דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים

סניף
סניף "מפתח" בבית שמש
עוז אלמוג
אברמי גרינברג, מנהל הסניף
סניף
סניף "מפתח" בבית שמש
עוז אלמוג
סניף
סניף "מפתח" בבית שמש
עוז אלמוג
שמואל פפנהיים

נוצר ב-2/25/2010

'תרומה' הלכה ולמעשה

בסדרי פרשת השבוע למדינן מסימוכין, כמו שרש"י הקדוש מביא בתחילת השבוע האחרון, מה שמועה שמע ובא, קריעת ים-סוף ומלחמת עמלק שבסוף הפרשה שלפני כן.

פרשתינו מתחילה בציווי התורתי "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו", ציווי המשתלב היטב בציון השבת המיוחדת "שבת שקלים", בסימן מאמר חז"ל "באדר משמיעין על השקלים", ומעתה מקבלת תוקף משנה ומשמעות עניני התרומות ופעולות הצדקה, המתחיל; מתרומת בדק הבית "זה יתנו... מחצית השקל בשקל הקודש"; דרך מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים; וממשיך אחר-כך במשנה הסדורה "שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום", המתחיל את הלימוד בהלכות הפסח, וממשיך הרמ"א וקובע הלכה: "ומנהג לקנות חטים לחלק לעניים לצורך פסח, וכל מי שדר בעיר י"ב חודש צריך ליתן לזה". וכבר עמדו על זה הפוסקים, למה כתב הרמ"א שזה מנהג, והלא ירושלמי מפורש אומר שזו מדינא דגמרא, וה'ביאור הלכה' מסביר שמן הדין יסתפק אם יתן מעות צדקה, אבל המנהג לתת חטים ש'מקרבא הנייתה טפי'.

המשנה ברורה מחמיר מאד בהלכה זו, וקובע על-פי דברי האחרונים שכל אחד מחויב בנתינת 'קמחא דפסחא', 'ואפילו תלמיד-חכם הפטור ממס', והמשתמטים מזה 'יש עון בידם'. ומסביר ב'ביאור הלכה' שהחמירו בפסח יותר מבכל חג, "שאז הוא חג החירות ויושבין מסובין, כל אחד הוא וביתו ברוב שמחה, אין זה כבוד לה' שהעניים יהיו אז רעבים וצמאים".

הרי יש לנו כמה הדגשים. יש כאן העדפה לתת חטים שמקרב את הנאתה ביותר; יש כאן המושג של צדקה בדרך כבוד ובשמחה במושגים של 'חירות'; יש כאן חובה מוסרית שגם החיים בצמצום חייבים עליה, ואין אתה יכול להשתמט ממנו; ויש כאן גם שאילה ודרישה במשך שלושים יום בכדי להבין את הנקודה הפנימית אשר תרנן את האיש הנצרך, ותקרבהו לחירותו...
הייתי מצרף לכך את תובנתו הידועה של הנשר הגדול רבינו הרמב"ם ביד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י' הלכה י', המונה "שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו. 'מעלה גדולה שאין למעלה ממנה' - זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או 'ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות' ולא ישאול; ועל זה נאמר "והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך" (ויקרא כה, לה), כלומר החזק בו שלא ייפול ויצטרך".

שמונת מרכזי הפיתוח

זה תקופה, וביותר לאחרונה ממש, נחשפתי לארגון צדקה גדול ביותר, הפועל לאור ועל פי משנת הרמב"ם הקדוש, שמטרתו 'לשדך' ולכוון את הציבור היראים החרדים לדבר ה', החפצים בכך, לבין מעסיקים ובעלי משרות מכובדות, 'להמציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות'.

מדובר במפעל גדול שיש לו כיום שמונה שלוחות מכובדות בערי הארץ שציבור חרדי נכבד יושב בתוכו – משאת נפשו ופרי עמלו של העסקן הציבורי הידוע והנכבד הרה"ח ר' הרשל קליין משכונת מטרסדורף בירושלים, וגם אנכי נדבקתי בפעלו הגדול, והטתי שכמי להיות עבד לעבדי ה', להצטרף ולברך "למנצח על השמינית", בסניף השמיני של "מפתח" שהוקם בימים אלו בעיר בית שמש ת"ו, בשותפות מלאה עם העסקנים הנכבדים הרה"ח ר' ישעי' ערנרייך והרה"ח ר' אברהם מרדכי גרינברג הי"ו.
"מפתח" – ובשמה המלא: 'מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים' הוקמו על-ידי תב"ת – "תנופה בתעסוקה", מיסוד הג'וינט בארץ-ישראל, והינו מרכז השמה והכוון תעסוקתי המיועד לערוך חיבור בין מחפשי עבודה חרדים למעסיקים על פי כללים של מיון והתאמה איכותיים, כאשר השירות במפתח, ניתן ללא כל תשלום.

יסוד "מפתח" הגיע מתוך אמונה שלימה בהון האנושי החרדי, ולכן המרכזים מסייעים לפְּרַט בלקיחת אחריות אישית, והגברת המסוגלות התעסוקתית על-ידי רכישת כלים למיומנויות בעולם העבודה כגון: כתיבת קורות חיים, חיפוש עבודה עצמאי, הכנה לראיון עבודה ועוד.

במקביל פיתחו ב'מפתח' ארבעה כלים, שסייעו למעסיקים למצוא עובדים מתאימים: איתור – התאמה מקצועית של מועמדים, על פי דרישות התפקיד ופרופיל המשרה, שנבנה בחברה, ובתיאום מלא לצרכיה. מיון – התאמת העובד לסביבת עבודה הרצויה. במפתח צוות מיומן ומקצועי, המכיר היטב הן את תחום התעסוקה והן את העובד החרדי וצרכיו. מעקב וליווי – לווי המעסיק בשלבי קליטת העובד ומעקב מתמשך גם לעובד שהותאם והופנה על ידי מפתח. הדרכה – הנחיית המעסיק ביצירת סביבה ידידותית לעובד החרדי.

כיום פועלים שמונה סניפים פוריים ומצליחים של 'מפתח' בערים ירושלים, בני ברק, ביתר עלית, אשדוד, צפת חיפה ואלעד והסניף החדש המוקם בימים אלו בבית שמש. ההיענות למרכזים גדולה מהמצופה, דבר המראה על שביעות רצון של קהל היעד.

ההשקפה והרעיון של 'מפתח'

ההשקפה והרעיון המרכזי של 'מפתח' בהכוונת ופיתוח התעסוקה, להתאים את המחפש עבודה למיומנותו ומקצועו, מקורו מספר הקדוש "חובת הלבבות" (שער הבטחון פ"ג), ובין שאר דבריו מדגיש ואומר: "ומאחר שהוכחנו כי מחובת בני האדם לחזר אחרי אמצעים שיתפרנסו על ידם, נבאר עתה כי אין האדם חייב לחזר אחר כל אחד מאמצעי הפרנסה הבאים לידו, אלא בידו לבחור לעצמו את אותו האמצעי שהוא מתאים ביותר לתכונותיו", ועיין שם דבריו המתוקים המורה הוראה לחזר אחרי מקצוע ומסחר המסוים בדוקא שיש לו אליה תשוקה ונטיה, ומכאן ואילך ישליך את יהבו על ה' ויתפלל שיצליח בענינו, ודבריו מתוקין מדבש.

דוקא הרמב"ם אחרי שהוא מונה את שמונת דרגות הצדקה, חוזר ומזהיר בכיוון אחר (הלכה טז): "לעולם ידחוק אדם עצמו, ויתגלגל בצער, ואל יצטרך לבריות, ואל ישליך אדם עצמו על הציבור; וכן ציוו חכמים ואמרו, עשה שבתך כחול, ואל תצטרך לבריות. ואפילו היה חכם ומכובד, והעני - יעסוק באומנות, ואפילו באומנות מנוולת; ולא יצטרך לבריות, מוטב לפשט עורות הנבילות בשוק, ולא יאמר לעם, חכם אני וגדול אני וכוהן אני, פרנסוני; ובכך ציוו חכמים". וממשיך ומספר (הי"ז): "גדולי החכמים - היו מהן חוטבי עצים, ונושאי הקורות, ושואבי המים לגינות, ועושין הברזל והפחמים; ולא שאלו מן הציבור, ולא קיבלו מהן כשנתנו להן".

אם כי יכולים לומר ששניהם לענין אחד נתכוונו: לעסוק במקצוע ובאומנות המושכו וליבו נוטה, גם אם זה נראה בעינים אחרות כבזויה ולא מכובדת...
אין בדברי ח"ו הטפה או כעין זה לעזוב את היכלי התורה והכוללים, המהווים חממה ליציבות האנושיות מול זוממי כחדונה והחפצים להביא תמורה לעולמו של היהודי שומר התורה והמצוה. בשיחותי עם כל המפעילים והעוסקים בארגון צדקה נאצל זו, דוחים בשאט נפש כל מחשבה והוה-אמינא שכזאת – וכל הפעילות נובע מתוך רעיון טוהר של ה'צדקה המובחרת' בתובנתו של רבינו הרמב"ם, המכנה אותו 'מעלה גדולה שאין למעלה ממנה'.

פתחנו את דברינו בענין הסימוכין של "צדקה ומשפט", שהנה מסתבר כי הם תרי ריעין דלא מתפרשין, וכבר נמסר לאבי האומה, אברהם אבינו ע"ה, "לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט), והריהו חזון הנביאים, ככתוב (עמוס ה, כד) "ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן", ועם דגש לצדק המוסרי "להטבת מצבם של מעוטי היכולת", כאשר הדגש הוא על חובת היחיד כדכתיב (משלי יב, כח) "בארח צדקה חיים", וחובת הציבור כדכתיב (ישעי' נד, יד) "בצדקה תכונני רחקי מעשק", ומכאן ערכו הגדול כמקרב את הגאולה, כדברי הכתוב (ישעי' א, כז) "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".


מילות מפתח

חרדים | תעסוקה | מפתח | בית שמש | מרכז פיתוח | תנופה בתעסוקה | ג'וינט

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.