11
2005  1,521  2,534  3,645  1.67  2.40
2006  1,516  2,584  3,684  1.71  2.43
2007  1,523  2,552  3,392  1.68  2.23
2008  1,531  2,713  3,102  1.77  2.03

 

כפי שאפשר לראות בטבלה, השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות הערביות גדולה יותר. כמו כן, אם נסתכל על היחס בין התקציבים הניתנים לערבים וליהודים (עמודה חמישית), נראה שהמגמה הכללית של יחס זה היא של עלייה. היחס בין יהודים לדרוזים איננו עולה במהלך התקופה, אולם הוא גבוה מאד, ואפשר לראות שהתמיכה התקציבים בדרוזים היא הגבוהה ביותר. נקודה מעניינת היא העובדה שבשנת 2008 ניכרת ירידה בתמיכה במגזר הדרוזי. זו ככל הנראה תוצאה של איחוד עוספיא ודלית אל כרמל, שכן ישוב אחד גדול מקבל פחות משני יישובים קטנים. בינתיים התקבלה החלטה לבטל את האיחוד, ולכן צפוי שהתקציבים לדרוזים יעלו שוב.

כאמור, ממצאים אלה אינם יכולים להעיד על כך שהתמיכה ברשויות הלא יהודיות גדולה מדי, שכן הרשויות הערביות והדרוזיות בישראל חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית, ולכאורה זכאיות לתמיכה גדולה יותר. אולם, אם נזכור שמימון תקציבי הממשלה מגיע ממיסים, ושאת המיסים משלמות השכבות החזקות יותר (כלומר בעיקר יהודים), אפשר לקבוע במידה רבה של סבירות, שממשלת ישראל "לוקחת כסף מהרב היהודי ומעבירה אותו למיעוט הערבי".

גורמים נוספים שמשפיעים על חלוקת תקציבי הממשלה

העובדה שהתמיכה לנפש ברשויות הערביות גדולה יותר, איננה מספיקה כדי להעיד על היחס של המדינה לרשויות הערביות, שכן יתכנו גורמים נוספים אשר משפיעים על השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות. לכן נחזור על ההשוואה בין המגזרים תוך התייחסות לגורמים אלה. ניתן להצביע על מספר גורמים כאלה:

  1. גודל האוכלוסייה ברשות המקומית: טענה מקובלת אומרת, שבתפעול של מקומית יש יתרונות לגודל. משמעות הדבר היא, שכדי לספק לתושבי רשות קטנה שירותים זהים לאלה הניתנים ברשות גדולה, ההוצאה לנפש צריכה להיות גדולה יותר. לכן, אם הממשלה מעוניינת לספק לתושבי כל הרשויות שירותים זהים, השתתפותה לנפש בתקציבי הרשויות הקטנות צריכה להיות גבוהה יותר. לכן צריך להשוות את השתתפות הממשלה ברשויות בעלות אותו מספר תושבים.
  2. מצב חברתי כלכלי של הרשות: במדינת רווחה הממשלה אמורה להעביר מקורות מקבוצות חזקות לקבוצות חלשות (כלומר, לגבות מיסים מהעשירים ולתת תמיכה בצורות שונות לעניים). לכן צפוי שהתמיכה הממשלתית ברשויות חלשות תהיה גבוהה יותר. נשאלת השאלה איך ניתן לבטא את החוזק או החולשה של רשות מקומית. הטענה המרכזית בהקשר זה אומרת שחוזק או חולשה לא תלויים רק בגורמים כלכליים כמו הכנסה, גודל דירה, כמות מכוניות וכד', אלא גם בגורמים חברתיים כמו רמת השכלה, רמת אבטלה וכד'. על סמך משתנים מסוג זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחלקת את הרשויות בישראל ל-10 אשכולות חברתיים כלכליים, כאשר אשכול 1 כולל את הרשויות החלשות ביותר, ואשכול 10 את החזקות ביותר. במהלך שנות המחקר נעשו מספר דרוגים. אחד נכון לשנת 2001 (אשכולות 2001) והשני נכון לשנת 2003 (אשכולות 2003). בלוח הבא מופיעה התפלגות הרשויות באשכולות השונים לפי מגזרים.

הערה: בשנת 2009 התפרסם דרוג נוסף לפי נתוני 2006. לכאורה נראה שאת הניתוח של השנים 2006 עד 2008 צריך לעשות לפי דרוג זה. אולם כאמור, פרסום הדרוג של 2006 נעשה רק ב – 2009. המשמעות היא שהתקציבים של 2006 עד 2008 נעשו על סמך הדרוג של 2003, ולכן זה הדרוג בו נשתמש בהמשך.

התפלגות הרשויות המקומיות לאשכולות חברתיים כלכליים לפי מגזרים
אשכול מספר רשויות לפי אשכולות 2001 מספר רשויות לפי אשכולות 2003
  יהודים ערבים דרוזים יהודים ערבים דרוזים
1 2 8   1 10  
2 4 27   5 28  
3 4 20 9 7 16 8
4 17 8 5 13 8 6
5 23 1 1 25 2 1
6 15 1   15 1  
7 20     19    
8 25     25    
9 11     9    
10 2     3    

כפי שאפשר לראות בטבלה 2, הרשויות הערביות והדרוזיות נמצאות באשכולות נמוכים יותר. לכן הממצא שהשתתפות הממשלה בתקציביהן גדולה מהשתתפותה בתקציבי הרשויות היהודיות אינו מספיק כדי לקבוע אם הרשויות הערביות מקבלות את המגיע להן.

המסקנה: כדי לקבוע אם הממשלה מפלה את הרשויות הלא יהודיות, צריך להשוות רשויות מקומיות בעלות אותם מאפיינים, כלומר,אותו גודל אוכלוסיה ואותה רמה חברתית כלכלית ( נמצאות באותו אשכול).

השוואה בין רשויות מקומיות הנמצאות באותו אשכול חברתי-כלכלי

בטבלה הבאה (טבלה 3) מופיע הפער בין השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות הערביות, ובין השתתפותה בתקציבי רשויות יהודיות עם אותה אוכלוסיה ואותם מאפיינים חברתיים כלכליים. פער זה מחושב בעזרת רגרסיה שפרוט שלה מופיע בנספח 1. כדי להבין את משמעות הנתונים, שימו לב שבשנת 1994 הפער בין יהודים וערבים הוא -0.61, כלומר, השתתפות הממשלה בתקציב רשות ערבית נמוכה ב – 61% מהשתתפותה בתקציב רשות יהודית שיש לה אותם מאפיינים. בשנת 2008 לעומת זאת הפער יורד ל -0.1 (כלומר רשות ערבית מקבלת 10% פחות). אין עדיין נתונים לגבי 2009 ו- 2010, אבל המתווה הכללי של השינויים ביחד עם אינדיקציות מוקדמות על תכנון התקציב, מצביעים על כך שבשנת 2010, הפער נעלם לחלוטין. 

הפער בין השתתפות הממשלה בתקציבי רשויות ערביות והשתתפותה בתקציבי רשויות יהודיות עם אותם מאפיינים
שנה הפער (באחוזים) בין השתתפות הממשלה בתקציבי רשויות ערביות והשתתפותה בתקציבי רשויות יהודיות עם אותם מאפיינים רמת מובהקות
1994 0.61- 0.00
1995 0.51- 0.00
1996 0.46- 0.00
1997 0.33- 0.00
1998 0.34- 0.00
1999 0.33- 0.00
2000 0.25- 0.00
2001 0.19- 0.02
2002 0.28- 0.00
2003 0.27- 0.00
2004 0.21- 0.02
2005 0.14- 0.09
2006 0.11- 0.18
2007 0.16- 0.05
2008 0.11- 0.18

 

ניתוח דומה עבור המגזר הדרוזי מראה שבכל השנים הפער בין הדרוזים ליהודים איננו משמעותי, כלומר, אין הבדל בין השתתפות הממשלה במגזר היהודי והדרוזי, ולכן ניתן לקבוע שלפחות בתחום זה, אין אפליה לרעה של המגזר הדרוזי.

הפער בין השתתפות הממשלה בתקציבי רשויות הדרוזיות והשתתפותה בתקציבי רשויות יהודיות עם אותם מאפיינים
שנה הפער באחוזים בין השתתפות הממשלה בתקציבי רשויות הדרוזיות והשתתפותה בתקציבי רשויות יהודיות עם אותם מאפיינים רמת מובהקות
1994 0.22- 0.16
1995 0.07- 0.59
1996 0.05- 0.68
1997 0.24 0.12
1998 0.12 0.39
1999 0.02 0.85
2000 0.08 0.50
2001 0.01 0.92
2002 0.02- 0.84
2003 0.08 0.53
2004 0.06 0.64
2005 0.13 0.28
2006 0.15 0.23
2007 0.06 0.56
2008 0.00 0.97

סיכום

במחקר זה נבדק היחס של ממשלת ישראל לערבים ולדרוזים אזרחי ישראל, כפי שהוא מתבטא בתקציבי הרשויות המקומיות. בשלב ראשון ראינו, שהתקציבים לנפש ברשויות הערביות והדרוזיות יותר גדולים. כמו כן ראינו, שבהשוואה בין היהודים לערבים, הפער לטובת הערבים הולך וגדל. אולם, העובדה שתקציבי המיעוטים גבוהים יותר איננה מספיקה כדי לקבוע אם יש אפליה, שכן מצבם החברתי כלכלי של הערבים והדרוזים פחות טוב, והם חיים בישובים יותר קטנים. לכן אפשר לצפות שהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות הערביות והדרוזיות תהיה יותר גבוהה. משמעות הדבר היא שכדי לקבוע אם יש אפליה, יש להשוות את השתתפות הממשלה בתקציבי רשויות יהודיות וערביות בעלות גודל ומצב חברתי כלכלי דומה. כאן מצאנו שהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות הערביות קטנה יותר, אולם במהלך השנים הפער הולך וקטן. לסיכום ניתן לומר, שככלל ממשלת ישראל נמצאת בתהליך של הגדלת השתתפותה בתקציבי המגזר הערבי. בנוסף, כפי שראינו בסקירה על מדיניות התקציב של משרד הפנים, בשנת 2008 הממשלה נמצאת עדיין בעיצומו של תהליך שמטרתו הגדלת תקציבי הרשויות הערביות יחסית ליהודיות. יש לצפות אפוא שבשנים הבאות המצב ישתפר עוד יותר, ונראה שבשנת 2010, הפער נסגר באופן מלא..

בהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות הדרוזיות אין מגמה ברורה של עלייה או ירידה, אולם התקציבים שרשויות אלה מקבלות גדולים מאד, ולא נראה שיש מקום לטענות של אפליה כלפי מגזר זה.

נספח הצגת המודל

ביביליוגרפיה

  • גדיש, י. דוח הוועדה לבחינת קריטריונים להקצאת מענק האיזון (ועדת גדיש). הוגש לשר הפנים, ספטמבר 2001.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה 2003, פרסום מס 1281, 2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשויות המקומיות בישראל 2001-2007, פרסומים 1203, 1227, 1251, 1279, 1295, 1315, 1358.
  • ועדת סוארי. המלצות הועדה לקביעת קריטריונים להקצאת מענק האיזון לרשויות המקומיות. משרד הפנים, 1993.
  • הכנסת – מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי. ניתוח תקציב ומדיניות משרד הפנים לשנת 2008. 2007.
  • רזין ע., וחזן, א. חלוקת העושר המוניציפאלי בישראל – צמצום פערים בהכנסת הרשויות המקומיות. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים, 2006.
  • שחור, טל. "ההכנסות מארנונה של הרשויות המקומיות בישראל: השוואה בין רשויות מקומיות יהודיות וערביות", הרבעון לכלכלה, 55 (1), 2008, 7-34.
  • Navon, g. "Budgetary Dynamics in the Local Authorities in Israel", Israel Economic Review, Vol. 4 (2), 2006, 19–52.

מילות מפתח

יהודים | ערבים | דרוזים | רשויות מקומיות | רשות מקומית | חלוקה | אפליה | תקציב | ממשלה | אשכול כלכלי-חברתי | אוכלוסיה

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על אפליית הרשויות המקומיות הערביות - מיתוס או מציאות? (2)

    טל שחור

    הכותב לא מתעלם מהעובדה שברשויות ערביות יש פחות עסקים ולכן פחות ארנונה. אולם דבר זה איננו סותר את העובדה שבישראל תושבי הרשויות היהודיות במרכז הם אלה אלה שמשלמים את המיסים, והממשלה משתמשת בכסף זה כדי לתמוך ברשויות הערביות. הממשלה לוקחת כסף מהיהודים ומעבירה אותו לערבים. זה לא מוצג כדבר רע. ההפך הוא הנכון. זה מה שהממשלה צריכה לעשות, אבל אפרטהייד אין כאן
    יום שישי י"ט בכסלו תשע"א 26 בנובמבר 2010

    דקל

    במקומות רבים, אזורי תעשייה עתירי ממון וארנונה סופחו לשטח המונציפלי של ישובים מועצות מקומיות יהודיות, על אף שהשטח קרוב בהרבה לישובים ערבים. עובדה זו יוצרת אפלייה שאיננה בחלוקת התקציבים הישירה, אך גורמת לחוסר שוויון מובהק.
    יום חמישי כ' בחשון תשע"א 28 באוקטובר 2010

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.