דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 11 מדרגים

מוקדי כוח והשפעה חוץ פרלמנטריים בחברה החרדית

עזר מציון
עזר מציון
אתר ארגון עזר מציון
דף הבית של אתר ארגון עזר מציון, 7.2.2008
לוגו ארגון זק
לוגו ארגון זק"א
אתר ארגון זק"א
לוגו הארגון עזרא למרפא
לוגו הארגון עזרא למרפא
אתר הארגון עזרא למרפא
אבישי בן חיים

נוצר ב-4/28/2008

אליטת המשנה החרדית - רקע

בצד מוקדי הכוח הידועים בציבור החרדי, בולטים עוד מוקדי כוח והשפעה מגוונים. אל עמדות ההשפעה הידועות מגיעים דרך המסלול הפוליטי ויותר מכך דרך מסלול ההשפעה הקלאסי בציבור החרדי, הלא הוא המסלול התורני – רוחני. גם במסלול התורני – רוחני יש שני שבילים אידיאלים בולטים בדרך אל פסגת החברה החרדית. בציבור הליטאי אידיאל הטיפוס לצמרת אמור להישען על יכולות הלימוד של פוסקי הלכה בולטים וראשי ישיבות. בציבור החסידי בולט מאד המסלול הדיינסטי (שושלתי): אדמו"רים צדיקים, שזוכים למעמדם על בסיס ייחוסם המשפחתי . בפועל גם הטיפוס לצמרת בעולם הישיבות הליטאי נשען במקרים רבים על ייחוס משפחתי ואילו הטיפוס לצמרת בציבור החסידי נשען במקרים רבים בין השאר על יכולות תורניות, הן של האדמו"רים עצמם והן של אישים למדנים נוספים.

מוקדי כוח והשפעה חרדיים נוספים נולדו בעידן המודרני וייצרו סוג של "אליטת משנה", מעין מקבילה לכינוי "אינטליגנציית המשנה", אותו טבע החוקר פרופ' בן ציון דינור, להגדרת הקבוצה הדומיננטית ערב הופעת החסידות במאה ה-18 ואשר כללה מגידים, שוחטים ו"כלי קודש" אחרים, שאינם רבניים. על פי פרשנותו (השנויה במחלוקת מחקרית) של דינור אנשי "אינטליגנציית המשנה" שימשו בתקופת הופעת החסידות כאופוזיציה מתסיסה להנהגה הרבנית.

אנשי "אליטת המשנה" החרדית דהיום, אוחזים בעמדות כוח המעניקות הן השפעה ציבורית והן דרך למוביליות חברתית, שלא דרך לימוד תורה או דרך פעילות פוליטית בכנסת. מבחינה ערכית התופעה סותרת את תפיסת העולם החרדית, שבה ההיררכיה אמורה להיות ברורה ולהישען על גדלות תורנית - רוחנית, גיבורי תרבות כמו זמרים, כוכבי רדיו וכדומה המהווים חלק מ"אליטת המשנה" החרדית העכשווית", הם בבחינת תקלה וזוכים מעת לעת להתקפות קשות. כך גם מוקדי הכוח הנוספים, של דמויות מרכזיות בארגוני החסד החרדים המעניקים הן עמדת כוח מתוקף המשאבים שנצברים ברשותם והן עמדה חברתית יוקרתית ברמה זו או אחרת לפועלים במסגרתם.

במוסדות החינוך ראשי ישיבות, מנהליהן, מנהלי סמינרים ומנהלי תלמודי תורה שולטים בחשוב מכל: הילדים החרדים וגורלם החינוכי, במלים אחרות המוסד בו יזכו להתחנך ואשר יקרין על מעמדם החברתי למשך כל חייהם. עוד ב"אליטת המשנה" גבירים בעלי ממון, עיתונאים ואנשי תקשורת חרדים, בעלי תפקידים בכירים במועצות דתיות, בחברה קדישא, בבתי דין רבניים ובד"צים ובוועדות צדקה. מחזירים בתשובה פופולאריים, מנהלי גמ"חים, חברי ועדות רוחניות שונות, החל מוועדות רוחניות האחראיות על תכני העיתונים החרדיים ועד ועדת הרבנים למען קדושת השבת, ועדת הרבנים לענייני תקשורת ואנשי משמרות הצניעות אשר בלעדיהם אי אפשר להרים אירוע, לפתוח אולם, לשווק מוצר וכו'. ברשימה זו נכללים גם המשב"קים (המשמשים בקודש - עוזרי גדולי הרבנים והאדמו"רים) אשר כוחם רב להם העסקנים החרדיים הבולטים בתחום המוניציפאלי, עסקנים בעלי כוח והשפעה מכוח אישיותם וקשריהם ועסקנים בעלי עוצמה מתוקף תפקידם בארגוני כשרות. למרות היקף הרשימה, מדובר ברשימה חלקית בלבד.

ארגוני חסד וסיוע

זק"א

זהו ארגון המתנדבים החרדי המפורסם מכולם. היסודות להקמתו הונחו בשנת 1989 (תשמ"ט) בעקבות הפיגוע ההמוני, הנדיר אז, בו דורדר לתהום אוטובוס אגד בקו 405 ליד הישוב טלז סטון סמוך ירושלים. , עם סיום עבודת צוותי ההצלה הפציעו במקום עשרות מתנדבים חרדיים שעסקו באיסוף ופינוי גופות החללים. בשנת 1995 ארגון זק"א - חסד של אמת הוכר ע"י מדינת ישראל כארגון התנדבותי שמטרתו איסוף ופינוי גופות, תוך הקפדה בשמירה על כבוד המת, זיהוי הלכתי ברור, והבאה לקבר ישראל. על רקע הפיגועים הקשים שידעו אזרחי ישראל הפכו מתנדבי זק"א לחלק בלתי נפרד מכוחות ההצלה והביטחון של מדינת ישראל.

מתנדבי זק"א (זיהוי קורבנות אסון, או על פי משי זהב "זה קירוב אחים") נרתמים לסייע באירועים של מוות בלתי טבעי, החל בתאונות דרכים, מות גלמודים וערירים, מקרי רצח או התאבדויות, וכלה בפיגועים, אירועים רבי נפגעים ואסונות. בנוסף מתגאים בזק"א ביחידת איתור וחילוץ שמתנדביה עברו "קורסי חילוץ" להכשרה מקצועית ע"י פיקוד העורף, ביחידת הצלה מהירה שמתנדביה, חלקם מצוידים באופנועים, עברו קורסים שונים בעזרה ראשונה, ביניהם חובשים בכירים, נהגי אמבולנסים, פאראמדיקים ואף רופאים, ואף ביחידת צוללנים.

היו"ר, הקמב"ץ והרוח החיה יהודה משי זהב. נולד בשנת 1959. בעבר היה ממובילי מאבקי הקנאים החרדים נגד מדינת ישראל ועורך "העדה" ביטאון העדה החרדית ומי שזכה לכינוי "קמב"ץ העדה החרדית". בעקבות פעילות זק"א עבר משי זהב מהפך אידיאולוגי והפך לאחד מסמלי הגשר בין חרדים לחילוניים, עובדה שהגיעה לשיא כשהדליק משואה בערב יום העצמאות 2003 בהר הרצל. 

הארגון והעומד בראשו הפכו לבעלי השפעה רבה בשל יכולתו הארגונית, בשל האפשרויות הלוגיסטיות של זק"א ובשל העובדה שבתקופות פיגועים התייצבו בראש חזית ההסברה החרדית כלפי העולם החילוני בזכות פעילותם.

"הצלה"

זהו שם קוד לארגוני מתנדבים חרדיים המשמשים כחובשים במסגרת מד"א. מתנדבי "הצלה" הינם מתנדבי מד"א חרדים ודתיים הפועלים במסגרת מד"א ומקבלים מארגון "הצלה" העשרה בענייני הלכה ורפואה. מתנדבי הארגון ממלאים גם תפקידי אבטחה באירועים חרדיים המוניים כגון לוויות , הפגנות וחתונות של אדמו"רים. עוסקים גם בהתרמות דם ובחיפוש ואיתור נעדרים. בנוסף פועל הארגון בהסברה פנים חרדית בנושאי מניעת אסונות ביתיים, בטיחות בדרכים, בטיחות באמצעי לחימה פורימיים וכדומה. 

בשנת 2004 אוגדו המתנדבים החרדיים תחת גוף אחד בשם "הצלה ישראל".
בשנת 2006 חל פילוג בארגון על רקע מחלוקות אישיות וניהוליות קשות ומאז מתקיימים שני ארגונים.
"הצלה ישראל" – בראשות המנכ"ל הוותיק והמוערך דוקי גרינוולד.
"איחוד הצלה" – ארגון שהוקם בשנת 2006 לאחר פילוג בתוך "הצלה ישראל". זאת במטרה לאגד את כל מתנדבי "הצלה" בישראל". מאות המתנדבים (נכון לחודש פברואר 2007) מצוידים במכשירי מירס וב52 אופנועי חירום, שמטרתם לאפשר למתנדבים להגיע ראשונים לכל אירוע ולהגיש סיוע רפואי עוד לפני הגעת האמבולנס. מתנדבי "איחוד הצלה" פרושים בכל רחבי הארץ מצפת ועד אילת. מעניקים מכשירים רפואיים וציוד רפואי, גם יקרי ערך. בראש הארגון עומד זאב קשש, חרדי ליטאי תושב ירושלים. בהנהלת הארגון חברים מפלחים שונים כגון ברסלב, חב"ד וחובשי כיפות סרוגות.

"עזרה למרפא"

האגודה "עזרה למרפא" הוקמה בשנת 1979 על ידי אלימלך פירר, שעומד עד היום בראשה, במטרה להקל על סבלם של החולים ובני משפחותיהם הסועדים אותם, במגוון רחב של פעולות למענם. הסיסמה שנחרטה על דגל האגודה הינה: "כל פונה ייענה במלוא תשומת הלב והעזרה".
בין היתר עוסקת ממשרדיה ברחוב חיד"א בבני ברק ב: השאלת ציוד רפואי ושיקומי, הענקת שרותי אמבולנסים בכל רחבי הארץ, יבוא תרופות נדירות מחו"ל ע"פ מרשם רפואי, סיוע ב תרומות דם במקרי חרום. אך גולת הכותרת הינה ייעוץ רפואי על ידי הרב פירר, חסיד בעלז שנולד בבני ברק בשנת 1954 , נטול ההשכלה הרפואית הרשמית, שיצר לו שם של מומחה על בהפניית חולים לרופאים ראויים לבעייתם. כל הפעילות הינה בהתנדבות והרב פירר זכה בעקבותיה לפרס ישראל

"מגן לחולה"

ארגון דומה בפעילותו ל"עזרה למרפא", שהוקם בשנת 1991. גם הרב בני פישר, היו"ר, צבר יוקרה דומה לזו של הרב פירר, כמי שלמרות שאינו בעל השכלה רפואית רשמית הוא מומחה גדול בתחום.

"עזר מציון"

עמותה המתמקדת בתחום הסיוע הפארא-רפואי לחולים ולמוגבלים, מגישה סיוע לאלה הסובלים מבעיות תפקודיות או הנמצאים במצבי משבר, באמצעות מגוון רחב של פרויקטים ותוכניות התומכים באוכלוסייה מתקשה זו, מאפשרים לה לשמור על כבודה ועצמאותה ומשפרים את איכות חייה.
יו"ר העמותה הוא חנניה צולק. בעזרת צוות מקצועי ואלפי מתנדבים מסורים, מפעילה כיום "עזר מציון" כ- 40 סניפים ומוקדי פעילות הפרושים על פני 25 ערים ברחבי הארץ. השירותים הפארא-רפואיים השונים מוענקים ללמעלה מחצי מיליון אנשים בישראל, ללא כל תמורה, וללא הבדל גזע, דת או מין. 

חנניה צ'ולק, יליד שנת תשי"ד (1954), בוגר ישיבת פוניבז' בבני ברק, נשוי ואב לשישה עשר ילדים, מתוכם ארבעה מאומצים.
בשנת 1979 ייסד חנניה צ'ולק את עמותת "עזר מציון". שמונה מנות המזון שבישלה רעייתו לאה במטבחם, עבור משפחות חולים מאושפזים, הפכו ל- 44,000 ארוחות חמות הנשלחות מדי חודש מן המרכז לשירותי מזון לבתי החולים השונים, הטנדר שהוסב לאמבולנס להסעת חולים לטיפולים רפואיים, הפך לצי המונה כ- 20 אמבולנסים המסיעים חולים ומוגבלי ניידות ליעדם בכל רחבי הארץ, ושמונה השכנות שגוייסו להחלפת הורים ששהו בבתי החולים לצד מיטות ילדיהם הפכו לקרוב ל- 10,000 מתנדבים מסורים העוסקים בפעילות התנדבותית מגוונת ורחבת היקף.

"ביקור ועזרת חולים"

 ארגון הסיוע הרפואי של חסידי בעלז, בו בולט מרדכי פריד.

"יד שרה"

 תחילתה של יד שרה במרכז השאלה קטן שהקים אורי לופוליאנסקי בשנת 1976 בביתו הפרטי . המרכז, שהכיל אינהלטורים ומחוללי אדים , ענה על צרכיהם של משפחות, שהתגוררו בשכנות, והתמודדו עם קשיי נשימה של ילדיהן .הצלחתו הגדולה של מרכז השאלה קטן זה הניעה את אביו של לופוליאנסקי לתרום את הכסף, שקיבל ממכירת חנות הנעליים שלו, להרחבת הגמ"ח שייסד בנו . מאז נקרא הגמ"ח "יד שרה " , לזכר סבתו של לופוליאנסקי , אשר נספתה בשואה .למאגר הציוד נוספו גם כיסאות גלגלים והליכונים , מדי לחץ דם , מאזניים לתינוקות ועוד . 

אנשי רפואה ושיקום החלו לראות ביד שרה כתובת להפניית חולים ומשתקמים . מתנדבים שהזדהו עם יד שרה הציעו שירותיהם בפתיחת סניפי בית נוספים ובעשייה. 

בשנת 1977 נפתח בחיפה סניף יד שרה הראשון מחוץ לירושלים . רכבת ישראל תרמה בשנת 1983 קרון רכבת שהגיע מגרמניה ולא התאים לרוחב הפסים בארץ . קרון זה הפך לאחד הסמלים של יד שרה ולנקודת ציון במרכז ירושלים.

השירותים המובילים ביד שרה הם : שירות השאלה של ציוד רפואי –שיקומי הפועל באמצעות סניפי יד שרה הפזורים בכל רחבי הארץ.
" נכונית " - שירות ההסעה למוגבלי תנועה.
שירות לחצני מצוקה ממוחשבים באמצעותם מחוברים המנויים למוקד בכל שעות היממה.
שירות לתעסוקה יוצרת למרותקי בית, מרכזי יום שיקומיים.
שירותים ייעודיים לילדים ולאוכלוסיית גיל הזהב כגון : מרפאת שיניים גריאטרית , שירות סיוע משפטי לקשישים, מועדונים לפעילויות תרבות וחברה.
ניידת לתיקוני בית קלים.
שירותי מידע על זכויות ונותני שירותים לאוכלוסייה זו, BS ועוד .

בשנת 2006 החזיקה "יד שרה" 103 סניפים ברחבי הארץ . תקציבה השנתי עומד על כ-50 מיליון ש"ח .
ב1ב. ארגוני חסד, גמ"חים משלל סוגים וכדומה שאחד הבולטים בהם הוא ארגון "חסדי נעמי" – יו"ר ומייסד הרב יוסף כהן . ארגון שהוקם בשנת 1985 והחל באיסוף מצרכי מזון וחלוקתם לעניים, בעיקר יתומים ואלמנות, אך הפך במרוצת הזמן לארגון ענק המחזיק במחסני איסוף וניידות לאיסוף מוצרים. הארגון תומך באלפי משפחות נזקקות באופן קבוע.
בולטים נוספים: לב מלכה, משען לחולה.

גמ"חים

במגזר החרדי פועלים גמ"חים משלל סוגים המרכזים רוח לא מבוטל. אחד הבולטים בהם הוא ארגון "חסדי נעמי".

ארגוני הפצת הדת

"יד לאחים"

הארגון החרדי 'יד לאחים' נוסד בשנת 1950 והתמקד בפעילות שנועדה לחלץ את ילדי העולים החדשים, בעיקר מבני עדות המזרח מ"ציפורני החילוניות" והעברת מקיבוצים ומוסדות חילוניים למסגרות דתיות. מי שזכו להשתייך ל"פעילים" (במלעיל) זכו ליוקרה חברתית. חברי הארגון הפכו למיתוס הרואי בציבור החרדי והפכו למורשת קרב שהועמדה מול סיפורי הגבורה של חיילי צה"ל . בשנים האחרונות מתמקדת פעילות הארגון בשני תחומים: מאבק חריף נגד גורמי מיסיון נוצריים הפועלים בארץ ומלחמה חריפה נגד תופעת הנערות והנשים היהודיות שנישאות לערבים. במסגרת זו מתגאים בארגון בפעולות חילוץ, לעיתים מסוכנות ונועזות, של נשים יהודיות וילדיהן היהודים מכפרים ערביים, שנקלעו למצוקה וביקשו סיוע או שפעילי הארגון הצליחו לשכנע אותם לחזור אל חיק היהדות. אגף זה מכונה אגף "הטמיעה", על פי פרסומי הארגון בציבור החרדי בשנת 2005 הם קיבלו 478 פניות במוקד החירום של אגף הטמיעה ו"הסוכנים הסמויים של יד לאחים ביצעו במרוצת השנה עשרות פעולות הרואיות להצלה מטמיעה בכפרים ערביים. במסגרת פעולות אלו, ניצלו מאות נשים יהודיות, הועברו למקום מבטחים ורובן המכריע קיבלו על עצמן עול תורה ומצוות".
הרב שלום דב ליפשיץ הוא יו"ר יד לאחים.

"לב לאחים"

ארגון שעוסק בקירוב רחוקים לדת וברישום ילדים מבתים חילוניים, מסורתיים ודתיים לבתי ספר תורניים. מפעיל מרכזים קהילתיים, מדרשות "שלהבת" לנערות, מוקד סיוע טלפוני "לב שומע" לאנשים במצוקה. מנהל מאבק במיסיון ובטמיעת יהודים בדתות וכתות אחרות. מורכב ברובו על ידי פעילים ופעילות מתנדבים. הוקם על ידי חשובי הרבנים. היום עומד בראשו הרב אליעזר סורוצקין ואחד הפעילים המפורסמים והבכירים ביותר בו הוא הרב אורי זוהר.

"ערכים"

ארגון ההחזרה בתשובה הוותיק היוקרתי, שקהל היעד המרכזי שלו, לפחות הצהרתית, הוא אקדמאים חילונים. הפעילות המרכזית: סמינרים בהם משתתפים אלפים רבים מידי שנה, שבהם מושם דגש על תשובות בענייני דת ומדע. בראש הארגון עומד המנכ"ל הרב יוסף וליס. בין המרצים המפורסמים: הרב משה גרילק, הרב מרדכי נויגרשל, הרב דני נשיא,הרב יהודה יוספי, הרב שמחה כהן, הרב מיכאל לסרי, הרב ברוך יוסף מנת, הרב יחיאל ויצמן, הרב שלום סרברניק, הרב צבי ענבל, הרב ברוך רוזנבלום, הרב עמנואל תהילה.
על פי פרסומי הארגון בשנת תשס"ד השתתפו 23,727 אנשים בסמינרים של הארגון ברחבי העולם. כעבור שנתיים 10.203 מתוכם הפכו לשומרי תורה ומצוות באופן מלא ונקלטו בקהילות תורניות ברחבי הארץ. בתשס"ה השתתפו 24,908. בתשס"ו 27,218.

"צהר"

 ארגון החזרה בתשובה וקירוב רחוקים של חסידות בעלז.

"ועד תלמידי התמימים"

"ועד תלמידי התמימים" הוא שמו של ארגון עולמי שנוסד על ידי הנהלת ישיבת חב"ד המרכזית שבניו יורק, ונועד לחזק את התקשורת בין תלמידי ישיבות חב"ד הפזורים ברחבי תבל, ולהגביר את הנחלת מורשת הערכים של חסידות חב"ד בקרב צעירי חב"ד.
שמו של הארגון נגזר מהמונח החב"די "תמימים" - כינוי שהודבק לתלמידי ישיבות חב"ד על ידי מייסדם, הרבי החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון מלובביץ'.

מפעולות הארגון: הוצאה לאור של ספרות תורנית רחבה הכוללת בין היתר את העלון השבועי מקבץ לתורה.
מבצעי לימוד תורניים נושאי פרסים ומלגות כספיות, המיועדים לתלמידי חב"ד.
סיוע פיננסי לתלמידי חב"ד.
הפקת סרטי צפיה מהרצאותיו התורניות של הרבי מלובביץ'.
אירוח מלא למבקרים בבית מדרשו ובקברו של הרבי מלובביץ' שבניו יורק.
ארגון הרצאות, שיעורי תורה וחסידות בישיבות חב"ד.

צעירי אגודת חב"ד

צעירי אגודת חב"ד (צא"ח) הוא הזרוע המבצעת של חב"ד בישראל.
לארגון מאתיים וחמישים סניפים הקרויים "בתי חב"ד" הפזורים ברחבי הארץ. חברים בו כל חסידי חב"ד. מטרת הארגון היא להציע בפני יהודים רבים ככל האפשר את היהדות על פי דרך החסידות ומורשתו של הרבי מלובביץ'. בראשו הארגון עומד החל מ1987 הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב.

ארגון צעירי אגודת חב"ד מארגן פעילות בהתאם לכל חג, בעיקר בקרב אנשי כוחות הביטחון, בתי אבות, חולים ובקרב שאר האוכלוסייה בכל רחבי הארץ. כמו כן מוציאים צא"ח עלון שבועי המסביר את דרכה של החסידות הנקרא שיחת השבוע.

בארגון קיים גם מטה הרמב"ם היומי שתפקידו לחזק את תקנת הרמב"ם היומי של הרבי מלובביץ'.

מחנכים ומנהלי חינוך

קבוצה של מקורבי הרבנים והאדמו"רים הבכירים עם דגש על מקורבי הרב אהרון לייב שטיינמן – המכונה "מרן ראש הישיבה" ונחשב לדמות הרבנית הליטאית הדומיננטית ביותר בענייני חינוך. הרב שטיינמן משמש כנשיאם של מאות מוסדות חינוך חרדיים ברחבי הארץ ובעולם.
• הרב אברהם יוסף לייזרזון יו"ר החינוך העצמאי – רשת החינוך החרדית בגיל בית הספר היסודי.
• הרב מאיר לוריא מנכ"ל החינוך העצמאי
• הרב אשר טננבוים – מזכיר ועד הישיבות, הממונה על החתימות על המסמכים המאשרים לבחורי ישיבות דחיית גיוס מצה"ל.
• הרב זאב וולף – מנהל סמינר הבנות הנחשב ביותר בישראל
• הרב בנימין שצ'רנסקי – מקים ומנהל סמינר שצרנסקי בתל אביב ומנהל הסמינר הישן בירושלים
• הרב ישעיהו ליברמן – מנהל הסמינר החדש בירושלים ויו"ר איחוד הסמינרים בישראל.
• הרב מאיר קסלר, רבה של מודיעין עלית.
• חברי וועדת הרבנים לענייני חינוך ובראשם הרב שמואל דוייטש.
• חברי וועדת הרבנים לענייני הסמינרים: הרב אריה דביר והרב רפאל רייכמן.
• ראשי ומנהלי ישיבות פוניבז', חברון, קול תורה, סלבודקא וראשי הישיבות החסידיות הנחשבות
• ועד מנהל תלמוד התורה השכונתי שהורים מתדפקים על דלתו.

גבירים

לב (לוי) לבייב. נולד בשנת 1956, מתגורר בבני ברק, אב לשמונה ילדים. חב"דניק, משמש כנשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים וכנשיא וקונגרס יהודי בוכרה. משקיע ממון רב בתרומות למען האחרונים ולמען מטרות נוספות. יצואן יהלומים ובעל חברת "אפריקה ישראל".

משה רייכמן. נולד בשנת 1930, מתגורר בטורנטו. נשיא חברת האחזקות 'רייכמן אינטרנשיונל'. בעלי רשת בית אבות בקנדה.

האחים פרישוואסר, בן ציון ושלמה. מתגוררים בלונדון. תורמים לאנשים פרטיים, ל"כולל חיבת ירושלים ליוצאי גליציה", למוסדות באבוב ולמטרות תורניות נוספות. בין הייתר גם תרמו את בניין בית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק.

משה סאבא. נולד בשנת 1964, אב לתשעה ילדים, מתגורר במקסיקו. תומך בקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם ונחשב מקורב מאד לאנשי ש"ס. בנו הבכור אלברטו לומד בישיבה הליטאית "עטרת ישראל" בישראל.

הרב רפאל הלפרין. בעלי "אופטיקה הלפרין", נולד בוינה בשנת 1936 וזכה בשנות החמישים בתואר אלוף העולם בהיאבקות. מתמקד ביוזמות למען הגברת שמירת השבת, בין הייתר כיסוי כל מדינת ישראל ברמקולים וצופרים שיודיעו בצפירה ובשירי שבת על מועד כניסת השבת, או מבצע במסגרתו הבטיח כי כל מי שיצהיר כי הוא מפסיק לבשל בשבת יזכה בפלטה של שבת ולדבריו בתוך שלושה ימים, חוסל מלאי של 5650 פלטות שבת. סופר פורה שכתב בין היתר ספר על רש"י ואת "אטלס עץ חיים" וכן ערך את "האנציקלופדיה לבית ישראל". ומי שמציב באופן קבוע לפני העיתונות החרדית איום כי יפתח עיתון חרדי יומי, שיתחרה בשני הביטאונים "יתד נאמן" ו"המודיע".

זאב וולפסון. מתגורר בארצות הברית, אחראי על תרומות בהיקפים אדירים למוסדות חרדיים במסגרת "קרן וולפסון" הידועה.

שלום פישר. איש עסקים חרדי, שהתפרסם כשהפך לשותף החרדי ברשת "הרבוע הכחול". נולד בירושלים, גר בבני ברק, בעלי מפעלי נרות מצליחים בארץ ובחו"ל. איש חסידות ערלוי.

משה חיים שיינפלד. איש עסקים ונדל"ן, מקורב לאדמו"ר מגור. כיהן בעבר כחבר מועצת העיר בני ברק.

דוד אלישיוב. יצואן יהלומים מיליארדר, גיסו של לב לבייב, קשור בקשרי משפחה גם למשפחת הלפרין.
מנהל את האימפריה הכלכלית יחד עם אחיו, החרדים גם הם.מהתורמים הגדולים לרשת החינוך "שערי ציון".

יצחק לייב (אירה) רעננערט. איש עסקים אמריקאי המתגורר בניו יורק, בעל מפעל מגנזיום ענק ומפעלים נוספים. תורם סכומי עתק בישראל, לישיבות, לאלמנות , יתומים וגם לצה"ל. בין היתר תרם את הסכום לשיפוץ קברו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא בדמנהור שבמצרים. נציגו בישראל הוא ראש ישיבת "נתיב אריה" הרב אהרון בינה.

שמעון גליק. תושב מונסי, ארצות הברית. נחשב לאיל ההון החרדי ליטאי העשיר בעולם. בין היתר מממן את מסעותיהם המשותפים של האדמו"ר מגור והרב אהרון לייב שטיינמן לאמריקה ואירופה.

ישראל זינגר. מיליונר אמריקאי ממוצא ליטאי, ביקר בקבר רבי נחמן מברסלב באומן, הציץ ונפגע ומאז תורם הון עתק מידי ראש השנה לפוקדים את הקבר. זאת בנוסף לתרומות גדולות נוספות.

דן גרטלר. יהלומן.

אנשי תקשורת

עיתונאי ה"המודיע"

ביטאון "אגודת ישראל "המודיע" הוקם בשנת 1950 (אלול תש"י) והוא וותיק העיתונים החרדיים. במשך שנים ארוכות היה "המודיע" כלי התקשורת המרכזי החרדי. הדרך להתפלגות "אגודת ישראל" בין חסידים (שנותרו תחת השם: "אגודת ישראל") לבין ליטאים ("דגל התורה" ) עברה בנטישת הליטאים את "המודיע" ובהקמתו של הביטאון הליטאי "יתד נאמן" על ידי הרב שך בשנת 1985.
דמויות משפיעות:
אלעזר קנופף - מנכ"ל המודיע (בנו של עורך "המודיע" הוותיק הרב חיים משה קנופף).
מנחם גשייד – כתב פוליטי ועורך חדשות ב"המודיע". דובר "חברה קדישא" תל אביב, דובר "עזרה למרפא" ועוזרו של הרב אלימלך פירר, מקורב מאד לרב דוד אבוחצירא. איש חסידות גור ומקורב מאד לחבר הכנסת יעקב ליצמן.
ישראל שניידר ומתתיהו טננבוים - העורכים הראשיים של העיתון.
אמיתי שולמן – המזכיר הוותיק של סיעת יהדות התורה בכנסת.
צבי רוזן - הכתב הפרלמנטארי,
ישראל קצובר - הפרשן הצבאי
אברהם גרובייס - הכתב הכלכלי.
הדמות הפובליציסטית העומדת מאחורי שם העט מ. שלום.

עיתונאי "יתד נאמן"

נתי גרוסמן - הרב נתן זאב גרוסמן, עורך "יתד נאמן" ומהפובליציסטים החרדיים הדומיננטיים, החשובים, המשפיעים והחדים ביותר בעשרים השנים האחרונות. "מעתיק השמועה" המובהק של מנהיג הציבור הליטאי הרב שך. מאז הסתלקותו של הרב שך כוחו קוצץ במידה רבה, אך הוא עדיין רב אומן ביציאה למתקפות אידיאולוגיות על החורגים מהקו החרדי הראוי לדעת "יתד נאמן" ועל אויבים השקפתיים מזדמנים כמו חב"ד, ש"ס, הציונות הדתית והציונות בכלל . לאחרונה אף שלח ידו בכתיבת ספרי קודש שזכו לשבחים רבים.
אישים נוספים בעמדת כוח בביטאון הליטאי:
הרב שמואל דוייטש - חבר הוועדה הרוחנית
הרב צבי פרידמן - החבר באותה וועדה
הרב ישראל פרידמן - עורך המוסף "שבת קודש" ומבטא השקפתו של הרב אהרון לייב שטיינמן
בצלאל קאהן - כתב כללי
גרשון קליימן - כתב כללי
אריה זיסמן - הכתב המדיני
אליעזר ראוכברגר - הכתב הפוליטי
פ. חובב (ישראל וורצל) - פובליציסט
יצחק רוט - עורך
חיים ולדר – סופר, מחנך ופובליציסט. בעל טור ב"יתד נאמן" וסופר שספרי הילדים שכתב (בהם "ילדים מספרים על עצמם") זכו לתפוצה מדהימה.
עוד משפיעים הרב נתן זוכובסקי החבר השלישי בוועדה הרוחנית של העיתון והמנכ"ל יעקב לבין.

עיתונאי "משפחה"

רקע

זהו העיתון הנפוץ ביותר בציבור החרדי. הבולט בין השבועונים שהצמיחה העיתונות החרדית העצמאית, (עד כמה שעיתונות חרדית יכולה להיות עצמאית). בשנות ה50 וה60 פעל העיתון "פנים אל פנים", בשנת 1970 הוקם "שערים" שהחזיק עד שנת 1982 בערך, באותה שנה הוקם העיתון "ערב שבת" , לקראת סוף שנת 1983 הוקם עוד עיתון סנסציוני ומהפכני "יום השישי" ובשנת 1993 הוקם השבועון המצליח "משפחה" (כגלגול של עיתון קודם). היום תופעת השבועונים העצמאיים שאינם קשורים ישירות לשום מפלגה חרדית פורחת. הם זוכים לתפוצה רחבה ונחשבים לבעלי השפעה עמוקה על הציבור החרדי ומעזים להעלות סוגיות שנויות במחלוקת המטלטלות את הציבור החרדי. כגון אפליית הבנות הספרדיות בסמינרים ובעיית הטיפול בנוער השוליים החרדי – השבאבניקים. יודגש כי גם מקורבי חשובי הרבנים נאלצים להתחשב בשבועונים העצמאיים ובהחלט משתפים עמם פעולה, שכן השפעתם בפועל על הציבור עזה. זאת אפילו בהשפעה אדירה על יוקרת הרבנים בציבור, על ידי התארים להם הם זוכים, בעיקר קבלת התואר היוקרתי "מרן".

דמויות מרכזיות ב"משפחה"

הרב משה גרילק - בעבר עורך "יתד נאמן". מחבר ספרים בהם "החרדים – מי אנחנו באמת?", בשנים האחרונות העורך הראשי ופובליציסט הנהנה ממעמד יוקרתי במיוחד, בעיתון "משפחה".
אלי פלאי – מנכ"ל השבועון החרדי "משפחה".
יוסי אליטוב – סגן עורך העיתון "משפחה", מבכירי הפרשנים הפוליטיים החרדים. מופיע לעתים תכופות בכלי התקשורת הכלליים כפרשן. איש חסידות חב"ד, תושב העיר ביתר עלית. החבר החרדי הראשון במועצת הרשות השנייה. מחבר הספר הביוגרפי "בן פורת יוסף" על הרב עובדיה יוסף, עם כתב ידיעות צבי אלוש.
אישים בולטים נוספים: עורך העיתון אברמי רוזנטל, סגנו אליעזר שולמן, הפובליציסט מייצג העמדה החרדית הנאורה יונתן רוזנבלום והפובליציסט מייצג עמדת הקנאים נתן אנשין.

עיתונאי "בקהילה"

דודי זילברשלג מו"ל השבועון "בקהילה" ומייסדו בשנת 1997. מרואיין מבוקש בכלי התקשורת, מסבירן חרדי מזהיר, שלא מהסס להטיח גם ביקורת פנים חרדית נוקבת. מפעיל רשת בתי התמחוי "מאיר פנים" וארגון התרומות לנזקקים "כוח לתת". בשנת 2006 לקח על עצמו גם את תפקיד יו"ר ארגון זק"א. איש חסידות סערט ויז'ניץ.

יעקב רבלין - מבכירי הפרשנים הפוליטיים בעיתונות החרדית ומי שבחורי ישיבות מתפלפלים על טורי הפרשנות שלו כמו על סוגיה בגמרא. למד בישיבת "קול יעקב" בשכונת בית וגן בירושלים, אליה הגיע מבית של חובשי כיפות סרוגות, לאחר שלמד בישיבה התיכונית "חורב".
למעלה מ20 שנה משמש רבלין ככתב פוליטי. את דרכו החל דווקא בביטאון חסידי בעלז "המחנה החרדי", אחר כך כתב תחת השם י. יריב בעיתון "יום השישי", שבע השנים עבד ריבלין ברשת "קו עיתונות דתית", בין היתר כעורך המקומון הירושלמי של הרשת "השבוע בירושלים" וככתב, אך בעיקר, כבעל הטור הפוליטי: "בית ספר לפוליטיקה". בשנת 2004 עזב את רשת המקומונים החרדיים "קו עיתונות דתית" ועבר לעיתון החרדי "בקהילה". בעל השפעה גדולה על דעת הקהל החרדית באשר לטיב פועלם של הפוליטיקאים החרדים.

עוד בעלי השפעה: בנימין ליפקין - העורך הראשי של "בקהילה" ואיש חסידות חב"ד, חיים דרקסלר - מנכ"ל העיתון, חיים גרינבוים – בעל טור קבוע ב"בקהילה", בעל אוריינטציה חרדית נוקשה, סופר חרדי נחשב, מחבר הספר "צוואה", צבי יעקובזון- הפובליציסט, יעקב רייניץ - הכתב לענייני חרדים של העיתון והאחראי על הנייעס וחדשות המגזר עצמו, יצחר הורווויץ - עורך המוסף "קולות". וכן אשר מדינה - כתב שטח בעל הטורים "לך תבנה מדינה" ו"מדעי המדינה" .

עיתונאי "קו עיתונות דתית" - רשת המקומונים החרדית

שישה מקומונים: "קול העיר בני ברק", "השבוע בירושלים", "השבוע בפתח תקווה", "דתי בשרון", "דתי דרומי", "דתי צפוני" המחולקים חינם בכל רחבי הארץ בלמעלה ממאה אלף עותקים. מתוקף היותם מקומון בעלי ערך מוסף של השפעה ייחודית על הבכירים החרדיים ברשויות המקומיות.
דמויות מרכזיות: אבי רוזן – עורך "קו עיתונות דתית", אריאל קוניק - איש עסקים שייסד את הרשת בשנת 1994, יעקב אייכלר ( אח של) - הכתב הפרלמנטרי, ינון פלאח ושלומי קוק - בעלי טורים.
חזי שנלזון - מנכ"ל רשת המקומונים, בסך הכל יליד שנת 1971 , אך צבר קשרים משובחים כשכיהן כיועץ שרת החינוך למור לבנת, בתקופה בה החרדים היו מחוץ לקואליציה, אז התייצב כאחד האנשים בעלי עמדת ההשפעה בציבור החרדי.

עיתונאי "שעה טובה"

גלגול של השבועון החרדי "השבוע", שנסגר לאחר מלחמה גדולה וחסרת סיכוי נגד חסידות גור החזקה. על העיתון שורה רוחו של העיתונאי אשר צוקרמן, שנאלץ להודיע על עזיבתו את העיתון בעקבות אותה מלחמה של גור. הוביל קו אולטרה ימני ותוקפני מאד כלפי פוליטיקאים חרדים רבים. צוקרמן, מאבות העיתונות החרדית העצמאית, רואה עצמו כאחד ממחוללי הפיכת הציבור החרדי לציבור ימני מובהק.

עיתונאי "העדה" - ביטאון "העדה החרדית"

השופר הפופולארי ביותר של הקנאים, להוציא את הפשקווילים. בולטים בו: הרב שמואל פפנהיים – עורך, העיתון והרב משה שיינברגר, ראש ישיבה ובנו של מזכיר "העדה" המנוח הרב יוסף שיינברגר (סבו של יהודה משי זהב) - הכותב הבכיר - הכותב הבכיר בעיתון.

אנשי רדיו "קול חי"

כוכב התחנה מרדכי לביא מגיש תוכנית האקטואליה "המהדורה המרכזית" בתחנת הרדיו "קול חי". החל את הקריירה של בתחנה החרדית פיראטית "רדיו 10", הפך את תוכניתו המשודרת מידי ערב לזירה המרכזית של הפוליטיקה החרדית והאירועים המסעירים את המגזר.
בין בעלי עמדת ההשפעה נוספים: גדעון כ"ץ - מגיש תוכנית האקטואליה "בצהרי היום", ידידיה מאיר- מגיש תוכנית הבוקר "התעוררות" , אריאל ברמן - מגיש תוכנית הנוער "דברמן".

אנשי "ארבע כנפות" / "שופר"

שבועון (חינמון) שמוציאים לאור מקורבי הרב המחזיר בתשובה אמנון יצחק. מופיע בשתי גרסאות, "שופר ניוז" מיועד לציבור הכללי , "ארבע כנפות" הוא גרסה המותאמת לציבור החרדי. עיתון שלא מהסס להביע עמדות אופוזיציוניות בציבור החרדי, למשל בעניין המאבק בטלפונים הסלולאריים.
הארגון "שופר" הוקם על ידי הרב אמנון יצחק המכונה "גדול המחזירים בתשובה" בשנת 1986. מטרות "שופר- ארגון להפצת יהדות", מוגדרות כך: "הפצת דברי תורה, קירוב רחוקים וקיום תורה
ומצוות". עיקר הפעילות מתבצעת על ידי הרצאותיו של הרב אמנון יצחק בכל רחבי הארץ ואף בחו"ל
וכן על ידי חלוקת הרצאותיו על גבי קלטות טייפ, קלטות וידאו וסי.די רום.

"הקול החרדי"

רשת רדיו טלפונית המשמשת כתחנת רדיו לכל דבר, משדרת כמעט 24 שעות ביממה לסלולאריים ולטלפונים של החרדים שמתקשרים למספר מסוים ומקבלים שירות מסועף:
'נייעס' (חדשות) ,רכילויות, ראיונות, מועדי הלוויות ושמחות ושידורים ישירים על כל הנעשה בציבור החרדי, חדשות אנ"ש (אנשי שלומנו – "כל מה שקורה בחצרות האדמו"רים, הרבנים והקהילה"), דיווחי כלכלה, דיווחי תנועה, במחיר שיחה סלולארית.
"הקול החרדי" הוקם בשנת 2003 ומנוהל על ידי האחים ינקי ויום טוב ביכלר. צבר כוח רב בעיקר בתקופות בהן געש הציבור החרדי סביב אירועים דוגמת המאבק החרדי באל על, פרשיית בת הרב הראשי הרב שלמה עמאר, חטיפת גופת התינוקת באשדוד, המאבק נגד "מצעד הגאווה" ופרשת ישראל ולס האברך החרדי שנחשד בהריגת בנו.

מפיצי הפשקווילים

גם מדביקי ומפזרי הפשקווילים, אותם כרוזים ומודעות המכסים את קירות השכונות החרדיות , פעמים רבות עם השמצות חריפות וללא חתימה ברורה, הינם גורמים בעלי כוח רב. ביניהם בולטים היריבים המרים: המדביק הוותיק ישראל קלצקין ובעלי "דפוס מרום" המשתייכים לפלג הקנאים הקיצוניים הירושלמים.

צלמים

גם לצלמי העיתונות החרדיים עמדת כוח אדירה, עד כדי כך שבסוף 2006 התנהל פולמוס מעל דפי העיתון "משפחה", בו נטען בין היתר כי ""הפאפארצ'ניקים של 'החסידות' הצליחו לדאבוננו להחדיר אצל צעירי הצאן (ואפילו אצל המבוגרים יותר...) שאכן המדד על גדלותו ורוממותו ותפארתו וקדושתו של פלוני הוא בידי הצלמים... מאימתי גדולים וצדיקים נמדדים ... לפי הפוטוגניות שלהם?".
הדמות הבולטת בתחום הוא שוקי לרר - בכיר הצלמים החרדים, מצלם עבור העיתונים החרדיים "משפחה", "שעה טובה", "העולם החרדי", "יום ליום", "עניינים" ועוד. בשנים האחרונות בן בית בביתו של הרב עובדיה יוסף, מתלווה באופן צמוד למנהיג הליטאי הרב אהרון לייב שטיינמן. במקצוע למעלה מעשרים שנה, מאז שנת 1985 כשהיה בן 14. צלם תמונות הפספורט האישי של רבים מהאדמו"רים וראשי הישיבות. רבים מייחסים לתמונותיו של לרר כוח עצום, יש טוענים מוגזם, בייצוב דמותם ובהאדרת יוקרתם של רבנים בציבור.

חרדים בתקשורת הכללית

הרב ישראל אייכלר

חבר כנסת לשעבר, נציגו של האדמו"ר מבעלז. עורך ביטאון בעלז "המחנה החרדי", מאז הקמתו בשנת 1982. התחיל את הקריירה התקשורתית שלו מחוץ לגבולות הציבור החרדי בתוכנית הטלביזיה "פופוליטיקה" בערוץ הראשון. מבכירי הפולמוסנים החרדים. מגיש תוכניות רדיו מבוקש, בעבר בתחנת הרדיו החרדית פיראטית "רדיו 10" והיום בתחנת הרדיו החרדית – דתית "קול חי" ובעל טור קבוע בשבועון החרדי "משפחה".

דוד רוטנברג

מייסד פורום האינטרנט החרדי הפופולארי ורב ההשפעה "בחדרי חרדים" בחודש ינואר 2002. במידה רבה אחראי מבחינה היסטורית לניסיון החרדי המסוים להתמודד עם פיתויי האינטרנט על ידי הצבת אלטרנטיבה. קצת בדומה לדרך בה פעלו החרדים כשהכשירו בדיעבד את העיתונות והקימו עיתונות חרדית, כדי למנוע זליגת חרדים אל העיתונות החילונית, רק בלי אישור הרבנים.

מנחם ברוד

דובר חב"ד ועורך עלון בתי הכנסת החב"די "שיחת השבוע" .
הרב אהרון דב הלפרין – עורך השבועון "כפר חב"ד".

קובי אריאלי

הנציג הבכיר של העיתונאים החרדים בתקשורת החילונית.

וועדות ביקורת ומשמרות צניעות

רקע

כמעט כל אקט בציבור החרדי עלול לגרור מתקפה: לאורך השנים נוהלו מאבקים חריפים למשל נגד חידושים טכנולוגיים דוגמת : פלאפון, טלביזיה, אינטרנט, סרטים חרדיים למחשב ועוד. התנהלו מאבקים נגד ניסיונות להעשיר את תרבות הפנאי החרדית ביוזמות דוגמת: הקרנות סרטים מיוחדות לציבור החרדי (במקומות חרדיים, עם הפרדה בין גברים לנשים), מופעי קוסמים, הופעות זמרים, הופעות חזנים (שמופיעים גם בפני קהל מעורב של גברים ונשים), ערבי שירה, ועוד. אתרים מחללי שבת, עסקים ותחנות דלק מחללי שבת, חנויות פיצה שהואשמו בכך שהן משמשות מקום מפגש לא צנועים, ואפילו נגד "התגודדויות נערי שוליים בפורים", עמידה באזור "כיכר השבת" בירושלים בימי שישי (כרוז ומודעות דרשו במפגיע: "לא לעמוד ולדבר, להמשיך ללכת"), גם אוטובוסים מעורבים הותקפו ותופעת קווי האוטובוסים עם הישיבה הנפרדת לגברים (מלפנים) ונשים (מאחור) הולכת ומתפשטת. עוד במותקפים: אפילו ספרי קודש כמו מפעל הגמרא המבוארת של הרב עדין שטיינזלץ (כי "גמרא צריך ללמוד בעמל" וגם כי "הוחדרו השקפות זרות", כדברי נאמני מוביל המאבק הרב שך), האנציקלופדיה של הרב רפאל הלפרין, סידורים עם שינויי נוסח ועוד. וכן אתרים ועסקים מחללי שבת.

משמרות צניעות

בניגוד למיתוס כאילו קיומם של "משמרות הצניעות" בחברה החרדית הוא סתם מיתוס- גופים הראויים לתואר בהחלט פועלים בציבור החרדי והם בעלי כוח ציבורי גדול. אומנם רבים מאיימים באנונימיות טלפונית או פשקווילית סתם, לצורך מקומי מסויים, כאילו הם נציגי משמרות הצניעות. אבל יש שתיים שהן רשמיות. בלעדי אישוריהן קשה להרים אירוע, לפתוח אולם, לשווק מוצר וכו' בלי להסתכן במתקפה.

"האגודה למען טוהר המחנה"

הרב יצחק מאיר שפרנוביץ' – יו"ר הוועד. בעבר היה "משגיח" רוחני באחת מישיבות גור, כיום מכהן כ"משגיח" בולט על כלל החברה החרדית.
מדמות נוספת באותו וועד הוא הרב משה שלום רדז'מינסקי. "רדז'מינסקי. שם המשפחה הזה , הוא לבדו דיו כדי להכניס אנשים רבים ללחץ", ציטוט מ"בקהילה" על האיש הכי דומיננטי ב"אגודה למען לטוהר המחנה". משרדי פרסום, אנשי שיווק, יוזמי אירועים, מארגני חופי רחצה נפרדים, כולם חוששים מאי מתן אישור של רדז'ימינסקי. חסיד גור המקורב מאד גם להנהגה הליטאית.
אישים בולטים נוספים בהנהגת "טוהר המחנה" : הרב עמרם אופמן והרב מנחם מנדל פוקס.

"משמרת הקודש והחינוך" ("שע"י בד"צ הגקרש"ה וואזנר שליט"א ובד"צ הדר"נ קרליץ שליט"א")

אחד מראשיה הבולטים הוא הרב מרדכי בלוי, יליד שנת 1957, תושב בני ברק ואיש "דגל התורה". מעורב גם בפעילויות תנועת הנוער "תודעה". חבר בולט נוסף הוא הרב מיכה רוטשילד, המשמש גם כיו''ר האגודה למניעת חלולי קברים "אתרא קדישא".

ועדת הרבנים למען קדושת השבת

מחזיקה בכוח אדיר, בוועדה חברים נציגי כל הרבנים הבכירים והם הממליצים נגד איזה בעלי עסקים ומפעילי אתרים צריך לנקוט בהליכים (בדרך כלל החרמה) בשל חילולי שבת ועל מי ראוי להמליץ להשתמש בשירותיו בשל הקפדה על שמירה על קדושתה.
מזכיר: הרב יצחק גולדקנופף. חסיד גור, ממקורבי האדמו"ר.
צוות המזכירות: הרב יוסף רוזנפלד והרב מרדכי ברונר (ליטאים) והרב חנוך גלובינסקי (חסיד גור).
חברי הוועדה:
הרב אברהם ישעיה פיין ראש כולל ישיבת הר"ן – נציגו של הרב אלישיב
הרב הלל וינברג ר"מ בישיבת סלבודקה – נציגו של הרב אלישיב
הרב צבי אודסר ראש ישיבת עטרת התורה – נציגו של הרב שטיינמן
הרב משה יאדלר מחבר ספר "מאור השבת" ור"מ בישיבת גור- נציגו של האדמו"ר מגור
הרב שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי – נציגו של האדמו"ר מערלוי
הרב יוסף אריה דייטש ראש כולל ויז'ניץ בירושלים – נציגו של האדמו"ר מויז'ניץ
הרב אמיר קריספל – נציגו של הרב עובדיה יוסף
הרב יוסף עמרם מושקוביץ "ראב"ד בוניא וספרא דדיינא מחזיקי הדת" - נציגו של האדמו"ר מבעלז.

וועדת הרבנים לענייני תקשורת

בשנים האחרונות הלכה הטכנולוגיה המודרנית ומיצבה עצמה כאחת מהאויבות הגדולות והשטניות של הציבור החרדי. האדמו"ר מגור צוטט כמי שאמר : "לכל דור יש את הניסיון שלו, בדורות אשר לפנינו היו הניסיונות בהשכלה ובספרות אשר הביאו את הרוחות הרעות אל כרם בית ישראל. בדורנו זה הניסיון טמון בסכנות הנובעות מהתחדשות הטכנולוגיה".
במסגרת זו נפתחה מערכת ענק מוצלחת יחסית שהובילה ליצירת מכשיר טלפון סלולארי "כשר" עבור החרדים. מכשיר המשמש לשיחות בלבד ושלא ניתן להעביר באמצעותו הודעות אס אמ אס וגם לא לגלוש באינטרנט. הטלפונים הכשרים בעלי הקידומות המיוחדות 31 – 057, 41 – 050, 76 – 052, 84 – 054 הפכו כמעט למגדירי חרדיות. מאבקים נוספים נפתחו נגד האינטרנט והאינטרנט קפה ונגד מכשיר הmp3. האחרון הותקף על ידי "משמרת הקודש והחינוך".

חברי וועדת הרבנים לענייני תקשורת מובילים את המאבקים.
מזכיר: הרב חיים לנג (ליטאי) הרב יונתן לפקוביץ' (גוראי)
חברי הוועדה:
הרב ברוך שרגא אב"ד בית יוסף וברבנות ירושלים (נציגו של הרב עובדיה יוסף).
הרב צבי פרידמן דומ"צ (דיין ומורה צדק) שארית ישראל (נציגו של הרב אלישיב).
הרב ישראל פישביין דומ"צ אגודת ישראל (נציג גור).
הרב עמרם אופמן מו"צ ב"העדה החרדית" (נציג "העדה החרדית").
הרב יוסף ב. וואזנר דומ"צ דק"ק אלעד (נציג החסידים, נכדו של הפוסק הרב שמואל הלווי וואזנר).

משמשים בקודש ועוזרים לגדולי הרבנים

חצר מנהיג הציבור הליטאי הרב אלישיב

הרב יוסף אפרתי – מזכירו הצמוד של הרב אלישיב, גדל בחינוך ציוני – דתי ולמד בישיבת ההסדר "כרם ביבנה", התחרד והתקרב לרב אלישיב בשנות השבעים וזוכה לאמונו המוחלט של האיש החזק בציבור החרדי. שמו של הרב אפרתי מוזכר כאחד המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי הבא של ירושלים. נחשב למומחה על בתחום כשרות הפירות והירקות, ראש "המכון לחקר החקלאות על פי התורה" ובעל השפעה אדירה על החקלאות בישראל, בכל קשור להיבטים הדתיים. 

חיים כהן – נולד בשנת 1970 באורוגוואי. מוצאה של משפחתו חלבי סורי, התחנך במוסדות סאטמר בדרום אמריקה. מאז שנת 1994 התקרב לרב אלישיב. באופן רשמי הוא כאילו נהגו של הרב אלישיב, (יש אומרים "הנהג של הנהג" – נהגו של הרב אפרתי, ששימש כנהגו של הרב אלישיב).באופן מעשי הוא עוזרו הנאמן של הרב אלישיב ואחת הדמויות הכי משפיעות וממולחות בפוליטיקה החרדית. הצליח להוביל בהצלחה מהלכים דמיוניים, כגון הכתרתו של הרב יונה מצגר לתפקיד הרב הראשי בכדי למנוע מינויו של רב ציוני דתי שעשוי לחולל רפורמות בניגוד לדעת רבו. גם ההיתקלות הקשה בין החרדים לאל על בשלהי שנת 2006 נזקפת במידה רבה לזכותו / חובתו. היה אמור להיות אחד הנוסעים בטיסה למיאמי ואשר קיבלו הודעה כי היא נדחית לשבת וחוללה את המהומה. 

הרב אריה דביר – חבר ועדת הרבנים לעניין הסמינרים, שהקים הרב אלישיב.
הרב אריה אלישיב – הנכד הקרוב לרב, בנו של הרב משה אלישיב.
הרב ישראל אלישיב – נכד, בנו של הרב משה אלישיב.
הרב דוד מורגנשטרן – מהמתווכים בין היהודים האמריקאיים לבין הרב אלישיב, מומחה בענייני פוריות על פי ההלכה.
הרב יצחק זילברשטיין – חתנו של הרב, הנשוי לבתו שושנה. פוסק מוערך ורב קהילת "רמת אלחנן" בבני ברק.

חצר מנהיג החסידות הגדולה והחזקה של האדמו"ר מגור

ח"כ הרב יעקב ליצמן
ח"כ הרב יעקב כהן
"ר' חנינא" - הרב חנינא שיף. נולד בצ'כיה, מ"ילדי טהרן". למד בישיבה החסידית גוראית "שפת אמת" ונמצא ראוי לשמש כמשב"ק (משמש בקודש, עוזר צמוד) של האדמו"ר מגור "הבית ישראל" (1896 – 1977). המשיך לשרת גם את שלושת אדמו"רי גור הבאים ומשמש גם כגבאי בית המדרש הגדול בגור. נודע בדיסקרטיות שלו ובהתרחקותו מפרסום.
הרב יצחק גולדקנופף - מזכיר ועדת הרבנים למען קדוש השבת, מנכ"ל ארצי של איגוד תלמודי התורה (מוסדות הפטור) הפרטיים בארץ, ממשיכו של אביו המנוח בתפקיד מנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של "בית יעקב", מנהל רשת החינוך "פתחיה" - מוסדות לחינוך מיוחד.
הרב יונתן בורנשטיין, מראשי "איחוד מוסדות גור".

חצר האדמו"ר מבעלז

הרב ישראל אייכלר
הרב חיים ישראל אדלר
הרב אליעזר ויינד
הרב שמעון וולף קליין
הרב מיכל פירר – מנהל בית האדמו"ר
הרב פנחס פרידמן
הרב מרדכי בריסק מנכ"ל "קהל מחזיקי הדת".
הרב מרדכי אלבוים

חצר הרב אהרון לייב שטיינמן

הרב יצחק לוינשטיין – נאמן ביתו ומזכירו האישי. נכדו של הרב מאיר דוד לוינשטיין, חבר בכנסת הראשונה מטעם אגודת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות. רב בישיבת ברכת אפרים בבני ברק.
הרב משה שטיינמן – בנו הגדול.
הרב ישראל פרידמן – מחזיק בעמדת מפתח מכריעה כשופרו ההשקפתי בביטאון הציבור הליטאי "יתד נאמן".
קובי רוזנשטיין – מקורבו ותלמידו של הרב מאז היותו בן 16, משמש כדובר הלא רשמי של החצר. מנהל "חיידר". הצעיר בחצר הרב שטיינמן (יליד שנת 1977).
הרב משה יהודה שניידר – תלמידו המובהק, יד ימינו בכל ענייני דרשותיו, שיחותיו וכתביו של הרב.
יצחק רוזנגרטן – נהגו של הרב למעלה משלושים שנה. אחראי על ענייני הבריאות של הרב.
דוד שפירא – נכדו הקרוב של הרב.

חצר הרב מיכל יהודה לפקוביץ'

הרב מרדכי הרץ
הרב יוסף שלמה קרלינסקי

חצר הרב חיים קנייבסקי

הרב שלמה קנייבסקי (בנו, ממשיכו ויועצו הקרוב של הרב חיים)
הרב ישעיהו אפשטיין
הרב אברהם ישעיהו קנייבסקי
הרב אריה קנייבסקי
הרב שאול קנייבסקי
הרב אברהם מן
הרב פרייזלר
הרב משה שמעון גרליץ

חצר האדמו"ר מויז'ניץ

הרב הערשל כ"ץ
הרב אהרון גוטסמן
הרב ישראל זילברשלג
הרב יצחק שטרן
הרב בערל פיקסלר
הרב שמעון כץ
הרב אלימלך קרוס
הרב יענקל ויזל
הרב נטע מושקוביץ
הרב זלמן קורניצר

חצר הרב טוביה וייס, גאב"ד העדה החרדית

משב"ק: הרב עמרם שפירא
דובר לא רשמי ועורך ביטאון "העדה": הרב שמואל חיים פפנהיים
חברי הנהלת (המטבחון) העדה החרדית: הרב יעקב ראטה, הרב שמואל פפנהיים, הרב שמעון וייס, הרב דוד מנשה רוטשילד. משמשים כהנהגה בפועל של "העדה החרדית".

בעלי עמדות בשלטון המוניציפאלי

אורי לופוליאנסקי – ראש עיריית ירושלים. החרדי היחידי העומד בראש עיר חילונית ועוד בירת ישראל. מקורב מאד למנהיג הציבור הליטאי הרב אלישיב. מקים ארגון החסד החרדי הפופולארי והיעיל "יד שרה". מתוקף תפקידו הממלכתי נתון להתקפות קשות מצד חוגי הקנאים החרדיים. 

נולד בשנת 1951 בחיפה וקיבל חינוך ציוני דתי, בשלב מאוחר יותר הפך לחרדי והתקרב מאד לרב אלישיב. לופוליאנסקי הוא העד ההיסטורי לשיחה שבה ביקש הרב שך מהרב אלישיב לתפוס את מקומו כמנהיג הציבור הליטאי. בשנת 1976 ייסד את ארגון החסד "יד שרה". על כך זכה בפרס ישראל. בשנת 2003 עשה היסטוריה ונבחר לתפקיד ראש עיריית ירושלים.

יששכר פרנקנטהל - ראש עיריית בני ברק – חסיד גור נציג אגודת ישראל. ראש העיר החרדית במרכזית, שהגיע לתפקיד לאחר ששימש כראש המועצה המקומית בעמנואל.

יצחק פינדרוס - ראש עיריית ביתר עלית. נציג דגל התורה.

יעקב גוטרמן - ראש המועצה המקומית מודיעין עלית, נציג דגל התורה

ישעיהו ארנרייך - ראש המועצה המקומית עמנואל, איש חסידות גור ונציג אגודת ישראל. מראשי הרשויות הצעירים ביותר בארץ, נולד בשנת 1977.

צביקה כהן - ראש המועצה המקומית אלעד. נציג ש"ס היחידי המשמש בתפקיד הראשי באחת הערים החרדיות. בעבר סגן ומ"מ ראש עיריית טבריה.

יצחק רייך - ראש המועצה המקומית רכסים – נציג דגל התורה.

יעקב אשר - מ"מ ראש עיריית בני ברק ומי שעל פי חלק מהתוכניות אמור להיות ראש העיר הבא כנציג "דגל התורה".

אברהם רובינשטיין – סגן ראש עיריית בני ברק

יהושע פולק - מ"מ ראש עיריית ירושלים, נחשב לאחד העסקנים הממולחים והבקיאים ביותר בנעשה במסדרונות משרד האוצר. הוצב במקום השמיני ברשימת "יהדות התורה" לכנסת ה17. נולד בשנת 1948, אביו חסיד ויז'ניץ, אך הוא למד בישיבות ליטאיות, בין הייתר בפוניבז'. משתייך לסיעת "שלומי אמונים" של פרוש. ב1979 ביקש ממנו הרב מנחם פרוש לסייע לו בוועדת העבודה ומאז הוא מעורב עד צוואר בענייני תקציבי החרדים. בשנת 1981 נכנס למועצה הדתית בתור ממלא מקום ראש המועצה הדתית והפך לאיש החזק בה עד שנת 2002.

אורי מקלב - סגן ראש עיריית ירושלים והמועמד מספר 7 ברשימת יהדות התורה לכנסת ה17. על פי הסכם רוטציה עשוי להשתלב בכנסת הנוכחית כחבר כנסת. יחד עם יצחק פינדרוס ויעקב גוטרמן נחשב לדור העתיד של הפוליטיקה הליטאית.

שמעון שר - מ"מ ראש עיריית נתניה – איש חסידות צאנז שמרכזה בנתניה ונציג אגודת ישראל. היה ממייסדי בית החולים של החסידות "לניאדו" בנתניה.

שלמה רוזנשטיין – חבר מועצת עיריית ירושלים, מטפל באופן הדוק בנושא התחבורה הציבורית של החרדים.

נחמן בנשעיה – בעל עמדת כוח בחסידות ברסלב, מקורב למיליונר ישראל זינגר, מחזיק תיק החינוך במועצה המקומית מודיעין עלית.

עסקנים

הרב מרדכי (מוטלה) קרליץ – מבכירי העסקנים החרדים, כיהן במשך חמש שנים כראש עיריית בני ברק, היה חבר בוועדת טל, גם היום נחשב לאחד מהמשובחים במושכי החוטים החרדיים מאחורי הקלעים. בנו של הרב נסים קרליץ.

אריה דרעי – יו"ר ש"ס לשעבר, הודח מתפקידו לאחר הבחירות בשנת 1999 בהן הוביל את ש"ס לשבעה עשר מנדטים, לפני כניסתו לכלא. עדיין נחשב לבעל קשרים חזקים במיוחד בציבור החרדי ובמסדרונות הפוליטיקה החילונית.
נולד בשנת 1959, עלה לארץ בשנת 1968 ממקנס מרוקו, למד בישיבת העילית הספרדית "פורת יוסף" ובישיבת העילית הליטאית "חברון" בירושלים. כיהן כמזכיר הישוב מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון בשנים 1981 – 1983. מנהל ישיבת ”לב בנים” בירושלים – 1983. בשנת 1984 היה בין מקימי ומייסדי מפלגת ש”ס. ב1985 - - יועץ בכיר לשר הפנים ומזכ”ל תנועת ש”ס. בשנת 1986 מנכ”ל משרד הפנים. החל מ- 22.12.88 נתמנה לשר הפנים בממשלת האחדות הלאומית, כשהוא בן 29 בלבד.  כיהן בתפקיד שר הפנים עד שנת 1994, כשנאלץ לפרוש בשל הגשת כתב האישום נגדו. כיהן בכנסת בין השנים 1992 ל-1999. כוחו נשמר בין היתר בשל ההנחה כי הוא עוד עתיד לשוב לזירה הפוליטית.

הרב מנחם אליעזר מוזס - רשמית הוא מוכר כמנהל בית האבות הבעלזאי 'ויזרע יצחק'" נכתב עליו ב"בקהילה" אבל זה רק הכיסוי. למעשה הוא המוציא והמביא בכנסת מטעם כל מי שלא מסתדר עם 'השלוחים'... מכונה 'חבר הכנסת ה121. בעבר ייצג את האינטרסים של חסידות ויז'ניץ.

חיים יעקב לייבוביץ - עסקן חרדי בעל קשרים ענפים. איש חב"ד, נחשב מקורב מאד לבנימין נתניהו.

עו"ד יעקב ויינרוט – עורך דין חרדי הזוכה לאמונם של חשובי הרבנים ונקרא לסייע במשימות מיוחדות ובמשאים ומתנים. שימש כחבר בועדת טל. בוגר ישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ישיבת פוניבז' בבני ברק וישיבת מיר בירושלים. בעל הסמכה לרבנות, שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל, ובמילואים בפרקליטות הצבאית.

כשרויות

למעלה מעשרים כשרויות מסתובבות בשוק החרדי ומעניקות למפעיליהן עמדת כוח ויוקרה.
(סדר הופעתם על פי מדד הפופולאריות כפי שבא לידי ביטוי בסקר "דפוסי קניית מזון במגזר החרדי בישראל – יולי 2006", שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור "איגוד תעשיות המזון – התאחדות התעשיינים בישראל. הסקר מצא כי בממוצע מקובלות על כל חרדי 2.7 כשרויות).

בד"ץ העדה החרדית - היוקרתי בין ארגוני הכשרות, מוחזק על ידי חוגי הקנאים. מנכ"ל: הרב גבריאל פפנהיים. ההכשר הפופולארי ביותר על פי ממצאי הסקר מקובל על 80% מהציבור החרדי.
הכשר הרב לנדא – ההכשר של רבה הראשי של בני ברק איש חסידות חב"ד, הרב משה יהודה לייב לנדא.
(על פי הסקר: 47%)
בד"צ הרב רובין - רחובות (על פי הסקר: 30%%)
בד"ץ שארית ישראל – ההכשר הליטאי. (על פי הסקר: 21%)
בד"צ חתם סופר בני ברק (על פי הסקר: 14%)
בד"ץ הרב מחפוד (על פי הסקר: 12%)
בד"צ אגודת ישראל (על פי הסקר: 12%)
בד"צ בית יוסף – בנשיאות מנהיגה הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף. (על פי הסקר: 11%)
בד"צ חתם סופר פתח תקווה - (על פי הסקר: 8%)
בד"צ מחזיקי הדת – חסידות בעלז (על פי הסקר: 7%)
רבנות ירושלים מהדרין - (על פי הסקר: 5%)
עטרה - (על פי הסקר: 5%)
כשרות הרבנות הראשית - (על פי הסקר: 4%)

כשרויות נוספות לגביהן לא נמסרו נתונים:
ועדת מהדרין – תנובה
OK – כשרות בינלאומית
OU – כשרות בינלאומית
ועוד.

אנשי פרסום ויחסי ציבור

נישה נוספת להשפעה וחוזק בקהילה החרדית תופס תחום הפרסום ויחסי הציבור. כעשרה משרדי פרסום שפרחו בעשור האחרון צברו כוח עצום במשק החרדי, וגם בלובינג הפנים קהילתי. אין כיום גורם ציבורי או שיווקי שיבוא במגע רציני כזה או אחר עם הציבור החרדי או מנהיגיו ללא שיסתייע באנשי פרסום או יחסי ציבור.
משרדי הפרסום המובילים:

בולטון פוטנציאל

אברהם בריסק ורחל בולטון – מיזוג של 2 משרדי פרסום המנהלים כיום תקציבי עתק למגזר החרדי של החברות המובילות במשק כמו שטראוס עלית, דיסקונט.

פרסום גל BSD

בני ושרה גל – אבות המייסדים של עולם הפרסום החרדי, כמשרד הפרסום הראשון וכמי שהובילו את הענף 2 עשורים. בני גל מוכר ומקובל כפרסומאי המנוסה והראשון במגזר החרדי. איש דתי לאומי המוכר ומתמצא בעולם החרדי וחצרות הרבנים.
אריה פרנקל – איש יח"צ מוביל. מנהל את אגף יח"צ בפרסום גל. משרד גל מטפל בחברות מובילות כמו: תנובה, אגד, אל על, בנק פועלים, ישראכרט, מירס, קופ"ח מאוחדת ועוד 
יעקב איזק.

אפיקים

יגאל רווח – טייקון שיווקי ופוליטי. המשרד שרשם את אחוזי הגידול הגבוהים ביותר בפרקי זמן קצרים ביותר. מקורב לאנשי ש"ס. מטפל בכללית, פלאפון, בזק, יפאורה, בנק פאג"י.

מימד

מנחם הורויץ ויעקב שטרן. משרד פרסום ותיק המטפל באורנג', יוניליוור.

תוצאות אפקטיביות

ישעיה וריקי איצקוביץ'.

מקאן אריקסון - המחלקה החרדית

איתן דובקין.

וכן משרדי: פרסום נטו (שי הורביץ), דמיון, קרימלובסקי – כהן

אנשי יחסי ציבור בולטים נוספים

ישראל גליס, קובי סלע, מוישה פרידמן

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • אטינגר ש', תולדות עם ישראל בעת החדשה, 1969.
  • אטקס עמנואל, יחיד בדורו – הגאון מוילנא דמות ודימוי, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ח.
  • אטקס עמנואל, שיטתו ופועלו של ר' חיים מוולוז'ין כתגובת החברה המתנגדת לחסידות.
  • בן חיים אבישי, איש ההשקפה – האידיאולוגיה החרדית על פי הרב שך, מוזאיקה - המרכז לחקר דת , חברה ומדינה, 2004. 
  • אילן שחר, חרדים בע"מ, כתר, 2000.
  • בראון בני, דעת – תורה ואמונת חכמים בהגות החרדית, עבודת גמר לתואר שני בחוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ו.
  • בראון בני, החזון איש – הלכה אמונה וחברה בפסקיו הבולטים בארץ ישראל (תרצ"ג – תשי"ד), עבודה  לשם קבלת תואר "דוקטור", האוניברסיטה העברית ירושלים, תשס"ג.
  • ברויאר מ' (עורך), תורה עם דרך ארץ – התנועה, אישיה, רעיונותיה, אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ז.
  • ברטל ישראל, גלות בארץ – יישוב ארץ ישראל בטרם ציונות, קובץ מחקרים ומסות, הספריה הציונית, תשנ"ה.
  • דותן ש', פולמוס החלוקה, ירושלים תש"מ.
  • הורוביץ מ', הרב שך- שהמפתח בידו (ביוגרפיה), 1989.
  • ירון צבי, משנתו של הרב קוק, תשל"ד.
  • כהן יחזקאל, גיוס כהלכה – על שחרור תלמידי ישיבות מצה"ל, נאמני תורה ועבודה – הקיבוץ הדתי, תשנ"ג.
  • כ"ץ יעקב, ההלכה במיצר – מכשולים על דרך האורתודוקסיה בהתהוותה, מאגנס, תשנ"ב.
  • כ"ץ יעקב, הלכה וקבלה – מחקרים בתולדות דת ישראל על מדוריה וזיקתה החברתית, תשמ"ד.
  • כ"ץ יעקב, בין יהודים לגויים, 1999.
  • כ"ץ יעקב, מסורת ומשבר, תשי"ח.
  • לוז אהוד, מקבילים נפגשים, ספריית אפקים, עם עובד, 1985.
  • לוי אמנון, החרדים, 1988.
  • ניר יואל, אריה דרעי – העלייה, המשבר, הכאב, 1999.
  • סמט משה, החדש אסור מן התורה – פרקים בתולדות האורתודוקסיה, מרכז דינור, תשס"ה.
  • פרידמן מנחם, החברה החרדית, מקורות מגמות ותהליכים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1991.
  • פרידמן מנחם, "חברה ודת" האורטודוקסיה הלא ציונית בארץ ישראל, , יד בן צבי.
  • פרידמן מנחם, חברה במשבר לגיטימציה, הישוב הישן האשכנזי 1900 – 1917.
  • רביצקי אביעזר, הקץ המגולה ומדינת היהודים, 1994.
  • שבייד אליעזר, היהדות והתרבות החילונית – פרקי עיון בהגות היהודית של המאה העשרים, הקיבוץ המאוחד, תשמ"א.
  • שבייד אליעזר, בין חורבן לישועה – תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, תשנ"ד.
  • שוורץ דב, אתגר ומשבר בחוג הרב קוק, תשס"א.
  • שלמון יוסף, דת וציונות – עימותים ראשונים, הספריה הציונית, תש"ן.
  • שטמפפר שאול, התהוותה של הישיבה הליטאית, תשנ"ה.
  • אלחנן יואל, דת הציונות, תשס"ג.
  • גיטלין א', יהדות התורה והמדינה, מערכת הקול, תשי"ט.
  • הכהן י"מ (החפץ חיים), כל כתבי חפץ חיים השלם א' – ד', תש"ן.
  • וינמן צבי, מקטוביץ' עד ה' באייר – פרקים בתולדות היהדות החרדית ואגודת ישראל ובמשנתן – פרספקטיבות חדשות, תשנ"ה.
  • וולף י"א, התקופה ובעיותיה, תשמ"ג.
  • וסרמן א"ב, קובץ מאמרים ואגרות מהגה"ק רבי אלחנן בונם וסרמן זצוק"ל הי"ד, תשס"א.
  • חזון איש (הרב אברהם ישעיהו קרליץ), קובץ אגרות מרן ה’חזון איש’ א'-ג', תש"ן.
  • חזון איש, אמונה וביטחון, בני ברק תשנ"ז.
  • חזון איש, ספר חזון איש, חלק יורה דעה, תשנ"א.
  • טיטלבוים יואל (הרבי מסאטמר), ספר ויואל משה, ברוקלין, תש"ס.
  • כהן ש', פאר הדור – פרקים ממסכת חייו ויצירתו של גאון דורנו מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל בעל "חזון איש", תשל"ג.
  • כשר מנחם מ', התקופה הגדולה, תשס"א.
  • מלר שמעון יוסף, הרב מבריסק, תשס"ג.
  • סופר משה, שו"ת חת"ם סופר.
  • סורסקי אהרון, ה’חזון איש’ בדורותיו, תשמ"ד.
  • סורסקי אהרון, אור אלחנן – סיפור חייו וקצות דרכיו של רבינו הגאון והקדוש רבי אלחנן בונם ווסרמו הי"ד, תשנ"ח.
  • סולצקי א"י, שיבת ציון – קובץ מאמרי גאוני הדור בשבח ישוב ארץ ישראל. מבוא הערות ומפתחות – יוסף שלמון, מרכז דינור ואוניברסיטת בן גוריון, תשנ"ח.
  • פרוש מנחם, שרשרת הדורות בתקופות הסוערות א- ו, תשס"א.
  • קול ש', אחד בדורו- קורות חייו ומאבקו של ר' יוסף שלמה כהנמן, תש"ל.
  • שך אליעזר מנחם, מכתבים ומאמרים א' – ו' תשמ"ח - תשנ"ח.
  • שך אליעזר מנחם, הדרכה לבן הישיבה – מכתבים ומאמרים, תשנ"ג.
  • שך אליעזר מנחם, בזאת אני בוטח - אגרות ומאמרים על תקופת הימים ומאורעותיה, מהדורה שנייה – מורחבת, תשנ"ח.
  • שך אליעזר מנחם, המלך המשפט – שיחות ומאמרים בענייני אלול והימים הנוראים, מהדורה שנייה – מורחבת, תשנ"ח.
  • שך אליעזר מנחם, אבי עזרי – ביאורים בענינים שונים לפי סדר הרמב"ם, תש"מ.
  • שך אליעזר מנחם, הגדה של פסח – אבי עזרי - ממאמרי רבן של ישראל מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך שליט"א, הכהן ולך ש"מ (עורך), תשנ"ו.
  • שך אליעזר מנחם, מראש אמנה – פרקי מחשבה ומוסר על סדר פרשיות התורה, ברגמן י"ק (עורך), תש"ס.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • אטקס עמנואל, "הגר"א וראשית ההתנגדות לחסידות", תמורות בהיסטוריה היהודית החדשה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1987, 439.
  • אטינגר ש', "היהודים בצבת ההשכלה", זמנים 3, 1980, 48.
  • אליאב ב, "מפלגות הציונות הדתית, אגו"י ופאג"י, הישוב בימי הבית הלאומי, כתר, 1976, 270.
  • אלמוג שמואל, ריינהרץ יהודה ושפירא אניטה, ציונות ודת, מרכז זלמן שז"ר, 1994.
  • בראון בני, "מהתבדלות פוליטית להתבצרות תרבותית", שני עברי הגשר – דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל, בר און מ' וצמרת צ' (עורכים), תשס"ב, 364.
  • ברויאר מ', "שיטת תורה עם דרך ארץ במשנתו של ר' שמשון רפאל הירש", המעין ט' (א-ב), תשכ"ט.
  • ברטל ישראל, "זכרון יעקב לר' יעקב ליפשיץ – היסטוריוגרפיה אורתודוקסית?", מלאת, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ותרבותו, ב', תשמ"ד, 414.
  • ברטל ישראל, "'ישוב ישן' ו'ישוב חדש' – הדימוי והמציאות", קתדרה, 2, תשל"ז, 3.
  • דורון גדעון וקוק רבקה, "דת והפוליטיקה של ההכללה – הצלחת המפלגות החרדיות", הבחירות בישראל 1996, אריאן א' ושמיר מ' (עורכים), המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • סמט משה, "היהדות החרדית בזמן החדש", מהלכים, א', תשכ"ט, 29.
  • סמט משה, "האורתודוקסיה", כיוונים 36, תשמ"ז, 99.
  • פישר שלמה, "החרדים מן השלום", תיאוריה וביקורת 9, עמ' 233.
  • פרידמן מנחם, "ואלה תולדות הסטטוס קוו – דת ומדינה בישראל", המעבר מיישוב למדינה 1947 – 1949 – רציפות ותמורות, פילובסקי ו' (עורכת), אוניברסיטת חיפה, תשל"ח, 47.
  • שלמון יוסף, "הציונות הדתית ומתנגדיה", זמנים, תמוז תשמ"ד.
  • הכהן א"ל, "קיצור תולדות חייו", בתוך: כל כתבי חפץ חיים השלם ג', תש"ן.

פרסומים מקצועיים מדעיים ודוחו"ת

  • הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי א' טל, דו"ח הועדה, אפריל 2000.

מילונים אנציקלופקיות ולקסיקונים

  • הרצברג א', "הרפורמה", בתוך: "שנוי ומסורת", האנציקלופדיה העברית, י-ם ת"א, תשמ"ה, כרך ל"ב, עמ' 187 – 191.
  • סמט משה ורוזנר, ש', "אורתודוכסיה", בתוך: "שנוי ומסורת", האנציקלופדיה העברית, י-ם ת"א, תשמ"ה, כרך ל"ב, עמ' 193 – 199.

אתרי אינטרנט

  • אתר הכנסת, תאריך כניסה: 24 באפריל 2008.

כתבות ומאמרים בעיתונות

  • פולק אורי, "פרויקט מיוחד לחג: משב"קים", שעה טובה, 31.5.2006.
  • קאהן בצלאל, "איפה הם היום?" יתד נאמן, מוסף חול המועד סוכות, תשס"ז.
  • "המושכים בחוטים", בקהילה - מוסף "קולות", י"ג תשרי תשס"ד.
  • ליפקין בנימין (עורך), "אושפיזין – מוסף מיוחד, נאמני ביתם של גדולי ישראל", בקהילה, סוכות תשס"ד.
  • הורוויץ יצחק (עורך), "גביר לאחיך – אילי ההון של עולם התורה - מוסף מיוחד", בקהילה, סוכות תשס"ז.
  • בן חיים אבישי, "מלחמה כוללת", מעריב - מוסף סופשבוע, 5.3.2004
  • בן חיים אבישי ושרון רועי, "עשרים הרבנים החשובים בישראל", מעריב - מוסף סופשבוע, 12.8.2000.
  • בן חיים אבישי, "כניסת השבת - לשפוך את המים עם התינוק", מעריב, 28.11.2003.
  • בן חיים אבישי, "כניסת השבת – הכרך החמישי של 'שולחן ערוך'", מעריב, 18.4.2003.
  • ידיעות שונות שהתפרסמו בעיתונים הבאים:
    בקהילה, שבועון עצמאי.
    החומה, עלון, קובץ מאמרים לחיזוק הדת – פנימי לחברי נטורי קרתא.
    המודיע, בטאון אגודת ישראל העולמית, עיתון יומי.
    המחנה החרדי, בטאון חסידות בעלז, עיתון שבועי.
    העדה, ביטאון העדה החרדית.
    יום ליום, שבועון, ביטאון תנועת ש"ס.
    יתד נאמן, עיתון יומי, ביטאון 'דגל התורה'.
    משפחה, שבועון עצמאי.
    קו עיתונות דתית, רשת מקומונים חרדית.
    שעה טובה, שבועון עצמאי.

שונות

  • שך אליעזר מנחם, "דברים חוצבים להבות אש - שנשא רבינו הגדול לוחם מלחמת ה' רשכבה"ג הגרא"מ שך שליט"א", קונטרס תעמולה של דגל התורה לקראת הבחירות לכנסת, בני ברק תשמ"ט.
  • שך, אליעזר מנחם, "דברי חיזוק והתעוררות מאת מרן הגרא"מ שך שליט"א", קונטרס פולמוסי של חב"ד, האגודה להרמת קרן התורה וחכמיה, תשנ"ב.
  • "נחפשה דרכינו – בירור דברים בענייני השעה", קונטרס מאת אנשי ש"ס כנגד הרב שך, ירושלים תשנ"ה.
  • "המשפיעים – 100 החרדים המשפיעים בישראל 2006 תשס"ו", חוברת מיוחדת בהוצאת 'פרסום בולטון פוטנציאל', מאי 2006.

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על מוקדי כוח והשפעה חוץ פרלמנטריים בחברה החרדית (11)

    בן ציון רוטנברג

    rothenberg@bezeqint.net
    ח ר ד י ם ל ד ב ר ה
    יום חמישי ט' ב אדר א תשע"ו 18 בפברואר 2016

    ריר זיך

    סוף כל סוף כל רבני בד”ץ העדה החרדית פרסמו מכתב בעניין הקברים הנמצאים לטענתם במתחם שנלר בירושלים, ובו הם מביעים מחאה על החפירות וקובעים התנאים להכשר: ימים אחדים אחרי שביקרו במתחם שנלר שבירושלים , חשובי חברי הבד”צ של ‘העדה החרדית’ פרסמו, מכתב נגד המשך החפירות במתחם שלדעתם נמצאים בו קברי יהודים וישנו חשש לחילול קברים. במכתב שפורסם בעיתון ‘המבשר’ תחת הכותרת כתבו: “אחרי שביקרנו במתחם שנלר וראינו מערות קבורה עם כוכים וקברים, והמקום ידוע מאז כמקום שמצויים בו קברי ישראל, על כן אנו אוסרים בכל תוקף להרוס או לפגוע במערות הקבורה אף אם הם התרוקנו”. לדבריהם, “אם צריכים לבנות שם בחלק שיש שם מערות וקברים, יבנו על ידי כיפין על גבי כיפין כהלכה ובפיקוח”. הרבנים הוסיפו: “אנו מוחים בכאב רב על כך שהוציאו עצמות מהקברים, וחייבים להחזירם למקום מנוחתם יחד עם העפר שהוציאו משם. ויש לסלק משם מיד את הארכיאולוגים המחטטים שם בקברי ישראל”. הרבנים מציבים תנאי להפסקת ההפגנות המתרחשות במתחם מידי יום: “כל העובדות, החזרת העצמות ובנית הכיפין מכאן ואילך צריך להיות בפיקוח תמידי על ידי המשגיחים ר’ רפאל לישפיץ ור’ חיים אליעזר היימליך”. בשבוע שעבר הגיעו מחכמי ירושלים מאנשי העדה, במתחם במסירת נפש ממש, בכדי למחות על חילול קברים שמתבצע במקום. ולצערינו הרב, “הרב המתיר הריפורמי” לא רצה לחתום ביחד עם הבד”ץ על המכתב הנ”ל בעצת בניו שחשודים שקבלו שוחד. “שומו שמים” סובלים מחוסר יראת שמים. בספר דברים, טז, יט: “לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים “וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד” כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם” הכוונה שכסף יגרום לאנשים אפ’ צדיקים לסטות מדרך הישר, שהכוונה לשוחד. כל המטרה שלהם (משפחת רב המתיר הריפורמי) ללחום נגד הארגון החשוב אתרא קדישא, שידוע ל50 שנה+ שכל גדולי ישראל סומכין עליהם…
    יום ראשון י"ב בשבט תשע"ה 1 בפברואר 2015

    דן

    כבוד הרב רובין שליט"א: רב דקהילת בני תורה בהר נוף בירושלים עיר הקודש, אתה בטח כבר יודע שאתה מהגורמים המחלוקת בבני תיירה, ומש"ה הקב"ה הביא הטבח בבית כנסת שלך. כבודו מספר לשר התורה שליט"א שהיה לך נס שלא היתה שם, אני ממליץ לך לחזור בתשובה להפסיק לבזות ר' שמואל שליט"א מהר, כבוד הרב, הקב"ה ריחם עליך ונצלת כדי שתשוב בתשובה שלמה, ותפסיק המחלוקת, ולצערינו נראה שאתה עוד ממשיך ..., "שומו שמים" כבוד הרב, לטובתך נא לזכור שמרן ר' שמואל אורבאך שליט"א תלמיד חכם ענק וצדיק גדול, ואיך אתה ממשיך לבזות אותו ??? המושגים אכזריות שלך לגבי המחלוקת בבני תיירה, לכאורה גרמו את הטבח האכזרי!!! לא מתאים לרב גדול כמוך. אני מרחם עליך!!!!!
    יום שני ט' בכסלו תשע"ה 1 בדצמבר 2014

    רבקה

    בין השאר פירסמתם נתונים על כשרויות ע"פ איזה שהוא מחקר / סקר - שטויות זו מילה קטנה. אני לא מכירה חרדי אחד - לא אחד! (ואני חיה בעולם החרדי) שלא סומך על העדה החרדית, ואילו ע"פ הנתונים שלכם מדובר ב-80% בלבד. כמו כן כמעט כולם סומכים על ההכשר של הרב רובין (רחובות). להגיד שהממוצע הוא 2.7 כשרויות זה גם שטויות - יש כאלו, אבל זה המיעוט, לדעתי. הרוב סומך על לפחות 3-4-5.
    יום רביעי כ"ד באב תשע"א 24 באוגוסט 2011

    ללא שם

    יום שני ט"ו באב תשע"א 15 באוגוסט 2011

    ללא שם

    יום שני ט"ו באב תשע"א 15 באוגוסט 2011

    מערכת

    היכן לפרסם בדיוק ומדוע? לא מוסבר בתגובה
    יום שלישי כ"ט בניסן תש"ע 13 באפריל 2010

    צחי

    משה סאבא נפטר.
    יום שני כ"ח בניסן תש"ע 12 באפריל 2010

    אירגון "אוהל משה"

    mnhavi@bezeqint.net
    נא לפרסם לתועלת הכלל
    יום ראשון ט' באייר תשס"ט 3 במאי 2009

    מערכת

    תוכל לציין מי בא במקומו? נעדכן בהתאם
    יום שני י"ד בתשרי תשס"ט 13 באוקטובר 2008

    ללא שם

    יצחק פינדרוס - ראש עיריית ביתר עלית. נציג דגל התורה. כבר לא~!
    יום ראשון י"ג בתשרי תשס"ט 12 באוקטובר 2008

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.