דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

אופניים בחברה הישראלית - דף מידע

אופניים
אופניים
הדס חנני
ליד תלמוד תורה, מודיעין עילית
לוקט ועובד על ידי מערכת אנשים ישראל
 

נוצר ב-2/4/2010

 התפתחות הענף

האופניים הראשונים נראו בירושלים ב-1898 ומאז היו הרבה התפתחויות בענף. בימינו זר שייקלע לצומת נחשון בשבת ב-7 בבוקר ודאי ישפשף את עיניו: הכביש זרוע אלפי אנשים, רובם גברים בשנות ה-40-30 לחייהם, מלאי מרץ, התלהבות וברק בעיניים. לא, אין מדובר באברכים שהתקבצו והשכימו קום לתפילת שחרית, אלא ברוכבי אופניים נמרצים. מדובר בתופעה מתפתחת שכבר מזמן חרגה מעבר לגבולות האופנה החולפת: הרכיבה הספורטיווית על אופניים, שבשנים האחרונות הולכת וכובשת מקום מרכזי בתרבות הפנאי הישראלית. (מתוך כתבה של רוני לינדר-גנץ)

הצמיחה הכללית של ענף הרכיבה

בכתבה של רוני לינדר-גנץ מהארץ נסקרת התפתחות הענף מאמצע שנות התשעים:

" 'מדובר בענף שנמצא בתהליך מואץ של צמיחה כבר לפחות 10 שנים', אומר איציק הופמן, מורה ומחנך במקצועו ומנהל פורום אופניים ב'תפוז', 'האופנה התחילה באמצע שנות ה-90 ונכון להיום כבר לא מדובר באופנה, אלא בענף ספורט לכל דבר שמתפתח בקצב מרשים - הן בתחום העממי והן בתחום התחרותי. לצד קבוצה גדולה מאוד של גברים צעירים, ניתן כיום לראות בסופי שבוע גם זוגות, בני נוער, משפחות עם ילדים ואפילו זוגות יותר מבוגרים בני 50 פלוס, שיוצאים לרכוב. מי שנחשף לזה בפעם הראשונה פשוט לא מאמין שהסצנה קיימת בעוצמה כזו'.

מחקר שערכה קבוצת BDI על ענף האופניים בישראל עולה כי שוק האופניים מגלגל כ-150 מיליוני שקל בשנה נכון לשנת 2005, ולמשל ב-2004 לבדה נמכרו בישראל כ-200 אלף זוגות אופניים, גידול של כ-5% בהשוואה ל-2003, בה נמכרו כ-190 אלף זוגות, ו-40 אלף זוגות יותר מאשר ב-2002. בסך הכל בשלוש השנים הללו יותר מחצי מיליון זוגות אופניים.

לקראת יום כיפור עולות המכירות. לפי נתוני קבוצת BDI, כשבועיים לפני החג נמכרים כ-20,000 זוגות אופניים - זינוק של כ-150%." (רוני לינדר-גנץ)

התפתחות ענף הרכיבה היום יומית בתל אביב

בכנס "אור ירוק", שנערך בשנת 2007 הציג ד"ר משה טיומקין, חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו וראש רשות תחבורה, תנועה וחנייה בעיר דאז, נתונים על רכיבת אופניים בתל אביב. מהסקר, שנערך על ידי המחלקה לסטטיסטיקה בעירייה, עולה כי כ-33% מתושבי העיר מעל גיל 20 הם בעלי אופניים, אולם רובם המכריע ממשיך להעדיף את הבוכנות והצילינדרים על פני שרירי התאומים.

טיומקין הציג גם את העלייה הגדולה של אנשים שמתניידים יום-יום באופניים: "ב-2002 היו בעיר רק 2% יוממים (אנשים שמתניידים יום-יום באופניים ולא משתמשים בהם רק כבילוי של סופי שבוע). ב-2004 המספר עלה ל-5% וב-2007 נרשמו כבר 7%".

קהילת הרוכבים

עם גדילת מספר רוכבי האופניים מתפתחת קהילה של רוכבי אופניים עם שפה משלה ומאפיינים משלה. להלן הסבר מתוך כתבה של רוני לינדר-גנץ מהארץ:

"בעיני רוכבי האופניים לא מדובר בעוד ענף ספורט, אלא בתרבות שלמה בעלת מאפיינים יחודיים: 'זה סוג של דת עם שפה מיוחדת וסמלים', אומר איציק הופמן, מורה ומחנך במקצועו ומנהל פורום אופניים ב'תפוז'. 'רוכב אופניים יכול, למשל, לזהות רוכב אחר לפי צורת השיזוף של הידיים והרגליים'.

לרוכבים, שרואים עצמם כקהילה לכל דבר, יש גם מעין "מוסדות" משלהם: באינטרנט, למשל, ניתן למצוא לא רק פורום כללי לאופניים, אלא פורומים מתמחים המחולקים לפי סוגי הרכיבה והעדפות, כמו פורום טיולי אופניים, ניווט רכוב, אופני כביש ועוד. בפורומים הללו הרוכבים מתייעצים ומייעצים, מספרים ומעלים תמונות לרשת. "הרוכבים לא אוהבים רק לרכוב אלא גם לדבר על זה', אומר הופמן, 'יותר מאשר בענפי ספורט אחרים - כאן ההתרחשויות הן לא רק בשטח ובכביש, אלא גם במרחב הווירטואלי. אפשר לשאול ולקבל תשובות על הכל - מבורג קטן ועד מסע לצ'ילה עם אופניים'.

בנוסף לפורומים הפעילים, יש לרוכבים גם איגוד משלהם, מגזין, כנסים וכמובן ז'רגון ייחודי הכולל מושגים כמו "דורי דורי" (רכיבה ישר ב"דוך"), "הקלטה" (חיבור נעלי הרכיבה לפדלי הקיפס) ו"בובינג" (תנועת הנדנוד של המתלה האחורי או הקדמי שנגרמת עקב תנועות הדיווש של הרוכב)." (רוני לינדר-גנץ)

ענף האופניים, בנוסף על מה שנאמר קודם, שופע באתרים ופורומים של רוכבים ואוהדים. רשימה חלקית שלהם אפשר למצוא באתר של איגוד האופניים בישראל.

איגוד האופניים בישראל

איגוד האופניים בישראל הוא גוף שאחראי על פעילות רבות בקהילה ומחוצה לה, למשל, הפקת תחרויות ואליפויות בכביש ובהרים, הקמת מחנות אימונים וקורס שופטים, שליחת ספורטאים לייצג את המדינה באליפויות אירופה והעולם, יצירת תשתית לקיום תחרויות בינלאומיות באופני הרים בארץ, ארגון פעילויות עממיות בשיתוף קק"ל ועוד.

מטרות האיגוד:

  • פיתוח וקידום ענף ספורט האופניים בישראל, ריכוזו וניהולו.
  • פיתוח תשתית לספורט הרכיבה כגון שבילי אופניים, מרכז אופניים ארצי, אתרי תחרויות ועוד.
  • ארגון תחרויות ליגה, גביע ואליפויות ארציות.
  • פיתוח תשתית לתחרויות בינלאומיות בישראל.
  • פיתוח וקידום הספורט העממי בקרב כל קבוצות הגיל השונות
  • ארגון נבחרות ישראל בענף, בגילאים השונים, טיפוחן וקידומן.
  • פיתוח קשרים בין לאומיים עם התאחדויות ענפיות, איגודי ספורט וספורטאים בחו"ל.
  • ארגון מחנות אימונים לרוכבים ההישגיים ולרוכבים החובבים, בכביש ובהרים.
  • ארגון קורסים מקצועיים בענף כגון קורס שופטים, קורס מדריכים, מאמנים ועוד. (מתוך אתר איגוד האופניים בישראל)

פרויקט "אופניים לכולם"

"פרויקט "אופניים לכולם" הינו פרויקט ייחודי וחדש (ככל הנראה זוהי יוזמה משנת 2008) בו איגוד האופניים מתכוון לפרוס בפריסה ארצית עשרות מועדוני רכיבה וחוגי אופניים לילדים ונוער בכל הארץ במהלך השנים הקרובות." (אבי גנאור)

החזון של הפרויקט הוא לתת אפשרות לאלפי ילדים ונוער בכל רחבי הארץ ובכל רמות הסוציו אקונומיות ,לרכוש ערכים חיוביים רבים מפעילות אופניים תוך כדי מתן חוויה, חינוך נכון והתוויה של הדרך. (מתוך אתר אופניים לכולם)

"הפרויקט עוסק בחינוך סביבתי של ילדים ונערים באמצעות אופניים. הילדים בפרויקט רוכשים הרבה ערכים שונים ומגוונים כגון: אהבת הארץ , גיבוש קבוצתי, שמירה על רכוש וציוד, תזונה ובריאות ,דו קיום ועוד. הפרויקט מתאפיין ברבגוניות של נוף אנושי ובין המועדונים ישנם : כ- 11 מועדונים מהמגזר היהודי , 3 מועדונים מהמגזר הבדואי (דרום וצפון הארץ) ומועדון מהמגזר הדרוזי (נכון ל-2009). חלקם של המועדונים עוסקים בחינוך וטיפול בילדים ונערים בסיכון."(אבי גנאור)

מועדוני האופניים במגזר הבדואי

"מועדון האופניים הראשון במגזר הבדואי שנפתח בבית הספר האזורי אבו-קרינאת שליד דימונה, פרי יוזמתו של פרויקט "אופניים לכולם", החל את פעילותו בצורה ניסיונות לקראת סוף שנה הלימודים תשס"ח. לאור שביעות הרצון של כל המעורבים בפיילוט, החליטה בשנה שעברה המועצה האזורית אבו-בסמה, אשר באחריותה רבים מיישובי הבדואים בנגב, לפתוח בתחילת שנת הלימודים תשס"ט מועדון אופניים נוסף ביישוב אום בטין (אבו-כף) שליד עומר.

כדי לשדרג את הפעילות במועדונים, שכל אחד מנה 14 חניכים, רכשה עבורם בתחילת השנה המועצה כ-30 זוגות אופני "מרידה" איכותיים וציוד נלווה. את הפעילות השבועית במועדונים העביר מדריך האופניים המוסמך הראשון במגזר, אמיר הושלה, יחד עם שני עוזרי מדריך מקבוצת האופניים והטריאתלון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובתמיכה של איגוד האופניים ופרויקט "אופנים לכולם".
לאור שביעות הרצון מהפרויקט, במועצה האזורית אבו-בסמה ישנה כוונה להרחיב בשנה הבאה את הפעילות ביישובים הבדואיים ולפתוח כ-50 מועדוני רכיבה נוספים. במקביל, שוקדים במועצה על הכשרת מדריכי אופניים בדואים נוספים." (מתוך אתר איגוד האופניים הישראלי)

ארגוני אופניים בישראל

"ישראל בשביל אופניים" (לשעבר "תל אביב בשביל אופניים") הינה עמותה שנוסדה בקיץ 1994 על ידי קבוצה של רוכבי אופניים תל-אביביים, שמאסו בקשיים בהם נתקלים רוכבי אופניים בערים:
העדר תשתית מינימאלית לרכיבה בטוחה, עוינות וחוסר התחשבות מצד נהגים, ואדישות מצד הרשויות.
בשנת 2005 שונה השם (והורחבה האג'נדה) ממוניציפאלית תל אביבית – לארצית.

העמותה פעילה במספר מישורים באופן רציף בינהם: תכנון, לובי (מול העיריות ומשרדי ממשלה), קידום חקיקה בכנסת, פעילות ציבורית להגברת המודעות של הציבור הרחב, הרוכב והנהגים, קידום תוכניות חינוכיות ללימוד ועידוד רכיבה ועוד. (מתוך אתר ישראל בשביל אופניים)

חנויות קונספט חדשות

בשנות האלפיים נולד קונספט חדש. הרעיון היה להקים חנויות שגלומות בהן גם תרבות אופניים. בינואר 2008 נפתחו שני מתחמי ספורט שמשלבים חנות אופניים, בית קפה ופעילות ספורטיווית ענפה בתחום האופניים והטריאתלון. האם "סולאוס" בתל אביב ו"ספינגו" במושב בני ציון שבשרון מעידים על מגמה חדשה לשנות האלפיים? מתברר שחלוצת הרעיון היא חנות שלישית, "ספיד אופן" מרמת ישי, שהוקמה בסוף שנת 2002, הטוענת לתואר חנות האופניים הגדולה ביותר בצפון, וכבר ב-2003 נפתח בחנות בית קפה והוקמה קבוצת טריאתלון תחרותית. (על פי כתבה של אריאל רובינסקי)

ההשקעה הכלכלית בתחביב

"לתעשייה התוססת והמתפתחת הזו יש כמובן גם צד כלכלי משמעותי: 'אחד הדברים שהכי מאפיינים את הרוכב זו העובדה שהוא מוציא הרבה כסף על התחביב' אומר איציק הופמן, מורה ומחנך במקצועו ומנהל פורום אופניים בתפוז. 'זה לא משהו שנגמר עם רכישת האופניים, יקרים ככל שיהיו. יש את הדברים הבסיסיים כמו קסדה, ואחר כך, כל אחד לפי רמת ההתלהבות והתקציב שלו - מכנסיים, חולצות, כפפות, משקפיים, פידומטר אלקטרוני, שעון דופק ועוד. כמובן שרבים לוקים בשלב זה או אחר במחלת ה'שידרוגיטיס' - לשדרג את הכלי שלך - את כל האופניים, או חלקים שונים שלהם - מעצורים, מהלכים, כידון, כיסא'.

'האביזרים הנלווים זו אופנה שלמה בפני עצמה', אומר עדי פרומקין, מנהל פיתוח עסקי ברשת חנויות האופניים מצמן את מרוץ, 'כל הלוק - הקסדה, הנעליים, החולצות והמכנסיים, הכפפות, הבנדנות'. לדבריו, 'הצרכן הישראלי יודע בדיוק מה הוא רוצה, יודע לשאול את השאלות הנכונות, ואם הוא לא בקיא בניואנסים - הוא מביא איתו חברים שמבינים. הישראלים יודעים לזהות איכות, הם מתמקחים אבל יודעים לשלם, והם מאוד אוהבים מותגים ומוכנים לשלם עבורם. בשנים האחרונות רואים התחזקות של המותגים היוקרתיים לעומת העממיים. מי שקונה אופניים ב-1,000 שקל, רוכש לאחר חצי שנה זוג מתקדם יותר ב-6,000 שקל ואחרי כשנה קונה גם אופני כביש ב-7,000 שקל. הדבר שהכי קשה לחובבי הרכיבה הוא שאי אפשר לקנות זמן - כי התחביב הזה בא על חשבון משפחה, זוגיות, ילדים ועבודה'." (רוני לינדר-גנץ)

טרנדים מובילים בתחום

כיאה לתרבות צעירה, חיה ותוססת, גם בתחום האופניים יש אופנות מתחלפות. הנה כמה טרנדים חמים של שנות האלפיים לפי כתבתו של רוני לינדר-גנץ בעיתון הארץ:
אופני העיר, ה-City Bike - אופניים פשוטים בעלי שילדה קלה וגלגלים דקים, המגיעים בעיצובי רטרו של שנות ה-50 וה-60 (כולל הכידון הרחב, הכיסא המוארך ואפילו הכנפיים) ומתאימים לנסיעה בעיר. טרנד שכנראה התחיל בתל אביב.

לדברי עדי פרומקין ממצמן את מרוץ שרואיין בכתבה, "מיני טרנד נוסף הוא אוכף (מושב) אליפטי הנקרא 'צ'יקו' ", אומר פרומקין, "המושב נראה כמו החלק התחתון של כיסא ביתי רגיל - שטוח לגמרי, ופשוט מתיישבים עליו וההרגשה היא כמו לשבת על כיסא רגיל. זה מתאים במיוחד לרכיבה בעיר".

עוד צוטט פרומקין בכתבה "גם לטנדם - אופניים לשני רוכבים - יש בשנים האחרונות ביקוש הולך וגובר. אנחנו מוכרים כ-100 זוגות כאלה בשנה. הקונים הם בדרך כלל זוגות שאחד מהם הוא רוכב מתחיל. מכיוון שהתזמון של תנועות הגוף צריך להיות זהה והקרבה הפיסית גדולה - חוויית הרכיבה הזוגית מאוד מיוחדת".

חידושים שנועדו להקל על חיי הרוכבים

תמר טרוים ליקטה מספר חידושים והמצאות, שנועדו להקל על הרוכבים. 

תיק סקיטר של קמלבק, המאפשר נשיאה של ליטר מים, עם פיית שתייה. על התיק יש מחזיר אור.

מעיל גשם של טטונקה דגם אליאס: מעיל בעל גזרה נוחה המתאימה במיוחד לרוכבי אופניים. המעיל עשוי מבד נושם המאפשר לזיעה להתאדות ומונע ממים לחדור פנימה. בנוסף, למעיל שני פתחי אוורור בצדדים.

איזיפון: דיבורית למכשיר סלולארי המתחברת לכידון האופניים ומתאימה לכל המכשירים.

פנס מחולל שלעולם אינו מפסיק לפעול: מופעל על ידי דינמו ידני (פמפום). אין צורך בסוללות, הטענה או חיבור לחשמל. נטען על ידי מספר לחיצות ומספק אור לזמן ממושך. ניתן לחיבור על שילדת האופניים.

נעלי רכיבה adiStar Ultra: נעלי רכיבה מקצועיות עם מערכת רכיסה נוחה. הנעל עשויה מבד פוליאסטר נעים ונושם.

האופניים כאמצעי תחבורה מקובל

קשיים כללים

"האם תרבות הרכיבה על אופניים תשלים את המהפכה ותהפוך מספורט עממי לאמצעי תחבורה מקובל בדומה למדינות כמו הולנד ודנמרק? לכאורה ישראל המישורית והקיצית היא מדינה אידיאלית לרכיבה, ועם זאת, איציק הופמן, מורה ומחנך במקצועו ומנהל פורום אופניים בתפוז נשמע מסתייג: 'רכיבה יומיומית בקנה מידה ארצי זה לא דבר שיקרה כל כך מהר - כדי שאנשים יעלו על אופניים וייסעו לעבודה - צריך לעשות המון דברים במעטפת, כמו למשל תמיכה וקשר לתחבורה ציבורית (היום אי אפשר לדוגמא להעלות את האופניים לרכבת, למרות מאבקים רבים של הרוכבים), מקלחות במקומות העבודה וכמובן - שבילי אופניים מסודרים. יש אומנם תהליך מאוד יפה של סלילת שבילי אופניים שקורה בתל אביב, אבל זו רק ההתחלה'." (רוני לינדר-גנץ)

תהליכים לעידוד רכיבה בתל אביב

בכנס "אור ירוק", שנערך בשנת 2007 ניתן דיווח מפי אסף וייס על האמצעים שננקטים לעידוד רוכבי אופניים בתל אביב:

"במסגרת הפרויקט שטיומקין (ד"ר משה טיומקין, חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו וראש רשות תחבורה, תנועה וחנייה בעיר) מוביל משקיעה עיריית תל אביב-יפו 8 מיליון שקל בשנה לעידוד הרכיבה: עד כה נסללו בעיר כ-80 קילומטרים של שבילי אופניים: במקביל מתנהל פרויקט לרישות גוש דן כולו; פעמיים בשנה מתקיים הפנינג גדול בנושא; קמפיין הסברה ותוכניות חינוכיות שונות משנים אט אט את המודעות הציבורית; וכבר בשנה הקרובה יוצבו ברחבי העיר תחנות רבות להשכרת אופניים במחיר שווה לכל נפש. 'זה שינוי שמחלחל באיטיות. זה בריא, נקי וזול. וכשרוב הצרכים של אדם הם בטווח של 5 ק"מ, אופניים נותנים את התשובה האולטימטיבית', מסביר טיומקין, הוא מבטיח שעד חגיגות ה-100 לעיר (2009) יהיו בעיר שבילים לאורך 100 קילומטרים." (אסף וייס)

יתרונות בטיחותיים

כשאנו באים לשקול האם לעזוב את המכונית לטובת האופניים בשימוש היום יומי שלנו, בין השאר אנחנו שואלים את עצמנו שאלות הקשורות לבטיחות האופניים. האם האופניים בטיחותיות עבורנו והאם האופניים תורמות להורדת מספר תאונות הדרכים ככל. בכנס "אור ירוק", שנערך בשנת 2007, אסף וייס הביא מספר ציטוטים מהכנס.

ירידה בתאונות דרכים

להלן ציטוט של יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת "ישראל בשביל אופניים" מהכנס: "במדינות שמעודדות רכיבה ומובילות בתחום, כמו הולנד ודנמרק, מספר תאונות הדרכים ירד פלאים. המציאות פשוט הוכיחה שככה זה עובד. הפתרון הוא לא מדיניות של מעקפים בכבישים – עד שיקוע, עוד הרחבה, עוד ובנייה ועוד נתיב. אלו לא פתרונות אמיתיים ורחוקי טווח. אומנם הפתרון האולטימטיבי לא נעוץ רק באופניים אבל זה בהחלט יעד חשוב ומשמעותי".

עליה במספר הרוכבים מורידה את מספר הנפגעים

בכנס "אור ירוק", אסף וייס מספר על תופעה תמוהה לפיה ככל שיש יותר רוכבים כך יורד מספר תאונות הדרכים שבהן מעורבים רוכבי אופניים:

"אבל מה לגבי הרוכב עצמו? הלוא כל מי שיצא לו לזגזג בין אוטובוסים אימתניים, לתמרן בין נתיבים עמוסים ולהיזהר ממכוניות חונות שהדלתות שלהן עלולות להיפתח מולו באמצע הרכיבה, ודאי החסיר מלבו כמה פעימות ולאו דווקא בגלל המאמץ שברכיבה.

אם משווים את הנתונים של משטרת ישראל לגבי תאונות הדרכים שבהן מעורבים אופניים לנתונים של מספר הרוכבים, מתקבלת לכאורה תמונה אבסורדית: ככל שמספר הרוכבים עולה, כך יורד בהתמדה מספר הרוכבים שנפגעים. ב-1997 נהרגו בתל אביב שלושה רוכבי אופניים ו-188 נפצעו, ב-2003 נהרגו שניים ונפצעו 64 ונכון לחודש נובמבר – בשנת 2007 לא נהרג אף רוכב בעיר ונפצעו רק 44. במהלך השנים הללו, כאמור, נרשם בהתמדה גידול משמעותי בנפח הרוכבים."

להלן הסבר של יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת "ישראל בשביל אופניים", לתופעה הזאת: "ככל שיש יותר רוכבים כך יורד מספר תאונות הדרכים שבהן מעורבים רוכבי אופניים. כאשר מספר הרוכבים עולה בהתמדה והוא מלווה בהסברה, נוצר שינוי תודעתי אצל הנהגים. האופניים הופכים להיות מרכיב מרכזי בנוף האורבאני והנהגים מתרגלים להיזהר הרבה יותר."  (אסף וייס)

ביביליוגרפיה

  • וייס אסף, "שניים על שניים", כנס "אור ירוק", עמ' 26-27, מתוארך בערך לשנת 2007.
  • אתר איגוד האופניים בישראל, תאריך כניסה: 8 בפברואר 2010.
  • אתר ישראל בשביל אופניים, תאריך כניסה: 8 בפברואר 2010.
  • גנאור אבי, " דור העתיד של ענף האופניים התייצב לאירוע בפארק הירקון ", מגזין אופניים, תאריך כניסה: 8 בפברואר 2010.
  • גנאור אבי, ללא כותרת, פורום תפוז אופניים, תאריך כניסה: 8 בפברואר 2010.
  • טרוים תמר, "רוכבים וקונים", הארץ, 28.9.2006.
  • לינדר-גנץ רוני, "האופניים שמגלגלים מיליונים", הארץ, 10.10.2005.
  • קרק רות, התפתחות הערים ירושלים ויפו בשנים 1840 ועד מלחמת העולם הראשונה, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", האוניברסיטה העברית, 1976, עמ' 76.
  • רובינסקי אריאל, "אופניים ואספרסו קצר", הארץ, 11.2.2008.

 


מילות מפתח

אופניים | יום כיפור | יוממות | חנות קונספט | גאדג'ט | אביזרים נלווים | אור ירוק | תל אביב | תאונות דרכים

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.