דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 3 מדרגים

בת ציון - מוסד פנימייתי לצעירות עולות מחבר העמים

בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
תלמידות בכיתה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
תלמידות בכיתה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
כיתת המחשבים
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
רחבת הכניסה לפנימיה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
בית פין
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
כניסה לפנימיה ומבט לבית פין
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
כניסה לפנימיה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
רחבת הכניסה לפנימיה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
המבנה החדש של הפנימיה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
ביקור משלחת של חבר הנאמנים של הסוכנות במקום - חדר ישיבות בתוך בית פין המשופץ
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
תלמידות בכיתה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
תלמידות בכיתה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
תלמידות בכיתה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
תלמידות בכיתה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
ביקור משלחת של חבר הנאמנים של הסוכנות במקום
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
ביקור משלחת של חבר הנאמנים של הסוכנות במקום
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
ביקור משלחת של חבר הנאמנים של הסוכנות במקום
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
ביקור משלחת של חבר הנאמנים של הסוכנות במקום
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
ביקור משלחת של חבר הנאמנים של הסוכנות במקום
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
פתח אחת הכיתות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
תלמידות בכיתה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
קישוטי קיר
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
קישוטי קיר
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
האולם המרכזי שבו גם התחתנו כמה מבוגרות הפנימיה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
רחבת הכניסה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
רחבת הכניסה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
המבנה החדש
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
הכניסה לפנימיה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
בית פין
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
בית פין ורחבת הכניסה
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
בת ציון - מוסד פנימיתי חרדי לבנות עולות
עוז אלמוג
לוח היסטורי
מערכת "אנשים ישראל"

נוצר ב-3/17/2010

בית פין

את נקודת הישוב הראשונה בירושלים שמחוץ לחומות, שנבנתה ע"י יהודים, מיחסים היסטוריוני העיר ל"בית פין" הנמצא ברח' עובדיה 24. בית זה נחשב, ובצדק, כראשית וכיסוד לירושלים החדשה. אף השכונות הותיקות ביותר אינן יכולות להתחרות עמו על "הבכורה".

תולדות הבית קשורים בפעילותו ובאישיותו של הקונסול הבריטי מר ג'יימס פין ורעייתו הגב' אליזבת אנא פין - מייסדי הבית.

מר ג'יימס פין נולד בשנת 1806, והגיע ארצה כקונסול אנגליה לירושלים בראשית 1846. כמעט שבע עשרה שנים כיהן בתפקידו זה בירושלים. כאיש בעל לב חם ונפש סוערת, היה מר פין לא רק איש שירות משרד החוץ הבריטי שחייב לדאוג לאינטרסים מעצמתיים של מדינתו, אלא גם בעל יוזמה, דבקות במטרה וחיבה לבני אדם.

פין הזדעזע עמוקות ממצוקתם החומרית של העדה היהודית בירושלים העתיקה. בתיאוריו ניכרים היטב הרושם של מחסור ודלות נואשת בקרב הישוב היהודי. כך גמלה בליבו ההחלטה להיחלץ לעזרתם כשהוא מחפש דרכים להשגת האמצעים הדרושים להעסקת היהודים בעבודה מפרנסת.

גם רעייתו גב' אליזבט אן פין לא פיגרה אחריו ברגשיה ותכונותיה העדינים, ויחד עם בעלה הם ניגשו במרץ לביצוע המשימה הכבירה. לשם כך הם הקימו מפעל כלכלי רב ממדים, שכונה בפיהם "מושבת החרושת להעסקתם של יהודי ירושלים". לצורך זה הם רכשו ב-1852 חלקת אדמה בראש גבעה מחוץ לעיר העתיקה, שמידותיה כשמונה עד שנים עשר אייקרים אנגליים. תמורתה שילמו 250 ליש"ט בתשלומים לתקופה של 5 שנים. עם סיום התשלומים במאי 1858 קיבלו את הבעלות המלאה על המקום.

החלקה נודעה בפי החקלאים הערביים, בעליה לשעבר, בשם "כרם אל-חליל" - כרמו של הידיד, כלומר של אברהם (כינויו של אברהם אבינו בפי הערבים). בפי היהודים נקרא המקום בשם "כרם אברהם".

מטרתה של המושבה היתה להקל את המצוקה באמצעות עמל-כפים ביושר. התכנית היתה לא להקים במקום זה דווקא מושבת מגורים כפרית, אלא לתת תעסוקה יום-יום לאנשי העיר, שמידי ערב יחזרו מן העבודה אל משפחותיהם בעיר העתיקה.

במאמציו לגיוס מימון המפעל, פנה מר פין אל התורמים באנגליה בבקשה לשלוח כספים כדי לסייע ליהודים להתחיל בעבודת האדמה. באפריל 1854 הוחל בעיבוד האדמה בשטח, ומודעה שנמסרה ליהודים בישרה שאפשר להשיג במקום תעסוקה מפרנסת.

מנהל העבודה במקום היה יהודי פולני נמרץ ותוך פחות מחודש גדל מספר העובדים ל-100 ואחר כך ל-130. בין הפועלים היו רבנים ומלמדי-תינוקות, תלמידי חכמים ובעלי מלאכה, אנשים בני כל הגילים, כולם היו מזי רעב וכולם מוכנים היו לעמול בעבור לחם צר. מר ג. פין ורעייתו כיבדו את עצמאותם הגמורה של הפועלים וחירותם הדתית. לפועלים ניתנה הרשות להפסיק את עבודתם בהגיע זמן התפילה, ובימי ששי עזבו את העבודה בטרם כניסת השבת. יהודים אלו היו מאושרים על שזכו להזדמנות להתפרנס מיגיע כפיהם בעיבוד אדמת הקודש והביעו את רגשי חדוותם בעת העבודה כשהם פוצחים בשירה "פועלים אנו בשדה אברהם אבינו".

ב-1855 הוקם ב"מושבת החרושת" הבית הראשי במקום, שלדברי אליזבט פין היה זה הקוטג' הראשון שנבנה מחוץ לחומות בידי יהודים ועבור יהודים. הבית הדו-קומתי נבנה בסגנון בניה מיוחד ושימש כמעון קיץ עבור הקונסול ומשפחתו. בחלק הצפוני של החלקה הוקמו מספר מבנים חד-קומתיים לשימוש המושבה. הפועלים עסקו במגוון עבודות: סיקלו אבנים, הקימו גדרות-גבול, נטעו כרמים של עצי גפן, תות וזיתים וגידלו יבולי דגן וירקות. בגתות עתיקות חצובות בסלע מימי-קדם נדרך יין, במכבש עשוי ברזל שנשלח למושבה מידידים מאנגליה. כמו כן נדרך שמן, ואף נעשו מטאטאים מקש שגודל בחלקה מקומית למטרה זו.

הזוג פין הרבו בפעולות חשובות לטובתם של תושבי העיר היהודיים. כקונסול המעצמה הבריטית פרש מר ג. פין את חסותו על היהודים והגן עליהם מחמת שלטון הטורקים. ידועות גם פעולותיו לחינוך נשים ובנות יהודיות, בפתיחת בית ספר לנשים לסריגה ותפירה ב-1854 וסיועו לשר משה מונטיפיורי לייסד בית ספר לקריאה, כתיבה ותפירה עבור בנות ב-1855. אך אין ספק, שגולת הכותרת בפעילותם קשורה במפעל כביר זה של "מושבת החרושת".

הודות ל"מושבת החרושת" ניצלו רבים מחרפת רעב ונרכשו ניסיון ודעת רבי ערך באשר לאדמה, גידולים ועונות. כך גם הוכחה פוריותה של האדמה במקום והוכחה אפשרות ליזמה חקלאית בארץ ישראל (נושא זה העלה מר פין ב-1857 בתזכיר שהגיש לשר החוץ הבריטי ובו הציע ליישב יהודים בארץ בתור חקלאים שיפריחו את השממה).

מתחת ליסודות הבית נמצא קולומבריום רומי, וצמוד לו נחצבו מספר בורות מים גדולים שבנוסף לשימוש במושבה - סיפק מים חינם לעניי העיר. מכאן גם נחצבו אבנים ב-1860 לבניית בית הכנסת הגדול בירושלים העתיקה, הידוע בשם "חורבת רבי יהודה החסיד". ה"פירמאן" לחידוש בית הכנסת הזה מהריסותיו העמוקות הושג הודות להשתדלותו של מר פין שהוזמן להשתתף בטקס חנוכתו.

בכניסה למושבה הוצב שער-כניסה שמעליו היתה חקוקה הכותרת: "כרם אברהם אבינו בשנת ה'תרי"ב", ובאנגלית "1852 Abraham's Vineyard " מעל אחת מפתחי הבית הראשי צוינה שנת הקמתו 1855.

המושבה פעלה במשך עשרות שנים. גם לאחר 1863, שנת סיום כהונתו כקונסול, וגם לאחר מותו ב-1872 שמרה רעייתו, גב' פין, על קיום המושבה, ניהלה את פעילותה המסועפת, ואף הקימה במקום בית חרושת לסבון. אך לאחר שנת 1900 עם התפתחות העיר והרחבת מקומות התעסוקה נצטמצמה פעולת המושבה.

בערוב ימיה של גב' פין, בשנת 1914, נפגשה בלונדון, לפי יזמתה, עם אחד מאנשי החינוך בירושלים, הרב דוד וינגרטין, שעמד בראש מוסד חינוכי לבנות. בפגישה העלתה גב' פין הצעה לתרום את הבית והשטח מסביבו - למוסד. אך הצעה נדיבה וו לא יצאה לפועל מכיוון שהרב כבר רכש מגרש גדול למטרה זו באזור אחר של העיר. המקום נמכר, אפוא, על ידה ליהודים.

במורדות הגבעה שבסמוך ל"מושבה" נוסדה בשנת 1920 שכונת מגורים גדולה בשם ההיסטורי "כרם אברהם".

בראשית תקופת המנדט הבריטי, שימש המקום לבית אסורים לילדים פושעים. לאחר מכן היה חלק ממוסדות ממשלת המנדט הבריטי וקשור למחנה "שנלר" הסמוך. עם קום מדינת ישראל עבר המקום גלגולים נוספים ביעודים שונים. בין היתר שימש תקופת מה את יחידת משמר הגבול הירושלמית ומאוחר יותר את "מטה מפקדת חטיבת גדנ"ע".

במשך שנים רבות עמר המקום בשיממונו. כתוצאה מהזנחה החל המבנה ההיסטורי והמעניין להתפורר. כאן ושם החלו להתהוות פירצות, נפרקו רעפים ואבנים, ונפרצו חלונות ודלתות, שהביאו את המבנה למצב קשה.

לאחר שבשנת 1980 נרכש המקום, המהווה חטיבת קרקע בשטח של 2560 מ"ר, ע"י קרית החינוך לבנות "בית ברכה" - הגיעה שעת שיקומו ושחזורו של האתר ההיסטורי - במסגרת תכנית כוללת של פרויקט בניה נרחב. בהדרגה הפך "בית פין" למקום שוקק פעילות של חינוך, תרבות ורווחה לבנות, ובחלק מהמתחם הוקם מוסד "בת ציון" לחינוך וקליטה של בנות עולות ממדינות חבר-העמים.

המוסד החינוכי בת ציון

המוסד הפנימייתי לבנות הוקם בשנת הלימודים תשנ"ו 1996 ע"י מוסדות קרלין-סטולין בירושלים - במקביל למוסד הפנימייתי לבנים "לציון ברינה" בבית"ר עילית, וכהמשך למסגרות החינוך שהוקמו ע"י המוסרות במדינות חבר העמים עוד לפני גלי העליה הגדולים.

בית הספר הוקם במתכונת של תיכון חט"ב ושל מדרשיה לבנות בוגרות. התלמידות ניגשות לבחינות בגרות בכל המקצועות הנדרשים ע"י משרד החינוך, כולל מחשבים ומתמטיקה ברמה גבוהה. לימודי היהדות כוללים הכרת ערכי מסורת ישראל, היסטוריה יהודית ותנ"ך ברוח חסידות קרלין-סטולין. בנוסף לכך קיימים חוגים להעשרה ואולפן ללימוד עברית.

התלמידות מגיעות למוסד הישר ממדינות חבר העמים ונקלטות מיד במסגרת ביה"ס, בתנאי פנימייה מלאים. הודות לכך נחסך מהן חבלי קליטה אשר מהן סובלים עולים רבים - בעיקר כאלה שהגיעו לישראל בגפם.

תלמידות רבות מגיעות ממשפחות הסובלות מבעיות סוציאליות קשות, הורים גרושים ומעוטי יכולת, שעברו משברים לא פשוטים. התלמידות שסבלו מטלטולים וחוסר מסגרת, מתקבלות בפנימייה בחמימות ונכנסות למסגרות קבוצתיות מגובשות, עם עזרה סוציאלית צמודה.

בכל שנה נקלטות בבת ציון למעלה כ-100 תלמידות, המקבלות את חינוכן המלא בכל המקצועות ועוברות מבחני בגרות ברמה מכובדת.

הגן הארכיאולוגי במקום

רשות העתיקות נענתה בחיוב לפניית קריית החינוך, והעבירה אליה בהשאלה מוצגים ארכיאולוגיים, ובעזרתו של הפילנתרופ מר נתן (ואדים) שולמן התאפשרה הקמת הגן הארכיאולוגי בחצר "בית פין" העתיק שבקרית החינוך.

ביביליוגרפיה

הבית הגן והמדרשה, ברושור שפורסם לרגל חנוכת הגן הארכיאולוגי ע"ש נתן (ואדים) שולמן, 30 באוקטובר 2000, חסידות קרלין-סטולין.

ג'יימס פין, עתות סופה : עלים מדפתרי הקונסוליה בירושלים משנת 1853-1856, יד יצחק בן צבי, 1980.

יהושע בן אריה, ירושלים החדשה בראשיתה, יד יצחק בן צבי, 1979.

הירשברג אברהם שמואל, בארץ המזרח, יד יצחק בן צבי, 1977.

גריבסקי פנחס, בנות ציון וירושלים, יד יצחק בן צבי, תש"ס.

Finn, Elizabeth Anne, Reminiscences of Mrs. Finn, member of the Royal Asiatic Society, London, Marshall, Morgan and Scott, 1929


מילות מפתח

חרדים | קרלין-סטולין | סמינר | אוקראינה | חבר-העמים | קליטה | בגרות | תלמידות | ירושלים | בית-פין | כרם-אברהם

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על בת ציון - מוסד פנימייתי לצעירות עולות מחבר העמים (9)

    מערכת

    חיה שלום את מוזמנת להתקשר אלינו ולהגיד איזו תמונה את מבקשת להסיר. תוכלי לקבל את הטלפון מיעל קליגר.
    שבת כ"ח בכסלו תשע"ב 24 בדצמבר 2011

    חיה וגשל

    שלום. הכתבה שלכם על מוסד בת ציון חמודה ומעניינת. בעבר הערתי על מס' תמונות שצולמו בטעות ולא שייכות למוסד בת ציון וזה מפריע לנו. האים אפשר למס' מס' לתמונות בכדי שאוכל לבקש ממכם להסירם מהאתר?
    יום רביעי י"ח בכסלו תשע"ב 14 בדצמבר 2011

    ליליה

    הפרוייקט המוצלח ביותר שראיתי בחיי שיגעון של הצלחה עם עולות חדשות!!
    יום רביעי כ' בסיון תש"ע 2 ביוני 2010

    חיה וגשל רכזת מוסד "בת ציון"

    אני פונה אליכם בעקבות תלונות רבות שקיבלתי מתלמידותי לגבי תמונות לא נכונות אני אישית נכחתי בסיור . הצלם ידע שבבניין ישנם כמה מוסדות חבל שהכניס תמונות ממוסד אחר וכותב מתחת לתמונה שמדובר בבית סיפרנו אני מבקשת ליצור איתי קשר על מנת שתוכלו לתקן את הטעויות
    יום שני י"ח בסיון תש"ע 31 במאי 2010

    מרינה זדקובה

    ברור שבבת ציון אן שילוט "ילדי הגן מקיימות מצוות"..זה לא גן זה תיכון! יש תמונות של עגלות של תינוקות וכתוב עליהן שהן שיכות למורות של הפנימיה ..אף מורה לא מגיעה עם תינוק. יש בבנין מעון של משרד הרווחה "מעון הברכה" העגלות קשורות למעון. יש חדר של ציוד למלאכה - שיך ל "גן חובה של "בית ברכה"מצולמות ילדות כתה זW מבית ברכה וכתבתם בתמוה "בנות בכיתה"...
    יום שני י"ח בסיון תש"ע 31 במאי 2010

    מערכת

    כל התמונות צולמו בביקור בבית הספר. כדאי לך להתעדכן
    יום שני י"ח בסיון תש"ע 31 במאי 2010

    לסי ק.

    מי הצלם המוכשר שמביא תמונות של קישוטי קיר, מחסנים וחדר מלאכה שלא קיימים כלל וכלל בבת ציון....
    יום חמישי י"ד בסיון תש"ע 27 במאי 2010

    אליה ר.

    בת ציון הוא מקום נהדר רק חבל שהכנסתם סתם תמונות של הגן הילדים הקשור לבית ברכה... (הם רק שכנים שלנו) ואין להם כל קשר למוסד בת ציון.
    יום חמישי י"ד בסיון תש"ע 27 במאי 2010

    אניה

    כדאי ומומלץ לבקר
    יום חמישי י"ד בסיון תש"ע 27 במאי 2010

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.