אירועי היום

אירועי השבוע

יום שלישי כ"ב בניסן תשע"ז 18 באפריל 2017
הצג אירועים

חגיגות המימונה
חגיגות המימונה

המִימוּנָה הוא חג עממי הנחגג במוצאי חג הפסח בקרב בני עדות המזרח, ממרוקו ועד כורדיסטאן. כיום, חג זה מזוהה יותר מכל עם יוצאי מרוקו בישראל. יהודי מרוקו חגגו את המימונה במוצאי שביעי של פסח, כי האמינו, שבלילה זה נפתחים שערי השמיים והיושב במרומים נענה לכל תפילה ובקשה.

חגיגת המימונה נמשכת לילה ויום, שבמהלכם אוכלים מאכלים הנקשרים בברכות (כגון דבש, חלב, קמח, דגנים ודברי מתיקה), מרבים בשמחה, מבקרים איש את רעהו ומברכים זה את זה בברכת "תרבּחוּ ותסעדוּ". על-פי אמונה עממית, המימונה הינה סגולה לפרנסה טובה ולמציאת זיווג.

קרא עוד

מקורו של החג, לפי השערת החוקרים, הוא במאה ה-18. בכל שבעת ימי הפסח היו יהודים נזהרים שלא לאכול האחד בבית חברו, מחשש חמץ, והקפידו על כך הקפדה יתירה. על כן, מיד בצאת החג היו מארחים איש את רעהו, כאות לכך שהאיסור בטל ומבוטל. המקור ההלכתי נגזר מהגדרת "איסרו חג" (היום שלמחרת כל אחד משלושת הרגָלִים): תוספת של יום אחד לחג, שבו נוהגים בחגיגיות ומרבים באכילה ובשתייה.

שם החג

אין תמימות-דעים באשר למקור השם "מימונה". למעשה, יש לא פחות מארבע גירסאות שונות:
א. שיבוש המילה "אמונה". על-פי המסורת, המשיח אמור לבוא בחודש ניסן, כפי שנאמר בתלמוד: "בניסן
נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל"
ב. על שם הרב מימון בן יוסף, אביו של הרמב"ם, שנולד ונפטר באיסרו חג של פסח.
ג. מהמילה "מימון" בערבית, שמובנה "מזל".
ד. סעודת פיוס שהיו עורכים לכבוד "מימון מלך מלכי השדים".

הברכה "תרבחו ותסעדו"

בעוד עקרת-הבית לשה את הבצק, היה בעלה מוציא ממחבואם את המטבעות היקרים ביותר שנשמרו בבית, ומוסר לידיה. האישה הייתה נוטלת מטבע אחר מטבע ומכריזה: "המטבע הזה הוא של ... (כאן נקבה בשמה של אחת מבנות המשפחה) בשנה הבאה, אם ירצה השם, תכיר את חתנה", "המטבע הזה הוא של הזוג החדש ... בשנה הבאה ייוולד בנם" וכך הלאה. בסיום מסכת הברכות, שיקעה את המטבעות בעיסה והניחה לה לתפוח. מאוחר יותר, לפני האפייה, נשלפו המטבעות ובני-הבית בירכו זה את זה ב"תִרְבְּחוּ וּתְסְעָדוּ", שהיא ברכת החג המסורתית. "תרבחו"(תרוויחו, תצליחו), "תסעדו" (שהמזל יאיר לכם פנים).