דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 5 מדרגים

השפעת התנ"ך על השפה העברית המודרנית

תנובה
תנובה
זאב ברקן
חמאה
חמאה
זאב ברקן
חשמל
חשמל
זאב ברקן
חיתולים חד פעמיים
חיתולים חד פעמיים
זאב ברקן
זאב ברקן
סיכום מידע מתוך הבלוג  'השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל'
 

נוצר ב-7/30/2010

מבוא

השפעת התנ"ך על חיי היום יום של היהודים הדתיים בישראל היא תופעה מובנת מאליה, שהרי התנ"ך הוא לב לבה של הדת היהודית (אף שגם כאן הדברים מורכבים משנוטים ההדיוטות להניח, שכן האדם הדתי והחרדי מתרכזים דווקא בלימודי גמרא). אזרחי ישראל החילוניים מושפעים מן התנ"ך באופן מעט יותר עקיף: אם באמצעות לימודי התנ"ך במערכת החינוך הממלכתית ואם באמצעות החקיקה הדתית. גם בשדות האמנות, המסחר, התקשורת והפוליטיקה יש נוכחות תנכ"ית, שמשפיעה בדרך זו או אחרת. אחד ממקורות ההשפעה החזקים ביותר של התנ"ך על חיי היום יום של החילוניים בישראל הוא השפה העברית. תזכורת: השפה היא לא רק כלי תקשורת אלא כלי חשיבה בסיסי. אפילו החלומות שלנו מתווכים באופן מילולי. מבחינה זו כל דוברי העברית, דתיים וחילוניים כאחד, במודע או שלא במודע מקיימים את מצוות "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח).

השפה העברית נקראת על שם עבר, שנוח היה סב סבו. בתנ"ך עצמו השפה אינה נזכרת בשם זה.

שורשים מקראיים לשפה העברית

לפני היציאה לגלות דיברו היהודים עברית. לאחר שנפוצו בעולם נבללה שפתם. במשך אלפיים שנה דיברו היהודים בשפת המקום שבו התגוררו על פני כדור הארץ. רק בדורות האחרונים חזרו לדבר בשפתם המקורית (בעיקר במדינת ישראל), שמבוססת בעיקר על שפת המקרא - אם כי, במהלך השנים נוספו כמובן לעברית מלים, ביטויים וצורות דקדוקיות לרוב, שאינם כלולים בתנ"ך. יש הגורסים, ובראשם חוקר הלשון פרופ' גלעד צוקרמן, שהישראלים מדברים היום "ישראלית" שהיא שפה שהתרחקה למדי משפת התנ"ך והפנימה לתוכה ביטויים וצורות לשון של שפות אחרות, כמו גם המצאות מקומיות ברוח הזמן והתרבות.

במילון אבן שושן (קריית ספר, תש"ל, כרך 7 מוסף ה) נרשמו 2,099 שורשים מקראיים מתוך 3,407. כלומר, רוב השורשים של השפה העברית הם מקראיים. מספר המלים המקראיות שם הוא 7,238 מתוך 34,171 ולסכום זה יש להוסיף 960 מלים יחידאיות מתוך 3,089. מספרים אלה אינם כוללים את צירופי המלים. גלעד צוקרמן פרסם ב"הארץ" ביום 09/12/09 מאמר בשם "רוביק רוזנטל מצרף מילים" שמתייחס ל"מילון הצירופים" ספרו החדש של רוביק רוזנטל. לדברי צוקרמן מתוך 18000 צירופים שאסף רוזנטל 1440 (שמונה אחוזים בלבד) מקורם מקראי.

ואכן, רבות מן המלים המקראיות איבדו בימינו את משמעותן המקורית (לדוגמה, שמות אבני החושן) ואת שימושיותן. השפה המקראית היא ארכאית עד כדי כך שרבים מכנים אותה "שפה זרה". בעקבות הקושי שיש לילדי בתי הספר הממלכתיים בהבנת המקרא תרגם אברהם אהוביה (יליד 1921), תושב קבוץ נצר סרני, את התנ"ך מעברית "קשה" לעברית מדוברת. ספרו נקרא "תנ"ך רם" והוא יצא לאור במתכונת של 14 חוברות לבית הספר.

מחדשי השפה העברית השתמשו לעתים במלים "רדומות" מהתנ"ך לצורך המצאת מלים חדשות. לדוגמא: חשמל, אקדח.

משקל "מקראי" לשפה העברית

השפה העברית המודרנית מבוססת על העברית המקראית לא רק באוצר המלים אלא גם במשקלן. למשל, המשקל המקראי "קַטֶלֶת" מאפיין שמות של מחלות ומגפות כגון: בהרת (ויקרא יג, ב) דלקת (דברים כח כב). בימינו משמש המשקל המקראי של המחלות גם לשמות של מחלות בתר מקראיות כגון: אדמת, טרשת. הסלנג העברי חש לעלות על מרכבת ה "מחלות" וכך נוצרו לדוגמה המלים: ברברת, דברת.

סדר האלפבית (אקרוסטיכון) מופיע בתנ"ך (תהילים קמ"ה; תהילים קיט; משלי לא; איכה א-ד); למרות ששמות האותיות אינם מופיעים בו.

העברית במגזר הערבי

לניבים הערביים המדוברים בישראל חדרו מילים עבריות לרוב, לדוגמה רמזור (שאותו מבטאים: "רמזון"). את התופעה המעניינת הזאת חוקר ד"ר מרעי עבד אל רחמן מן המכללה האקדמאית בית ברל.

הנה כי כן, בתקשורת נוטים להבליט את הנתק שבין האוכלוסייה העברית והערבית בישראל, אך מסתבר שמתחת לפני השטח ניכרת מגמה ברורה של התקרבות תרבותית, שהשפה היא אחד הסימנים המובהקים שלה. 

סיכום

לרגל מאה שנה לייסוד ועד הלשון העברית יצא לאור בול מטעם רשות הדואר בעיצובו של דוד פסח (1989) ועליו באותיות גדולות המילה "עברית". על השובל מופיע פסוק מישעיהו (לב, ד): "ולשון עלגים תמהר לדבר צחות". עד כמה תמשיך להשפיע שפת התנ"ך על הישראלים ? ימים יגידו. בינתיים יש לה מתחרה חזקה מאד: שפת האינטרנט.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

ספרי קודש

  • איכה א-ד
  • דברים כ"ח, כ"ב
  • ויקרא י"ג, ב
  • יהושע א, ח
  • ישעיהו ל"ב, ד
  • משלי ל"א
  • תהילים קמ"ה
  • תהילים קי"ט

מילונים

  • מילון אבן שושן. קריית ספר, תש"ל, כרך 7 מוסף ה'.
  • בן-יהודה, אליעזר מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, ירושלים וניו יורק, תש"ם.
  • קונקורדנציה באתר האינטרנט "סנופי".

ספרים ומאמרים


מילות מפתח

שפה | שורש-מקראי | ישראלי | מקרא | תורה | מילון | אבן-שושן | רוביק-רוזנטל | תנך-רם | מודרני | גלעד-צוקרמן

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.