דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

מאבק מנהיגי החרדים נגד אתרי האינטרנט במגזר

עיתון
עיתון "המבשר" י"א באדר תש"ע
עיתון "המבשר"
עיתון
עיתון "המבשר" י"א באדר תש"ע
עיתון "המבשר"
עיתון
עיתון "המבשר" י"א באדר תש"ע
עיתון "המבשר"
עיתון
עיתון "המבשר" י"א באדר תש"ע
עיתון "המבשר"
עיתון
עיתון "המבשר" י"א באדר תש"ע
עיתון "המבשר"
עיתון
עיתון "המבשר" י"א באדר תש"ע
עיתון "המבשר"
אליעזר היון

פורסם במקור, בגרסה מעט שונה, ב-Ynet  30./12/2009
 

נוצר ב-3/14/2010

"חרדים", "קוגל", "כיכר השבת", "לדעת", "בחדרי חרדים" ו"אתרוג" הם חלק מרשימה לא סופית של אתרי אינטרנט 'חרדיים' מובילים שב-2009 היו לז'אנר מצליח ומתפתח במהירות. חדשות וחשיפות משמעותיות הועלו על הדפים הווירטואליים, צילומי וידאו (מדיה חדשה ובלתי מוכרת לפרט החרדי) ראו אור, שטחי פרסום אינטרנטיים נמכרו בעשרות מיליונים והתעשייה פרחה.

הפעילות הכה טריוויאלית לעיניים חילוניות, היתה לצנינים בעיני גדולי רבני המגזר החרדיים – ליטאים וחסידים כאחד - שהחליטו לצאת למלחמת חרמה במדיה המקוונת ובלשונם: "כבר נודע לנו סכנת האינטרנט אשר כל באיה לא ישובון... כבר נפלו במצודתה נפשות רבות מישראל וכבר נאסר האינטרנט באיסור חמור לשימוש פרטי בכל בית".

המאבק התקיף עורר סערה ציבורית ברחוב החרדי והדעות חלוקות בין מצדדי ושוללי המהלך. במישור האופרטיבי הוכתרה המלחמה בהצלחה יחסית: מחצית מאתרי האינטרנט נסגרו בנימוק ההלכתי המוכר: "ועשית ככל אשר יורוך". עם זאת חלק מאתרי החרדים המובילים הצהירו על נכונותם להמשיך ולפעול אם כי באופן אנונימי. השורות הבאות נכתבות זמן קצר לאחר פרוץ ה'מלחמה' הגדולה – מלחמת האינטרנט במגזר החרדי.

אפתח בגילוי נאות: לפני כמה חודשים, בעקבות מאמר טעון שפרסמתי ב-ynet, קיבלתי פנייה - הצעה מהאתר החרדי "בחדרי חרדים" לפרסום טור שבועי קבוע במסגרת ערוץ הדעות שבאתרם. ההצעה, בסופו של דבר, לא יצאה לפועל, אבל באחת השיחות שקיימתי עם מנהלי האתר ביקשתי לברר האם בהנהלה מודעים לכך שבאותו שבוע האייטם המרכזי שהסעיר את משתתפי הפורום היה חתונת בתו של עיתונאי חרדי, ובירור מעמיק של מי נכח ומי לא באותו אירוע.

התשובה שקיבלתי על כך היתה כי הדבר ידוע, אולם האתר ותכניו נמצאים בעת האחרונה במגמה של שיפור ובקרת איכות. ובנוסף, הפורום, שמעצם טבעו נועד לאפשר את "חופש הביטוי" לפרט החרדי, לא מאפשר שליטה אבסולוטית בו, והיכולת לסלק כל אייטם צהוב - מוגבלת.

ואכן ניכרה התייעלות. דיונים ערים ופולמוסים מרתקים עלו ונותחו על גיליונות הפורום. עניינים שעד אז לא טופלו בכל כלי תקשורת מגזרי נבדקו לעומקם. ואנשים פשוטים של יום-יום הפכו לגיבורים מקומיים בעקבות אירועים המעניינים בעיקר את המגזר.

אלא שגילוי הלב ומתן "חופש הביטוי" העיתונאי, שפרץ לפתע אל הרחוב החרדי, הוא זה שעמד בעוכריהם של האתרים החרדיים. שכן, מקריאת "מכתבי הרבנים" הנזעמים, ומהסמנטיקה של האזהרות והחרמות – המזוהה לבקיאים בה - ברור כי החתומים על אותם כרוזים עומדים מאחורי הדברים (כזכור, לעתים מתפרסמים במגזר החרדי דברים שלא בשם אומרם) וכי המערכה כנגד "הפירצה הנוראה" היא אכן תוצאה של מעורבות ישירה שלהם. האבחנה הזו חשובה. שכן בעיניים בלתי מיומנות נתפסים מכתבי הרבנים כרצועה אחת ארוכה, בעוד שלפרט החרדי –הבקי במכמני השפה והסמנטיקה הרבנית ברורה ההבדלה בין מכתב שהוא תוצר של 'עסקני החצר' לבין קריאה שהיא פונקציה ישירה של הרבנים עצמם.

הטיעונים והלגלוגים הרבים הנשמעים ברחוב החרדי, לפיהם יד העסקנים ו"אנשי החצר" במעל, בעקבות חשיפת גילויים מביכים, או לחילופין, יוזמה של הביטאונים היומיים שהחלו לאבד אחוזים משמעותיים מנתח הפרסום לטובת אתרי האינטרנט, פשוט אינם נכונים. שכן נכון אמנם שלרבנים אין מושג וחצי מושג בכל מה שנוגע לרשת (באחד מן המכתבים הבורות פשוט זועקת), אבל את הצבעים העזים וקולות הגידופים הברורים מקטעי הווידאו האחרונים סביב הסכסוך בפוניבז' ששודרו באחד האתרים החרדים המרכזיים, או את תיאור מעלותיה של החוזרת בשאלה האחרונה, ובירור זהותו של ה"חרדי" שישתתף בתוכנית הריאליטי "האח הגדול", שפורמסו באתרים אחרים, גם הרבנים הישישים עשויים להבין.

הזעם אותנטי אפוא ומשקף מצוקה אמיתית. העסקנים ככל הנראה לא עומדים מאחורי המאבק החדש - ואולי לא לגמרי. שכן שבוע אחרי החרם נדמה שניתן לקבוע כי מחצית מכוחם של אתרי האינטרנט החרדיים נגדע. עורכי האתרים הנסגרים יצאו בקריאה כי הם מקבלים עליהם את מרות הרבנים ומבקשים לקיים את מצוות ,ועשית ככל אשר יורוך". למרות המוטיבים הרליגיוזיים שבהודעות הפרישה, רווחת ברחוב החרדי ההכרה כי עורכי האתרים לא 'חזרו בתשובה' או הפנימו את חומרת האיסור. מסתבר יותר כי החשש מידם הארוכה של העסקנים או מנידוי רבני הוא שעומד מאחורי ההודעה הדרמטית.

אל מול האתרים הנסגרים, בחרו אתרים אחרים להמשיך את פעילותם גם מול החרם הרבני. רק שהקונספט השתנה. העורכים והכותבים ירדו למחתרת, ורמת הדיונים פחתה. חלק גדול מהנרטיב כעת עוסק בחלק מן הרבנים האוסרים ובהשמצתם. חוסר המוטיבציה - של האנשים החזקים בחצרות הקובעים - לייצר איזושהי אלטרנטיבה כשרה שתתעלה מעל הרכילות יוצר בעיה קשה במגזר. למעשה ספק אם בכלל יש אלטרנטיבה, כשם שלסלולארי לא היתה ממש אלטרנטיבה והכשרות הסלולארית היא די עלה תאנה.

קשה להתעלם מהסכנות שמציב האינטרנט בפני הציבור החרדי (חשיפה לתכנים שאינם רצויים לו). מאידך לדעת רבים וטובים (ובכלל זה תלמידי חכמים, שבינתיים גוזרים על עצמם שתיקה פומבית) גם הצנזורה עלולה לגרום נזקים לא פחות ואולי יותר כבדים. כך למשל, פגיעה בשיח הציבורי ובביקורת הפנימית (בתוך הציבור החרדי). שהרי כלי תקשורת הן "שוק חופשי" של דעות, רעיונות, מתן השראה וביקורת. דיכויה של המדיה החופשית והבלתי ממסדית הוא מתן הכשר לעוולות או אפילו לקיצורי דרך של הגופים הממסדיים, ובטח לא מעודד את נורמת "מתן במה לציבור".

הנה דוגמא עדכנית לחשיבות אתרי האינטרנט לביקורת בתוך המגזר: באתר "בחדרי חרדים" נחשף [24.12.09] כי ביומון הליטאי "יתד נאמן" נוהגים להעתיק ידיעות בשיטת ה-copy-paste מאתרי אינטרנט מובילים, ועוד ללא כל מתן קרדיט. הידיעה כללה הוכחות מתועדות עם אפשרות לבחינת הקישורים המדוברים. 'יתד נאמן', מיותר לציין, לא טרח להגיב. הנה כי כן, עצם הידיעה כי ניתן לבקר גם גופי תקשורת ממסדיים, מרכזיים, עשויה להפוך את החיים בעולם החרדי לטובים, נקיים, ובריאים יותר.

ימים יגידו איזו תפישה תשלט על המגזר. בינתיים אנחנו בקו פרשת מים מעניינת: האם יצליחו הרבנים לחסום את "מפלצת הטכנולוגית" החודרת כמעט לכל בית או שמדובר במלחמה כמעט אבודה מראש.


מילות מפתח

חרדים | אינטרנט | רבנים | קוגל | כיכר השבת | בחדרי חרדים | אתרוג | לדעת | סלולרי-כשר | יתד-נאמן

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.