דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

ישיבת חוט של חסד בירושלים

ארון חשמל בכניסה לישיבה
ארון חשמל בכניסה לישיבה
אלון מן
ישיבת חוט של חסד, ירושלים. הרוח האמיתית של חסידות ברסלב הנשקפת גם ברחובות העיר מחוץ לישיבה.
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
בכניסה לישיבת חוט של חסד, ירושלים
בכניסה לישיבת חוט של חסד, ירושלים
חיים בן שמחון
בחור מהישיבה ספר את סיפורו האישי ואת סיפור הישיבה.
הפצת ספרים
הפצת ספרים
אלון מן
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
למכירה שטריימל
למכירה שטריימל
אלון מן
בלוח המודעות בכניסה לישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ברוך הבא בצניעות בבקשה
כיפות לאורחים
כיפות לאורחים
אלון מן
בכניסה לישיבת חוט של חסד, ירושלים.
מטבחון לשימוש חופשי
מטבחון לשימוש חופשי
אלון מן
בישיבת חוט של חסד, ירושלים.
תלמיד ישיבת חוט של חסד, ירושלים
תלמיד ישיבת חוט של חסד, ירושלים
אלון מן
"האש שלי"
חיים בן שמחון
על רכב של אחד מתלמידי ישיבת חוט של חסד. כולל את כתובת אתר ברסלב ואת המשפט: "ועליך אמרתי האש שלי תוקד עד ביאת משיח".
הכניסה לישיבת חוט של חסד, ירושלים
הכניסה לישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
לצד הלימודים הקשים הישיבה מאפשרת התנהגות אנושית כמו קריסה לשינה בזמן השיעור
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
ישיבת חוט של חסד, ירושלים
עוז אלמוג
אלון מן, חיים בן שמחון

נוצר ב-6/6/2010

מבוא

כאשר לקחנו על עצמנו את המשימה לכתוב על ישיבת "חוט של חסד" לא ידענו למה לצפות. עולם החסידות מרוחק מאיתנו החילונים, מעורפל ומלא סטיגמות ואי־הבנות בסיסיות.

האוטובוס הוריד אותנו בשכונת מורשה בירושלים. המציאות הִכתה בנו בכל עוזה. פח אשפה גדול שהיה לידינו הדיף ריח פלסטיק שרוף ועשן. ברחוב ניכרו תוצאות ההפגנות של העדה החרדית יום קודם לכן נגד החפירות ליד בית החולים ברזילי באשקלון. שלט גדול הזהיר אותנו כי זו שכונה דתית וכיאין לנוע בה בלבוש לא צנוע. ערימות זבל "עיטרו" את הרחובות, והאנשים לא הקדישו להן כל תשומת לב והמשיכו בעיסוקם על אף הפסולת וההזנחה. מה שמשך את תשומת ליבם היינו אנחנו. הם נעצו בנו מבטים תוהים על עצם נוכחותנו בשכונה.

הרושם הראשוני שקיבלנו היה של ניכור. הרגשנו לא רצויים. רושם זה השתנה עד מהרה כששאלנו אחד העוברים ושבים היכן נמצאת ישיבת "חוט של חסד" של חסידות ברסלב. הוא הדריך אותנו לשם, ואנשי הישיבה האירו לנו פנים, קיבלו אותנו בחום, הציעו לנו לשתות וסיפרו את סיפוריהם האישיים בגילוי לב. הם אף סיפקו לנו כיפות.

במאמר זה אנו מקווים לפתוח פתח לכל המעוניין להכיר קצת יותר את חסידות ברסלב, ובפרט את ישיבת "חוט של חסד", מנקודת מבט אובייקטיבית ככל האפשר ומתוך רצון לעודד לימוד והכרת הנושא.

חסידות ברסלב

חסידות ברסלב היא תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב (1772 - 1810), נינו של מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב (הבעש"ט). החסידות נקראת על שם העיר ברסלב שבאוקראינה, בה התגורר ופעל רבי נחמן במהלך שמונה השנים האחרונות לחייו ובה ביסס את חסידותו. שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם ר' נתן שטרנהרץ, שהפך ליד ימינו.

במהלך המאה ה- 19 גדל מספר חברי התנועה באוקראינה, רוסיה, ליטא ופולין, אף שהיא עוררה התנגדות מצד התנועות החסידיות האחרות באוקראינה. לאחר המהפכה הבולשביקית, הדיכוי הקומוניסטי אילץ את התנועה לרדת למחתרת. מספר גדול של חסידים נכלאו או נרצחו במהלך הטיהורים הגדולים של סטלין בשנות השלושים של המאה העשרים ובעת הפלישה הנאצית לברית המועצות בשנת 1941.

חסידי ברסלב מעטים חיו בארץ ישראל עוד מתקופת המנדט העות'מאני, וברובע היהודי בירושלים התקיימה קהילה מאורגנת שלהם עד כיבוש העיר העתיקה בידי הירדנים בשנת 1948. החל מסוף שנות השמונים חלה עלייה תלולה במספר חסידי ברסלב בישראל, וכיום קיימות קהילות של חסידי ברסלב בעשרות רבות של ישובים בארץ.

חסידי ברסלב בישראל עוסקים בהפצת תורתו של רבי נחמן, בארגון ערבי תורה ולימוד, במכירת ספרים ובהפצת תכני החסידות (באמצעות קלטות, דיסקים, קונטרסים, מדבקות ועוד). הם גם מקימים ומתחזקים מרכזים עירוניים שבהם מתקיימים שיעורים בנושאי חסידות ותפילות לציבור הרחב. הברסלבים (למעשה פלג מתוכם) ידועים בריקודיהם בצמתים מרכזיים וברחובות הערים, בשילוב מוזיקת טראנס ומוזיקה חסידית, שנועדו למשוך את תשומת לבם של העוברים והשבים למסריהם.

עקרונות החסידות

חסידות ברסלב מדגישה את חשיבות התמימות והשמחה בעבודת אלוהים, ואחד המשפטים המרכזיים המאפיינים אותה הוא "אין ייאוש בעולם כלל". כמו כן מדגישה החסידות את עקרון ה"התבודדות", המהווה מעין שיחה בשפה מדוברת בין האדם לבוראו, שנועדה לחזק את הקשר ביניהם ולהתעלות מבחינה רוחנית.

שלושת עיקריה של חסידות ברסלב הינם: לימוד "שולחן ערוך" מדי יום, עריכת "התבודדות" מדי יום והשתתפות ב"קיבוץ" החסידים בראש השנה (אגב, אומרים שהמילה "קיבוץ" הומצאה במקור על ידי חסידי ברסלב בגולה).

כאמור, רבי נחמן עורר את התנגדותן של התנועות החסידיות האחרות בתקופתו, והסכסוכים שהתגלעו בינו ובין האדמו"רים הדומיננטיים של אותה עת אילצו אותו לנדוד ממקום למקום. בעוברו בעיר אוּמן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם פורעים בקרוב ל-30,000 יהודים שלושים שנה לפני כן, ובעקבות זאת הוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם יחד עם ההרוגים.

טיעונו המרכזי של ר' נחמן, שעורר עליו את חמתן של שאר החסידויות, היה שכוונת הבעל שם טוב היתה לעשות מהפכה רוחנית באמצעות החסידות, מהפכה שתביא לשינוי בכל מהלך החיים היהודיים – הרוחניים והגשמיים כאחד. לדעתו, מהפכה זו לא התממשה במעשיהם של ראשי החסידויות האחרות שבנו את קהילתם, קיבלו בה מעמד של כבוד והנהגה, החזיקו את חצרם בכספי חסידיהם, ובכך תמה השפעתם על דורם.

ר' נחמן טען שיש להשפיע על כל העולם, להביאו אל תיקונו ולהחזיר את עטרת החסידות המקורית ליושנה. רצונו להשפיע בכיוון זה הביאוֹ להקים חסידות אלטרנטיבית – את חסידות ברסלב.

רבי נחמן מברסלב הקפיד שאנשי החסידות שלו יגיעו לחצרו בכל ראש שנה, שכן, לדבריו, בראש השנה יש לו יכולת מיוחדת "להמתיק את הדינים הרעים".

בנותיו של רבי נחמן ותלמידו וממשיך דרכו, רבי נתן שטרנהרץ, הבינו מדבריו בראש השנה האחרון של חייו (כשלושה שבועות לפני פטירתו), כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי מותו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש" וכי ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא בעיר אומן שבאוקראינה, מקום קבורתו. זו הסיבה למנהג הנהוג עד היום בחסידות ברסלב לנסוע אל קברו של ר' נחמן מדי שנה בראש השנה. ההתכנסות מכונה "הקיבוץ הקדוש באומן" או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות המסמלות את רבי נחמן בספרו "סיפורי מעשיות". מסורת זו של נסיעות לאומן סוחפת כיום גם אנשים רבים שאינם חלק מחסידות ברסלב, ומספר הנוסעים לשם מגיע בשנים האחרונות לעשרות אלפים.

פלגים בחסידות ברסלב

ההערכה המקובלת היא שכלל החסידים בישראל מהווים כארבעים אחוזים מהאוכלוסייה החרדית. עם זאת, קיים קושי לאתר נתונים סטטיסטיים מדויקים על משקלה של חסידות ברסלב בתוך אותם ארבעים אחוזים – אף כי היא נחשבת לאחת החסידויות הגדולות בארץ – וקושי גדול עוד יותר לדעת כמה חסידים יש בכל פלג מפלגי חסידות ברסלב עצמה.

חסידי ברסלב כיום הם חסידים ללא רבי מובהק (בעגה החסידית הם מכונים "טויטע חסידים" שמשמעו "חסידים מתים", כלומר שרבם הלך לעולמו בלא יורש). על אף שתלמידו של רבי נחמן, רבי נתן שטרנהרץ, היה מועמד טבעי לרשת את התפקיד, לא הוכתר לו יורש, משום שבצוואתו ציווה הרבי "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות". חשוב להדגיש שהחסידות בישראל אינה עשויה מקשה אחת וקיימים בתוכה מספר פלגים. להלן העיקריים:

תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר

אחת הקבוצות הידועות מבין חסידי ברסלב הם תלמידיו של המנהיג הירושלמי הרב יעקב מאיר שכטר. קבוצה זו מכונה בתוך חסידות ברסלב "הקהילה". בעבר הם התרכזו בבית הכנסת המרכזי של חסידות ברסלב בשכונת מאה שערים בירושלים, אך כיום הם מתפללים בנפרד (בישיבת המקובלים "שער השמיים" ברחוב רש"י 71 בירושלים). הם קרובים בהשקפתם לעדה החרדית וליחסה אל מדינת ישראל.

תלמידי הרב אליעזר ברלנד

קבוצה גדולה נוספת של חסידי ברסלב, בראשות הרב אליעזר ברלנד, לומדת בישיבת "נחמת ציון" (הידועה גם בשם "שובו בנים", ברחוב חברון 32 בעיר העתיקה בירושלים). קבוצה זו כוללת גם את תלמידי הרב שלום ארוש, מתלמידי הרב ברלנד שהוא ראש מוסדות "חוט של חסד"; את תלמידי הרב שמואל שטרן (גם הוא מתלמידי הרב ברלנד), ראש ישיבת "נחלי נצח" (מרחוב הכנסת אורחים 2 בשוק מאה שערים בירושלים); ואת תלמידי הרב מיכאל גול, ראש ישיבת "מגיני ארץ" (מרחוב השיירות 4 בקטמון הישנה) – ישיבה לצעירים המושכת לתוכה חוזרים בתשובה.

תלמידי מוהרא"ש

קבוצה זו של חסידי ברסלב מונה את תלמידיו של הרב אליעזר שלמה שיק (מוהרא"ש) המתרכזים בישיבות "היכל הקודש" ביבנאל )רחוב רבי נחמן מברסלב 1( ובניו יורק. המוהרא"ש עצמו קבע את משכנו ביבנאל. הוא התפרסם בייחוד בזכות הקונטרסים שהפיץ, אותם ממשיכים להפיץ תלמידיו, וכן בקריאתו לנישואין בגיל צעיר, בגינה הוצא לפני כמה שנים צו מעצר נגדו על שידול קטינים להתחתן.

"נ' נחים"

חסידיו של הרב ישראל בר אודסר מטבריה מכונים "נ' נחים", והם חסידי ברסלב המוכרים ביותר בציבור הרחב, בעיקר בשל ריקודיהם ברחובות ובצמתים ובשל הסיסמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". מקורה של סיסמה זאת הוא בפתקה שהרב אודסר טען שמצא בספרו של רבי נתן שטרנהרץ אותה שמר בקנאות בסוד במשך כ-80 שנה. לדברי ר' אודסר, בפתקה מופיע משפט של הרבי נחמן מברסלב, הכולל סיסמה זאת וקובע כי שינונה יגרום לזירוז הגאולה ולביאת המשיח.

הזרם המרכזי

רוב חסידי ברסלב אינם נמנים עם כל פלג רשמי שהוא, ואינם בעלי קהילות מוגדרות. הם מכונים "הזרם המרכזי", ורוב מוסדות החינוך של החסידות שייכים לזרם זה. בין הרבנים החשובים (המכונים "משפיעים") שב"זרם המרכזי" נמנה הרב נתן ליברמנטש מירושלים. קהילות גדולות של הזרם המרכזי נמצאות גם בצפת ובבני ברק.

הקשר של חסידות ברסלב למדינה ולמוסדותיה

ראיון שעשינו עם אחד האברכים בישיבת "חוט של חסד" מייצג להערכתנו את ההשקפה הכללית של חסידות ברסלב על הציונות ומדינת ישראל. לדעת המרואיין, כאשר הקימו את המדינה הקימו אותה כמדינה מערבית עם מנהגי גויים הזרים לרוח היהודית. הציונות פתחה פתח לעולם המערבי, בו יש חומרנות רבה, תאוות בצע וחוסר מוסר. דבר זה מהווה לדידו בעיה. לטענתו, מי שלא שמר בקנאות על ייחודיותו היהודית, העולם הציוני והמערבי חילן אותו. אותם יהודים איבדו את הזהות היהודית שלהם, ומצב זה מפחיד את כל החרד לזהותו היהודית המקורית.

דברי האברך מבטאים יחס דו־ערכי לחילונים ולעולם הציוני: לצד הביקורת על ריקנות החברה ואובדן הערכים והזהות, החסידות אינה רואה בחילונים אשמים אלא "תינוקות שנשבו", אנשים שגדלו לתוך קיום זה ללא אלטרנטיבה של ממש, וכדברי האברך: "החילונים מסכנים – חשופים לתרבות זרה, תינוקות שנִשבו וגדלו לתוך זה. רחמנות! מה זו אשמתם?"

היחס לצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מבטא לדעתנו את הדואליות ביחסה של חסידות ברסלב (ובעצם גם של חסידויות אחרות) למדינה. האברך אותו רִאיינו טען שהצפירה היא מנהג הגויים, ולכן רוב החסידים לא מכבדים אותה בישיבתם ובסביבתה, אך באותה נשימה הוא הוסיף וציין שאם אברך ייצא לרחוב החילוני בזמן הצפירה, הוא יעמוד דום מתוך כבוד לסובבים אותו וכדי לא לפגוע ברגשותיהם, אבל יישא במקביל תפילה לאלוהים. הקושי בעמידת דום בזמן הצפירה אינו נובע מכך שמדובר במעשה ציוני, אלא מכך שזה מנהג הגויים ואינו מנהג יהודי. לדברי האברך: "אילו זה לא היה מנהג גויים לא הייתה בעיה. יש הערכה רבה לחיילים הנופלים למען המדינה. הם נפלו למען ביטחון הארץ, ולכן נפלו על קידוש השם".

קהילת "חוט של חסד"

מוסדות "חוט של חסד" הוקמו על ידי הרב שלום ארוש ואשתו הרבנית מרים בשנת 1985. הם מונים היום את בניין הכולל המרכזי לגברים נשואים ברחוב שמואל הנביא 13 בירושלים, שם גם מתקיים השיעור המרכזי השבועי של הרב; ישיבה לבחורים; "ישיבה קטנה" (לנערים); תלמוד תורה "שלום בניך" לבנים; גן ובית ספר לילדות "שירת מרים"; וכן ארגון נסיעות לקברות צדיקים בארץ וברחבי העולם. המוסדות נותנים מענה לקהילה פורחת של כ-170 משפחות.

האמונה והלימודים בישיבה אמורים לתת תשובות לכלל בעיות החיים (פיזיות ונפשיות) ולהכשיר אנשים שיהוו "רופאי נפש". ואכן אברכים רבים בישיבה סוחבים סיפור חיים לא קל של מצוקה ולעתים גם עבריינות. הישיבה ממש הצילה אותם משאול תחתיות וסיפקה עוגן לחייהם ומזור לייסוריהם.

מוסדות "חוט של חסד" מתאפיינים בא־פוליטיות, ותלמידי הישיבות אינם עוסקים בפוליטיקה. הם מנסים להיות מעורים בקורה בעולם החיצון, אך אינם מזוהים עם המערכת הפוליטית בארץ. לעיתים ניתן לשמוע קולות בודדים בקרב הישיבה כי יש להצביע למפלגת "יהדות התורה", שגם היא חסרה סדר יום מדיני ברור. נאמר לנו כי ישיבת "חוט של חסד" מציגה קו דתי מתון הן ביחס לשאר הישיבות הברסלביות והן ביחס לשאר הישיבות החרדיות בכלל.

הרב שלום ארוש

מקים מוסדות "חוט של חסד", הרב שלום ארוש, נולד בשנת 1952 במרוקו. בגיל 13 עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בפתח תקווה. את שירותו הצבאי עשה כחובש קרבי בחיל האוויר. לקראת סוף שירותו הוקמה יחידת החילוץ 669, בה שירת עד שחרורו. לאחר סיום שירותו הצבאי למד ראיית חשבון באוניברסיטת תל אביב, ובגיל 23, במהלך לימודיו, חזר בתשובה. הרקע לכך היה אסון כבד שפקד את היחידה הצבאית בה שירת – חמישה מחבריו נהרגו ביום אחד. הרב ארוש למד בישיבות "דבר ירושלים" ו"שובו בנים" והתקרב לחסידות ברסלב. כאשר הגיע לבני ברק הפך לאחד מתלמידיו המקורבים של הרב אליעזר ברלנד. כמו כן למד אצל הרב לוי יצחק בנדר. בשנת 1985 הקים בירושלים, בברכת הרב ברלנד, את מוסדות "חוט של חסד" לחוזרים בתשובה.

הרב ארוש מתמקד כיום בעיקר בעזרה לחוזרים בתשובה ובמתן הרצאות במקומות שונים בארץ. יש לו מאות תלמידים הפזורים בכל רחבי המדינה והוא נקרא בפיהם "שר החיוך והשמחה". ספרו "בגן האמונה" הודפס בעשרות אלפי עותקים ותורגם לשש שפות.
הרב שלום ארוש מתגורר בירושלים, נשוי ואב ל-11 ילדים.

אתר האינטרנט "חוט של חסד" מציג את פעילות הרב ארוש כך: "במשך שלושים שנה מקַרב הרב שלום ארוש שליט"א יהודים רבים לאביהם שבשמיים, מקים ישיבות, כוללים ותלמודי תורה, וכל זאת כדי לזַכּות את הרבים, להושיע עשרות אלפים מצרות – חובות, גירושין, סמים – ו[להושיע] יהודים מכל החוגים, איש איש ובעייתו".

הרב ארוש פרסם ספרים רבים, ובהם מדריך לאושר בחיי הנישואין, מדריך לאושר וסיפוק בחיים, מדריך לאושר ולפרנסה באמונה, מדריכים לשלום בית לגברים ולנשים ועוד.

הישיבה

מקומה הראשון של ישיבת "חוט של חסד" היה בשכונת קטמון הישנה בבניין נטוש. למרות התנאים הירודים קלטה הישיבה מגוון רחב של גברים, שכלל בין השאר בעלי עסקים מצליחים, רופאים וכוכבי קולנוע, וכן נערים שלא מצאו את מקומם בחברה (כך נאמר לנו).

בניין הישיבה הנוכחי היה בעבר תחנת רכבת, כפי שהסביר לנו אברך מתלמידי הישיבה: "בנס הוא נהייה שלנו. בנק לאומי העלה הצעה של שלושה מיליון שקלים. גם רכבת ישראל העלתה את אותו סכום. להצעה של ברסלב לא היה סיכוי – מיליון שקל מסכנים. הרב הורה לכל בני הקהילה לצאת להתבודדות שש שעות ביום ולבקש מהשם עזרה. בנס גדול התגלה שקיים חוק נידח שמורה כי אם קורה שההצעה הראשונה והשנייה שוות בגודלן, ההצעה השלישית זוכה. נס גדול".

הישיבה בנויה קומות קומות. המבנה דל בקישוטים וקשה להבדילו משאר הרחוב. במבנה הישיבה הגדול (בניין הכולל, המיועד לאברכים) אין צמחיה, צבע הקירות הוא אדום עדין ולבן, החלונות מעוצבים בסגנון ערבי. הכניסה לישיבה מחייבת טיפוס בגרם מדרגות קצר. ליד גרם המדרגות ישנה רחבה קטנה המכילה מיני ארגזים, חניה וכניסה לשני משרדים. בצד גרם המדרגות משתרגת גפן המברכת את הבאים לשלום.

בניין ישיבת הבחורים צבוע בלבן. גן קטן מעטר את הכניסה הראשית ומכיל עצי נוי ועצי פרי קטנים.

בישיבה קיימים מספר משרדים, מטבחון לשירות כלל האברכים (מנויי עולה רק עשרים ש"ח לחודש!), חדר מבוא נמוך וחדר לימוד גדול מאוד המשַמש ללימוד בצוותא ולתפילה, וכן כבית כנסת.

שני הבניינים מבטאים צניעות הגובלת במידה של הזנחה אסטטית. הסממן היהודי הבולט ביותר בכניסה לישיבה הוא המזוזה בשעריה – ללא ספק הגדולה ביותר שראינו אי פעם, ויתכן גם יקרת ערך, אלא שנראה כי היא עלולה ליפול בכל רגע.

בתוך הישיבה מפוזרים פריטים וסממנים יהודיים דתיים רבים, אך אלה הם לרוב צנועים ובעלי תכלית מעשית. הפריטים כוללים מתלה למעילים ולחליפות, תמונות קטנות של רבנים ומנהיגים דתיים וארון ספרי דת המוצב בראש גרם המדרגות. הסממנים הדתיים הבולטים ביותר נמצאים בחדר הראשי של הישיבה – ארון התורה, ספרי תפילה ועוד. לא ראינו סממנים לאומיים או סממנים אחרים שאינם דתיים באופן מובהק. שלט קטן בשפה הרוסית הנמצא במקום יכול להעיד על האוניברסאליות של האמונה בעיני הברסלבים או אולי על אחוז גדול של חוזרים בתשובה ממוצא רוסי המצטרפים לזרם הברסלבי.

הפעילות החברתית בבניין הכולל אינטנסיבית מאוד: הישיבה מלאה במודעוֹת. ישנו לוח מודעות בכניסה, לוחות מודעות המסבירים כיצד יש לנהוג בחוכמה במטבחון, לרפואת מי צריך להתפלל, מה הם נוהלי השימוש במתלה המעילים, מודעות מכירה של לבוש ראוי, והודעה שמסבירה את מעלות האמונה בשפה מורכבת ושזורה בביטויים שזר מתקשה להבין. ניכר כי הישיבה מהווה מוקד ליזמות ולאורח חיים שיתופי שוקק.

שגרת הלימודים

המורים

על פי אתר הישיבה, מלמדים בה רבנים ידועי שם, ביניהם הרב יהושע כהן, מחבר ספר "כרם יהושע" ואחד מגדולי ובקיאי הדור בש"ס (שישה סדרי משנה) וב"שולחן ערוך" בעולם (כך לפחות הם גורסים); והרב יעקב יוסף שליט"א, בנו של הרב הראשי לשעבר עובדיה יוסף שליט"א.

התלמידים

הישיבה כוללת, כאמור, בניין של "בחורים" ובניין של אברכים. הבחורים הם התלמידים הרווקים והאברכים הם התלמידים הנשואים. מרבית חברי הישיבה הם אברכים חוזרים בתשובה, נשואים ובעלי משפחות. הבחורים מחכים לשידוך. בזמן שבו האברכים לומדים (או עובדים), אין מסגרת לימודית כלשהי לבנות זוגם. הן נשארות בבית, מטפלות בילדים ודואגות לכל מטלות הבית. חלק מהנשים עוסקות באופן פרטי בעבודות בביתן, כמעין תמיכה לפרנסת המשפחה.

מרבית תלמידי הישיבה הם ממוצא מזרחי. התלמידים ככלל אינם בעלי רקע אקדמי, אך חלק מהחוזרים בתשובה הם בעלי רקע אקדמי כלשהו מעברם החילוני. מספר רב של תלמידים לא עוסקים בדבר, אלא לומדים תורה בלבד כל היום, מבוקר עד ליל. אלה העובדים עוסקים במסחר ובמכירת פריטים בעיקר בתחומים הקשורים לדת. מעטים מאוד עוסקים במקצועות חופשיים, ואין ביניהם שכירים בחברות חילוניות.

כדי להתקבל כתלמיד לישיבה אין צורך במבחן קבלה כלשהו, ולמעשה אין תנאי קבלה. הדבר היחידי הנחוץ הוא רצון, ונכונות למלא את תקנון הישיבה. דלתותיהם של מוסדות "חוט של חסד" פתוחות בפני כל אחד, וחברי הקהילה מקבלים באהבה את כל הבאים בשערי הישיבה, כי "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז). לפי הלך הרוח בישיבה גם גוי יתקבל בברכה, כל עוד לא יישא על עצמו סימנים כלשהם של עבודה זרה (צלב וכדומה).

שאלנו את עצמנו: איך מגיעים אנשים מחוגים חברתיים חילוניים לחלוטין למסגרת שונה כל כך? התשובה לכך מגיעה מהשאלה הראשונה שנשאלנו כשנכנסנו בשערי הישיבה: "קראתם את 'בגן האמונה?'". זהו ספרו של הרב ארוש, המופץ כחלק מתוכנית ההפצה של הישיבה לסוגי אוכלוסייה שונים – בין אם לחוגים דתיים שאינם קשורים לישיבה ובין אם לחוגים חילוניים. תוכנית זאת כוללת ספרים שנכתבו על ידי הרב שלום ארוש ומציגים חוכמת חיים, מעין תובנת "ניו־אייג'" ברוח היהדות החסידית, שהרב ארוש השכיל לחבר בה בין האלטרנטיבי ובין המסורת, בין הקִדמה ובין הדת. הספר "בגן האמונה" מבקש להצביע על כך שכל התשובות להיעדר סיפוק עצמי ולמחסור ברוחניות נמצאות בדת המונותאיסטית העתיקה ביותר – היהדות.

ספרי הרב ארוש וספרים נוספים המופצים על ידי חסידי ברסלב הם ככל הנראה אחד הגורמים המשפיעים על החוזר בתשובה הפוטנציאלי. המגע הראשוני עם החסידות הברסלבית יכול להתחיל גם בקשרים אישיים ובשמועות וסיפורים העוברים מפֶה לאוזן – מחברים שהתקרבו לדת, מחברים ששמעו ומתלבטים וכיוצא בזה. הריקנות הרוחנית שאנשים חשים בתוכם היא זאת שמניעה אותם לחפש פתרון ומפנה, שקמצוץ מהם הם מוצאים בספריו של הרב ארוש. זה המניע האמיתי שעומד מאחורי הגעת אנשים חדשים לישיבה, בדרישה ללמוד ולחקור את הברסלביות ולהצטרף לשורותיה.

תוכנית הלימודים

ככלל, תוכנית הלימודים בישיבות "חוט של חסד" היא מהפְּשָט אל הנסתר – מהניתוח השטחי של הכתוב אל הניתוח המורכב שמעֵבר לשורות. התלמידים מחולקים על פי קבוצות של יכולת ניתוח. כששאלנו מתי מסיימים את הלימוד בישיבה, השיב לנו אחד האברכים כי הלימוד הוא אינסופי: "כל החיים לומדים".

תלמידים חדשים בישיבה מתחילים בלימוד הפירושים השונים, ללא ניתוח מעמיק של הדברים. ככל שהתלמיד מתקדם בלימוד, כך הוא מעמיק בחקר הטקסט. אין בישיבות "חוט של חסד" לימוד של מקצועות חילוניים, כגון מתמטיקה ואנגלית. גם אין מענה מיוחד למִתקשים או ללקויי למידה, אך קיימת נטייה ברורה לעזרה הדדית: כל תלמיד המתקשה במידה כזו או אחרת בלימודיו יכול להישען על חברו שיעזור לו לעכל את החומר. אין מבחן שנועד לעודד מוטיבציה למצוינות, אך תלמידים מתבלטים לחיוב יכולים לזכות בפרס של מערכת ספרים. אין הבחנה בין תלמידים מצטיינים ובין תלמידים חלשים; כולם יושבים בקבוצות בצוותא לפי החומר הנלמד בקבוצת הלמידה, ותלמיד אחד מנחה את הקבוצה וממקד אותה בחומר. החלוקה לקבוצות לימוד מבוססות על ותק ולא רמות שונות של ידע והצטיינות.

בשעות שמעבר לשיעור עצמו רואים את התלמידים לומדים בזוגות ובצוותים של עד ארבעה אנשים. מרתק לראות את הלומדים יחדיו וכיצד תלמידים חלשים לא מוותרים לעצמם ומשקיעים שעות רבות בלימוד החומר. הלמידה מלֻווה תמיד במעין פאתוס ורצון לרכוש עוד ידע, להתעמק בספרים ובמשמעויות הנוספות של הדברים.

נשאלת השאלה: איך נמשכו אנשים אלה – שמקצתם לא קראו ספר עד להגיעם לישיבה - לשולחן הלמידה? מה גרם להם להשקיע הרבה כל כך בשינון ובהטמעה של החומר הנלמד? נראה שאלמנט הסחיפה הוא אחד גורמים המשפיעים החזקים ביותר: כולם נמצאים בישיבה מרצון מלא ומתוך הבנה עמוקה שזה המקום הנכון עבורם, וכולם חדורי מוטיבציה. זו מקבלת עידוד נוסף מהתלמידים הוותיקים, העוזרים לחדשים להתחבר לחומר הלמידה.

פרויקטים ויוזמות

מעבר ללימודים עצמם ישנן תוכניות של "הפצת תכנים", בהן מפיצים תלמידי הישיבה את תורתם בדרכים שונות – דרך אתרי אינטרנט (בעברית, אנגלית וצרפתית, ובעתיד גם בספרדית וברוסית); באמצעות ספרי חסידות ברסלב ודיסקים של הרב שלום ארוש ושל רבני ברסלב נוספים, המפיצים את משנתו של רבי נחמן לקהל הרחב, חוברות וספרים פרי עטו של הרב שלום ארוש, ביניהם: "בגן האמונה", "בגן השלום", "בגן האושר", "בגן הגעגועים", "בגן עדן מִקֶדֶם"; ספרי ילדים ודיסקים לילדים; חנות הפצה הסמוכה לבניין הישיבה המרכזי; חנות מקוונת באתרי האינטרנט; ורדיו ברסלב המופעל דרך אתרים אלה, ממנו נהנים מאזינים רבים בארץ וברחבי העולם. לישיבה גם יש אתר אינטרנט, המתעדכן בקביעות ואף מציע תוכניות מינוי לגולשים.

מפיצי תורת ברסלב, על מרכולתם, נראים ברחובות ומדי פעם גם במרכזים חילוניים. הם מרבים לשוחח עם חילונים הרחוקים מהדת, ורואים את הפצת תורתם כמצווה. רק התלמידים הוותיקים זוכים לצאת למשימות אלה.

יוזמה גדולה נוספת של מוסדות "חוט של חסד" היא הנדידה השנתית בראש השנה לעיר אומן שבאוקראינה, להשתטח על קבר הרב ומייסד החסידות – רבי נחמן מברסלב. תלמידי הישיבה ומאמינים רבים מחוצה לה – גם חילונים לחלוטין – מאמינים בכוחות האדירים שמעניקה ההשתטחות על קבר הרבי. הנסיעה לאוקראינה מדי שנה והביקור בקברו של מייסד חסידות ברסלב מקבצים את כל פלגי החסידות ויוצרים משמעות נוספת לביקור – איחוד החסידות מחדש עם מנהיגה הרוחני.

תמיכה כלכלית

בנוסף לתוכנית ההפצה המסיבית של תורת חסידות ברסלב, שמוסדות "חוט של חסד" עוסקים בה, קיים מנהג של הפצת סלי מזון לשבת לנזקקים, ובמיוחד לאלמנות וליתומים, המתבסס על מצוות התורה. הישיבה גם מארגנת תפילות מיוחדות בכותל המערבי, נסיעות מאורגנות לקברי האבות בחברון וסיוע לחוזרים בתשובה בהתמודדות כלכלית עם העולם החדש אליו הצטרפו.

כאמור לעיל, מעֵבר לעובדה שמטרת הישיבה היא ללמד תורה, היא גם מעֵין מעון סוציאלי המספק מענה לדלי היכולת. כל אדם המגיע לישיבה, גם אם הוא נעדר אמצעים, רשאי להישאר וללון במקום ומקבל מהמוסד כל תמיכה שהוא זקוק לה. אחד הבחורים שראיינו בישיבה הסביר לנו על דרך הגעתו אליה: הוא הגיע מאילת, ללא כל עוגן כלכלי, וכשהצטרף לישיבה נמצא עבורו מקום לינה. כיום הוא חש עצמו כאחד הבחורים בישיבה, ללא כל הבדל הנובע ממוצאו או מהרקע הכלכלי והחברתי ממנו בא. ואכן, אין הבדלי מעמדות בקרב חסידי ברסלב, ושישבת "חוט של חסד" בכלל זה.

קוד לבוש

נהוג בקרב תלמידי הישיבה להתלבש בתלבושת חרדית מסורתית. עם זאת, החוזרים בתשובה אינם נדרשים ללבוש את התלבושת המסורתית מיד, וניתן לראות מדי פעם תלמידים הלובשים לבוש "מערבי" – ג'ינס וחולצה. על אף הסלידה מתרבות המערב (הנחשבת תרבות "מקולקלת" ו"מלוכלכת"), מאפשרת הישיבה לחוזרים בתשובה תקופת התאקלמות במקום, עד שגם הם רוכשים לעצמם מנהגי לבוש מסורתיים. חשוב לציין כי אין הבדל בין המלמדים ובין התלמידים מבחינת הלבוש. לעומת זאת, ניתן להבחין בקבוצה נפרדת מקרב תלמידי הישיבה, המתלבשת בלבוש מיוחד לה – גרביונים וחלוקים מפוספסים, מעין כובעי גרב וכפכפים. אלה הם ותיקי ירושלים, חרדים שמשפחתם נמצאת בעיר כבר מספר דורות, וזה הלבוש הייחודי להם.

השפעות חיצוניות

כנהוג בחברה החרדית, לא חלו שינויים משמעותיים בחסידות ברסלב מאז הקמתה. האירועים שהתחוללו במדינה לא השפיעו באופן מהותי על ישיבת "חוט של חסד". כאמור, הישיבה מגנה את התרבות המערבית ורואה אותה כ"מקולקלת", ולפיכך היא גורסת כי אין טעם למודרניזציה שלה. יחד עם זאת, השתלבה הישיבה בעולם המודרני בכל הנוגע לדרכי ההפצה של תורתה, ובראש ובראשונה באמצעות האינטרנט והדיסקים.

כששאלנו תלמידים בישיבה האם בכל זאת האירועים שחלו במדינת ישראל השפיעו במידה זו או אחרת על יושבי המקום, הם סיפרו כי בעת ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005 נרתמו התלמידים לטובת המתיישבים והעניקו להם סיוע, וכי בעת מבצע "עופרת יצוקה" בשנת 2009 עמדה קבוצה של שליחים מהישיבה בנקודת הכינוס לקראת כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה, ברכה את החיילים ושימחה את לבם.

סיכום

ישיבת "חוט של חסד" הינה מקום מסקרן ומורכב, שיש בו עולם רחב בהרבה מהנראה כלפי חוץ. לצד תלמידיה השוקדים ולומדים שעות רבות, מצאנו מסגרת חברתית מעניינת המאפשרת לאנשים רבים למצוא משמעות ומקום לחייהם, לאחר שלא מצאו את מקומם במשך זמן רב במסגרות אחרות. נתקלנו בסיפורים מעניינים על חייהם של אנשים כאלה וכיצד מהלכם הוביל אותם לישיבת "חוט של חסד".

למדנו רבות על הישיבה ועל השונות שלה משאר החברה החרדית הנוכחת בשכונה – מבחינת הפתיחות החברתית והאהבה לאדם. איננו מתעלמים כמובן מהביקורת החברתית המופנית כלפי ישיבות המחזירים בתשובה, המשפיעות בעיקר על אוכלוסיות מוחלשות, אבל השיעור שלמדנו מצביע דווקא על הטוּב והחסד שהן מעתירות על אנשים הזקוקים לעזרה חומרית ונפשית ועל מסירות הנפש, אהבת האדם והחום האנושי המלווה את עשייתן זאת.

ביביליוגרפיה

סרטים

ראיונות

  • ראיונות עם אברכים ובחורים חוזרים בתשובה ב- 16.5.2010. האנשים שנחשפו בפנינו לא הסכימו שנפרסם את שמותיהם או את סיפורם לקהל הרחב. עיקרי התובנות מהראיונות אתם כלולים בגוף המאמר.

מילות מפתח

ישיבה | ברסלב | בנים | לימודים | חסידות | חוט-של-חסד | שלום-ארוש | כולל | אברכים

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על ישיבת חוט של חסד בירושלים (1)

    תומר

    shlo6@bezeqint.net
    האם ניתן לשלוח שמות לתפילה? אנא אנא התפללו על תומר בן אופירה לבריאות הגוף והנפש; על אופירה בת מרים ובעלה בנימין בן מרגלית לבריאות איתנה ולאריכות ימים. תודה
    יום חמישי ט"ז בחשון תשע"ז 17 בנובמבר 2016

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.